“התרגשנו מהסיוע של השכנים מביתר” | במשך שלושה ימים השתוללה לסירוגין האש על ההרים בין צור הדסה לביתר, ותושבי העיר נאלצו לנשום ריח שריפה חריף.
שבת בצל ריח שריפה חריף עבר על תושבי גבעה ב’ בעיר בעקבות שריפת הענק שפרצה ביער שבין צור הדסה לביתר-עילית. החל מיום שישי אחר הצהריים ולאורך השבת חגו מטוסי הכיבוי מעל גבעה ב’-2, הלוך ושוב, במטרה לפזר חומר כיבוי מעל מוקדי הדליקה. העשן הרב שהיתמר מעל היער הבוער הגיע גם לעיר ביתר עילית, שהייתה אפופה אבק שריפה וחלקיקי אפר שהתפזרו באוויר והקשו על הנשימה.
האש פרצה בשעות הצהריים של יום שישי, סמוך לבתי היישוב צור הדסה השכן. כ-400 משפחות מהיישוב פונו מבתיהן, כמו גם חוות סוסים ששוכנת בקו הראשון של היישוב, סמוך למוקד הבעירה. החווה ניזוקה, והסוסים פונו בעוד לשונות האש מתקרבים לאזור. עשרות צוותי כיבוי ועשרה מטוסים(!) שהוזעקו – ניסו במשך שעות להשתלט על הלהבות ולמנוע מהן להתקרב לבתים.
כוחות משטרה סייעו בפינוי התושבים. ועד היישוב צור הדסה הודיע לתושבים המתגוררים ברחובות ‘אשד’, ‘טללים’ ו’רכסים’ לפנות את בתיהם באופן מידי. הם התבקשו על ידי הרשויות לפנות את בתיהם “מיד”, מחשש שהלהבות המתפשטות בחסות הרוחות יגיעו לקו הבתים הראשון של היישוב. בתמונות מהמקום נראה שהלהבות התקרבו מאוד לקו הזה, אם כי הבתים עצמם לא נפגעו.
השריפה ביום שישי התפרסה על פני כ-50 דונם, והתקרבה לבתי השכונות העמק, רחובות, כרכום ורכסים – מה שהוביל לפינויין של 400 משפחות מבתיהן. התושבים שפונו הובאו אל אולם ספורט הנמצא בשטח מרוחק יחסית ממוקד השריפה.
‘השכנים מביתר סייעו’
תושבים מבוהלים מהיישוב צור הדסה תיארו בשיחה ל’שערים’: “זה היה מחזה מעורר בעתה, שהזכיר לרבים מאיתנו את השריפה ביערות הכרמל לפני עשור. האש הלכה והתקרבה מכיוון היער אל בתי היישוב, והבנו שנידרש להתפנות. בשלב מסוים דפקו שוטרים בדלתות של כולם ודרשו להתפנות מיידית, לקחנו רק מה שחשוב וכל אחת מהמשפחות חיפשה מקום חלופי לשהות בו בשבת”.
עוד סיפרו התושבים ל’שערים’, כי “במהלך השעות המתוחות והמלחיצות באה לידי ביטוי תופעת הערבות ההדדית של תושבי ביתר עילית השכנה, כאשר מתנדבים חרדים מביתר נראו ברחובות היישוב, מסייעים בפינוי המשפחות ובמאמצי הכיבוי. הם אף הביעו נכונות לארח משפחות דתיות שנתקעו, והכל בלב רחב ובשותפות גורל מרגשת. תודה לכם, תושבי ביתר!”, ציינו התושבים ששוחחו עם ‘שערים’ בהתרגשות.
ואכן, בתמונות שפורסמו נראים תושבי ביתר, בעלי חזות חרדית, מטפלים בשטח ומסייעים לצוותי הכיבוי בהשגת נקודות התחברות למים ובמתן עזרה למשפחות המתפנות מהבית בבהילות, כשהן לוקחות בחשבון את האפשרות שהבית המפונה עלול ח”ו לעלות באש. אלא שבחסדי שמים, הבתים לא ניזוקו בסופו של דבר.
