/
/
/
חזיתי לרבנו חיים | הרב עובדיה הומינר, תושב העיר ויו”ר ‘לשכת הפוסקים’, מספר על התשובות המפתיעות וסיפורי המופת שראה בקודש פנימה

חזיתי לרבנו חיים | הרב עובדיה הומינר, תושב העיר ויו”ר ‘לשכת הפוסקים’, מספר על התשובות המפתיעות וסיפורי המופת שראה בקודש פנימה

הוא היה אחד האנשים שזכו לקרבת הקודש ברחוב רשב"ם בבני ברק, ובכל פעם שעלה ללשכת הגזית – זכה לתשובות מפתיעות והדרכות מאלפות עכשיו מתפנה הרב עובדיה הומינר, יו"ר ומייסד 'לשכת הפוסקים' ו'ישיבת רבינו יוסף שלום' בעיר – לגלות מקצת מן החוויות והתשובות שזכה לקבל בארבע אמותיו של גדול הדור ריאיון מרגש

מה שראיתי ברשב”ם

@שמעון כהן 

מבאי ביתו הקבועים של מרן שר התורה זצוק”ל, היה הרב עובדיה הומינר –  יו”ר ‘לשכת הפוסקים’ בעירנו. בגרם המדרגות שברחוב רשב”ם טיפס מאות פעמים ורובן לצורכי הכלל, כשהוא מביא בפני הגר”ח זצוק”ל שאלות הלכתיות שהתעוררו בלשכת הפוסקים, כמו גם עניינים להכרעה בנוגע לרשת ישיבות בין הזמנים ‘ישיבת רבינו יוסף שלו’ שבראשותו, ועוד נושאים שונים לעצה ולברכה.

ככלות השבעה, ביקשנו לשמוע מעט מהרב הומינר על אותן שיחות מיוחדות ולטעום טעימה קלה מיערת הדבש שבאמתחתו.

“כידוע, כמעט ואין מי שלא יכול לספר על המופתים של ר’ חיים”, אומר לנו הרב הומינר בפתח הדברים. “אולם מעבר למופתים, בכל רובד אפשרי ניבטה הגדלות שלו שהייתה למעלה מהשגתנו בכלל. הוא מעולם לא נשא תפקיד רשמי –  לא מגיד שיעור, לא רב ואפילו לא חבר במועצת גדולי התורה. הוא מעולם לא שוחח בטלפון ולא דיבר למיקרופון. התורה הייתה כל כולו. ועם זאת –  תמיד האיר פנים לכל אחד. הנה סיפר בנו הגאון רבי שלמה שליט”א על כך שלא היו לו אפילו חמש דקות להכין שיעור בירושלמי שמסר, אבל לקבל את עמך ישראל ולענות על שאלותיהם ועל הצרכים שלהם –  לכך תמיד מצא זמן. ותמיד קיבל בסבר פנים יפות כל אחד”.

הוראה לשנת השמיטה

איזה סיפור מרומם יש באמתחתך על שנותיו המוקדמות של מרן זצוק”ל?

“מסופר שהגאון רבי חיים קרייזווירט זצ”ל הגיע פעם אל מרן פוסק הדור הגרי”ש אלישיב זצוק”ל ואמר לו על אודות חתנו מרן הגר”ח, שהוא “הרוגוצ’ובער של הדור”, כשהוא בא לבטא בכך את התפעלותו מגאונותו המבהילה. בשעתו הסתייג מרן הגרי”ש ואמר, כי אמנם הוא מיוחד מאוד, אבל לא צריך להגזים… לאחר שהוציא הגר”ח את ספרו “דרך אמונה חלק א’, ומששוב עלה מרן הגר”ח קרייזווירט למעונו של הגרי”ש, אמר לו הרב אלישיב כי אכן צדק בדבריו וכי הוא אכן ראוי לתואר “הרוגוצ’ובר של הדור”. מששמע הרב קרייזווירט את הדברים יוצאים מפי הרב אלישיב, נסע מיד למעונו של הגר”ח וסיפר לרבנית בת שבע ע”ה את ששמע מאביה על אודות בעלה. נענתה היא ואמרה לו: “את זה אבא אמר כשראה את דרך אמונה חלק א’, ומה יאמר כשיראה את חלק ד’?…”.

הרב הומינר מחייך כשהוא נזכר בסיפור הבא: “לפני כמה שנים, בשנת השמיטה תשע”ה, עליתי ובאתי למעון קודשו לקבל את דעתו דעת תורה איזה מסלול לימודים לקבוע  ברשת ישיבת בין הזמנים ‘ישיבת רבינו יוסף שלום’. אמר לי הגר”ח שילמדו דרך אמונה חלק ד’, העוסק בהלכות שמיטה ויובל. מצאתי את ההזדמנות והזכרתי את הסיפור ההוא ששמעתי, הוא חייך קמעא, ורק אמר –  “ענייני דיומא…” כשהוא חוזר למישור המעשי ולשאלתנו הראשונה…”

תוכל לספר לנו סיפור של מופת שהיית עד לו מכלי ראשון?

“ישנם סיפורים רבים. אספר אחד מהם: פעם עלינו עם בחור מבוגר ומעוכב שידוך שהיה מהתורמים הגדולים של ישיבת בין הזמנים, והזכרנו אותו לברכה ולישועה. נתן בו הגר”ח את עיניו ורק אמר ‘בקרוב’. לא חלף אלא זמן מועט והבחור אכן נושע והקים בית  בישראל. היה זה בבירור מכוח ברכתו של מרן”.

‘לעשות בית היוצר’

כיצד ליווה מרן זצ”ל את הקמת בית ההוראה בעיר?

“לפני שפתחנו את בית ההוראה, עלינו ובאנו למעונו  לשאול אותו ולהיוועץ בדעתו דעת תורה. זאת אחרי שהיו כמה ניסיונות אחרים של גורמים שונים לפתוח בתי הוראה, והם לא צלחו. תשובתו של הגר”ח הייתה נחרצת: ‘עיר שאין בה בית הוראה אינה יכולה להתקיים’. ניסינו להבין איך כן איך נעשה מעשה שנצליח, ומרן השיב שניקח רבנים גם מירושלים ומבני בר ושיהיה ‘בית היוצר’.

“בשעתו”, מגלה הרב הומינר, “לא ממש הבנו. הלוא אנחנו ביקשנו לפתוח בית הוראה ומה בין זה לבית היוצר? חלף זמן, בית ההוראה אכן הוקם, וגדולי הרבנים מירושלים ומבני ברק הגיעו בשעריו, ואו אז התגלתה תופעה מדהימה –  כוחות חזקים וצעירים מבני עירנו נמשכו אל האור ועשו שימוש חכמים אצל הרבנים של בית ההוראה, וכך הפכו בעצמם להיות חלק מפוסקי ההוראה שע”י לשכת הפוסקים. אכן, הגר”ח בעיני הבדולח שלו ראה למרחוק את ‘בית היוצר’ שיקום בעיר.

“אחד מאותם רבנים צעירים שעשו את צעדיהם הראשונים בהוראה בין כותלי לשכת הפוסקים, ועשה שימוש חכמים אצל הגאון רבי שמאי קהת הכהן גרוס  שליט”א, הגיע אל מרן הגר”ח וביקש לקבל את אישורו לכך שיוכל לשמש כרב פוסק. שמע הגר”ח את הדברים ובירך “ברכה והצלחה”. הייתה זו ברכה ואישור שהוא אכן יכול ליטול על עצמו את התפקיד.

“לאחר תקופה נבחן אותו רב על כל חלק חושן משפט, ושוב נכנס אל מרן הגר”ח כדי להתברך מפיו, אולם מרן לא הסכים לברך. ‘קודם תלמד ירושלמי’ אמר לו. פנה אותו רב לאחוריו ולאחר כשנה ומחצה הגיע שוב, הפעם לאחר שסיים את תלמוד ירושלמי. רק אחר שהעמיד אותו מרן בכור המבחן ונוכח כי הוא שולט היטב בנלמד –  הואיל לברכו כמה וכמה פעמים בברכה והצלחה ובחמימות יתירה”.

תוכל לשתף בהכרעות הלכתיות מהעיר שהובאו למעונו?

“הרבה שאלות הלכתיות שעלו בלשכת הפוסקים הבאנו לפניו, בבחינת ‘כל הדבר הקשה יביאון אל משה’. למשל –  הבאנו לפניו את המנהג להתפלל בשבתות הקיץ במניין קבלת שבת ב”פלג המנחה” זאת לנוכח דעת חמיו המרן הגרי”ש זצוק”ל, שהביע הסתייגות מלארגן מנייני תפילה רשמיים כאלה בבתי הכנסת. דעתו של מרן הייתה אחרת, והוא אמר ש’זה בסדר’.

“גם שאלות מהרובד הכי פרקטי הבאנו לפניו וזכינו להכרעתו בהן. פעם הצענו את שאלתו של אברך האם מותר לו לשתול בגינתו בערוגה אחת צמחי מנטה וצמחי נענע. יסוד השאלה היה האם אין בכך משום כלאיים. מרן הגרי”ח ענה כי יש בכך שאלה קשה. ולאחר זמן שוחחנו על כך עם הגאון רבי יוסף אפרתי שליט”א והוא אכן אמר כי שני מינים הם.

שתי תשובות סותרות

הציבור אוהב לשמוע סיפורי מופת על מרן זצ”ל. נשמח לשמוע עוד כמה סיפורים כאלה

“פעם נכנס אליו אברך ובפיו בקשה לרפואתה השלימה של בתו, והזכיר את שמה לרפואה. שמה של הילדה היה ‘עדינה’ ומרן ביקש שיחליפו את שמה, כשהוא מנמק שהרי לאשתו של לבן קראו עדינה… אותו אברך עשה כמצוותו ואכן ראה ישועה. לאחר תקופה הגיע אברך אחר, והזכיר גם הוא את שמה של בתו לרפואה, ושמה היה גם כן “עדינה” ומרן הגר”ח בירך לרפואה שלמה. לא יכול הנכד שנוכח היה בשני המעמדות הללו לכלוא את סקרנותו, וביקש להבין –  “האם אין בעיה בשם ‘עדינה’?” נענה מרן ואמר “ומדוע? והרי הייתה היא אמם של רחל ולאה…” המשיך הנכד והזכיר את אותו אברך ששמע ממרן שיחליף את השם כי היא הייתה אשתו של לבן. נענה הגר”ח ואמר: ‘מה שהקב”ה שם בפי – אותו אדבר..’ ויהי הדבר לפלא.

“פעם הבאתי לפני הגר”ח בקשה לברכה עבור בתו של אברך ידוע שהייתה זקוקה לזיווג הגון בקשתי ממרן שיברך שעד תאריך מסוים היא תתארס, ומרן השיב ‘ברכה והצלחה’. חלף זמן ובתו לא התארסה, אלא שעדיין לא הגיע הזמן שעליו בירך מרן. כשבועיים לפני שפקע הזמן המיועד נכנסתי שוב, ושוב הזכרתי את בתו של אותו יהודי לישועה, ומרן אמר ‘בקרוב’. והנה כמה ימים לאחר מכן אכן התארסה בתו, וברכותיו של מרן הן זו הראשונה והן זו השנייה אכן התקיימו במלואן.

“מנהלי התתי”ם שעלו ובאו יחד אתנו אל בית של מרן להתברך מפיו ולבקש עצה על כל מיני עניינים חינוכיים וכלכליים הקשורים למוסדם, יכולים לפרנס ספר עבה כרס מסיפורי ישועות שראו אצלו ממש בחוש ואי אפשר לפורטן כי רבים הם. רק זאת ניתן לומר בעת הזאת –  אבד חסיד מן הארץ, אוי מי ייתן לנו תמורתו”.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות