מפגש היכרות | יצחק מאיר ברים, חבר המועצה והיו”ר החדש של ועדת התכנון והבנייה, נחשף בפעם הראשונה ומדבר על העיר שלא מפסיקים לבנות בה. ריאיון ראשון
לפני חודשים אחדים הוא נכנס לתפקיד חבר המועצה ויו”ר הוועדה לתכנון ובנייה, במקום ר’ בנימין הרשלר, הפטרון והבוס שפרש ממועצת העיר >>> מאז, ידיו של ר’ יצחק מאיר ברים מלאות עבודה >>> הוא מנסה לגשר בין תושבים שמבקשים לבנות ושכנים שמתנגדים, ופותר בעיות בשלל תחומים >>> בריאיון ראשון ל’שערים’ הוא עונה לשאלות מורכבות: מתי ייגמר בולמוס הבנייה בעיר, עד כמה ההיסטריה בבנייה עומדת בתקני הבטיחות ואינה מסוכנת ח”ו, ואיך מיישבים מחלוקות בין שכנים >>> ריאיון חג
@יוחנן צוקרמן
כל מי שמסייר ברחובות ביתר עילית, ואפילו אם הוא אורח לשעה קלה או לרגע, לא יוכל שלא להבחין בתנופת הבנייה שאוחזת בעיר על כל קצותיה. מנופים ומערבלי בטון נצפים בכל רחוב, מנופי ענק פורשים כנפי פלדה מעל לפיגומים שנבנים במהירות, ומטעני אבן ריצוף וקרמיקה נפרקים בזה אחר זה. ובתווך – קבלנים ומנהלי עבודה מתרוצצים בשטח מיוזעים, מחלקים פקודות ומפקחים על התהליכים.
אכן, עיר בבנייה.
מקובל לומר, כי ככל שבונים יותר תוספות בנייה בעיר חרדית – כך נבנים במקביל עוד ועוד בתי דין, לאכלס את כל ההתדיינויות בין השכנים סביבן. כאן זה לא כך. ולא בכדי.
בשעת ערב מאוחרת עשינו את דרכנו אל מרכז העצבים – אל הלשכה שבקומה 2 בבניין העירייה. שער הכניסה היה נעול והבניין חשוך למחצה, אולם במשרד של חבר העירייה המסור ר’ יצחק מאיר ברים – מחזיק תיק תכנון ובנייה ומנהל הועדה לתכנון ובנייה בעירייה, האורות לא כבים כל כך מוקדם. כאילו אמצע היום.
מן המפורסמות היא מסירותו של חבר העירייה יצחק מאיר ברים. בניגוד לקלישאות המקובלות במקרים כאלה – המשימה להשיג אותו, לא תאמינו כרוכה רק בחיוג למספר הטלפון האישי שלו, והופ – הוא לשירותכם. . באנו להיחשף להיקפי הפעילות, לשמוע על הפעילות האינטנסיבית וגם לשאול שאלות, ונענינו כמובן במאור פנים.
ערב החג הראשון לאחר מינויו לחבר מועצה ויו”ר הוועדה לתכנון ובנייה, פגשנו אותו לריאיון מיוחד שבו ביקשנו לשמוע על כל מה שמעניין את התושבים.
אתה חולש כאן על תיק אסטרטגי. דומה שאין תושב ביתרי שלא בנה, בונה או יבנה. האם אתה מביא בשורה בתחום הזה?
“יש לי אג’נדה שעומדת לי תמיד מול העיניים, ושאותה אני מזכיר לעצמי השכם והערב, והיא – שאני שליח ציבור, ושליח ציבור פירושו בעיניי, הוא מי שהוא זמין, נגיש ובעיקר – קשוב לתושבים ולצרכיהם. אם סיבבה ההשגחה שאשב במחלקת תכנון ובניה – הרי שתפקידי הוא לעשות הכול למען התושב מכאן, ואת זה אני משתדל לעשות בסייעתא דשמיא.