תושב נוסף מצור הדסה, בשם נוי, סיפר: “רכב ביטחון של היישוב עבר וביקש בכריזה שנתפנה. לקחנו רק מה שחשוב. הגיעו שוטרים, דפקו בדלתות של כולם ואז כולם התחילו להתפנות. אח שלי נסע לסבתא בירושלים”. אורי, תושב אחר שפונה, סיפר לתקשורת: “השריפה פרצה הבוקר מחוץ ליישוב. בשעות האחרונות, בגלל הרוחות כנראה, היא התפשטה וביקשו מהתושבים להתפנות”. הוא ציין כי הרטיב את השטח בצמוד לביתו, בתקווה ש”זה יעזור” במקרה שבו האש תתקרב לשם.
“אנחנו מתמודדים עם כמה מוקדים עיקריים”, הסביר ניסים טוויטו, מפקד כבאות והצלה ירושלים. “ביישוב פועלים עשרה מטוסי כיבוי. ישנו עשן שמיתמר ומגיע לגוש עציון וביתר עילית. ואנו נמשיך להיאבק בלהבות שמאיימות על בתי היישובים”. הוא הוסיף כי טרם התברר מה היקף הנזק שנגרם לרכוש בעקבות השריפה.
טיסה קריטית
בזמן כניסת השבת נראה היה כי הושגה שליטה על מרבית מוקדי הדליקה, כאשר מהמרפסות בקו הבתים של רחובות אוהב ישראל והרב שך ניתן היה לראות איים חרוכים של יער שנשרף, לצד מוקדים בודדים של דליקות קטנות שעדיין נותרו בשטח. הכבאיות נראו היטב מביתר עילית – כשהן ממתינות בשטח ומוודאות שהדליקה לא תתפרץ שוב.
אלא שלמחרת, בשעות הבוקר של שבת קודש, שוב התחדשה השריפה, והיא נעה בעקבות הרוח כשהיא מתקרבת לעבר ביתר עילית. ששה-עשר צוותי כיבוי, בסיוע של שישה מטוסי כיבוי ומסוק הוזנקו (מטעמי פיקוח נפש כמובן), בניסיון להשתלט על השריפה. מתפללי בתי הכנסת בשיפולי גבעה ב’ נאלצו לשמוע את רעש המטוסים שהפריע לקריאת התורה, אולם כולם הבינו כי מדובר בהצלת נפשות. כך נמשכו מאמצי הכיבוי עד סמוך לצאת השבת, כאשר המטוסים מבצעים את פניית הפרסה האווירית מעל לרחובות אוהב ישראל, אדמו”רי ויז’ניץ, אבא שאול וכנסת יחזקאל.
לדברי הצוותים בשטח ששוחחו עם כלי התקשורת ביום ראשון בבוקר, התנאים המטאורולוגיים השתפרו במהלך הזמן ובעקבות זאת הרוח נחלשה והלחות עלתה – מה שהפחית את הסיכון להתלקחות נוספת. לדבריהם, בשל היקף השריפה, העשן יורגש באוויר בימים הקרובים, כולל בביתר עילית. כתוצאה מהשריפה, שוטרי תנועה חסמו את התנועה בכיכר צור הדסה בכביש 375.
לגבי מקור השריפה – כל הכיוונים נבדקים, אם כי החשד להצתה מכוונת הוא נמוך: יותר מ-200 שריפות פרצו מתחילת השבוע במוקדים רבים ברחבי המדינה, מצפון ועד דרום, זאת בעקבות מזג האוויר השרבי. על פי שירותי הכבאות, מספר השריפות הוא כפול מהממוצע בימים האחרונים. אחת מהבערות התפשטה ביער בבית שמש, סמוך לרחוב ריב”ל ברמה ב’ החרדית. בנוסף, האש גלשה לבניין מגורים סמוך, בו שלוש דירות ניזוקו.
