מכתב להורים – התמודדות משפחתית בתקופת מלחמה
מטעם השירות הפסיכולוגי החינוכי – עיריית ביתר עילית
הורים יקרים,
אנו מצויים בתקופה מורכבת ולא פשוטה. אירועי המלחמה והאווירה הכללית עשויים לעורר אצל כולנו תחושות של דאגה, מתח וחוסר ודאות.
חשוב לדעת כי תגובות אלו הן טבעיות ונורמליות במצב שאינו שגרתי. גם מבוגרים וגם ילדים מושפעים מן המתרחש סביבם, וכל אחד מגיב ומתמודד בדרכו.
לעיתים ילדים מבטאים את תחושותיהם דרך שאלות רבות, צורך בקרבה להורים, פחדים, רגישות או שינוי בהתנהגות. פעמים אחרות ילדים דווקא ממשיכים בשגרתם כרגיל.
אך לצד ההתייחסות לילדים, חשוב לתת מקום גם להתמודדות של ההורים עצמם.
ההתמודדות של ההורים
בתקופה כזו טבעי מאוד שהורים חווים דאגה, מתח ולעיתים גם תחושת עומס רגשי. כמו כן, טבעי מאוד לחוות עייפות, חוסר שקט, דאגות ותחושת שעמום. רבים שואלים את עצמם כיצד נכון להגיב, מה לומר לילדים ואיך לשמור על יציבות בתוך מציאות שאינה יציבה.
חשוב לזכור שאין צורך להיות רגועים כל הזמן ואין צורך לדעת תמיד בדיוק מה לומר. ילדים אינם זקוקים להורים מושלמים, אלא להורים שנמצאים איתם, קשובים להם ומנסים ככל יכולתם להחזיק עבורם את המציאות.
גם כאשר ההורה עצמו חווה דאגה – עצם הנוכחות, האכפתיות והקרבה מעניקות לילדים תחושת ביטחון ומשענת.
דרכים שיכולות לסייע להורים בהתמודדות
> לתת מקום לרגשות
זה טבעי להרגיש דאגה או מתח בתקופה כזו. עצם ההכרה בכך שמדובר במצב מורכב יכולה להקל על ההתמודדות.
> להפחית עומס של מידע
חשיפה מרובה לחדשות ולעדכונים יכולה להגביר תחושת מתח. לעיתים נכון לבחור זמנים מסוימים להתעדכן ולהימנע מחשיפה מתמשכת.
> לעצור לרגעי נשימה ושקט
לעיתים כמה דקות של נשימה רגועה, הליכה קצרה, תפילה או שיחה עם אדם קרוב יכולות לעזור לגוף ולנפש להירגע מעט.
> להיעזר בקשר עם אחרים
שיחה עם בן או בת זוג, בני משפחה, חברים או שכנים יכולה לסייע מאוד בהפגת המתח ובתחושת השותפות בהתמודדות.
> להיזכר בכוחות האישיים והמשפחתיים
לאורך החיים אנו פוגשים מצבים מאתגרים שונים. פעמים רבות דווקא הקשר המשפחתי, הקהילה והאמונה מעניקים כוח להתמודד גם עם תקופות מורכבות.
“סולם צרכי הנפש” לבניית חוסן בבית:
כמו בהנחיות חירום במטוס, ההורה חייב לשים את מסכת החמצן על עצמו לפני שהוא עוזר לילדיו. אי אפשר לשדר חוסן לילד כשאנחנו כהורים קורסים. נעצור רגע. ונוודא שאנחנו אוכלים, ישנים, לוקחים פסקי זמן קצרים לעצמנו, מתפללים ושואבים כוח. רק כשהסולם שלנו יציב, נוכל לייצב את הסולם של ילדינו.
הנה “סולם צרכי הנפש”:
שלב 1: הבסיס הפיזי
הגוף הוא הכלי של הנשמה. ילד שרעב או עייף לא יכול להיות רגוע.
בפועל: הקפידו על שעות שינה (חוסר שינה מוליד חרדות) וארוחות מסודרות סביב השולחן. למשל, פעוטות זקוקים למנוחת צהריים שלהם, בעוד בני נוער נוטים להפוך את הי…




