בימים אלו שבין כסה לעשור רבה הטרדה. לוח השנה הנוכחי אינו מותיר ימים פנויים רבים, ובאלו היקרים מפז צריך לדחוס: סוכה, ארבעה מינים, קניות לחגים וכמובן גם לחזור בתשובה ולהתכונן ליום הקדוש. עניין אחד אולי עשוי להיות מוזנח מעט, הלא הוא המנהג לבדוק את התפילין והמזוזות בימי הרחמים והסליחות.
למה זה כל כך חשוב?
אחד מגדולי העוסקים בתחום הסת”ם בעירנו הוא ר’ שלמה (שמטעמים אישיים אינו חפץ לחשוף את שם משפחתו) – שהיגר לארץ הקודש מארה”ב לפני שנים רבות. בתחילה הוא התגורר בירושלים ולפני כמה שנים העתיק את דירתו לביתר. בחו”ל וכן בירושלים ניהל ר’ שלמה חנות לתשמישי קדושה ובכלל זה מוצרי סת”ם מכל הסוגים. כיום הוא עוסק בעיקר בעשיית בתים לתפילין.
ר’ שלמה, אולי תשבר את אוזן הקוראים, מדוע כה חשוב לבדוק את התפילין והמזוזות?
לפני שמדברים על בדיקה והגהות, אולי חשוב לייחד במה זו כדי לחזור ולהתריע על הזהירות והדקדוק המתבקשים בעת קניית התפילין והמזוזות. אנשים מהדרים במצוות שונות עד מאוד. על אתרוג למשל ישקיעו מזמנם שעות רבות בחיפוש אחרי פרי עץ הדר שופרא דשופרא. אין ספק, זה חשוב מאוד ואין לזלזל בכך כלל, אבל בעוד שאתרוג נועד לקיום מצווה שבעה ימים בשנה ומידי שנה בשנה רוכשים אתרוג חדש, התפילין והמזוזות נרכשים בדרך כלל פעם אחת לכל החיים ומקיימים בהם מצווה תמידית יומיומית – בעלת סגוליות מיוחדת. היה מתבקש שבבואם לרכוש דברים יקרי ערך רוחני אלו ינהגו האנשים בהקפדה יתירה. יבררו, יחקרו, ילבנו את כל הפרטים ולא יתפשרו על פחות מהטוב והמהודר ביותר. למעשה, לא כולם נוהגים כך. במסגרת עבודתי אני פוגש רבים וטובים שהקדישו לתפילין של בנם פחות זמן ומאמץ מאשר לאתרוג שלהם. תופעה זו גורמת להימצאות תפילין ומזוזות ברמה בינונית אצל חלקים מהציבור שבהם עשויות להתגלות או להתעורר בעיות רבות.
אולי תוכל להיות ספציפי יותר ולספר אלו בעיות עשויות להיות בחפצי סת”ם?
ובכן, הבעיות מתחלקות לשתי קטגוריות עיקריות. האחת בכל מה שקשור לכתיבת האותיות כהלכתן והשנייה בכשרות עשיית הבתים לתפילין. כמובן שבכל זאת אנחנו מדברים על ביתר המאוכלסת באנשים החרדים לדבר השם ולכן לא ניכנס כאן לזיופים מוחלטים – המצויים יותר במגזר הכללי. אך גם לסופר הטוב ביותר מכל הבחינות עשויות לקרות טעויות כמו: החסרת אותיות או החלפתן, אי דיוק בצורת האותיות, נגיעות ועוד. לכן חובה מוחלטת היא למסור את התפילין והמזוזות להגהת מחשב ולהגהת גברא קודם שמתחילים להשתמש בהם. גם תחום עשיית הבתים מורכב מאוד ודורש מיומנות מקצועית לצד יראת שמים והקפדה על כל הפרטים ההלכתיים. בנוסף, חשוב לציין כמובן שגם בתפילין ובמזוזות שבעת רכישתם היו כשרים למהדרין יכולות להתגלע בעיות מאוחרות יותר – מחיקה וטשטוש בכתב או שינוי צורת הבית. מסיבה זו חשוב מאוד לערוך בדיקות תקופתיות לתפילין ולמזוזות, ומי שיכול לעשות זאת פעם בשנה אשריו.
לפני כשלוש שנים עוררת סערה בביתר בנושא החריצים בבתים. מה בדיוק קרה?
למעשה הסיפור התחיל בארה”ב. בדיקות שגרתיות בתפילין גילו שהחריצים החיצוניים בבית של ראש לא נעשו בהתאמה לחריצים הפנימיים, ואלו אינם מול אלו – דבר הפוסל את התפילין. הסיבה למכשול זה היא רצון של עושי הבתים להקנות לבית מראה יפה בעל הפרשים זהים בין חריץ לחריץ. כמובן שכל מי שיראת שמים בליבו לא היה מעלה בדעתו לעשות דבר שכזה, אך לצערנו יש בשוק רבים מהסוג השני. בכל מקרה התגלתה תופעה זו בהיקפים מדאיגים בארה”ב. כתוצאה מכך התעוררו בארץ לקיים מבצע בדיקות נרחב לציבור כדי לשלול (או לאתר ח”ו) את קיומה של בעיה זו. בס”ד זכיתי ליטול חלק במבצע שנערך בביתר. היה מדהים לראות את היענות הציבור. מאות רבות של אנשים, מכל החוגים והעדות, צבאו על פתח בית הדין, שם התקיימו הבדיקות חינם אין כסף, והתחננו שיבדקו את התפילין שלהם. בסופו של דבר נמצא אומנם אחוז מסוים של תפילין פסולות אך הוא היה קטן מאוד, יחסית. אצל רבים אחרים נחשפו בעיות המורידות את רמת ההידור אך לכלל פסול לא הגיעו.
תוכל לשתף אותנו בסיפור מיוחד על גילויי פסולים בסת”ם?
נתקלתי בסיפורים רבים במהלך עיסוקי בתחום. מאורע ייחודי, טראגי ומפעים כאחד, זכור לי במיוחד. היה זה בימי מגורי בארה”ב. יום אחד נכנסו לחנות שני אנשים וביקשו לקנות ספר תורה. הסתבר שאחד מהם הוא בחור שגילו אצלו את המחלה הנוראה והשני הוא גבאי בית הכנסת שבו מתפלל הבחור. החולה ביקש לקנות ספר תורה כסגולה לרפואה ולתורמו לבית הכנסת. עקב דחיפות העניין נמכר לו ספר מוכן שעבר הגהת מחשב והגהת גברא, ונמצא תקין.
לאחר חודש התבשרתי בידיעה המעציבה שהבחור נפטר. שבוע לאחר מכן הגיע הגבאי לחנות וסיפר שנמצאה טעות בספר, כזו שהמחשב לא יכול היה להבחין בה. מיקום הטעות הדהים לגמרי. היה זה במילים: “לא תוכל להירפא” (דברים כח, כז). הלמד הראשונה נפסקה באופן הפוסל. איננו מבינים בנסתרות אך הרמז הבולט היה ברור כשמש. הטעות תוקנה כמובן וחשתי שכביכול על ידי כך גם נשמתו של הבחור תוקנה בגנזי מרומים. מקרה זה שימש עבורי כמופת לחשיבותה של הגהת גברא במתינות ובדקדוק רב מעבר להגהת מחשב.
סיפור נוסף חוויתי כאן בארץ. מפאת רגישות העניין לא אוכל לחשוף את הפרטים המלאים אך גם ממה שאוכל לומר ניתן יהיה ללמוד על חשיבות הבדיקות השגרתיות. אדם מסוים קיבל בירושה מאביו תפילין. לאחר מכן אירעו במשפחה כמה אסונות, ר”ל. מבלי קשר לכך הוא בא וביקש לבדוק את התפילין הללו – כמתבקש לאחר שנים רבות שהם לא נבדקו. בהגהת גברא מצאו נגיעות בין תגים של שני אותיות באופן שפסל אותם ללא יכולת תיקון. מעבר לכך, לאחר הגהה זו נשלחו התפילין גם להגהת מחשב ושם נתגלתה בעיה נוספת. באחת המילים התווספה יוד בטעות. גם במקרה זה המילה שבה נחשפה הטעות הייתה בעלת משמעות רבה לחיים.
במקרה אחר בא אדם לבדוק מזוזות לאחר שכמה מילדיו נחלו באופן מתמיה. למרבה הפלא התגלתה במזוזה מילה הכתובה בחילוף אותיות: “דנגיך” במקום “דגניך”. גם כאן, היה קשה להתעלם ממשמעות המילה המשובשת ‘דנגיך’ הנשמעת כמו דנגעיך – מכותיך, ח”ו.
הדברים מבהילים, ללא ספק …
בהחלט. רק חשוב לציין שוב שאין לנו עסק בנסתרות ואיננו יכולים בוודאות להצביע על שיבושים אלו כגורמים לבעיות חלילה. בעבורנו אלו רמזים ואיתותים משמיים לבדוק ולהקפיד על כשרות ספרי תורה, תפילין ומזוזות בכל האמצעים העומדים לרשותנו, מבלי להתפשר ומבלי להזניח. יהי רצון שנגיע למצב שבו המודעות בציבור תעמיק לממדים שימנעו כמעט לחלוטין מקרים כגון אלו.