אברך תושב ביתר שנכנס לבקש את ברכת רבו לזש”ק נענה בתשובה: “מי תלה את המזוזות בביתך?”. השבוע, כעבור שנה מהמקרה, חבק האברך את בנו הראשון. הסיפור המלא.
ניסים ונפלאות מתגלגלים גם בעירנו, עיר התורה והחסידות: ר’ י.ד., אברך משי ומפארי גידוליה של ביתר עילית, הנמנה על אחת החסידויות הגדולות והחשובות בעיר, נכנס לרבו כשבידו קוויטל בו הוא מבקש להיזכר בפקודת ישועה ולהיפקד בזרע של קיימא. האדמו”ר קרא את הקוויטל, הרהר קמעא ואז שאל, “האם אתה גר בדירה משלך? משהשיב האברך בשלילה וסיפר שלמעשה גר בשכירות. המשיך הרבי ושאל, “ומי תלה את המזוזות בדירתך?”. האברך לא ידע לענות בבירור, אך שיער בפני רבו שמן הסתם חמיו הוא זה שתלה את המזוזות. וכאן הרצינו פניו של הרבי, “גש מיד ובדוק את כל המזוזות בדירה!”
התדהמה
האברך, שנפנה מיד לקיים את ציוויו של האדמו”ר, הוריד את כל מזוזות ביתו ושלח אותם אל סופר סת”ם יר”ש לבדיקה, כשהוא אורז את חפציו כדי לשהות בינתיים בבית הוריו. אולם התשובה מהסופר לא אחרה לבוא וזו הדהימה אותו: “כל שמונת המזוזות שמסרת, פסולות הם לכתחילה. במבט ראשון ניכר שאין בהם שום צד של הכשר!”…
הגילוי
אותו אברך שלא האמין למשמע אוזניו, לא נח ולא שקט עד שעלה על פרטי המקור ממנו הגיעו המזוזות. בדיעבד התברר שהמשכיר של הדירה קנה אותם בכמה עשרות שקלים מסוחר פשוט כשהם סגורות, בלא שעברו כל בדיקה, ותלה אותם כמו שהם. כך נודע הדבר כיצד האברך התגורר למעשה בדירה ללא מזוזות כשרות כלל.
הישועה
מובן שהמשכיר הנבוך רכש מיד מזוזות מהודרות ותלה אותם על הפתחים בבית, תוך שהוא מתנצל אלף פעמים על המחדל. אולם הבשורה המשמחת בסיפור זה קשורה לימים האחרונים, בחלוף שנה מהמקרה, כאשר זכה האברך לחבוק את בנו בכורו, לשמחת כל קרוביו וידידיו. בעת השמחה העלה האב המאושר על נס את המעשה הנפלא ואת ה’מופת’ של הרבי אשר בזכותו התגלגלו הדברים וזכה הוא ב”ה לישועה הגדולה.