לא תמיד המילה הכתובה מצליחה להעביר את המסר החד, הנוקב והמדויק. הציור הוא דרך ביטוי רבת רושם, שביד אומן מהווה כלי מדהים להעברת מסרים ורגשות שבלתי ניתן לבטאם בדרך אחרת. זאת מעבר להמחשה הויזואלית המנפישה את המילה הכתובה ומעניקה לה חיים. איך צייר נהייה כזה, כשרון טבעי? לימוד?
אחד הציירים, או לייתר דיוק המאיירים, המפורסמים ביותר כיום בציבור שלנו הוא תושב ביתר – ר’ מרדכי (מוטי) הלר. קריקטורות, פרי מעשי ידיו, מתנוססות בקביעות בכמה עיתונים חרדיים גדולים, וספרים רבים מעוטרים באיוריו היפים.
בשיחה ייחודית ניאות ר’ מרדכי לספר לנו על עצמו ועל מקצועו, ולהאיר זוויות מעניינות בעיסוקו הרב גוני.
איך זה התחיל, בוקר אחד קמת וגילית שאתה יודע לצייר?
(צוחק). אני הולך להפתיע אותך. כילד נחשבתי לאחד החלשים בכיתה בכל הנוגע לציור. ילדים רבים ציירו הרבה יותר יפה ממני. רק מה, מגיל שש חשתי משיכה עזה לצייר. בכל רגע פנוי שהיה לי שרבטתי על כל דף מצוי. פשוט הייתי משוגע לדבר. את יכולת הציור הבסיסית כמו גם את החיבה למקצוע זה ירשתי מאימי שתחיה – שניחנה בכישרון ציור לא מבוטל. היא אומנם אינה עושה שימוש ביכולת זו לצרכי פרנסה אך בבית היא מציירת הרבה. מציוריה שאבתי השראה וחיבה לעולם הציור. בכל אופן, העובדה שמשכתי בעיפרון כתחביב ראשי בכל ימיי הצעירים פיתחה אצלי עם הזמן יכולת גדולה יותר.
אתה רוצה לומר לי שכל ציוריך כיום הם פרי כישרון טבעי ותו לא?
ממש לא. זה סיפור בהמשכים … בגיל 15 למדתי בישיבה בבני ברק וחיידק הציור לא נטש אותי לרגע. הרגשתי שמיציתי את היכולת הטבעית שלי ואם ברצוני להתפתח עוד עלי ללמוד את המקצוע בצורה רצינית יותר. התייעצתי עם רבותי וקיבלתי היתר מיוחד ללמוד באופן פרטי אצל הצייר המפורסם ר’ יוני גרשטיין שגר אף הוא בבני ברק, ברמת אלחנן. כמובן שלימוד הציור נתחם לשעות בין הסדרים שלא יפריע חלילה ללימודיי בישיבה.
כמה שנים למדת אצלו ובמה הועיל לך לימוד זה?
קודם כל אני רוצה לנצל במה זו כדי לחלוק כבוד לר’ יוני גרשטיין. יוני הוא החלוץ המקצועי הראשון בתחום האיור והקריקטורות בציבור החרדי. כמובן שתמיד היו ציירים בעלי שם שהביעו במכחולם רישומים מעולים, אבל יוני הביא סגנון חדש, שלא היה מוכר עד אז, שעיקרו העברת מסרים דרך איורים בעלי קו עליז וקליל. הרבה רעיונות חינוכיים והשקפתיים חלחלו לעולמנו דרך מכחולו היצירתי. לענייננו, כבר מהמפגש הראשון עם יוני הבנתי שהמפתח להצלחה בס”ד במקצוע הציור אינו נעוץ דווקא בכישרון הטבעי, כפי שחשבתי קודם לכן, אלא דווקא בכוחות נפש. יוני לימד אותי שבלי סבלנות ורצון עקבי אי אפשר להגיע לכלום. שלוש שנות לימודי אצלו היו מפרכות אך משתלמות ביותר. קודם לכן הייתי בן חורין על הדף. מצייר מה שרציתי ללא ביקורת וללא כבילה לעקרונות מקצועיים. אצל יוני הכול השתנה. למדתי מה פירוש לקרוע ציורים בזה אחר זה כי אינם עוברים את שבט הביקורת והבנתי מה משמע עבודה סיזיפית וקשה בכדי להגיע לתוצאות אמיתיות.
לאחר שסיימתי את לימודיי והתחלתי לאייר באופן עצמאי, חיקיתי מבלי מודע את סגנונו של יוני עד כדי כך שאנשים התקשו להבדיל בינינו. בסופו של דבר יוני העיר לי על כך שלטובתי כדאי לי לאמץ סגנון משלי – כך אבוא יותר לידי ביטוי מאשר לחקות אותו. עשיתי כדבריו ואכן כיום, למרות שהקווים שלי דומים לשלו, כי בכל זאת הוא מורי ורבי בתחום, הנני בעל סגנון משלי.
איוריך מקשטים ספרים רבים וטובים המיועדים בעיקר לילדים. מה זה אומר מבחינתך?
