למערכת שערים הגיעה השבוע פניה מהורה כאוב אשר ביקש לעורר על תופעה חמורה בעירנו של ניצול ילדים תמימים ע”י מחלקי עלוני פרסום בתיבות הדואר.- לתשומת לבכם!
הרב מ. פ., מחשובי האברכים הת”ח בעירנו, פנה השבוע ל”שערים” עם סיפורו הכואב, כשבפיו משאלה אחת- פרסמו נא את הסיפור הבא, כדי שישמעו כולם וישמרו על נפשות ילדיהם הרכים כדי להמנע מעגמת נפש מיותרת. יצויין שמבירור שעשתה המערכת עולה שמדובר אכן בתופעה חמורה מסוכנת הקיימת מזה תקופה.
“היה זה לפני כשבועיים”. מספר הרב מ.פ. שליט”א, “בני שיחיה, ילד כבן 11 בס”ה, איחר לחזור הביתה כפי הרגלו בכל יום, אמנם זה לא דבר רגיל אך עדיין לא התעורר בי שום חשש, וכשהשעה התאחרה עוד ועוד ובני עדיין לא הופיע ירדתי למטה לראות אולי הוא מתעכב עם מישהו, אך הוא לא נראה בכל האזור. לא הספקתי לדאוג הרבה, עד שראיתיו מגיע מקצה הרחוב עייף ומזיע. נחרדתי למראהו ורצתי אליו, אך הוא הרגיעני ושח לי בתמימות שמישהו- חרדי תושב העיר- ביקש את עזרתו ואף נתן לו שכר טרחה, והוא עזר לו מעט. כמובן שגערתי בו על כך שהוא לא מודיע כלום בבית, אך לא ייחסתי לכך חשיבות גדולה והמשכתי בסדר יומי כרגיל.
אך כאן לא תם הסיפור, בשבוע הבא חזר על עצמו אותו המקרה, ושוב, באותו יום בשבוע, מאחר בני מלשוב. הפעם כבר נכנסתי ללחץ, כי אם הוא מאחר, הווי אומר שאותו אחד שוב מבקש את עזרתו, ומי יודע להיכן הדברים יכולים להתגלגל חלילה, ובכלל מיהו אותו אחד גם לא ידעתי.
“ציפיתי עוד לשובו, אך השעות עברו והילד לא חזר הביתה, חששי גבר שבעתיים כשהשעון התקרב לשעת חצות והוא עדיין בושש מלהגיע. מחוסר ברירה אחרת, פניתי לשירותי הביטחון בעיר והתחלנו להסתובב על מנת לחפשו. ורק בשעה אחת אחר חצות מצאנו סוף סוף את הילד, בכניסה לעיר, כשהוא משרך את רגליו בעייפות לעבר הבית (מרחק חצי שעה הליכה). כשהוא ראה אותנו הוא נבהל מאד וסיפר את הסיפור המדהים הבא:
“אותו אחד מהשבוע הקודם שלח אלי השבוע צעיר לא שומר תו”מ שהגיע עם רכב ושידלני לעזור לו לחלק עלוני פרסום בעיר, בהבטיחו שתמורת העבודה יעניק לי סכום “ענק” בן שלושים שקלים. ביקשתי ממנו להודיע להורים אך הוא טען שהם מסכימים ואין צורך לדבר איתם, לא היה לי נעים לסרב, הסכמתי להצעה והוא הסתובב איתי בכל העיר לחלק את אותם עלונים.
“לי אין שעון ולא ידעתי מה השעה” מוסיף הילד לספר, “אך הוא אמר לי שאין מה לדאוג ועדיין לא מאוחר. לאחר שגמרנו (ומדובר על 6 שעות עבודה מאומצת עם רכב) ביקשתי ממנו שיחזירני הביתה אך הוא סיפר שהוא מאד ממהר ואין לו זמן לכן הורידני כאן בכניסה לעיר.”
“יותר ממה שכעסתי על הסיפור, ממשיך הרב מ. פ. שיחי’, החרידה אותי העובדה שבעיר מסתובבות דמויות מפוקפקות כאלו, אשר משתמשות בילדים לצרכיהם בחוסר רגישות שכזו, במשך 6 שעות(!) שהה בני אם אדם כזה כשהוא לא טורח לתת לו שתיה או אוכל ואפילו לא שיחת טלפון ועוד הוא מוריד אותו בכניסה לעיר באחת בלילה….!!”
“מבירור שערכתי עולה כי אין זו הפעם הראשונה שאותם מחלקים מעסיקים קטינים בניגוד לחוק, וסיפור זה חוזר על עצמו מידי שבוע.
בימים אלו נשקלת הגשת תלונה במשטרה על המקרים, אך מכל מקום, פונה אני מכאן לציבור ההורים – אנא השגיחו היטב על אוצרותיכם הרכים לבל יגרם מכשול חלילה” והדברים מדברים בעד עצמם.
