יער חרובית הרי יהודה מהווים חבל ארץ מקסים לטיול. מזג האוויר באזורים אלו נפלא, וכשהכול ירוק מסביב, מה צריך יותר מזה?
הפעם ניקח אתכם לחלקת יער ירוקה ומוצללת, שבה שבילים רבים המותאמים לאופניים. במידה ויש לכם מתקן לנשיאת אופניים לרכב, זהו מקום מומלץ לרכיבת אופניים.
יער חרובית הוא יער נטוע של קק”ל. היער משתרע על פני כ-8000 דונם, דרומית לכביש 383, ונתחם בדרום בתל צפית, קיבוץ בין כפר מנחם במערב ומושב גפן במזרח.
ביער עצי אורן, אקליפטוס, ברוש וכמובן חרובים שעל שמם נקרא היער. בשטחו שרידים של אתרים היסטוריים, כגון: חורבת שימרה וחורבת דמדומית, שרידי מערות פעמון ושרידי גתות ומתקנים חקלאיים. בקצה הדרומי של היער מצוי תל צפית, המזוהה עם העיר הפלשתית גת. ליד התל הקדום נמצאת תחנת הכוח צפית של חברת החשמל.
אם בארכיאולוגיה עסקינן, הארכיאולוגים הבריטיים בליס ומקליסטר חפרו בתל צפית בשנת 1899 למניינם, מטעמה של הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל. הם גילו כאן ממצאים מימי הבית הראשון, כגון שתי משקולות שעליהן כתובות עבריות: “נצף” ו”שקל”.
ביער חרובית הוכשרו דרכי נגישות לנכים. בקצה הצפון-מערבי של היער (סמוך לפניה מכביש 383) נמצא פארק הלוחם ובו מתקנים רבים ושבילי טיול שאפשר לעבור בהם גם עם כיסא גלגלים.
איך מגיעים: לנוסעים מביתר – נוסעים בכביש 375 לכיוון בית שמש, חוצים את עמק האלה עד צומת האלה, פונים ימינה לכביש 38, בצומת עזקה פונים שמאלה, לאחר נסיעה של כ5 ק”מ, קצת לפני הישוב כפר מנחם, ישנו שלט קק”ל המורה לפנות שמאלה לכיוון יער חרובית.
עלות: חינם
-
יער חרובים -
יער חרובים
בריכת הנופרים
בין רשת כבישים סבוכה ותחומה בפסי רכבת, בתחומי הגן הלאומי ירקון שליד פתח תקווה, נמצאות שכיית חמדה של ממש – שלוש בריכות גדולות וכמה בריכות קטנות של מים, עליהן מתנדנדים פרחי הנופר (צמח מים).
שבילי כורכר נסללו בין האגמונים, שבילים נסתרים נפרצו בין הקירות הירוקים של צמחי הקנה הסבוכים ומים צלולים ונקיים זורמים באפיק הנחל.
פעם היה הירקון נחל חי. 25,000 קוב לשעה נבעו ממעיינות הירקון שבראש העין, מי בדולח צלולים גלשו במורד הנחל וטחנות קמח פעלו לכל אורכו. שנות החמישים הצמאות כלאו מי המעיינות בצינורות ענק שהזרימו אותם לנגב.
הירקון מתפתל כנחש עייף לאורך 27.5 ק”מ, מראש העין ועד לים התיכון. שמו הערבי הוא ‘ואדי אל עוג`ה` שפירושו: ה`נחל המתפתל`. לפני כמה שנים הוחלט להחזיר חלק קטן ממי המעיינות בחזרה לטבע, זאת כדי להחיות את ערוץ הנחל. התוצאות נראות בשטח, החיים בראשיתו של הנחל החלו להתעורר, וצמחי הנופר, שזקוקים למים נקיים, החלו למלא את מקורות הירקון.