“זה נכון שנושא הבנייה מקיף את ביתר בשנים האחרונות, ותנופת הבנייה היא עצומה, ואנחנו כאן כדי לעזור ולתת את המרב במסגרת האפשר לטובת התושבים.
“נושא שחשוב בעיני מאוד הוא פישוט הבירוקרטיה. אחד המכשולים הגדולים שעומדים בפני התושב הפשוט הוא הבירוקרטיה המכבידה והמעיקה. לפעמים נדמים הררי הטפסים ואוסף האישורים, החתימות וההתרוצצות מכאן לשם וחוזר חלילה, כמחסום בלתי עביר. אני רואה בזה מטרת על: לפשט את הבירוקרטיה, להפוך את כל הפרוצדורה לזמינה, נוחה, מובנת ונגישה לכל תושב באשר הוא”.
סוד השלום
איך אתה מסביר את העובדה שבעיר שבונים בה כל כך הרבה, עם זאת עדיין בית הדין אינו קורס, ובסך הכול נשמרת האחדות והשלום בין התושבים?
“בהקשר הזה אציין שלוש נקודות. ראשית – אין ספק כי מדובר בסייעתא דשמיא גדולה. כפי שציינת בשאלה, הרי שזה כלל וכלל אינו מובן מאליו, והעובדה שהשלום נשמר בעיר למרות תהליכי בנייה מסיביים הוא חסד גדול.
“שנית – הגישה שהעירייה נוקטת בה ושאותה אני משתדל לקדם, היא לאפשר לכל תושב לנצל את האפשרויות ההגיוניות שעומדות לרשותו. וכיוון שהעירייה נוקטת מדיניות אחידה, באופן טבעי יש יותר פרגון הדדי והסכמות בין שכנים. כשכל אחד יודע שאותה גישה שמאפשרת לשכנו לבנות, היא זו שגם תאפשר לו עצמו לבנות בבוא היום ולשפר את איכות הדיורים שלו.
“ושלישית – אני סבור שמעטות הן הפעמים בהן אי אפשר להגיע להסכמות, וכי אם יש רצון טוב ונכונות להידברות מגיעים לפשרות ולהבנות שפותרות כל מצב ואת חילוקי הדעות באם הם מתעוררים”.
כאילו לאשר את דברי הרב ברים, מצלצל לפתע הטלפון האישי שלו, ואחר בקשת מחילתנו הוא עונה בסבלנות האופיינית לו. מעבר לקו ניצב אדם שקבע פגישה לעוד כחצי שעה. סקרנותנו מתעוררת, ואנו מבקשים כמובן בנימוס, לדעת מה מהות הפגישה בשעה הנושקת לשעה אחת עשרה בלילה. הרב ברים מסביר בפשטות – מחר אמורה להתקיים ועדה בנוגע להיתר בנייה שהוגשה בגינו התנגדות של שכן. זימנתי אלי אפוא את הצדדים על מנת לנסות ליישר את ההדורים ביניהם על מנת שלא להזדקק לדיון בוועדה, תוך חתירה להגיע להסכמה משותפת שתמנע את הצורך בה”.
אז אתה עובד כמגשר?…
ברים מצטנע. “אינני בא לעשות גישור, אלא לפעול לטובת התהליך. מה בצע כי ייווצר סלע מחלוקת בין שכנים? כשיעמדו בוועדה משני עברי המתרס וכל צד ינסה לגבות את טענותיו מול שכן שאיתו הוא חולק הוא מגורים בבניין משותף.
“מניסיון אני אומר שוב – רוב ככל המחלוקות ניתנות ליישוב, צריך רק את הנכונות. אני נעניתי לאתגר, ובכל פעם שמתגלגל לידי מקרה בו יש התנגדות מצד שכנים לבניה – אני מנסה את כוחי ביישוב המחלוקות, בהגעה לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים, ובעיקר – שימשיכו השכנים ביחסי שכנות טובים ותקינים, לטובתם ולטובת האקלים המיוחד של העיר שלנו.
