עומדים אנו בפתחם של חגי תשרי, ימים של התעלות רוחנית גדולה אבל גם של הוצאות כספיות גדולות, ארבעה מינים, הוצאות סוכה, מקומות בביהכנ”ס, נסיעות חול המועד, וכמובן מזון לחג, כאשר כל הילדים בבית, ואם יש נשואים, כמובן שגם הם באים השנה יש לנו חוץ מהשבתות עוד חמישה ימים של חג וחול המועד, ואי אפשר בלי לקנות קצת ביגוד, רק מה שצריך כמובן! נו, מה אפשר לעשות למוישי יש רק בגד אחד לשבת, ועכשיו יש יומיים חג, אז חייבים עוד בגד. בקיצור, רק דברים שחייבים, וזה יותר מדי.
אז מה עושים?
י.מ. מנהל מחלקת משפחות בארגון “מסילה”, מפשט את התמיהה הזאת. “אנשים לא כל כך מרגישים לחץ לפני החגים”, הוא אומר. “הם מגהצים את כרטיס האשראי, “רושמים” במכולת ועוברים את החגים. לזה יש להוסיף נתון נוסף: בתקופת החגים עובדים פחות, ומי שאינו משתכר חודשית, מרוויח הרבה פחות.
מתי מרגישים באמת את הלחץ? אחרי החגים. בתשרי אין הרבה פניות אלינו, אבל בחשוון אנחנו מפוצצים. בניסן כנ”ל. הפניות מעטות, אבל באייר כולם נזעקים, כי את החשבונות צריך לשלם, אין מנוס.
הבנק לוחץ כי האוברדראפט עבר את הגבולות, בעל המכולת חוזר ומזכיר את החוב, ואז פונים אלינו”.
ב”מסילה”, צריך להבין, אין מענקים כספיים. לא זו דרכם. איך מחלצים אנשים מהמצוקה המיידית? זו באמת שאלה שאין לה פיתרון קסם [מיידי], אבל העתיד יכול להיות נכון יותר, אם מקבלים את ההדרכה של כלכלני “מסילה”.
“אנחנו אומרים לאנשים – גם כמניעה, וגם לאחר מעשה – שהחגים אינם באים בהפתעה. אחרי כל חורף מגיע הפסח, ואחרי כל קיץ מגיעים חגי תשרי. אלו שני המוקדים העיקריים של ההוצאות החריגות בשנה”. בנוסף לזה פסח וחגי תשרי הם בעונות מעבר בין חורף לקיץ, ויש את כל הוצאות הביגוד וההנעלה,” ומי שחושב שבזה זה נגמר שוכח שממש אחרי זה מגיע סוף השנה הלועזי, ואז מגיע כמובן, ההתראה מהעיריה שיש חוב בארנונה, ומי שלא משלם עד סוף השנה מפסיד את ההנחה שהשיג בעמל ויזע, בקיצור זה לא נגמר.
ולכאורה המשפחות אמורות לדעת את זה, לא?
התשובה היא כן, הן יודעות, אבל עדיין מופתעות ובכל פעם מחדש, נקלעות להוצאות גדולות ונתקעות, ואז גם משפחות שגובה ההכנסות שלהן מאפשר להם לסיים את החודש במהלך השנה, בחגים הן צוברות לפעמים חובות בגובה של אלפי שקלים, אותם אין בידן להמציא.”
“ולכן אנחנו מציעים באמצעות חוברות או בהדרכה לחיות בהתאם לתקציב חודשי, אבל גם בהתאם לתקציב שנתי. כלומר, לשים בכל חודש קצת כסף בצד, שיהיה לפסח ולחגי תשרי, שיהיה לקניות המיוחדות של עונה חדשה, הוצאות הכרוכות בהוצאות החגים באופן טבעי, ושיהיה גם לחופש. מעניין לציין שלפעמים אנו פוגשים אנשים שחוסכים במשך כל השנה כסף להוצאות החופש, אבל על החגים לא ממש חושבים.
מי שמשתכר מדי חודש משכורת סבירה יכול לשים קצת כסף בצד בלי כאבים. לאחרים זה קשה יותר, אבל אם רוצים למנוע נפילה קשה, זו הדרך”.
בנוסף לזה על כל משפחה לשבת לפני החגים ולתכנן את ההוצאות הצפויות בתקופה זו ולקבוע מראש מה דחוף לקנות עכשיו ומה ניתן לדחות לעוד חודש-חודשיים, ובכך הם ירויחו, שההוצאות יהיו תחת שליטה, ואז גם אם הן תהינה גדולות, לא יהיו בהן סתם הוצאות מיותרות, אלא רק את מה שבאמת מוכרחים קונים,ואם יש ילד, שיש לו נעלים מהשנה שעברה, וקנו לו אותן ממש בסוף החורף, והן במצב טוב, אין שום סיבה לקנות לו עכשיו נעלים חדשות, גם אם הוא רוצה.
הנה כולנו רוצים להעניק לילדינו את הטוב ביותר ורוצים שארבעת המינים יהיו מהודרים ביותר, אלא שכבר אמרו חז”ל: “מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה”, ולכן חובה על כל אחד ואחד לכלכל את ביתו כפי ממונו, ואז יראה את הסייעתא דשמיא, איך משמים עוזרים לו, ומה שבאמת הוא צריך, יהיה לו ולמשפחתו.
