אנו מתרגלים לסמוך על רשתות המזון ‘למהדרין’ בעירנו ולהכניס לעגלה כל מוצר שמוכרים לנו בלא תשומת לב רבה לרמת כשרותם של המוצרים. אולי על אדישות זו בונים שם ברשתות המזון. בתחקיר מיוחד חושף שערים, בסיוע תושבים ועסקנים, את תרגילי ההטעיה שלכאורה מבצעים מאחורי גבינו. לקרוא ולא להאמין.
עד כמה אנו יכולים לסמוך על רשתות מזון “למהדרין” בעיר חרדית כביתר? זו השאלה הראויה להישאל בעקבות המקרים החוזרים ונשנים שהגיעו לידיעת שערים. הסוגיה עלתה וצפה ביתר שאת בשבועות האחרונים, בימי חג הפסח שזה עתה חלפו, כאשר ציבור היראים המקפיד על כשרות מהדרין, המאפיין את עירנו ביתר, נזהר שבעתיים בכל הנוגע לרמת הכשרות של מוצרי המזון העולים על שולחנו, מה גם שבמוצרי מזון רבים רמת המזון משתנה לפני ואחרי החג.
מהדרין, גם לא לשאר ימות השנה
למי מאיתנו לא הזדמן לסייר בין מדפי המוצרים בסופר, בשבועות האחרונים של ערב חג הפסח. כולנו נתקלים מדי ערב פסח במוצרים רבים על המדפים כשעל אריזתם מצוינת העובדה שהשגחת הבד”צ- מהדרין היא לימות השנה בלבד, ואילו לימי פסח הכשרות היא רגילה. ציבור תושבי ביתר, המהדרין בכשרות, יודעים היטב שבתקופה שלפני ואחרי הפסח ניתן לקנות מוצרים אלו ללא כל חשש.
עד כדי כך התרגלנו לעובדה זו, עד שאיננו טורחים לבדוק אם אכן מופיע סימון כזה. כל שאנו יודעים שאם האריזה מוכרת לנו מקניותינו בשאר ימות השנה הרי שראויה זו להיכנס ישירות לסל הקניות שלנו. אך מתברר איפה שאין לנו על מי לסמוך בעניין זה, ועלינו לפקוח את עינינו ולבדוק כל מוצר בעצמינו.
טונה אחרת באותה אדרת
ב.פ, אחד הדמויות המוכרות בביתר, חווה על בשרו את המציאות בחנויות המזון בעירנו: “בערב פסח ערכתי קניה כהרגלי בסניף “רמי לוי” בגבעה ב’ והכנסתי לעגלת הקניות טונה “סאטרקיסט” באריזה הידועה והמוכרת. רק לאחר שהגעתי הביתה הבחנתי שחותמת הבד”צ לא מופיעה כרגיל על האריזה ואף לא בציון העובדה שמדובר על כשרות מהדרין לימות השנה בלבד. במקום הכשר המהדרין הופיע הכשר אחר שאינו מוכר. לתומי חשבתי שיתכן ומדובר בטעות דפוס ספציפית באותו מוצר. לא השתהיתי והרמתי טלפון לידידי הנמנה על צוות המשגיחים ב”עדה החרדית” ושאלתי אותו לפשר העניין. התשובה שלו הפתיעה אותי יותר מכל: “אם אתה מקפיד על ה’עדה’ אל תיגע בזה! המדובר במפעל אחר ובקו יצור אחר, ולאיש מאיתנו אין כל יכולת לדעת מה קורה שם, ויתכנו שם בעיות רבות בנושא הכשרות”.
האברך שפנה לקופה הראשית בסניף רמי לוי, נענה שהנושא יטופל, ובמקום יוצב שלט המבהיר את העניין. אך לא קשה לנחש שהשלט לא הוצב במקום עד לרגע זה.
תלונות דומות של תושבים הגיעו גם על מוצרי מזון אחרים, כמו אריזות תפוצ’יפס בהכשר “רבנות” רגילה אך באריזה זהה לזו של המהדרין, וכן מוצרי מזון של “המותג” ובמוצרים של חברות מזון נוספות.