“עד כמה שאני רוצה לעזור, לעולם לא אעזור לאחד על חשבון האחר. תמיד אשמע את הצד השני ואבחן האם ההתערבות שלי אכן תשיג הישג צודק. פעמים רבות אני יורד לשטח כי רק מראה עיניים בכוחו ברבים מן הפעמים לתת את הפרספקטיבה הנכונה.
“חשוב לי עוד להדגיש: לא כל שכן שמתנגד הוא צר עין. אני שומע התנגדויות רבות הנובעות ממקום אמיתי וכנה, כזה שמלין על עוולות אמתיות ועל חוסר התחשבות ושימת לב מצד שכנים. כל אחד ישים את עצמו במקומות של שכנו, ינסה לבחון את הנושא בצורה אובייקטיבית עד כמה שניתן, וישתדל לתת מענה לכל בעיה עוד לפני שנותרת על מנת למנוע בעיות שלא תיווצרנה”.
מתי ייגמר הבולמוס
כבר שנים שביתר אפופה בבנייה אינטנסיבית. אני מניח שלא מעט שאלו את עצמם לאורך השנים: עד מתי? האם יש איזהו יעד, מטרה או גבול? האם נושא הבנייה יגיע לרוויה מתישהו והבנייה הכמעט היסטרית הזאת תיבלם?
אין ספק שהיקפי הבנייה הם גדולים בס”ד אבל חשוב לי להדגיש כי – לא מדובר בבנייה היסטרית חסרת הבחנה, אין כאן אובססיה לבנייה, מדובר בבנייה שבאה לתת מענה אמיתי לצורך שקיים בציבור כולו ובציבור החרדי בפרט. מצוקת הדיור היא עצומה, ונכון להיום אין כל תכנית שתוכל לתת מענה להיקפי הביקוש לדיור כמו שקיימים היום. בפרט כשבכל שנה מתווספים אלפי זוגות צעירים שצריכים גם הם דיורים.
“בוא ניקח דוגמא למשל מערים אחרות בישראל, ששייכות לאוכלוסייה הכללית. הנה אדם שרכש דירת שלושה חדרים ומחמת סיבות כאלו ואחרות הוא מעוניין בדירה גדולה יותר. הוא יבחר בצעד ההגיוני ביותר – ימכור את דירת שלושת החדרים וירכוש דירה גדולה יותר של ארבעה חדרים ויותר. כל זה נכון כשיש היצע בשוק של דירות, אולם אם השוק חנוק כמו שהמצב כיום – אין מענה אמתי למשפרי דיור, ויש לזכור כי בציבור שלנו לא מדובר כאלו שמבקשים לעצמם לוקסוס ואיכות חיים מיוחדת, אלא במשפחות שגדלות ב”ה ובלי עין הרע, וסובלות מצפיפות קשה. אין להם כרגע פתרון אחר מלבד בינוי. מדובר בצורך קיומי של הציבור שלנו ושל תושבי ביתר עילית.
“כאמור, אני משמש כעוזרו של הרב בנימין הרשלר, שבנוסף לשלל תפקידיו ופועליו הברוכים, ביקשו ממני לפני כשנה וחצי להצטרף לוועדת הדיור של קהילת באיאן, והחלנו בפעילות אינטנסיבית לחפש פתרונות דיור רלוונטיים. במסגרת אותה פעילות נפגשנו עם כל הגורמים בכל הרבדים המקצועיים, ואת התרשמותי מאותן פגישות אוכל לומר פתרונות חלקיים וזמניים יש, כך קמו שכונות בהר יונה, בטבריה, בעפולה ובעמנואל, אולם אין פתרון מערכתי ארוך טווח, שהוא הקמת עיר חרדית חדשה.
