אפופי יגון ושטופי דמע, בקול נהי בכי ומספד צעדו אלפים אחר מיטתו של האברך החשוב ר’ אהרן אייזנבאך ז”ל, מפארי בני עירנו אשר הסתלק מעימנו בפתע פתאום, בעודו על יצועו. רבני העיר שליט”א קוראים לציבור לתמוך באלמנה וחמשת היתומים.
אלפי תושבי ביתר עילית ליוו השבוע בכאב ובדמע את מיטתו של אחד מטובי האברכים בעירנו, האברך יקר הרוח ויקר המעש, אשר כל חייו היו קודש לתורה עבודה וגמילות חסדים, ר’ אהרן איזנבאך ז”ל שנפרד מעמנו בפתע פתאום בעודו על מיטתו, לקול נהמת בכיים של בני משפחתו ומכריו הרבים.
הטרגדיה הנוראית ארעה במוצאי ל”ג בעומר, במלאות יום ההולדת הראשון לבניו התאומים הרכים. ר’ אהרן הלך לישון כהרגלו, אולם לפנות הבוקר משהבחינו שלא קם כדרכו בשעה מוקדמת, הוזעקו אנשי ההצלה, אשר לדאבון כל לב נאלצו לקבוע שהשיב את נשמתו לבוראו בשעות הלילה במהלך שנתו.
שחר נעוריו
המנוח ז”ל נולד בירושלים עיה”ק ביום שביעי של פסח שנת תשמ”ג לאביו יבלחט”א הרה”ח ר’ אליהו עזריאל אייזנבך שליט”א, ולאמו הדגולה תחי’, בתו של הגה”ח רבי שמעון יעקובוביץ’ זצ”ל, מגדולי משפיעי חסידות חב”ד.
בצעירותו למד בת”ת ‘מאה שערים’ בירושלים, ועם הגיעו למצוות נכנס בשערי הישיבה לצעירים ‘חיי משה’. את ימיו בישיבה גדולה עשה בישיבת ‘חזון נחום’ בב”ב.
בכל מקום בו ר’ אהרן למד, התחבב הוא מיד על רבותיו שראו את חביבותו וכמיהתו הרבה ללימוד התורה ויגיעתו בה בהתמדה, ובהיותו מחוננן בכישרונות מבורכים שקע כולו בלימוד התורה. בהגיעו לפרקו נשא את בתו של הרה”ח ר’ שרגא ברנשטיין שליט”א, בנו של הגאון החסיד רבי משה ברנשטיין זצ”ל ראש ישיבת ‘חיי עולם’. לאחר נשואיו המשיך בלימוד התורה ביגיעה רבה וביתר שאת, כשרעייתו עומדת לימינו בכדי שיוכל להתמסר ללימוד התורה כאוות נפשו הטהורה.
דרכו בקודש
היה עקבי עד מאד בסדר לימודו שהתחיל מהשעות המוקדמות של הבוקר, עם שיעורים קבועים בכל מקצועות התורה בהם יגע על הסדר דף אחר דף בעקביות ובנחישות, בהתמדה בלתי רגילה כשכל רגע פנוי היה מוקדש ללימוד התורה. בסדרי לימודיו אף רכש ידע רב ובקיאות גדולה בכל עניני קידוש החודש ומהלך השמש והלבנה, ענייני המזלות והכוכבים, וכן פלאי הבריאה שברא הבורא ית’ בעולמו, עפ”י מקורות חז”ל. שמר מכל משמר על טהרת לשונו, בברחו כמטחווי קשת מכל נדנוד של מחלוקת ופגיעה בזולת חלילה, היה אהוב על חבריו בישיבה ובכולל האברכים, אשר אהבו להשתעשע אתו בעמקי התורה וההלכה, כאשר בניתוחו הבהיר את הסוגיה הנלמדת עפ”י שיטות הראשונים.
גמל חסד בגופו ובממונו עם הבריות, בהיותו ראש וראשון לכל דבר שבקדושה להיות לעזר לכל צר ומצוק, הקדיש את עצמו ללימוד תורה עם צעירים נחשלים, כדי להעלותם על דרך המלך. השתדל לעשות את מעשיו הגדולים בהסתר ובצנעה, כשהוא בוחל בכל נדנוד של כבוד ופרסום.
דברי ההספד של כ”ק האדמו”ר מדינוב שליט”א
רגעי השיא בלוויה מרובת הכאב והיגון נרשמו בעת שנשא דברים כ”ק אדמו”ר מדינוב שליט”א, אשר המנוח היה נמנה על המתפללים בבית מדרשו. בעת שנשא האדמו”ר שליט”א דברים נשמעו קולות בכי עצום מכל קצוות הקהל ודבריו המעוררים יישארו חרוטים עוד זמן רב.
“דודי ירד לגנו לרעות בגנים וללקוט שושנים”, פתח האדמו”ר בקול בוכים, “הרי לנו כוונת הפסוק כיצד הקב”ה ברדתו לגנו בוחר לו את השושנה המשגשגת להיות עמו במחיצתו. העיר ביתר הקריבה היום קרבן עולה תמימה ללא כל מום אשר נועדה לכפר על הכלל”.
בדבריו האדמו”ר שליט”א זעק מנהמת לבו על גודל האסון, על אלמנה צעירה המבכה את בעל נעוריה ו־5 ילדים רכים אשר אפילו אינם יודעים לבטא את מילות הקדיש לאמרם אחר מיטת אביהם שעזבם לפתע פתאום. איה הלב שיכול להישאר אדיש לקולות השבר והחורבן.
“הבשורה המרה ניחתה עלינו בפתע פתאום כברק ורעם”, בכה האדמו”ר, “כאשר אבינו אב הרחמן אשר כל מאווייו להיטיב עם ברואיו, מייסר אותנו במכות כואבות שכאלו, עלינו לדעת כי תובעים מאתנו להתחזק ביסודות התורה וקדושת טהרת הצניעות, כי הרי הברקים והרעמים נבראו כדי ליישר את העקמומיות שבלב. ועל הציבור כולו ועל תושבי ביתר בפרט לפשפש במעשיהם, ולשוב בתשובה שלימה לפניו. ואז נוכל להתבשר בבשורת הנחמה בביאת משיח צדקנו ובתחיית המתים בב”א”.
פטירתו הפתאומית הכתה בהלם את בני משפחתו והמוני מכיריו תושבי ביתר עילית. כשהכול ממאנים להתנחם על אותה מרגלית יקרת ערך שעלתה והתעלתה למרומים והותירה בעירנו חלל עצום.