איור ספרים לילדים הוא מקצוע הכרוך באחריות רבה. כשאני ניגש לאייר ספר כזה, בפרט ספר העוסק בסיפורי צדיקים קדמונים, תחושת האחריות וחרדת הקודש תופסת אותי לחלוטין. קודם כל אני מקפיד שלא לאייר את דמותו של הצדיק מלפנים אלא רק מאחור, כדי לא ליצור אצל הילד את התחושה שכביכול יש לנו מושג כלשהו על תואר הצדיק. מעבר לכך אני מודע שהאיור משפיע עמוקות על נפש הילד וחורט בנשמתו הרכה מסרים שילוו אותו שנים רבות – הרבה יותר מהמילה הכתובה, לעיתים. לכן, אני מתייחס לעבודתי כאל עבודת קודש ממש ועושה אותה בכובד ראש וברצינות. מטבע הדברים, חלק מהאיורים עוסקים בדמויות של גויים, רשעים וכדומה. שם אני נותן דרור למכחול שיעשה כחפצו. המעבר מאיורים אלו לאיורי צדיקים מורגש אצלי בחדות. באחת הגישה צריכה להשתנות ולפנות את מקומה לאחוזת רגשי קודש ואחראית. המעבר הזה אינו פשוט כלל.
מאייר מפורסם שכמותך ודאי זוכה לפידבקים רבים מהציבור …
כמובן שתמיד נחמד לשמוע מחמאות כמו שחשוב לשמוע ביקורות בונות. אך, הנחת האמיתית שאני רווה היא כשהורים ניגשים אלי ומספרים לי על ההתקדמות הלימודית שחלה בילדם כתוצאה מאיורים שהמחישו נושא נלמד כלשהו. או אז אני מרגיש שהעבודה שלי השיגה את תכליתה שהיא חידוד צדדים מסוימים בעבודת השם דרך אספקלריית הציור.
תחום התמחות מיוחד שלך הוא בניית קריקטורה. כיצד בונים קריקטורה ומה מטרתה?
קריקטורה היא העברת מסר אקטואלי באמצעות איור מתוחכם. עיקר העבודה בה הוא חידוד רעיון מרכזי אקטואלי ומציאת הדרך הנכונה לבטאו – שתשמור על פשטות המסר לצד מימד העומק שבאיור. בדרך כלל אני מייצר את הרעיונות לבד. זה יכול לקחת חמש דקות ויכול להימשך גם יום תמים. הכול בהתאם למשימה, להשראה ובעיקר – לסייעתא דשמיא שבלעדיה היינו כאבן שאין לה הופכין. גם כאן טמונה אחריות מיוחדת. פעמים רבות מביעה הקריקטורה את מלוא דרכה ההשקפתית של הבמה שעליה הוא מתנוסס. זו יכולה להיות קריקטורה בנושא הסכנות הגלומות בהחזקת מחשב בבית, או כזו העוסקת בנושא גיוס בני ישיבות. אחד הרבנים אמר לי לא מזמן שהאחריות המוטלת עלי רבה מאוד בהיות העיתון מגיע גם לאנשים הנמצאים בצידו השני של המתרס שדעתם עשויה להיות מושפעת לטובה ממסר המועבר נכון.
באלו עוד אפיקים אתה מביא את יכולת הציור שלך לידי ביטוי?
הוזמנתי כמה פעמים לצייר ציורי קיר במוסדות חינוך ובאתרים שונים. שניים מהם נמצאים בביתר – בת”ת דרכי איש ובחנות המאפה של יעלה בבי.
ציורי קיר מהווים אתגר בשל גודלם אך יש בהם גם מקור לסיפוק מיוחד, משום שניתן להתבטא בהם באופן רחב ומקיף יותר.
כמו כן אני עובד מורשה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובמסגרת זו אני מעביר סדנאות זהירות בדרכים לילדי חדרים. הסדנה מועברת באמצעות שקפים מיוחדים שעליהם אני מאייר תוך כדי הרצאה את הנושא המועבר. בדרך זו הילדים מקבלים את עניין הזהירות בדרכים בצורה ויזואלית ויצירתית – מה שמטמיע בהם חובה בסיסית זו יותר מדיבורים ואזהרות בעלמא.
לסיום, כיצד הציור השפיע עליך באופן אישי?
הציור במהותו מפתח את יכולת הדמיון ואת היכולת להוריד לנייר את מה שהמוח מצלם. כשאני הולך ברחוב כל פוזה הופכת אצלי מייד לציור פוטנציאלי. אם זה ילד המשחק בגינה או מישהו שמדבר בטלפון בתנועות ידיים נמרצות וכיוצא בזה. העיסוק בציור לאורך רוב שעות היום הופך את זווית המבט לשונה מאחרים. כל מראה מונצח מההיבטים הציוריים שלו ומשמש, לעיתים, כרעיון מזדמן. גם בתחום הרוחני יש לכך השלכות חיוביות. ככל שהתקדמתי בעולם הציור הרגשתי שאני מבין את הגמרא טוב יותר. דוגמאות מסובכות במסכת סוכה או עירובין למשל, התבהרו לי פתאום כביכול אני רואה אותם מול העיניים. אכן זו מתנה משמים ואני מודה להשם שהעניק לי את הזכות לנצלה לדברים טובים ומועילים.
