בעקבות קריסת התחבורה למירון בל”ג בעומר תשע”ו והישארותם בבית של מאות נוסעים שרכשו כרטיס מבעוד מועד – הגישה קבוצת תושבים בגיבוי העירייה תובענה ייצוגית נגד חבורת התחבורה ‘נתיב אקספרס’ ו’פסגות’, וגם נגד משרד התחבורה התובענה התנהלה בבית המשפט במשך שש שנים, במהלכן דחו הנתבעים את הטענות בשבוע שעבר הושג הסכם פשרה: הנתבעים יעבירו לחברת ‘קווים’ פיצוי בסך 100,000 שקלים, שיגולם בהנחה שיקבלו הנוסעים מביתר עילית בל”ג בעומר תשפ”ב בדיקת ‘שערים’: מדובר בהנחה חד-פעמית בסך של בין 10 ל־20 שקלים לכל נוסע סיכומו של מאבק
@שמעון כהן
שש שנים לאחר המחדל התחבורתי הגדול בל”ג בעומר תשע”ו – מגיעה ההחלטה על הפיצוי, שיגיע בערב ל”ג בעומר תשפ”ב, שבע שנים לאחר הקריסה: ההתנהלות המשפטית הייתה ארוכה ומייגעת, ובסופה הוחלט על מתווה פיצוי של 100,000 שקלים שיחולקו בין כלל תושבי העיר שיבקשו לנסוע למירון בל”ג בעומר הבא באמצעות התחבורה הציבורית.
רבים עדיין זוכרים את השנה ההיא, ל”ג בעומר תשע”ו, שבה מאות מתושבי העיר לא זכו להגיע להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון בל”ג בעומר, עקב קריסת שירותי התחבורה שאותם אמורה הייתה חברת ‘נתיב אקספרס’ להגיש לתושבי העיר. מדובר ביותר מ־1,000 תושבים שהמתינו במשך שעות לאוטובוסים, בשמש הקופחת, כאשר החברה אינה עומדת בביקושים ואינה מספקת אוטובוסים, חרף ההבטחות. רבים נאלצו לשוב על עקבותיהם באכזבה, כאשר אחרים הגיעו למירון זמן רב לאחר סיום ההילולא.
עיתון ‘שערים’, שסיקר את הקריסה במוצאי ל”ג בעומר תשע”ו, פרסם בזמנו: “התנהלות שלומיאלית ולא-יוצלחית, כפי שנרשמה השנה בביתר עילית במבצע הסעת ההמונים להילולת הרשב”י במירון – לא זכורה בביתר מאז היווסדה. היו מי שחיכו בתחנת המוצא בביתר במשך 4 שעות! ילדי ‘חלאק’ה’ חזרו הביתה באכזבה, או נסעו לקבר שמעון הצדיק בירושלים”.
לפי הדיווח ב’שערים’ מזמן אמת, “התקלות החלו כבר שבוע לפני ל”ג בעומר, כשנרשם מחסור בכרטיסי נסיעה לשעות שונות לאורך ימי ל”ג בעומר, וההיצע כלל לא ענה על הביקושים הרבים. אולם לשיא הקטסטרופה הגיעו הדברים ביום ל”ג בעומר, כשכבר בשעות הבוקר הגיעו ההסעות לקבוצות מאורגנות באיחור של שעה-שעתיים, והחל מהשעה אחת בצהרים ועד לשעה חמש אחר הצהריים – עמדו מאות נוסעים בחנת המוצא בביתר, והמתינו עד בוש לאוטובוסים שלא הגיעו. גם כשכבר הגיעו האוטובוסים, לקראת הערב, רק אלו שמרפקיהם חזקים הצליחו לעלות לאוטובוס, ואילו מי שלא מסוגל לדחוף – פשוט נשאר בבית. גם בחזור, היו שעות שבהן לא היו מספיק אוטובוסים, והנוסעים נאלצו להפעיל את מרפקיהם כדי לעלות לאוטובוסים”.
‘שערים’ דיווח אז, כי “במערכת התקבלו עדויות מקוממות במיוחד. כך סיפרו נוסעים, על אמא לילד ‘חלאק’ה’ שעלתה לאוטובוס המלא עד אפס מקום, אחרי שהמתינה שעות בתחנה, והתחננה שאחד מהנוסעים ירחם וייתן לה את המקום שלו, כדי שתוכל לעלות למירון לערוך את ה’חלאק’ה’ לילד… רבים, שלא הצליחו לעלות למירון, נאלצו בלית ברירה לשוב לבתיהם באכזבה קשה, והיו גם מי שנסעו לקבר שמעון הצדיק בירושלים לערוך שם את מנהג החלאק’ה.
“הכאב הרב שהצטבר אצל הנוסעים הממתינים שעות ארוכות, התנקז מספר פעמים בצורה של חסימת הכביש לתנועה, כשהנוסעים הכואבים יורדים לכביש בדרישה לספק להם אוטובוסים כפי שהובטח להם, לאחר שרכשו כרטיסי נסיעה במיטב כספם מבעוד מועד. כך נחסם הכביש לתנועה מספר פעמים במהלך שעות אחה”צ. לאור הקטסטרופה הקשה, אף פנתה המשטרה לחברת ‘עילית’ בבקשה שיואילו לתגבר את הנסיעות למירון באוטובוסים משלהם, כדי לסייע לפתור את המצוקה הקשה. נוסעים מתלוננים, כי לכל אורך הדרך ניכר היה שמדובר באנשים שמעולם לא התמודדו עם פרויקטים בסדר גודל שכזה. לדבריהם, חוסר הניסיון בלט במיוחד, ואף הביא לתוצאות הכואבות…
“יצוין, כי אותו קבלן שהפעיל את הקו עבור חברת “נתיב אקספרס” בביתר עילית, הפעיל עבורם גם את הקו מבית שמש, וגם שם נרשמה קריסה דומה. ונמסר, כי בבית שמש מתארגנים הנוסעים המאוכזבים להגשת תביעה ייצוגית”.
התארגנות לתביעה
בעקבות המחדל הכבד, שגרם לאכזבה קשה בקרב מאות תושבים, התארגנו בעיר לתביעה ייצוגית נגד החברה. עיריית ביתר עילית פרסמה אז ב’שערים’ מודעה שבה נכתב: “בתקופה האחרונה אספנו תלונות ועדויות על מחדלי התחבורה הציבורית במהלך ל”ג בעומר תשע”ו. על פי העדויות, רבים מתושבי העיר המתינו שעות ארוכות להגעת האוטובוסים, ומשפחות רבות אלצו לוותר על הנסיעה ועל החלאק’ה בציון הרשב”י במירון.
“לאחר ישיבה ודיון מיוחד עם העסקנים תושבי עירנו, התברר, כי תושבים רבים שניזוקו בל”ג בעומר מהתנהלות התחבורה הציבורית עדיין לא הגישו את תלונותיהם באופן מסודר. על מנת שנוכל לפעול בעניין, ולמנוע הישנותם של מקרים כאלו בעתיד, ישנה חשיבות רבה בהעברת התלונות מהר ככל האפשר”.
רבים מתושבי העיר הצטרפו לתביעת נזיקין ייצוגית נגד חברת נתיב אקספרס שזכתה במכרז משרד התחבורה להפעלת הקו מביתר למירון, וכשלה בתפעולו. בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עו”ד נפתלי פלס, כתב בא-כח התובעים, כי “עניינה של התביעה דנא הוא במחדל חמור שארע ביום ל”ג בעומר תשע”ו, במסגרתו הייתה חברת ‘נתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע”מ’ אמורה לספק שירותי הסעה לתובעים, כך שיתאפשר לתובעים לצאת את ביתם שבביתר-עילית בשעה הנקובה בכרטיס האוטובוס שלהם, ולהגיע למחוז חפצם – קבר הרשב”י שבמירון – במועד, על מנת שיוכלו להספיק ולהשתתף בטקסי ההילולה בכלל, ובטקסי ה’חלאקה’ בפרט”.
התביעה: 23 מיליון ש”ח
בכתב התביעה נכתב, כי “הנתבעת התרשלה כלפיהם (הנוסעים – ש”כ) בכל הקשור לאספקה ראויה וסבירה של האוטובוסים למירון. מעשי ומחדלי הנתבעת הסבו לתובעים הייצוגיים, ולכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת, נזק חמור, ממוני ולא-ממוני, שמקורו בראש ובראשונה בהחמצה כואבת של חגיגות הילולת הרשב”י במירון, ולחלקם את ההזדמנות לערוך את טקס ה’חלאקה’ לבניהם בני ה-3. כמו כן, נזקם של התובעים הייצוגיים נובע גם מההמתנה הארוכה והבלתי-נסבלת שנכפתה להם, עת המתינו שעות בשמש החמה לבואם של האוטובוסים מטעם הנתבעת, אך לשווא”.
עוד נאמר בכתב התביעה, כי היות והתובענה דנא מעוררת שאלות הנוגעות לציבור נוסעים גדול, “הרי בנסיבות העניין ברי כי בירור התובענה על דרך של תובענה ייצוגית היא הדרך ההוגנת והיעילה ביותר לצורך ההכרעה במחלוקת, ועל כן מתבקש בית המשפט הנכבד לאשר את כתב התביעה דנא כתביעה ייצוגית. הדרישה הייתה לפסוק פיצויים בסך כולל של כ-23 מיליון שקלים.
מתיאור המקרה בכתב התביעה עולה, כי התובעים רכשו כרטיסים מבעוד מועד לשעות קבועות מראש, וסברו כי בכך הבטיחו את מקומם על האוטובוס ואת השתתפותם בהילולה. בהתאם לשעה הנקובה על כרטיס הנסיעה שלהם הם התייצבו בצוותא עם אלפי רוכשי הכרטיסים האחרים, צעירים וקשישים, נשים וילדים, והמתינו בציפייה להגעת האוטובוסים, אולם כבר האוטובוס הראשון איחר להגיע לביתר-עילית ויצא לדרכו למירון כשעתיים לאחר המועד המתוכנן.
לפי התיאור בכתב התביעה, “הגעתם החלקית והמאוחרת של האוטובוסים הביאה ללחץ בקרב התושבים, אשר כולם ביקשו להיכלל בין ברי-המזל שיזכו בכיסא פנוי, כמו גם חרדה מפני האפשרות לפספס את האירוע. בשל הלחץ שתואר לעיל, כאשר החלו האוטובוסים להגיע ולהתמלא, לוותה העלייה אליהם בדחיפות, מריבות ומחלוקות, ותוך שהתובעים ורבים אחרים נותרים ללא מקום, ונאלצים להמשיך ולהמתין.
“שעות ארוכות המתינו התובעים חסרי-המזל לאוטובוסים שייקחו אותם למחוז חפצם, סובלים בחום הלוהט של צהרי יום קיץ, ללא מזון או שתיה, ובעיקר ללא שמץ של מושג באשר למועד המיוחל בו תסתיים ההמתנה הלא-נעימה. בסופו של דבר, הגיעו חלק מהתובעים למירון בשעות הלילה לאחר סיום ההילולה ולאחר שהסתיימו ההדלקות במקום”.
מתנערים מאחריות
עו”ד פלס שהגיש את התביעה, ציין בזמנו כי “העילות המשפטיות בגינן נתבעת ‘נתיב אקספרס’, הינן קודם כל הפרת החוזה שבין התובעים לנתבעת, חוזה שנחתם בעת רכישת כרטיס הנסיעה. תכלית ההתקשרות בין הצדדים היא הגעה בזמן לאירוע המתקיים פעם אחת בשנה. ההגעה במועד לאותו האירוע היא תנאי יסודי בהסכם. איחור לאותו אירוע עקב מחדל של מי שהתחייב לספק את השירות בתמורה לתשלום, מהווה הפרה יסודית שלו”. סעיף נוסף הינו בגינו נתבעת החברה תביעת הנזיקין, זאת “עקב ההמתנה הארוכה והבלתי נסבלת, שנכפתה עליהם כתוצאה ממעשי ומחדלי הנתבעת”. כמו”כ נתבעת החברה גם בסעיף הרשלנות”. משיב נוסף בכתב התביעה היה משרד התחבורה, שנדרש על ידי התובעים להשיב על חלקו בפיקוח הכושל על מחדלי חברת התחבורה”.
התובעים בתיק היו תושבי ביתר עילית ר’ ארי טווערסקי, ר’ חיים מרדכי גרליץ, גב’ נחמה מרים קמינסקי וגב’ אסתר הכט. הנתבעות היו חברת נתיב אקספרס, משרד התחבורה וחברת רוזנברג פסגות היסעים טיולים ונופש בע”מ.
כאמור, הדיון המשפטי ארך כ-6 שנים, ובשבוע שעבר, לאחר התדיינות משפטית ארוכה בין הצדדים – הושג הסכם פשרה שנחתם בין התובעים בתובענה הייצוגית לבין חברות ההיסעים.
במסמך אישור ההסכם על ידי בית המשפט נכתב, כי ‘נתיב אקספרס’ דחתה את הטענות, שכן לטענתה, החברה “ביצעה את כל ההכנות שנדרשו לצורך מתן השירות בימי ל”ג בעומר 2016, ופעלה בהתאם להוראות משרד התחבורה, ואולם אף גורם לא צפה ולא יכול היה לצפות את הנסיבות שהיו בשטח עת הביקוש בביתר עילית גדל במאות אחוזים ביחס לשנה קודמת ולהערכות המוקדמות”.
