/
/
אור בקצה המנהרה | האתגרים שמצפים לתושבי ביתר עם היציאה המסתמנת מ’מנהרת הקורונה’

אור בקצה המנהרה | האתגרים שמצפים לתושבי ביתר עם היציאה המסתמנת מ’מנהרת הקורונה’

עם היציאה מהסגר הנוכחי - בתקווה כי זהו הסגר האחרון ולאחריו תחלוף הקורונה מחיינו - כינסנו את המומחים בשלל הענפים בעיר לשרטט תכנית רב-תחומית ליציאה מהמשבר מהפערים שנצברו חינוך ועד הדאגה לאוכלוסיה הבוגרת; מהצורך לשקם את העסקים ועד הכנת תוכניות לחתונות צנועות באולמות כך נצא מחוזקים בסייעתא דשמיא
י״ח בשבט ה׳תשפ״א
00:03

נערכים ליום שאחרי

@שמעון כהן

ההתמודדות עם הזן הבריטי לנגיף הקורונה עודנה בעיצומה, ובעיר נמצאים עדיין מאות חולים במצבים שונים (חלקם זקוקים לרחמי שמים) – אולם ניתן כבר לדבר בס”ד על ניצני יציאה מהמשבר: בימים האחרונים ניכרת מדי יום ירידה איטית אך עקבית במספר החולים החדשים  בביתר עילית, כאשר ב”ה הזהירות היחסית עושה את שלה, לצד גל המתחסנים בחיסון השני וחיסון העדר לאור ריבוי המחלימים מהנגיף. בתקווה שלא יבוא גל נוסף, והתקופה הזו כולה, על מורכבויותיה וקשייה – תהיה מאחורינו בזמן הנראה לעין.

קשה לקבוע עדיין האם ימי הפורים הבאים עלינו לטובה – בעוד פחות מחודש – ייחגגו ללא הגבלות וסגרים. יותר ריאלי לשאת עיניים לחג הפסח כחג החירות על כל המובנים, עם אפס תחלואה חדשה ויכולת לחגוג כבני חורין אמיתיים. זאת בתקווה שהקב”ה יחוס וירחם עלינו ולא יבואו מוטציות חדשות שעמידים בפני החיסון ח”ו. אולם האור שמורגש כבר בקצה המנהרה – הוא הזדמנות עבור קובעי המדיניות בעיר לתכנן את נתיב היציאה מהמשבר ולשאת עיניים ליום שאחרי.

קשה לשחזר את גל השינויים והתמורות שעברו על העיר שלנו בשנת הקורונה (מדהים לחשוב: שנה שלמה עברה!). בתור עיר צעירה וצפופה, עם תחלואה גבוהה – היינו קורבנות לסגרים דיפרנציאליים, אכיפות מוגברות, סגירות חוזרות ונשנות של מערכות החינוך בעיר, וגם גל תחלואה גבוה מהרגיל שהצריך את העיר להתמודד עם שינוע של חולים למלוניות קורונה, אספקת מצרכים לחולים, דאגה למשפחות המבודדים, ועוד ועוד. גם העסקים בעיר חטפו מכה אנושה – אולי עוד יותר מבערים אחרות – והיד נטויה על כל תחומי החיים. שנה שלמה שבה העיר מתנהלת בשגרת חירום, נעה מסגר לסגר.

כעת, כאמור, העיניים נשואות ליום שאחרי הקורונה.

החינוך בראש

על פי המסתמן, בעוד מספר ימים – בסיומו של הסגר שהוארך כבר (בתקווה שלא תהיה הארכה נוספת) – מערכת החינוך בעיר תחזור לפעילות רשמית וסדירה, כמו בכל ערי הארץ. תלמודי התורה ובתי הספר יפתחו את שעריהם באופן רשמי, וההתמודדות הראשונה של צוותי החינוך תהיה – להשלים את הפערים העצומים שנפערו בתקופה הזו.

אם עבור כל תלמיד, בכל גיל, קיים ‘חור’ משמעותי בהספק הלימודים – הרי שעבור ילדי כיתה א’ מדובר בנזק מהותי של ממש: הקניית הקריאה השתבשה, לימוד האותיות פסק, וה’מלמדים’ בתלמודי התורה בעיר יצטרכו להתמודד עם ילדים גדולים מהרגיל שחוזרים לנקודה שבה הפסיקו ומתחילים שוב ללמוד את אותיות הא”ב וכללי הקריאה, תוך התמודדות עם פיגור משמעותי בזמן.

מחנכים ששוחחו עם ‘שערים’ הביעו תקווה ותפילה כי המצב הזה לא יגרום ח”ו לקשיי למידה לשנים הבאות. “מדובר בשנים קריטיות עבור עיצוב נפשו של הילד, והמחסורים שנצברו עלולים להשפיע. אנו ממליצים ל’מלמדים’ להתייעץ זה עם זה, לא להסס לדבר עם מומחי חינוך גדולים מהם, ולטכס עצה משותפת כיצד להשלים את הפערים באופן המיטבי”, אמרו אנשי החינוך ל’שערים’.

בעיה דומה קיימת בגיל ההכנה לישיבה קטנה (כיתה ט’). גם בגיל זה – המחסור בחודשי הלימודים עשוי להשפיע על המוכנות להיכנס לישיבה קטנה. “זוהי השנה העיקרית בהכנות לכניסה לעולם הישיבות, והחיסרון בלימוד הסדיר מורגש על נערים רבים”, אומר ל’שערים’ מחנך במכינה לישיבה קטנה באחד מתלמודי התורה בעיר”.

לדבריו, “ראוי שההורים והמחנכים יתיישבו כבר עכשיו כדי למצוא פתרונות יצירתיים, על מנת שלא נהיה מהצועקים לשעבר. ראוי שכל ילד ונער יעברו מבחן במטרה לאפיין מה עדין חסר לתלמיד, וכך להשלים את הפערים, עד כמה שאפשר”.

אתגרים דומים נמצאים בבתי הספר לבנות, כמו גם בכל קבוצות הגיל, כאשר הצוותים החינוכיים בכל מוסד נערכים לחזרה לשגרה באופן המועיל ביותר, תוך התמודדות עם אתגר השלמת הפערים.

דואגים למבוגרים

כידוע, אחת האוכלוסיות שנפגעה הכי קשה מהנגיף – היא אוכלוסיית המבוגרים. לא מכבר דווח כי אחד מכל כ-100 אנשים מעל גיל 60 בציבור החרדי נפטרו מהנגיף רח”ל. בתקווה ש’לא תקום פעמיים צרה’, ומעתה – יזכו כולם לבריאות שלמה לאורך ימים ושנים טובות.

ביתר עילית היא עיר צעירה, אולם רבין מאלה שמצויים בגיל הסיכון עברו שנה שלמה פחות או יותר של מיעוט יציאה מהבית. זוהי שנה שלמה של ניתוק; שנה שלימה של פחד לצאת החוצה אפילו למטלות הבסיסיות ביותר, כמו לראות רופא; שנה של נתק חברתי. ל’שערים’ נודע על כמה וכמה יהודים מבוגרים ונשואי פנים בעיר – שרק בימים האחרונים, לאחר שעברו שמונה ימים מהחיסון השני – ראו לראשונה את ילדיהם באופן פיזי ומתחילים לצאת מאפלה לאורה.

“שנה כזו של ניתוק מהחברה” יכול לגרום לכל נפש בעיות חרדתיות ובעיות נפשיות”, אומר ל’שערים’ עסקן חשוב בתחום החסד בעיר. “עבור אנשים מבוגרים, בהם אלמנים ואלמנות שבמשך חודשים ראו את אור השמש רק מחלון ביתם – החזרה לשגרה היא מבורכת ומשמחת מצד אחד, אך עלולה להיות מלווה בקשיים מצד שני. ראוי אפוא לשבת ולמפות את האוכלוסייה המבוגרת ולהגיש עזרה וסיוע ככל הנדרש, על מנת לוודא התאקלמות חדשה בבית הכנסת ובחברה ככל הנדרש”.

עיניהם של עסקים

קוראי ‘שערים’ מכירים מקרוב את הדאגה התמידית של העיתון לבעלי העסקים בעיר. הללו, המתפרנסים מיגיע כפם ביושר ולשם שמים, בניקיון כפיים ובאמונה – מהווים את מנוע הצמיחה הכלכלי בעיר: הם מפרנסים את בני משפחותיהם, מסייעים לקופות הצדקה והחסד בעיר, ומעמידים עבורנו התושבים היצע צרכני במחירים זולים ונגישים.

והם, כידוע לכם, ספגו חבטה עזה בשנה האחרונה. חלקם פשטו רגל, חלקם לקחו הלוואות עתק כדי לשלם חובות ותשלומי ספקים, ואחרים, למרבה הצער, סגרו את שעריהם.

