/
/
זמן להתחזקות באמונה // אחד מרבני העיר

זמן להתחזקות באמונה // אחד מרבני העיר

התקופה הלא־פשוטה הזאת היא הזדמנות עבור כולנו: להתחזק באמונה, ולהגביר את בטחוננו בבורא יתברך, לצד שמירה הדוקה ומחמירה של כל כללי הזהירות
כ״ז באדר ה׳תש״פ
15:01

נאמר בתהילים: “באברתו יסך לך, ותחת כנפיו תחסה”.

חז”ל נתנו לנו את הכלים להתמודד בשעת גזירה רח”ל: “תשובה תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה”: אין אנו יודעים מה הסיבה הרוחנית להתפרצות המגפה. אך מתברר שנגיף זעיר יכול לעורר אותנו לחשיבה מחודשת – “מי ברא כל אלה”. מי מנהיג את העולם; אלו מעשים חיוביים וטובים נדרש מאיתנו לעשות, ואיפה אנו עומדים בכל אלו.

כל אחד ואחד באופן אישי, וכולם ביחד, כל העולם, חל ורעד מפניך. כל העולם כולו נמצא בסגר ובהפסקה שלא ידענו שנות דור. מי חשב ומי פילל שבעומק שנות האלפיים למניינם לא יהיו תרופה ופתרון לנגיף בגודל של ננו-מטר, הכול נסגר. מיליוני אדם יושבים סגורים בבית, באירופה במזרח ובאמריקה אצל אומות חללים רבים כבר הפילה, ואף אחד לא יודע מה, איך תסתיים המגיפה הנוראה. הקב”ה מעורר את העולם כולו וממליך את מלכותו.

הלא אף אחד בעולם לא העלה ברעיונו מציאות כזו שבה הווירוס מתפשט לכל מדינות העולם מבלי יכולת לעצור בעדו. והלא גם כשהתפשט הווירוס בתחילה בסין, היו מדינות המערב בטוחות שהוא יעבור רק למדינות המזרח ולא יגיע אליהם, אך עד מהרה תוחלתם נכזבה; הווירוס הגיע לאיטליה, ומשם למדינות אחרות, וכבר כל המדינות נגועות, כאשר ישנן מדינות שהמצב שם קשה מאוד וכולם נתונים שם בהסגר, וישנן שמצבן קשה פחות. אך הכל מאת השם, מדוקדק ומחושב. וכמו שאנו אומרים בראש השנה: “ועל המדינות בו ייאמר איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב ואיזו לשובע, ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות”.

הכל בשבילנו

עלינו לזכור: אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל.

הנגיף הקטן הזה שפושט בעולם, ואי היכולת האנושית להתמודד איתו כמו כל מחלה אחרת, על אף הידע העצום והטכנולוגיות המדהימות בתחום הרפואה שיש בכל העולם – נועד גם להזכיר לכל מי הוא מלך העולם, ומי “מפליא לעשות” בכל שניה ושניה שהעולם קיים. זמן לחשבון נפש אישי.

רבותיי, חייבים להתעורר!

הרמב”ם בהלכות תעניות כותב: “מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור, שנאמר “על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות”. כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן, זעקו עליהן והריעו. ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב “עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם” (ירמיהו ה, כה), וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם”.

ומוסיף הרמב”ם: “ומדברי סופרים להתענות על כל צרה שתבוא על הצבור עד שירוחמו מן השמים, ובימי התעניות האלו זועקין בתפלות ומתחננים ומריעין בחצוצרות בלבד”.

איננו יודעים מה הסיבה שמגפה זו פרצה בעולם, אבל מוטל עלינו להתפלל ולזעוק לפני ד’ שיסיר מאיתנו ומכל העולם את המגפה הזו ולרפא את כל החולים.

מתחזקים במשהו

אנו, תושבי ביתר היקרים, השם עליהם יחיו, חייבים להתעורר לקבל על עצמנו קבלות טובות, להתעורר במקומות שם אנו נרדמים לפעמים להקפיד יותר על בן אדם לחברו. לפעמים מאד קשה לא להגיב, חוסר הצדק המשווע זועק לשמים, אבל זה הזמן. הדברים הקטנים שאנו נכשלים בהם – את זה צריך לתקן. הרי ביתר מהערים היחידות בעולם שכולם ברוך ד’ שומרי תורה ומצוות, כולנו מקפידים על קלה כחמורה, ובוודאי יכול לרוץ אצלינו מחשבה שלא בגללנו בא הסער הזה, אי אפשר לומר כך כלל.