כיום יצרו פינת חמד, הכלואה בין רשת כבישים סבוכה ותחומה בפסי רכבת. שלוש בריכות של מים צלולים, עליהם מתנדנדים הנופרים. שבילי כורכר נסללו בין האגמונים, שבילים נסתרים נפרצו בין הקירות הירוקים של צמחי הקנה הסבוכים. המים צלולים ונקיים, זורמים היישר מקידוחי ‘מקורות’. המעיין מכונה בפי המבקרים “הצינור” – על שם הצינור הרחב ממנו נובעים המים.
הבריכה הראשונה נמצאת סמוך למגרש החניה, הנופרים ממלאים את רובה של הבריכה. בהמשך בריכה נוספת ואליה אפשר להגיע גם דרך שביל החולף בין צמחי המים (לא לילדים! ישנם קטעים עמוקים בהמשך). ליד פסי הרכבת פינה נסתרת בה תעלת מים, כמה נופרים ושביל המוביל לגשר ברזל קטן. האגמון הגדול נמצא במרכז, לצידו עץ אקליפטוס ענק, ובין שורשיו הענקיים אפשר לשבת ולהתבונן במשחקי הרוח עם הנוף המשתקף במים.
תל אפק
בריכות הנופרים מהווים חלק מ”הגן הלאומי מקורות הירקון”, שמרכזו ב’תל אפק’ הסמוך, בו מבצר שנצפה כבר בדרך מהכביש ואי אפשר להתעלם ממראהו המרהיב.
מדובר במבצר עות’מני, בינאר באשי, שנבנה בשנת 1571 בראש התל הקדום. מהמבצר נראים היטב מעיינות ראש העין (מעיינות הירקון), הנובעים למרגלות תל אפק. במדרון המזרחי של התל נמצאים מתקני שאיבה נטושים מתקופת המנדט הבריטי, שבעת ההיא הוליכו מכאן את מי מעיינות הירקון לירושלים.
העיר אפק חלשה בימי קדם על המעבר החשוב בדרך הבינלאומית שהוליכה ממצרים לדמשק (“דרך הים”). אפק נזכרה במקרא כמקום היערכות הפלשתים לקרב מכריע נגד בני ישראל. היהודים התיישבו באפק בעקבות ניצחונו של דוד המלך על הפלשתים. מדרום למבצר העות’מני נחשפו רצפת הרחוב הראשי והרובע המסחרי של העיר הרומית אנטיפטריס, שאותה הקים המלך הורדוס.
בתנ”ך נזכרת העיר מספר פעמים: “וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק” (שמואל א’ ד’, א); “וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה” (שמואל א’ כ”ט, א); “וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם; וַיַּעַל אֲפֵקָה, לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל … וַיַּכּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-אֲרָם מֵאָה-אֶלֶף רַגְלִי, בְּיוֹם אֶחָד. ל וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה, אֶל-הָעִיר, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה, עַל-עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים”” (מלכים א’ כ’, כו-ל).
אתר נוסף הסמוך מאוד לבריכת הנופרים הוא מתחם הקנטרי ב”גבעת השלושה” שמעבר לכביש ממש. במתחם בריכות מים אולימפיות, מגלשות ומרחבי ישיבה. המקום פתוח לגברים בימי ראשון וחמישי בערב, ולנשים – בימי שלישי בערב. כדאי לברר מראש טרם ההגעה.
איך מגיעים
נוסעים על כביש מס 1 לכיוון תל אביב. במחלף בן-שמן יוצאים מכביש מס’ 1 ופונים ימינה לכביש 443, ומיד שמאלה לכביש 444. נוסעים ישר וחולפים על פני צומת אפק, העיר אלעד והכניסה לראש העין, ופונים שמאלה ב’צומת ראש העין’. אחרי כ-5 דקות נסיעה תראו בצד ימין מתקן ענק של “מקורות”, ומיד אחריו ירידה ימינה לשביל עפר. זו היא הכניסה לאתר. נסיעה של עוד 2 דקות על דרך העפר (זהירות, דרך משובשת!) תוביל אתכם אל המים ולבריכת הנופרים.
עלות
בריכת הנופרים, חינם
האתר תל אפק – מבוגר 27 ₪, ילד 14 ₪
נופשים בביתר -1