נקל לשער שרבים וטובים מקהל היראים, המקפידים על כשרות מהדרין ללא פשרות, הכניסו לעגלתם את אריזת הטונה האמורה, וככל הנראה גם מוצרי מזון נוספים שכשרות המהדרין שלהם בסימן שאלה.
רבנות במחיר בד”צ
תושב אחר שהתראיין לכתבה, הרב י. כ., מספר: “בערב שביעי של פסח האחרון, שלחתי את ילדי לסניף של אחד מרשתות המזון בעיר. ביקשתי מהם שיביאו חבילת סוכר בהכשר ‘העדה החרדית’. הם חזרו עם החבילה המוכרת להם מחברת ‘סוגת’, ועם סוכר זה בישלתי את שהייתי צריך לכבוד החג. רק בשעה מאוחרת הסב אחד מבני המשפחה את תשומת ליבי כי מהאריזה נשמטה החותמת של העדה החרדית ובמקומה צוין שחבילה זו היא בהכשר הרבנות קריית גת, הכשר שמעולם לא הכנסתיו לפי. התקשרתי מיד לאחד מרבני עירנו והוא השיב לי שאינו יודע להשיב על השאלה ואינו יכול לקחת אחריות ולהכשיר לי את התבשילים שכבר בישלתי. תשובה דומה ענה לי גם רבה של שכונת הגפן, הגאון רבי ישראל ברזובסקי שליט”א”.
כמה משגיחים מה’עדה’ עמם שוחח האיש, סבורים שהסוכר עצמו דווקא כשר, אך אין אפשרות לעקוב אחרי האריזה העוטפת את הסוכר, המיוצרת ונארזת בד”כ במפעל בו אורזים את הקמח, ולכן כשרות הסוכר בפסח הינה בעייתית.
זלזול מחפיר
י.כ. ממשיך ומספר: “בלית ברירה הנחתי את התבשילים בצד ורצתי שוב לאותו סניף, רגע לפני הסגירה , וטענתי בפניהם על הבעיה האמורה בה נתקלתי. לתומי חשבתי שהם יבינו את בקשתי ולפחות ישתתפו בצערי, אך לתדהמתי תגובתם הייתה מזלזלת ובוטה, והנציג במקום פער עלי את פיו כשהוא מלגלג על ציבור המהדרין בכשרות. לייחס דומה זכיתי גם ממי שהגדיר עצמו כמנהל הסניף, אליו פניתי למחרת החג, “תצא מהצמצום”, הפטיר לעברי בטון לעגני, “ותפסיק לבלבל את המוח בחומרות המשונות שלך”.
“הסתכלתי סביב”, ממשיך הרב י.כ, “ראיתי בחנות את עשרות הלקוחות החרדיים, ואז עלתה בי התובנה שבמקום בו לא מעריכים את ציבור החרדים ויראים לדבר ה’ עלולים גם להכשיל למען כיסם את הציבור, אלה שסומכים עדיין על הצהרת ה’מהדרין’ של הרשת”.
לעת עתה נמנענו מלפרסם את שמה של אותה רשת מזון, לאחר שאלה קיבלו על עצמם בכל הרצינות הראויה לתקן את הדברים ולפעול בכל האמצעים שלא יישנו מקרים כגון אלה בעתיד.
נאפה לאחר הפסח?
ומה קורה עם מוצרים שנאפו לאחר הפסח? ברשת רמי לוי לדוגמה פתחו סטנדים מיוחדים של מוצרי מזון שנאפו לכאורה לאחר הפסח, אך בסיור שערך הרב ח.ט., דמות מוכרת בענף הכשרות, הוא העלה שרק כמחצית ממוצרי המזון באותם מדפים אכן נאפו לאחר הפסח.
לטענתו, בסטנד הבייגלך, לדוגמה, היו רוב האריזות מלפני החג (אמנם מכורות כדת וכדין) ורק בחלק הקדמי הניחו כמה אריזות של נאפה לאחר הפסח: “הוי אומר שלכאורה מדובר בניסיון הונאה של ציבור שלם”.
סיור קטנטן שערכנו במרכולים מגלה להטוטים נוספים, והפעם של החברות המייצרות. באחד החנויות מצאנו שקדי מרק של חברת ‘משובח’ בהכשר העדה החרדית כשעליה מצוין קוד יצור 3119 -נאפה לאחר הפסח. עד כאן הכול טוב ויפה, אלא שקוד ייצור זה מספר לנו שהמוצר בעצם ייוצר בעוד שלושה וחצי שבועות… (המספר הראשון של הקוד 3- מסמל את השנה 2013, ואילו המס’ 119 מסמן את מספר הימים מתחילת השנה הלועזית 119 ימים, דהיינו שהמוצר יונפק רק בעוד 3 שבועות…
הפיתוי והרווח של רשתות המזון
עסקנים ודמויות בעיר, הבקיאים בנושאי צרכנות וכשרות, מעריכים שרשתות המזון מתפתים לעשות זאת מהסיבה הפשוטה שעלותם של המוצרים בהכשרים הלא מוכרים זולה יותר ממוצרי המהדרין, ואילו לקהל הצרכנים התמים הם נמכרים במחיר מלא.
לא הרי מחירו של מוצר בהשגחת ‘העדה החרדית’ כמוצר בהשגחת ‘נווה ציון’, חשוב ככל שיהיה. וימים אלו של מוצאי חג הפסח, שחתימות ההכשר משתנות ועשויות לבלבל את הציבור, מנוצלים ע”י מנהלי הרשתות, שאינם נמנים על חוגי היראים, “לדחוף” לצרכנים מוצרים שונים ללא פיקוח מהדרין כלל ובמחיר זהה למהדרין, כשאת ההפרש משלשלים הם לכיסם.
“סוכר ללא חותמת ה’עדה’ עולה לרשת שקל פחות, ובאריזת טונה, שם מדובר בפס ייצור שונה ולא מוכר, ההפרש גדול אף יותר”, מסבירים לנו משגיחי כשרות ב’עדה’, “הלקוח לא מזהה את ההבדל ומשלם על המוצר את המחיר המקורי, כך שלכיס הרשת מגיע רווח גדול יותר.”
תושבים עימם שוחחנו מחזקים לכאורה השערה זו, כאשר לטענתם, ראו במו עיניהם עובדים הממלאים שוב את המדפים בטונה האמורה, ורק לאחר מספר ימים, לאחר שמן הסתם הסחורה “הזולה והמשתלמת” אזלה מהמחסנים, החלו להוציא את הסחורה “היקרה” בכשרות ה’עדה’…
מתחלקים באחריות?
תושבים עימם שוחחנו תולים חלק מהאשם, בנוסף לרשתות המזון, גם על מפעילי השגחת ה’עדה החרדית’. לטענתם, אשמים לא פחות הם אנשי הכשר ה’עדה’ הזוכים מצד אחד לאמון הציבור, ומצד שני גורמים לציבור להיכשל במוצרים שאינם למהדרין, כשהם מאפשרים להכשרים אחרים להטביע את חותמם על אותה אריזה בדיוק, ללא כל סימן המעיד על השוני בין המוצרים.
משגיחי כשרות מ’העדה’, עמם שוחחנו לצורך הכתבה, הסכימו עם האמור אך מילאו פיהם מים בקשר להחלטה התמוהה לאפשר סימון של הכשר אחר על אותה אריזה, דבר הגורם לבלבול ולמכשול.
להשגיח בשבע עיניים
קוראים רבים עימם שוחחנו ביקשו להעביר לציבור מסר ולפיו, אמנם ישנם בעיר רשתות בהנהלה חרדית ויר”ש, המקפידים על כל מוצר ומוצר העולה על מדפיהם, אך הרשתות שצוינו בכתבה ככל הנראה אינם מקפידים על צרכי ציבור המהדרין, ולכן שומה על כל מי שיראת ה’ לנגד עיניו וכשרות המזון יקרה לליבו שישגיח בשבע עיניים ויבדוק היטב כל מוצר מזון הנכנס לעגלת הקניות.
תגובת רשת רמי לוי לא התקבלה עד סגירת הגיליון וכך גם תגובתם של אנשי וועד הכשרות של העדה החרדית.