אלו לא רק הסגרים התכופים; כפי שכולנו מכירים – תרבות הצריכה שלנו השתנה בתקופת הקורונה. רבים עברו לקנייה מרחוק; אחרים ויתרו או דחו רכישות של מוצרים שנראו להם כמותרות – עקב הידוק החגורה הכלכלי. באופן כללי ניתן לומר – שענפי הצריכה בעיר חוו מיתון עמוק בשנה הזו.

מצד שני, ההוצאות של בעלי העסקים לא פסקו. הללו המשיכו לרכוש כמויות של סחורות – רק כדי לגלות ששוב הוכרז סגר וכי הסחורה תישאר בחנות… חלק מהסחורה לא רלוונטית כבר למכירה כעת (לדוגמה: בגדי קיץ וכדומה) והם נותרו מאופסנים במחסני החנויות, כאשר התשלום לספקים שולם במועד, ללא שיהיו רווחים כנגדו.

עכשיו, עיניהם של בעלי החנויות בעיר נשואות להסרת המגבלות, בתקווה שהפעם זה יהיה סופי. זה הזמן שלנו, התושבים, לתמוך ככל האפשר בקהילה העסקית המקומית, לצאת ולהתפרנס זה מזה ולהיצמד לכלל שתושבי ביתר אמונים עליו – ‘עסקי עירך קודמים’. זה הזמן להתנתק מהסינים, מ’אמזון’ ומשאר חברות השילוחים העולמיות והארציות. יש בעיר שלנו סחורה טובה, במחירים אטרקטיביים, וגם אם ישנו פער קטן ומזערי במחיר – ניתן להחשיב זאת כמצוות צדקה לכל דבר.

כך, בכוחות משותפים, נוכל בס”ד להחזיר לעיר את חוסנה הכלכלי, וכך ייעזרו אלפי נפשות במעגלים הקרובים והרחוקים של בעלי העסקים. כאשר הגלגל יסתובב בצורה הנכונה – העיר תעלה על המסלול וכולנו נהנה מכך בסייעתא דשמיא. מבשרך אל תתעלם.

יישמע בהרי יהודה?

ומכאן – לחתונות.

אחד הענפים שספגו פגיעה חמורה – הוא ענף החתונות. למעשה, מזה שנה תמימה כמעט שלפי החוק לא ניתן לערוך חתונות במתכונתם הרגילה – רק עד עשרים משתתפים ובמרחב פתוח. התקנה הדרקונית הזו – שכמובן לא הייתה שום אפשרות לעמוד בה, והיא לא הותאמה כלל לצרכי הציבור החרדי – גרמה לסגירתם של רוב האולמות בעיר, שלמעשה העלו אבק ולא הייתה בהם שום פעילות מזה יותר מאחד-עשר חודשים.

החתונות הצטמצמו לממדים אחרים, קטנים ובסיסיים יותר, כאשר בעלי האולמות והקייטרינג מעמידים כל מיני אלתורים לחתונות-קורונה – בחצרות של מוסדות, באוהלים ארעיים וכדומה. כחלק מכך, החתונות הצטמצמו למינימום: לא עוד חתונות עם מאות מוזמנים והזמנות לחצי מבני העיר, אלא חתונות ברמה הבסיסית וההכרחית.

כעת, עם החזרה המסתמנת לאולמות – האתגר הוא להישאר עם הסטנדרטים הבסיסיים, שגורמים חיסכון גדול ופחות כאב לב ודאגות לבעלי השמחה, אך בחזרה באולמות השמחה בעיר. בחודשיים האחרונים, ‘שערים’ הניף את הדגל ושוחח עם בעלי מקצוע משלל התחומים, במטרה לזקק ‘תוכנית חתונה’ יפה וצנועה בהוצאותיה.

בעלי אולמות שעימם שוחחנו השבוע – הביעו נכונות לייצר פתרונות שיאפשרו להמשיך את הסטנדרטים השפויים הללו גם בחתונות שייערכו שוב באולמות – הפעם תוך הימנעות משפיכת כספים לפרודוקטים מיותרים ולוקסוסים שאין בהם צורך”.

התרגשות של ממש אוחזת בתושבי העיר לקראת החזרה לשגרה – תפילות כרגיל, התוועדויות מרעים וכינוסים גדולים – כאשר המצב יאפשר זאת כמובן, בתפילה ובאמונה שכדברי הפסוק בפרשה שקראנו בשבת האחרונה – “כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני השם רופאיך”.

עוד מעט קט – וכל זה קורה בעז”ה. זה הזמן להיערך.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות