על ביטויים שהשתרשו בחיינו -כתבה ראשונה
“יצא המרצע מן השק”, הכריז הנואם הדגול בפאתוס, “טיפת החלב היא ברווז עיתונאי, מסתבר שהכושי עשה את שלו והכושי יכול ללכת”.
קהל השומעים הריע בהתלהבות לדברים חוצבי הלהבות למרות שרובו ככולו היה מתקשה להסביר את פשר הביטויים הנמלצים. לא נורא, העיקר שהמסר הכללי הובן …
שפתינו עשירה בביטויים וניבים לכל עת מצוא. חלקם שאובים משפות אחרות וחלקם אף עברו שדרוג לשוני עממי – מה שמקשה על המתחקה אחר שורשם להבינם לעומקם.
בכתבה הבאה ניגע בצרור ביטויים שהשתרשו בחיינו וננסה להבין את משמעותם ולעקוב אחר מקורם – דבר הצופן גילויים מרתקים, לעיתים.
ראשית, נפענח את לשונו הגבוהה של הנואם.
יצא המרצע מן השק
ביטוי זה שמשמעו: התגלה הסוד האפל או נחשפו הכוונות האמיתיות הזדוניות, הוא שילוב מעניין של שני ביטויים. האחד, ‘אי אפשר להסתיר מרצע בתוך שק’. פתגם רוסי שכוונתו המילולית היא שאי אפשר להסתיר כלי חד כמרצע בתוך שק, כי לבסוף הוא יקרע את השק ויבצבץ החוצה. המשמעות היא, שיש דברים שבלתי ניתן להסתירם ובהכרח הם יתגלו לבסוף. הביטוי השני הוא: ‘לקנות חתול בשק’. אמרה עממית המבוססת על הרגלם של סוחרים קדמונים להכניס בין בעלי החיים שבשקם חתול השווה פחות. כלומר, לשאת ולתת בדבר עלום שאין מושג של ממש על תוכנו וייתכן שהוא יאכזב קשות. ‘יצא המרצע מן השק’ הוא אפוא הכלאה משודרגת של שני הביטויים. החתול, המגלם את הסוד הבלתי נעים, שאינו יוצא בכוחות עצמו אלא מתגלה על ידי רוכשו המאוכזב, הוחלף במרצע המחורר בעצמו את השק ומתגלה לעין כל. רק שכאן המרצע נחשף כחתול המסמל גילוי מר.
טיפת חלב
כולנו יודעים שטיפת חלב היא שם נרדף לתחנה של משרד הבריאות, המעניקה, בעיקר, חיסונים לתינוקות ולילדים. אך מדוע חלב ולמה רק טיפה?
ובכן, תחנות אלו הוקמו בארץ על ידי נשות הדסה, בשנות העשרים המוקדמות של המאה הקודמת. כדי לעודד את האימהות להגיע עם עולליהן, נפתח במקום מטבח שסיפק חינם חלב פרה – מצרך מבוקש בימי המחסור ההם. הרעיון נלקח מצרפת, שם נפתחו תחנות כאלו לראשונה ואף הן השתמשו בחלוקת החלב כגורם מעודד. הקידומת טיפה מקורה מתרגום המונח בצרפתית. כך השתרש הביטוי עד היום, למרות שאם תבקשו שם כיום חלב יביטו בכם בתמיהה רבתי…
ברווז עיתונאי
אין חולק על כך שמשמעות ביטוי זה היא ידיעה חסרת שחר. אך לגבי מקור המושג יש כמה דעות. האחת גורסת שהוא נלקח מהשפה הצרפתית, שבה המילה canard משמעה גם ברווז וגם ידיעה חסרת שחר. דעה נוספת מפלפלת יותר בעניין, ועל פיה המקור הוא דווקא מגרמנית. הנוהג בעיתונות הגרמנית במאה התשע עשרה היה שידיעות עיתונאיות שלא זכו לאישור רשמי חוייבו בכותרת non testatum, דהיינו: לא מאושר. בהמשך קוצרה הכותרת לראשי התיבות nt. שמות אותיות אלו, אן טה, נשמעות יחד כ- אנטה שהוא ברווז בגרמנית. כך הפך הברווז התמים לסמלן של ידיעות מפוקפקות.
הסבר אחר הולך עוד יותר רחוק ומפרש שמקור הביטוי באמרה צרפתית עתיקה ‘למכור חצי ברווז’, שמשמעה הוא לרמות. משם התגלגל הביטוי לכדי רמאות עיתונאית.
הכושי עשה את שלו והכושי יכול ללכת
קרי, כל עוד ונזקקים לאדם, הנחשב לפחות ערך, לעבודה שחורה, הוא יקבל טפיחות שכם וקריאות עידוד. אך ברגע שיסיים הוא ייבעט החוצה, ללא גינונים וללא הכרת הטוב מינימאלית.
מקור הביטוי במחזה עתיק מהמאה ה- 18 ומשם נפוץ לשפות רבות אחרות.
כוונת הנואם הייתה, אפוא, לומר כך (בתוספת הקשרים מתחייבים): התגלו הכוונות האפלות של מוסדות השלטון. הידיעה המשמחת שהתפרסמה בעיתון על הקמת טיפת חלב היא חסרת שחר. היחס לאנשי המקום שהעניקו רבות למדינה הוא כפוי טובה ומעיד על זלזול עמוק באישיותם.
אוקיי
המילה האולטימטיבית המשתרבבת בכל מקום. תחליף קליל ל ‘בסדר’ – הכבד משהו. קשה להאמין אך דווקא מילה זו, הפופולארית והנפוצה כל כך, שורשה מעורפל לחלוטין ורווי בתיאוריות והשערות רבות ומעניינות.
הסבר מקובל אחד הוא, שבמלחמת העולם הראשונה נהגו להניף בכל יום שלט ועליו רשום מספר ההרוגים באותו יום. המספר היה נכתב לאחר האות K שסימנה בקיצור את “Kills” (הרוגים). לדוגמה: K78 סימן 78 הרוגים. ביום מזל שלא ארע בו קטל היה נרשם 0K, כלומר, אפס הרוגים. המספר 0 דומה בצורתו לאות O, כך שהרישום נראה כשתי אותיות, או וקיי, וביחד: אוקיי. מכיוון שמשמעות דיווח כזה היא שהכול בסדר הפכה מילה זו עם הזמן לנרדפת למצב תקין, ובקיצור: בסדר.
פרשנות אחרת טוענת שהמילה נלקחה דווקא משידורי טלגרף ישנים. או אז מקובל היה להשתמש בצירוף “open key” במשמעות “מוכן לקבל שידור”, ובקיצור: “O key”.
הבעיה הטמונה בתיאוריות הללו, כמו גם בהשערות נוספות לשורש מילה זו, היא, שהשימוש בה מתוארך לראשונה לשנת 1839 בעיר ניו יורק. הרבה לפני מלחמת העולם הראשונה וחמש שנים קודם הופעת הטלגרף הראשון.
לאור זאת, נראה שהתיאוריה ההגיונית ביותר היא זו הגורסת שהביטוי נגזר מראשי התיבות של “oll korrect”, צורה היתולית של “all correct” (“הכל בסדר”). השימוש המפורסם הראשון שנעשה בראשי תיבות אלו היה בשנת 1840, בתור סלוגן למסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית. הסלוגן שימש את נשיא ארצות הברית השמיני, מרטין ואן ביורן, שכינה את עצמו OK כראשי תיבות של “Old Kinderhook”, על שם עיירת הולדתו, קינדרהוק שבמדינת ניו יורק. לרוע המזל הדבר לא סייע לו בכיבוש הפסגה והוא לא נבחר שוב לנשיאות.
אוקיי?
יום אסל יום בסל
פתגמים רבים חדרו לשפתינו מלשון שכנינו הישמעאלים, וזה אחד מהם.
התרגום חופשי הוא: יום דבש, יום בצל. משמש כמענה לשאלה האוניברסאלית ‘מה נשמע’ – אחרי הקידומת החיונית ‘ברוך השם’. כלומר, לפעמים טוב ונחמד ולפעמים פחות, תחליף רטוב יותר לביטוי האפרורי ‘ככה ככה’.
קופת חולים
מילא קופת צדקה או להבדיל קופה של שרצים הן צירוף הגיוני. קופה היא בעצם מיכל אגירה קטן שניתן להכניס לתוכו כסף או חרקים וכדומה. אבל קופת חולים? מאימתי משלשלים את מי שאינו בקו הבריאות לתוך קופה והיכן היא נמצאת? ובכן, כאן יש שימוש מושאל בקופה כדימוי לכל ממסד המחזיק בכספי אחרים או בזכויותיהם. גם בלשון קדמונינו נעשה שימוש במילה קופה כתיאור לאוצר ציבורי ולאו דווקא כמשמעה הפשוט. לכן, האתר המעניק שירותי בריאות למנוייו מכונה אף הוא קופה בהיותו מחזיק בזכויותיהם של החולים לקבלת טיפול רפואי.
ישן טיכו
מי הוא אותו טיכו, עתיק היומין לכאורה, ששמו נרדף לכל דבר בלה ומיושן?
כאן כבר יש חתיכת היסטוריה.
בשנת 1912, עלה לירושלים ד”ר טיכו ועסק בה ברפואת עיניים קרוב ליובל שנים. הוא הקים בית חולים פרטי, וטיפל במהלך השנים בכ- 100,000 חולים. בידיו האמונות ביצע כ- 22,000 ניתוחים ובכך הציל את ראייתם של המונים. בזכותו הצטמצמה מאד מחלת הגרענת, שפגעה תחילה בכל אדם שלישי בעיר. בזכות פעליו המבורכים הפך ד”ר טיכו לשם דבר בנוף הארצי ישראלי ולדמות נערכת ומכובדת.
באחד הימים קיבל ד”ר טיכו תרומה של זוגות משקפיים בכמות גדולה, על מנת לחלקם לנצרכים. ואמנם כך עשה, אלא שכמה זוגות נשארו אצלו ללא דורש. אחרי שנים רבות נמצאו הזוגות הללו, אך כשביקשו לחלק גם אותם לעניי ירושלים התברר כי הם כבר אינם תקינים מחמת עתיקותם כי רבה. בקיצור: הם היו עוד מימי טיכו, ומכאן התגלגל והתפתח מטבע הלשון ‘ישן טיכו’.
משעמם טיכו
בפי העם כל ספיחי הטיכו למיניהם קשורים לד”ר טיכו או לזוגתו, הציירת אנה טיכו. אך חלילה לנו מלהעליב את בני הזוג טיכו ולתלות בהם קולרים לא להם. למעשה, כל הצירופים בסגנון: ‘מכוער טיכו’, ‘עייף טיכו’, ‘משעמם טיכו’ ודומיהם, הבאים לבטא מצב גרוע קיצוני, מקורם בשורש ערבי. ‘טאכא’ פירושו הוכתם בדבר רע, היה מעורב בעסקי שווא. ‘טַייכַ’ – קילל מישהו, הכתים במשהו מכוער, חיסל. ‘טיכָה’ הוא טיפש וחסר דעת וערך. בטורקית, בעקבות הערבית, מצאנו את ‘טייך’, שפירושו רע, נעשה רע. מכל אלו נוצרה מילה קולקטיבית אחת, טיכו, והיא מטיבה לתאר בקצרה דפקט יסודי.
ינוח אפוא דוקטור טיכו בשלום על משכבו מבלי שיידבקו לשמו מטבעות לשון מהזן השלילי.
המקל והגזר
מדיניות המשלבת תמריצים לצד ענישה. תהיה טוב, תקבל גזר; תאכזב, יהיה לא נעים. הביטוי הוא בעצם שכלול של מעשייה עתיקת יומין שבה מתואר חמור עיקש שלא רצה לנוע ממקומו. קשר בעליו גזר בראש מקל ורכב על החמור תוך שהוא מושיט את המקל קדימה. החמור שריכך את התנגדותו למול הגזר המפתה החל ללכת לקראתו, אך ככל שהתקדם נותר המרחק בינו לבין הגזר קבוע. המשמעות המקורית היא אפוא פיתיון לשוטים, כשהגזר מהווה פרס בלתי מושג בגלל המקל – שאינו מסמל ענישה כלל. הביטוי המשודרג מעניק למקל מעמד מעניש והופך את הגזר לפרס זמין – בהתאם להתנהגות.
המעצמה השביעית
כינויה המפורסם של ממלכת התקשורת. עריסתו של הביטוי בנפוליאון בונאפארטה, קיסר צרפת, שקרא לעיתון הגרמני ‘ריינישר מרקור’ – המעצמה החמישית. באותם ימים היו ארבע מעצמות נחשבות: בריטניה, צרפת, רוסיה ואוסטריה. העיתון הגרמני האמור היה חלוץ דרך של העיתונות הביקורתית המודרנית ולכן זכה לכינוי רב רושם זה. עם השנים השתנתה המפה המדינית ובמלחמת העולם הראשונה כבר נספרו שש מעצמות: ארבע הקודמות, איטליה וגרמניה. בהתאם לכך שודרג הביטוי ל ‘מעצמה השביעית’, וכך נשאר עד היום, למרות שמתבקש עדכון דחוף לאור התזוזות הגיאו פוליטיות הנרחבות שאירעו מאז.
