ללא ספק, המנגנים קיבלו את הבכורה בכל הנוגע למוסיקה יהודית שורשית טהורה, כזו שכמעט שכחנו. המנגנים החזירו את הכבוד האבוד לשירה היהודית וגרמו לדור שלם לחזור לאחור, לימי התום והזוהר, אך הפעם בשביל להישאר
.
היה זה בלילה חורפי ומקפיא עצמות אי שם בערבות אוקראינה המושלגת. עמדתי באחת הרחובות הראשיים של עיר הנמל אודסה וניסיתי לתפוס מונית לקצהו השני של העיר. הכול היה שומם והחשיכה הייתה מוחלטת. ולפתע הופיעה מונית. נכנסתי פנימה עטוף כולי מכף רגל עד הראש בביגוד חורפי וכובע צמר לראשי כיאות.
ההפתעה
החימום ברכב החיה את נפשי, אך ההפתעה האמיתית הגיעה מהצלילים שהציפו את הרכב. לא ידעתי את נפשי: כאן באוקראינה הזרה והנכרית??? “אלקא דמאיר ענני!”, עלה והשתרג קולו של בעל המנגן, והרעיד את הנשמה.
“מניין לך התקליט?”, שאלתי נפעם כולי ברוסית רצוצה את הנהג, שפניו העידו שאינו מבני ברית. הבנתי שלא יתכן שזיהה אותי כיהודי טרם כניסתי לרכב והפעיל לכבודי את התקליט.
לאחר מאמצים להבין את דבריו התבהרה התמונה: לפני למעלה משנה שכח אצלו יהודי, שאותו הסיע למז’יבוז’, את הדיסק בתוך מערכת הסטריאו של הרכב. את האיש לא מצא מעולם, אך הוא התמכר לצלילים ולמנגינות היהודיות של המנגנים. “אינני מבין מילה מתוך המנגינות, אך השירים והמנגינות פשוט שבו את ליבי ואני מאזין להם בהנאה בלתי רגילה פעם אחר פעם”.
לא, אין זה סיפור על מפגש עם נשמה יהודיה אובדת שנמצאה לפתע, המדובר בגוי למהדרין שהלך שבי אחר מנגינות “המנגנים”.
מחזירים את החן היהודי
הרה”ק ר’ נחמן מברסלב זי”ע מביא בספה”ק ליקוטי מוהר”ן שמאז שכלל ישראל יצא לגלות, אבד החן היהודי אמיתי והוא נמצא כעת אצל הנכרים. לא יכולנו להתעלם מהסמליות של הניגונים המרטיטים שהגיעו אל הנכרי שאימצם בחום.
תזמורת המנגנים הוקמה בשנת תשס”ז ע”י המפיק המוזיקלי הנודע שלום וגשל, יחד עם סולן הלהקה מוישי רוט בשיתוף פעולה צעיר ורענן. עיבודי המוזיקה נכתבים ע”י מעבד הלהקה מוישי רוט, כשעל ההפקה המורכבת מנצח מפיק הלהקה שלום וגשל.
אל הדגל נקראו מיטב הנגנים החסידיים, וכך החלה תקופה ארוכה של חזרות רבות וגיבוש חומר חדש ומקורי. ומכאן החלה הדרך עד הפריצה הגדולה.
תזמורת המנגנים הביאה עימה סאונד איכותי ומפעים, אך בד בבד אי אפשר להחמיץ את הניחוח היהודי האותנטי ואת החן היידישאי. חברי ההרכב של המנגנים צעירים חרדיים, מוכשרים בצורה בלתי רגילה, מיטיבים לנגן ניגוני חצרות עתיקים, שירי רגש חדשים וגם מחרוזות יהודיות מקפיצות.
הפריצה הגדולה
לקראת תקופת החגים באותה השנה זה הגיע: האלבום “אלקא דמאיר ענני” כבש בסערה את שוק המוסיקה החסידית המקורית, כאשר לא הייתה משפחה, הנמנית על הציבור ירא דבר ה’, שכיבדה את עצמה שלא הכניסה את האלבום אל ביתה ולא נשמעו הצלילים המרטיטים בחלל הבית. ההצלה הייתה חסרת תקדים, האלבום שכלל שיתופי פעולה עם מיטב הבעלי מנגנים החסידיים כגון ליפא שמעלצר, אהרל’ה סמט, אברימי רוט, אזל עד מהרה ממדפי החנויות והדבר סימן את העתיד.