“בימי קיצון כאלה מהירות התגובה ועוצמתה הן קריטיות. באירוע הזה היינו עדים לתופעה בה האש למעשה לא רק שעברה מהחורשה אל בתי המגורים, אלא אף דילגה מעל לבניין והתלקחה בצידו האחר באופן שהיווה סכנה לחיי אדם רבים”, אמר תת-טפסר אייל כהן, סגן מפקד מחוז ירושלים בשירותי הכיבוי הארציים.
העשן הרב שנוצר כתוצאה מהשריפה הגיע עד לעירנו ביתר עילית הסמוכה, ואף לגוש עציון ואפרת המרוחקות יותר ממוקד השריפה. ברשות הכיבוי ציינו כי השריפות השתוללו בשתי זירות מרכזיות: האחת באזור ‘הר כתרון’, והשנייה באזור הרחובות טללים והרכס בצור הדסה. לפי התושבים השריפה פרצה כבר בשעות הבוקר, אך רק בהמשך, בחסות הרוחות, היא התחזקה והחל הפינוי.
גם במהלך יום ראשון בבוקר, עדיין השתוללה השריפה במוקדים מסוימים ולאורך השעות של לפני הצהריים שוב נראו מטוסי כיבוי חגים מעל העיר, ממריאים לכיוון ביתר עילית כדי להנמיך טוס מעל היער הסמוך לצור הדסה ולפזר את החומר מעכב הבעירה.
מאחורי מטוסי הכיבוי
יחידת הכיבוי האווירי – תעודת זהות
המטוסים שחגו במשך שעות רבות לאורך הימים שישי, שבת-קודש ויום ראשון מעל גבעה ב’ בעיר, שייכים ליחידת הכיבוי האווירי של משטרת ישראל. היחידה מוכרת גם בשם ‘טייסת אלעד’ על שם אלעד ריבן ז”ל, מתנדב כבאות בן 16 שנספה באסון השריפה בהר הכרמל לפני עשור. היחידה היא כוח כיבוי אווירי המורכב מאנשי המערך האווירי של המשטרה, אנשי השטח של הרשות הארצית לכבאות והצלה, חברת אלביט וחברת קליר קאט תעופה.
היחידה הוקמה בעקבות השרפה בכרמל שהתרחשה סמוך לימי החנוכה תשע”א – אירוע שהיה לנקודת מפנה שהביא לשינוי פני מערך הכבאות בישראל. עד לשריפה זו, היה מערך הכבאות בנוי באופן מבוזר תחת רשויות מקומיות ובאיגודי ערים, תחת אחריות משרד הפנים. עד אז, תחום הכבאות האווירית התבסס על חיל האוויר, אשר הפעיל מסוקי יסעור לצורכי כיבוי באמצעות מיכלי מים נישאים. לאחר שנמצא כי צורת עבודה זו יוצרת נזקים לרוטור ולשלדת המסוק, הופסקה פעילות חיל האוויר ועברה לידי חברות פרטיות המספקות שירותי ריסוס חקלאיים.
כחלק מלקחי אסון הכרמל, התקבלה החלטה להקים טייסת כיבוי בישראל. מערך הכבאות הועבר ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והוקם מערך כיבוי אווירי. כשנה לאחר האסון בכרמל נחקק בכנסת “חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה” שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל. במסגרת החוק הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה הכפופה למשרד לביטחון פנים. במכרז שפרסם משרד הביטחון, זכתה ‘אלביט מערכות’ אשר רכשה מטוסי כיבוי ושכרה את חברת כים-ניר לצורך ביצוע המשימה.
כך הוקמה ‘טייסת 249 – ציפורי האש’ (ברשת הקשר נקרא מטוס כיבוי ‘מטר’, גימטרייה של המספר 249). הטייסת הייתה אמונה על בנייתה של שיטת הלחימה לכיבוי אש מהאוויר ועל הכוונת טייסי הכיבוי מהקרקע. טייסי הכיבוי של חברת כים-ניר ביצעו את פעולות הכיבוי בפועל, בהתאם להנחיות ולנהלים של חיל האוויר.
חברת אלביט מערכות, שקיבלה ממשרד הביטחון את החוזה לרכישת המטוסים ולהפעלת טייסת כיבוי האש – חתמה על חוזה שיתפרס על פני שמונה שנים ויכלול גם תשלום עבור שעות טיסה, שדרוג תשתיות, תחזוקה, הפעלת מנחתים, טיפול בחומרים מעכבי בעירה והיבטים נוספים של הפעלת הטייסת. במסגרת החוזה, רכשה אלביט עוד 6 מטוסי כיבוי ובכך עלה סך המטוסים בטייסת ל-14 מטוסים (כמחצית מהם פעלו השבוע במאמצי כיבוי הדליקה בין צור הדסה לביתר).
לאחר הקמת הטייסת והנחת היסודות לעבודתה המבצעית הוחלט לסגור את יחידה 249 ולהעביר ממנה את האחריות לכיבוי האווירי של המדינה. מכיוון שלרשות הארצית לכבאות והצלה לא היה כל ניסיון בהפעלה אווירית, הוחלט לשייך את היחידה למערך האווירי של משטרת ישראל ולהציב בה בנוסף, אנשי כיבוי שיתנו את המענה המקצועי בתחום זה. כיום פועלת יחידת הכיבוי האווירי תחת היחידה האווירית של משטרת ישראל.
אופן הפעלתה של היחידה נקבע בתצורה הבאה: חברת ‘אלביט מערכות’ אחראית להפעלת ולתחזוקת מטוסי הכיבוי האווירי. חברת ‘כים ניר’, קבלן משנה של אלביט מערכות, אחראית לספק טייסים, מכונאים וצוותי קרקע אזרחיים. ומשטרת ישראל – אחראית על הניהול האווירי.
במסגרת יחידת הכיבוי האווירי פועלים 14 מטוסי כיבוי, 4 מסוקים חד מנועיים ו-2 מסוקים דו מנועיים המשמשים למגוון משימות כיבוי. טייסי מטוסי הכיבוי הם עובדי חברת כים-ניר. תפקידם באירועי שריפות הוא להטיס מטוס במתאר טיסה קשה ומסוכן כמו מוקד שריפה, ולפעול בהתאם לתוכנית הלחימה שנקבעה על ידי מפקד האירוע וקציני השטח. בשל ניסיונם הרב של הטייסים והעובדה שתמונת המצב שלהם טובה יותר מזו של הכוח הקרקעי, יש חשיבות לתקשורת רציפה שלהם עם קציני השטח.
כיום פועלים תחת טייסת הכיבוי: 14 מטוסי כיבוי מסוג “אייר טרקטור AT-802F”; 4 מסוקי “כחל”, איירבוס הליקופטרס H-125 אקורייל; 2 מסוקי “דוכיפת” איירבוס הליקופטרס H-145; וכן מגוון רחפנים.
החומר בצבע אדום שתושבי ביתר ראו השבוע משתחרר מהמטוסים לעבר הדליקה – הוא החומר FR CROS 134P – חומר מעכב בעירה אשר מוטל ממטוס הכיבוי האווירי. חומר זה אינו מסוכן, אינו רעיל ואינו מסרטן. החומר מכיל תמיסת אמוניום פוספט – סוג של מלח המהווה את מעכב הבעירה העיקרי, אבל גורם לצריבות בעיניים ובמגע עם העור, תחמוצת ברזל (אבקת חלודה) – המשמש כצבע אדום לצורך סימון עבור הכבאים והטייסים ולא מהווה כל סיכון, וחומר מונע קורוזיה Orthophosphate בריכוז של עד 1% שאינו רעיל לאדם, אך מסוכן לבעלי חיים מימיים. יש להימנע מאכילת מוצרים ושתיית מים שבאו במגע ישיר עם החומר.
כפי שניתן לראות בימים אלה על ההרים שבין ביתר לצור הדסה – הצבע האדום לא יורד בקלות (אם בכלל), ומסיבה זו, ההרים צבועים אדום, כתוצאה מחומר הכיבוי שעשוי בחלקו מחומר חלודה. הימצאותו של הצבע האדום לא מעידה על סיכון.