גם משרד התחבורה טען בתגובתו לבית המשפט, כי “הנסיבות האובייקטיביות שהתקיימו במהלך מבצע הנסיעות היו כאלה שלא ניתן היה לצפותן מראש. כמו כן נטען שלמפעילי התחבורה הציבורית האחריות הבלעדית על ביצוע הנסיעות ולהעלאת הנוסעים ולהורדתם בתחנות המוצא והיעד”. במסגרת תגובת פסגות נטען כי יש לדחות את בקשת האישור לגופה משום שאינה מתאימה להתנהל כתובענה ייצוגית.
הפשרה: 10 ש”ח לנוסע
בהמלצת בית המשפט, הצדדים ניהלו הליך של גישור בפני השופט בדימוס יצחק ענבר, ולאחר הידברויות נוספות, הגיעו להסדר פשרה בתובענה הייצוגית. הסכם הפשרה מזכה כל אדם שרכש כרטיס נסיעה ובו נקוב מועד הנסיעה במכירה מוקדמת בקו אוטובוס 967 מביתר עילית למירון ובחזרה במהלך הימים 25.5.16-26.5.16 (למספרם) ואותו אדם לא עלה על אוטובוס בשעה הנקובה בכרטיס בשל אי הגעת אוטובוס ו/או בשל איחור האוטובוס ו/או בשל העדר אפשרות גישה לאוטובוס”.
אלא שנוכח העובדה כי פיצוי כספי לנוסעים שלא קיבלו שירות, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין, משום שלא ניתן ליצור מנגנון יעיל ואמין שבאמצעותו ניתן יהיה לאתר את חברי הקבוצה, לזהותם ולבחון את זכאותם – הסכימו הצדדים כי הפיצוי הכספי לנוסעים הנפגעים יוחלף בהטבה לכלל הנוסעים מביתר עילית בל”ג בעומר הבא, בסכום כספי של 100,000 שקלים, בדרך של מתן הנחה בעת רכישת כרטיס נסיעה במכירה מוקדמת מביתר עילית למירון במסגרת מבצע הנסיעות המיוחד שיתקיים באירוע ל”ג בעומר העוקב למועד אישורו של הסכם הפשרה.
לפי הפשרה, התשלום יתחלק בין נתיב, משרד התחבורה ופסגות, כך שנתיב תשלם 50,000 שקלים, משרד התחבורה ישלם 33,000 שקלים, וחברת ההסעות ‘פסגות’ תשלם 17,000 שקלים, וזאת תוך 90 יום מהמועד הקובע. התשלומים יועברו לידי חברת ‘קווים’, המפעילה כיום את קווי התחבורה הציבורית במסגרת מבצע הנסיעות של ל”ג בעומר מביתר עילית למירון. ‘קווים’ תהיה אחראית למתן ההנחות לנוסעים במבצע נסיעות ל”ג בעומר העוקב למועד אישור הפשרה.
בכפוף לאישור ההסכם, הסכימו התובעים לוותר על כל תביעותיהם כלפי החברות ומשרד התחבורה בנוגע לתלונות על קריסת התחבורה בל”ג בעומר תשע”ו.
כאמור, בשנה הבאה, ל”ג בעומר תשפ”ב (בתקווה ובתפילה שהעלייה למירון תתאפשר כסדרה בעז”ה, והכניסה לאתרא קדישא לא תיסגר ח”ו עקב אסון ל”ג בעומר תשפ”א) – אמורים תושבי ביתר עילית ליהנות מהנחה מסוימת בכרטיס הנסיעה למירון. בהנחה שמספרם של תושבי ביתר עילית הנוסעים למירון בתחבורה הציבורית עומד על כ-10,000 נוסעים בל”ג בעומר – הרי שמדובר בהנחה חד-פעמית בסך כ-10 שקלים לכל נוסע. אם מדובר רק ב־5,000 נוסעים, הרי שההנחה תסתכם בכ-20 שקלים לכל אחד.
חרף העובדה שמדובר בפיצוי סמלי בלבד – יש להעריך את קבוצת התובעים שהתעקשה ללחום על זכויות הנוסע החרדי, ולעודד עוד תביעות דומות במקרה של מחדלי תחבורה וזלזול בנוסעים. גם אם התביעה דנן הסתיימה בפיצוי סמלי מאכזב למדי – הרי שעצם הידיעה של חברות תחבורה כי לפניהם לקוחות שיודעים לעמוד ולהיאבק על זכויותיהן, יגרום לשיפור השירות ומתן יחס רציני ונאות לציבור הנוסעים.