התהפכו היוצרות
הכוונה ברורה. דברים התהפכו/התבלבלו/הוחלפו כתוצאה משיבוש או בלבול. מה שפחות מובן זו המשמעות המילולית של המילה ‘יוצרות’ והקשר שלה להתהפכות. ובכן, כאן יש לנו ביטוי יהודי שורשי שמקורו בפיוטים הנאמרים בשבתות מסוימות ובחגים במהלך התפילה. פיוטים אלו מכונים ‘יוצרות’ כידוע. לעיתים החזן לא היה בקי כל צורכו במלאכה ובטעות אמר פיוטים השייכים למועד אחר. ובקיצור, ‘התהפכו לו היוצרות’. מכאן התפתח הביטוי על כל נגזריו: ‘בלבל/הפך/החליף את היוצרות’.
רואים שש שש
על אלו מאיתנו שנדירותם הולכת וגוברת ומשקפיים לאפם אין, נאמר בקנאה מוסתרת את הביטוי הנ”ל. קרי, הללו עיני נץ להם, רואות כל דבר באופן ברור וחד ולא מהם תצמח הישועה לרשתות האופטיקה הרבות. במה זכה המספר שש להיכפל אצל אלו המאושרים?
המקור הוא במבחן ראייה מפורסם, שבו התוצאה 20:20 משקפת ראייה מושלמת למרחק של 20 רגל. כלומר, הנבדק רואה היטב לכל טווח מרחק זה. בתרגום למטרים, 20 רגל הם בערך שישה מטרים – מה שהצמיח את הביטוי ‘שש שש’.
קפה הפוך
כינוי רווח לקפה שבו יוצקים קודם כל את החלב ואחריו את המים עם הקפה. אגדה מספרת על בית קפה מפורסם בארץ משנות החמישים שבו היו המלצרים מגישים קפה שחור בלבד. המעוניינים בחלב היו צריכים לציין בהזמנה שהם מבקשים קפה עם הפוך. או אז היו המלצרים מוסיפים להזמנה כוסית קטנה עם חלב שאותה היו הופכים במומחיות לקפה המהביל. יש הסוברים שמקור הביטוי בצורת הגשה ייחודית זו …
שעת השין ויום הע’
בז’רגון הצבאי מקובל לכנות את יום פתיחת המבצע או המלחמה כיום הע’, ואת השעה הספציפית כשעת השין. במה נתייחדו אותיות אלו כמסמלות את מועד פתיחת המערכה?
למעשה המקור לקוח מהשפה האנגלית. שם המילה day היא יום והמילה hour משמעה שעה. בהתאם לכך נקרא יום הפתיחה D-day, כלומר, האות הראשונה של המילה יום, והשעה המסוימת נקראת hour H-, על פי אותו רעיון. בתרגום לעברית נשמר העיקרון בכינוי שעת ההתחלה באות הפותחת את המילה שעה, שין. לעומת זאת, במקום לכנות את היום הקובע יום הי’ נשתנתה האות משום מה לע’. יש הטוענים שהאות ע’ משמשת קיצור למילה עת (יום העת), או למילה עבודה (יום העבודה) – בהתאם לטרמינולוגיה ועל פיה פעולה צבאית מכונה גם עבודה.
פעם שלישית גלידה
הכותרת שגם תקנח, כשמה, כתבה זו…
בדרך כלל זה הולך ככה. אתם נפגשים ברחוב באקראי פעמיים עם אותו בן אדם. התופעה גורמת להרמת גבות קלה שלאחריה יפלוט אחד מכם את משפט המחץ: ‘פעם שלישית גלידה’!
האם הכוונה היא שפגישה שלישית תניב גלידה חינם על חשבון האומר?
או שאולי פגישה שלישית אקראית שוות ערך לגלידה קרה ביום קיץ לוהט?
ומאיפה בכלל צץ הפתגם הזה?
התיאוריה הפופולארית המנסה להסביר את מקורו של הביטוי האמור היא כזו.
קיים ביטוי באנגלית: If i see you next time i will scream(בתרגום חופשי: אם אראה אותך בפעם הבאה אצעק), אלא שבעקבות הצליל הדומה הפכו המילים I scream (איי סקרים – אני אצעק) ל- Ice-cream (אייס קרים – גלידה). ומהיכן הגיעה הפעם השלישית דווקא? גם לבעיה זו יש פתרון. קיים פתגם אמריקאי, למצב זה שבו נפגשים שני אנשים באקראי פעמיים, האומר שבפעם השלישית יקרה קסם. בהשראת הביטוי הקודם שהפך צעקה לגלידה הוחלף הקסם אף הוא בגלידה, וכך נולד הביטוי ‘פעם שלישית גלידה’ …