“בפגישה שבה היינו אצל מנכ”ל משרד השיכון נאמר לנו, כי גם אילו נאתר מקום מתאים לבניית עיר חדשה, הרי שתכנית ה’גאנט’ עצמה, שהיא רק הבסיס שממנו אפשר להתקדם הלאה בתכנון עיר, אורך לפחות עשר שנים. כך שמצב הדיור בציבור החרדי אינו עומד בפני פתרון משמעותי בטווח הנראה לעין.
“עיריית ביתר עילית והרב רובינשטיין שעומד בראשה, זיהו מזמן כבר את הלוגיקה הזאת, ולפיכך כאסטרטגיה באו להציב פתרון כלשהו למצוקת אמת שקיימת והוא – אשרות בנייה שיאפשרו לאנשים לחיות בדירות המתאימות לצרכים שלהם ולגודל המשפחה שלהם בכבוד. זו התובנה שקיבלתי בירושה מקודמיי בתפקיד, וזו התובנה שעל פיה גם אני מתנהל בס”ד”. בהזדמנות זו אוסיף ואציין לשבח את כלל חברי ועדת תכנון ובנייה על עבודה יוצאת מן הכלל, כשלכולם עומדת למול העיניים טובת תושבי העיר.
מול סכנות הבטיחות
השאלה שעולה, בפרט לנוכח פרסומים כאלו ואחרים, היא האם לא הותרה מדי הרצועה, האם הקלות שהעירייה נותנת לבנייה בעיר אינה על חשבון בטיחות וסכנת חיים לתושבים שבונים ולשכניהם?
“חד משמעית לא. אנחנו פועלים ונמשיך לפעול בצורה החלטית למנוע כל סכנת בטיחות שלא תתעורר חלילה. כרשות מקומית אנחנו רואים בזה חשיבות עליונה של שמירה על חיי אדם ולא נקל בזה ראש בכי הוא זה. פרסומים בתקשורת תפקידם לייצר כותרות, ליצור מסך עשן שאין מאחוריו כלום. מי שמכיר ויודע – מבין לבד שאנו שמים דגש עצום מצדנו על כל נושאי הבטיחות, ופועלים בנחישות הן בהסברה, הן בפיקוח והם באכיפה כנגד מי שמרשה לעצמו לחצות גבולות כאלו.
“אינני יכול שלא לציין כי בנושא הפיקוח ישנה בעיה מובנית, והיא נובעת מנהלי משרד הפנים, שיוצרים קושי של ממש בגיוס פקחים לכל נושאי האכיפה, כשהפקחים כורעים תחת הנטל ועומס העבודה. אבל בראש סדר העדיפויות נמצאים נושאי הבטיחות ועליהם לא משנה מה יהיה – אנחנו פועלים בצורה העוצמתית ביותר, שלא תהיינה תופעות כאלה. בפרט בכל הנוגע לחפירת חללים ששם האכיפה היא ביד ברזל.
“רק לאחרונה חידדנו נהלים, וכלפי מקום שמתנהל של כחוק בצורה מסוכנת ובלתי אחראית, יש לנו היכולת לסגור את אתר הבנייה לארבעה עשר ימים, וכמו כן לאסור על הפועלים שבשטח את הכניסה למשך ארבעה עשר ימים. זו סנקציה חמורה שגם מביאה תועלת.
“חשוב לי לציין, כי בכל הנוגע להתנהלות אחראית, קיבלנו הנחייה מפורשת מרבני העיר ובד”ץ ביתר עילית שהורו לנו לפעול בכל דרך אפשרית למנוע בנייה בלתי אחראית. לשם כך אף זומנו – אני וראש העיר – אל המרא דאתרא הגאון רבי חיים וייס שליט”א שביקש מאיתנו באופן אישי לשים דגש בלתי מתפשר על העניין.
“וכאן המקום לפנות לתושבי העיר, ולומר בשמי ובשם כל תושבי העיר – אנא ואנא הימנעו מכל בנייה שיש בה סרך של סיכון. העירייה עושה כל אשר לאל ידה למנוע דברים כגון אלו, אולם לא תמיד מגיעים אנו לכל מקום, בנו והרחיבו את דירותיכם לבריאות, לחיים ולשלום, אולם הקפידו שיהיה על פי החוק ובצורה שאינה מסכנת חלילה לא את ילדיכם ולא את ילדיהם של אחרים.
“זכרו: הנדסאי אינו מהנדס, קבלן ודאי שלא. אל תשחקו עם דברים שלכם אין מושג בהם ואל תיקחו סיכונים. רק בשנה החולפת היינו עדים לאסון הנוראי במירון. יש דברים שהם מעבר לשליטה שלנו, אבל יש דברים שאנו יכולים למנוע ומחובתנו למנוע. זה אחד מהם”.
לפשט הליכים
דיברת על הרחבת דירות כפתרון חלקי למצוקת הדיור בציבור החרדי. האם הרחבת העיר ביתר עילית גם היא עומדת על הפרק?
“יש כמובן את הפרוייקט בגבעה סי, אבל מלבד זאת, יש תוספת של כאלף ושש מאות דירות שמתוכננות בשיפולי גבעה א’ ובשיפולי גבעה ב’. בגבעה א’ מתחת לרחוב הרב אויערבך הייתה מתוכנת שכונה של בתים צמודי קרקע. לנוכח מצוקת הדיור, לקח ראש העיר הרב רובינשטיין את העניין כפרויקט אישי, והוא לא נח ולא שקט עד שפעל לשינוי התב”ע כדי שייבנו שם כשבע מאות יחידות דיור בבנייה רוויה.
“כך גם בשיפולי גבעה ב’ שמתוכננות כתשע מאות יחידות דיור נוספות. אמנם זה לא נותן מענה מושלם, אבל ככל שאפשר – מנסים כאן בביתר לעשות ככל יכולתם להועיל”.
הטלפון של ר’ יצחק מאיר ברים מצלצל פעם נוספת. מעבר לקו – תושב העיר שמספר על פגיעת רכב בקרוב משפחתו באזור היציאה מהעיר, וחשוב לו מאוד לקבל תיעוד מצלמות האבטחה של העירייה בשעה הרלוונטית במקום. ברים עומד הכן מיד לעזרה, ועל אתר מתקשר לאדם הרלוונטי ומסדר את העניין על הצד היותר טוב.
אתה חורג הרבה מעבר למה שבהגדרת התפקיד שלך. זאת אנו למדים מפי הראיה – מה שנוכחנו זה עתה, וגם מפי השמועה כשאתה זה שריכזת את עניין חלוקת תלושי המזון של משרד הפנים המיוחד לקורונה.
“אני חולק עליך. זה נכון שאני מוניתי למחלקת תכנון ובניה, אבל בוא ניזכר מי שלח אותי הנה. מי ששלח אותי לעירייה הוא הציבור – תושבי ביתר, הוא לא שלח אותי לתפקיד כזה או אחר, אלא נתן בי את אמונו על מנת שאעזור ואסייע לו. ואם כן – הגדרת התפקיד שלי כמו שאני רואה אותו – היא לעזר בכל מה שאני יכול ומסוגל.
“כך גם עניין תלושי המזון. כפי שאמרתי – אני דוגל בפישוט הבירוקרטיה, ומשזיהיתי כי חלוקת כרטיסי המזון עלולה להיתקל בקושי בירוקרטי – נטלתי על עצמי את המשימה.
“ישנה הרבה בירוקרטיה מיותרת. לפעמים מטלטלים אנשים לחינם מכאן לשם, ממלאים טפסים, מחתימים ומתרוצצים כאשר אין לכך כל הצדקה. הנה פנה אלי אברך שנעזר בסיוע בשכר דירה, ולשם כך היה עליו לנסוע הוא ורעייתו למשרד בירושלים, ושם להמתין בתור ארוך ומייגע רק כדי להזדהות ולחתום ולקבל כמה מאות שקלים לחודש. זה מיותר לגמרי. דיברתי עם הנוגעים בדבר, ועם חברת ‘מגער’ שהיא המפעילה של הפרויקט הזה, והגענו לסיכום שיוכלו האנשים המבקשים את הסיוע להגיע אלי למשרד ולעשות את הזיהוי אצלי. הנה דוגמא לבירוקרטיה מיותרת שניתן למצוא לה פתרון.
“לא אוכל שלא להוסיף ולציין לשבח את ראש העיר על הגיבוי המלא שהוא מעניק, על הרוח הגבית שאנו זוכים ממנו ללא הרף, ואין ספק כי העובדה שאני חבר בסיעתו עומדת לי שאוכל לשרת את הציבור בצורה מיטבית. באחת ההזדמנויות הוא שאמר לי: בעת שנחנכה שכונה חדשה בעיר, ‘אם יארע מקרה בו מתושבי שכונה זו יפנה אלי, בכל עניין מוניציפלי שהוא, ואחוש כלפיו חוסר סבלנות, אדע כי סיימתי את תפקידי הציבורי…”
מורי ורבי בעשייה
העשייה הציבורית אינה קשה ותובענית מדי?
“עשייה ציבורית היא בהחלט מורכבת. היא דורשת המון, היא שואבת את כל הזמן, כך שאין ממש שעות פנאי ורוגע, והיא כרוכה בעשייה אינטנסיבית 24 שעות ביממה 365 יום בשנה. העבודה היא בהחלט תובענית, אולם מאידך יש את הסיפוק. אותו סיפוק שיש ביכולת שלך לעזור לאנשים, לסייע להם מהמקום בו אתה נמצא, ולפעמים מדובר בעזרה שאתה יכול להגיש ובשבילם זה עולם ומלואו. זה מה שנותן כוחות, זה מה שמחזק את תחושת השליחות.
“זה מה שאני מזכיר לעצמי כל הזמן. תושבי העיר יודעים שהטלפון שלי פתוח, וכי אני זמין לכל אחד ולכל פנייה. אני משתדל לענות לכל טלפון ולהשיב לכל פנייה. זה בהחלט לא תמיד קל, אבל מה שאני אומר לעצמי שוב ושוב, הוא שאותו אחד שמתקשר מעבר לקו, עבורו הפנייה הזאת היא הצלת נפשות. לפעמים מדובר באברך כולל שהתעוררה בעיה כלשהי בענייני ארנונה, ואותו סכום שבעיני אחרים אולי ייחשב כפעוט – עבורו זה הון עתק, אם אעזור לו הארתי לו ולמשפחתו את היום. המחשבה הזאת מדרבנת אותי להמשיך בדרך הזאת ולהמשיך לסייע ככל שאוכל.
אתה איש ציבור צעיר יחסית, שהגיע לעמדת השפעה משמעותית. האם אתה מרגיש שזה הייעוד שלך – זה מה שפעם רצית לעשות ‘כשתהיה גדול’?
“אני חושב שמי שיש לו את היכולות ואת הנתונים ונכון להתמסר – כבר מגיל צעיר זה מקנן בו. זה גם מה שאני הרגשתי. כבר שנים ארוכות שאני משמש כעוזרו של הרב בנימין הרשלר – מנכ”ל מוסדות באיאן בביתר עילית, הוא היה ועודנו מורי ורבי בעשייה ציבורית. ממנו למדתי המון, הן בהתנהלות והן ברוח שעומדת מאחורי העשייה. דרכו גם הגעתי למקומי עתה.
“לשאלתך – אינני יודע מה בדיוק רציתי להיות כשאהיה גדול, אולם העשייה למען הציבור מאז ומעולם הייתה חלק ממני והיא מסבה לי המון סיפוק”.