כעבור שנה הם הפתיעו שוב עם האלבום “הוא לבדו” שהפעם היווה קפיצת מדרגה בעקבות שיתוף הפעולה עם מרדכי בן-דוד, בנוסף לאמנים רבים נוספים אשר נטלו חלק באלבום, כשהם מצטרפים לסולן מוישי רוט, ניתן גם למנות את גדעון לוין, דוד גבאי, אהרון רזאל, ילד הפלא מידד טסה, מנדי ג’רופי, בעל המנגן מוישה וינטרוב ועוד.
בפעם השלישית- חזקה
האלבום השלישי לא אחר לבוא והפעם בדמות חידוש נפלא של “התוועדות” חסידית של מיטב האמנים שישבו בצוותא באישון ליל עם הקהל ושרו מעומקא דליבא. שמו של האלבום, “קומזינג” (בואו נשיר) מיטיב לתאר את האופי הספונטאני והמרגש של חסידים ואנשי מעשה המתוועדים בצוותא לשירה טהורה לכבוד היושב במרומים.
בפרוייקט ‘קומזינג’ נטלו חלק: ליפא שמעלצר, דוד גבאי, יוסף חיים שוואקי, אודי דוידי, בעל המנגן ברי וובר ועוד.
שיתוף פעולה ייחודי נוסף נרשם בתקליט זה בין “המנגנים” ובין גדול המלחינים החסידיים ר’ חיים בנט, כשמחרוזת מרגשת משיריו הגדולים בוצעה בניצוחו בליל הקומזינג.
האלבום הכפול (130 דק’) כלל מספר לחנים חדשים שהפכו להצלחה גדולה בשוק הזמר החסידי כדוגמת השיר “בין האולם ולמזבח”, כמו גם מחרוזות נשמה ורגש אשר משלבות בין הלהיטים האחרונים, ועיבודים רעננים לנכסי צאן-ברזל של המוזיקה היהודית לדורותיה.
אח”כ הגיע שיתוף הפעולה המיוחד של המנגנים עם הזמר החסידי אברהם פריד. יחד הם הפיקו שיר מיוחד לחיזוקו ועידודו של ניצול תאונת הרכבת האיומה ר’ דוד צבי גוטשטיין הי”ו בשנת תש”ע. השיר הפך לזמר ישיבתי עולמי ול’מסיים’ הרשמי של כל חתונה חסידית.
קומזינג 2
בקיץ שנת תשע”ב, לאור גילוי העניין הרב מצד קהל בני הישיבות וקהל שוחרי המוסיקה החסידית בכלל, החליטו מנהלי התזמורת על הפקת אלבום המשך לפרוייקט המצליח ‘קומזינג’.
אל ההפקה הצטרפו הפעם הבעל מנגן החסידי שלמה כהן, אהרן ראזל, חיים ישראל ואף אורחים מניו יורק כדוגמת יידל ורדיגר ובני פרידמן. בנוסף לבעל מנגן החסידי העולמי שלוימי גרטנר.
‘קומזינג’ 2 הוקלט בתקופת בין הזמנים בהשתתפות כ-700 בחורים, באווירה של ישיבישיע, לבבית ומרגשת, אשר כל מי שנחשף אליה, חש לפתע געגוע עז להיכל הגבוה של השירה היהודית המקורית שאין שני לה. האלבום הפך מיד לאחד האלבומים האהובים והמושמעים בבית היהודי.
די אם נזכיר את ‘קבעתי את מושבי’ – השיר הישיבתי העכשווי והסוחף, בביצועו של אהרן רזאל, את הלחן החדש ‘ומלאכים’ בביצועו של ר’ שלמה כהן, שהפך גם הוא לשיר חובה בכל אירוע. ואם לא די בכך, נוסיף את ‘ליבי ליבי’ מחצר הקודש מודז’יץ וטיש ליל שבת ארוך וייחודי שנערך באווירה חגיגית בהשתתפות הקהל.
המהפכה היהודית
קשה להפריז במהפכה שעשתה תזמורת “המנגנים” בשדה המוסיקה החסידית האותנטית. אם היינו מורגלים בכך שמוסיקה חסידית מקורית, יפה ומרגשת ככל שתהיה, אינה קשורה בהכרח לאיכות ומקצועיות, כפי שמוכר בשדות זרים, הרי שבאה תזמורת “המנגנים” והוסיפה לנשמת אפה של המוסיקה החסידית הטהורה, צורה גוף ונפש. השילוב של האמנות, הרגש, העיבודים המושקעים להדהים, החשיבה המדויקת בשילוב כל תו, כלי או קול נותנים את התוצאה המסבירה את ההצלחה המסחררת של תזמורת “המנגנים”, המתאפיינת בשילוב של חכמה ומלאכה. ללא ספק, השירה היהודית הטהורה זכתה לעדנה שטרם נודעה.
המנגנים – השירים הגדולים של כל הזמנים