הכותרת ומאמר המערכת מעיתון ‘שערים’ בשבוע שעבר, שעסקו בגנותה של תופעת ההלשנות המבישה, שאינה מועילה דבר לשמירת ההנחיות אלא רק מביאה להתקהלויות ועימותים וסערת רוחות שמגבירות את הסכנה – העסיקה בימים האחרונים את התקשורת הכללית במדינה, שפרסמה את בהבלטה את דברי “המקומון הנפוץ והפופולרי ביותר בביתר עילית”.
כך למשל, כלי התקשורת הנפוץ ‘Ynet’ – יצא בכותרת מרעישה: “בביתר עילית יוצאים נגד האזרחים שמדווחים למשטרה; ‘שערים’ – המקומון הנפוץ ביותר בביתר עילית – גיבה את העבריינים שקיימו חתונה המונית בניגוד להנחיות הקורונה, תוך שהם מוקיעים את האזרחים שומרי החוק שדיווחו עליה למשטרה, ומכריזים עליהם כעל ‘מלשינים'”.
בגוף הידיעה נכתב: “עיתון ‘שערים’ – המקומון הנפוץ ביותר בעיר החרדית – סיקר הבוקר (ב’) את האירועים הסוערים סביב שמחת נישואי נכד האדמו”ר מתולדות אברהם יצחק, אך בחר לעשות זאת מעמדה המגבה את העבריינים, כשהוא מתמקד בהוקעת ה’מלשינים’.
“החתונה במשפחת הרבי, מנהיג אחת החצרות הקיצוניות והאנטי-ציוניות שמרכזה בשכונת מאה שערים בירושלים, חשפה את אוזלת ידה של המשטרה מול הפרת ההנחיות במגזר, והביאה להדחת קצינים שנכחו במקום ולא פיזרו את ההתקהלות האסורה. אלא שהשבועון הפופולרי דיווח על כך מנקודת מבט הפוכה”.
הכתב קובי נחשוני דיווח לקוראיו בפירוט על הכתבה ומאמר המערכת ב’שערים’, ותיאר כי “לדיווח הוצמד מאמר מערכת נגד “תופעת ההלשנות הנודעת לשמצה” ובגנות “הנשמות הטובות” שבטוחות שאת ה’עולם הבא’ שלהן יקבלו ככל שיזכו להשבית כמה שיותר שמחות”, כאשר “את התוצאות ההרסניות כולנו סופגים”.
‘שערים’ חוזר ומחדד את המובן מאליו: שמירה על ההנחיות הוא דבר חשוב ביותר – אין חשוב וחיוני ממנו – לא בגלל המשטרה; אנו אמונים על הצו האלוקי ‘ונשמרתם מאוד לנפשותיכם’, מוזהרים ב’לא תעמוד על דם רעך’ ומכירים בערכם של חיי אדם. אולם ישנו הבדל בין שמירה על חיי הזולת – לבין תופעת ‘מלשינון’ שאינה מאפיינת ואינה רצויה בקרב תושבי ביתר עילית הערבים זה לזה ואוהבים זה את זה. מי שחי בביתר עילית יודע שהדרך לקדם דברים רצויים היא לא באמצעות משטרה אלא באמצעות רבני העיר וקברניטיו הרוחניים.
אנו אמונים על הוראותיהם של גדולי ישראל וחותרים לנקודת האיזון הנכונה בין שמירה על ההנחיות לבין אורח החיים שלנו כיהודים חרדיים ומתפללים שלא ייצא מכשול ח”ו. לא כחולי המדים ילמדו אותנו שמירה על החיים מהי.
יצוין, כי הכתבה עוררה את ההדים הרצויים, ההסברה תרמה את שלה, וניתן לקוות כי בעז”ה התופעה חלפה ממחוזותינו. והלוואי שלא נזדקק עוד לחדד עניינים פשוטים שכאלה – כאשר הנגיף וכל בעיותיו יחלפו כלא היו והקב”ה ייתן לכולנו בריאות וחיים טובים.