הרי ידוע לנו דברי חז”ל כל ישראל ערבים זה לזה, שכל אחד מעם ישראל נושא באחריות גם לחובתיו של השני. וכדברי החפץ חיים – כאשר מישהו שלא מקיים מצוה קלה כאן בליטא, יהודי רח”ל משתמד בפריז. כך שעל כולנו החובה להתעורר, כל אחד בדרכו הוא.

בשעת מגפה תיקן דוד המלך את ענין מאה ברכות במדרש פרשת קרח (פרשה יח) מובא: “בכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים, בא דוד ותיקן להם מאה ברכות, כיון שתקנם נעצרה המגיפה”.

דרכי השמירה

חז”ל אמרו: “דבר בעיר – כנס רגליך”.

להלן אגרת ששלח גאון ישראל רבנו עקיבא איגר זיע”א על תפילה בבית הכנסת בקבוצות קטנות, וכן הנחיות נוספות שלמירה על הבריאות (מתוך ‘איגרות סופרים’, אגרת כט):

“מכתב בענין המגפה קאללערא [חולירע] ר”ל למען ידעו להתנהג בעתים קשים הללו.

“בעזה”י ב’ נצבים תקצ”א [1831] לפ”ק פוזנא,

“שלום וכל טוב סלה, וחיים וברכה ע”ע לנפש ידיד נפשי ומחמד לבבי הרב המופלג חריף ובקי חרוץ ושנון זי”ר כקש”ת מה”ו אלי’ נ”י אב”ד ור”מ דק”ק פלעשען.

“מכתבו הגיעני בענין תפלה בבית הכנסת לדעתי זה אמת שהקיבוץ במקום צר אינו נכון אבל אפשר להתפלל כתות כתות ובכל פעם במתי מעט, ערך ט'”ו אנשים. ויתחילו כאור הבקר ואחריהם כת אחרת ויהיה מיוחד לאנשים אלו באיזהו זמן יבואו להתפלל שם וכן במנחה ולומר אחר תפלה ערב ובקר תהלים איזה מזמורים שיבחר מכ”ת ואח”כ הנוסח אל רחום שמך ענינו ה’ ענינו מי שענה ויהי רצון אחר תהלים ולהזכיר בתוכו גם על המלך ירום הודו וזרעו ושריו וכל שוכני ארצו ולומר בבקר ובערב אחר פרשת התמיד בציבור כל נוסח פרשת הקטורת אתה הוא שהקטירו כו’ ולומר אח”כ נוסח הרבון הנדפס במעמדות ביום א’ אחר הקטורת”.

כאן עובר הגראק”א לזהירות הנדרשת בגשמיות: “ולחוש שלא ידחקו אנשים יותר מהסך הנ”ל לבא לביהכ”נ ואפשר ע”י עמידת שומר מפאֶליציי [משטרה] להשגיח בזה שמאחר שיש כבר כפי המספר אל יניחו לאחר לבא לשם עד אחר שישלמו הם, תעריכו מבוקשת זה להמאגיסטראט [רשויות] ושכן נכתב לכם ממני להתנהג כן ואם יסרבו טוב להעריך להרעגירונג [רשויות] דפה ובודאי תצליחו אם תזכירו שמי שהזהרתי אתכם שלא להיות קיבוץ גדול בביהכ”נ במקום צר ושיעצתי לכם כסדר הנ”ל וגם האזהרה באמירת תהילים ולהתפלל גם על המלך ירום הודו.

“יקובץ למכ”ת בעד כל נפש ונפש למקטון ועד גדול ואף בעד עובר במעי אמו ששה גדולים פאָלגיש [מטבע פולני] ומהמקובץ יעשה מכ”ת פדיון נפש ואם הרצון לשלוח גם לי מזה סך מה לעשות פדיון נפש אעשה בלו”נ והמעות תחולק לעניים.

“ולהישמר מאוד מלהתקרר, טוב להתלבש כל אחד במפה פלאנעל חגור על הבטן – שלא לאכול מאכלים רעים וביחוד גורקען [מלפפונים] ולמעט באכילת פירות ודגים ושתית שכר, שלא לאכול על השובע וטוב יותר לאכול פעמים הרבה ובכל פעם שלא במרובה להיות נקי שלא להשהות טינוף וליכלוך בבית ובכלל הזה להחליף איזה פעמים בשבוע כתונת מכובס ונקי, שלא לדאוג ולהרחיק ‏ כל מיני עצבות, שלא לילך בלילה באויר העיר, בצהרים כשהחמה זורחת טוב לטייל על פני השדה לשאוב אויר ולפתוח החלונות בבקר שיבא אויר בהחדרים, שלא לילך מחוץ ‏ לביתו על ליבא ריקנא לאכול איזה גרגרים חרדל אליבא ריקנא וליקח רינדע מן אייכענהאָלץ [קליפת עץ אלון], לשאוב במים ולרחוץ בזה שחרית פניו וידיו לזלף החדרים איזה פעמים בחומץ חזק וטוב מעורב במי ורדים.

“כ”ד ידידו ואוהב נפשו המברכו בכוח”ט, הק’ עקיבא גינז מא”ש”.

זהירות מלהזיק לזולת

אמרו חז”ל: “האי מאן דבעי למהוי חסידא [מי שרוצה לנהוג כחסיד] לקיים מילי דנזיקין”.

כל התכנסות של ציבור מעלה חשש להתדבקות ח”ו, על כן ישנה חובה לשמור על כללי ההיגיינה. יש לאוורר את בתי הכנסת ולדאוג לאוויר נקי וצח.

מי שעל פי הנחיות גורמי הבריאות חייב להימצא בבידוד, אסור לו בשום אופן לצאת מהבידוד כדי להתפלל במניין והוא חייב לקיים את ההוראות. יש לזכור את דברי התוספות (בבא קמא כג ע”א ועוד מקומות) “יותר יש לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק”.

חשוב לזכור וראוי לעורר: אלו לא המצאות של משרד הבריאות! לא גחמות של מאן דהו!

אלו ההדרכות של חז”ל האם לצאת מהעיר או להיכנס לבתים בעת שהיה דֶבֶר – זה נלמד מדרשות פסוקים, אך אין אלו הוראות הלכתיות מובהקות כמו בהלכות שבת או הלכות פסח. המסר הוא שיש להתגונן עם כל מחלה – מגפה בהתאם לאופיה. המבוקש הוא לעשות כל מה שניתן להתגונן ולהציל חיים במידת המקסימום האפשרית.

לצערנו, במהלך הדורות, היו מחלות ומגפות נוראיות, והפוסקים שבכל דור התבקשו לתת מענה הלכתי לשאלות שונות: דרכי ההתגוננות, התנהלות יומיומית, בשבת ובחג, צום יום כיפור ותשעה באב, סיכון של הרופאים בעת טיפול בחולים, חשש התבדקות בעת קבורת הנפטרים, ועוד ועוד. ההתמודדות היא אחת: שמירת הבריאות והחיים למול קיום מצוות ועזרה וסיוע לחולים ולנפטרים.

עלינו לשמוע להוראות הרופאים ומשרד הבריאות: “כפי אשר סדרו ואשר שפטו הרופאים… ולא יעברו על דבריהם”, אלו דבריו של גאון ישראל רבנו עקיבא איגר (כפי שהובאו לעיל). דברי הרופאים ומשרד הבריאות הם אכן דברי משפט. קביעה מחייבת שמקבלת תוקף וגיבוי הלכתי מאת הפוסקים כמו כל הלכה. “ונשמרתם מאד לנפשותיכם” .

לרוב בני אדם אין את כל הנתונים והם אינם מודעים לכל מערך השיקולים שהביאו את מקבלי ההחלטות לקבוע מגבלות שיש בהם אי נוחות גדולה, הפסדים כספיים גדולים ועוד. אך צריך להאמין למנהיגות שטובת הציבור לנגד עיניה, וכל השקולים נלקחו בחשבון ויש לקיים את ההוראות כפי שמפורסם.

אם נתחזק בשני הדברים האלו – התחזקות בתיקון הדרכים ברוחניות לצד שמירת הגוף והנפש שלנו ושל זולתינו בגשמיות – נזכה בעז”ה לעבור את התקופה הזו ללא פגע ונגף בעז”ה והקב”ה ירפא את כל חולי ישראל ויאמר למשחית הרף במהרה בימינו, ונזכה לחוג את חג הפסח השנה בשמחה ובטוב לבב, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, אמן.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות