גג:
#רואים למרחוק# | הדרך המפתיעה לפתרון של הבעיה הנפוצה קוצר ראייה אצל ילדים
כותרת:
מדבירים את קוצר הראייה
משנה:
#עיניים זה לא משחק ילדים:# הבעיה הנפוצה של קוצר ראייה אצל ילדים היא התמודדותן של מאות משפחות בעירנו >>> מסתבר שהפתרון נמצא ממש מעבר לפינה: #ר’ מוטי שפר, בעל חנות האופטיקה הוותיקה בעיר ‘אופטיקינג’ – מציג את העדשה המהפכנית שעושה נפלאות בתחום ופותחה לאחר שנות מחקר ארוכות# >>> כתבה שתשנה את המבט שלכם
@יוסי קלפהולץ
עיניים, כידוע, זה לא משחק ילדים. העיניים הן מהאברים החשובים ביותר שהבורא נתן לנו. דרכן אנחנו רואים את העולם, באמצעותן אנחנו לומדים, קוראים ומחכימים, בזכותן אנחנו מנהלים חיים תקינים. לא לחינם אמרו חז”ל ש’סומא חשוב כמת’, כיוון שהעולם חסום בפניו והוא לא זוכה לראות.
ברוך השם שרובנו זוכים לראות, ועל כך צריך להודות לד’ בכל רגע ורגע. אבל מה אנחנו עושים כדי לשמור על המתנה היקרה הזו שהעניק לנו ד’ – מתנת הראייה? האם אנחנו שומרים עליה כמו שצריך? האם אנחנו עושים הכל כדי שהעיניים שלנו לא תיפגענה, שהראייה לא תידרדר, שלא נהפוך חלילה ל’סומא’ באחוזים מסוימים?
הביטוי ‘בבת העין’ הוא שם נרדף לדבר היקר ביותר שקיים בעולם. התורה הקדושה אומרת בפרשת האזינו ‘יִצְרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ’ – כלומר, ד’ שומר על עם ישראל כמו אדם ששומר על העין שלו שלא תיפגע. זוהי הדוגמה המובהקת ביותר לשמירה המעולה ביותר.
האם כולנו אכן שומרים על בבת העין שלנו כמו שצריך? כמובן ברוחניות – ‘שמירת העיניים’, שלא לראות דברים אסורים ומזיקים – אבל גם בגשמיות: האם אנחנו עושים הכל שהעין שלנו תהיה שמורה מפגיעות, מהידרדרות בראייה? או שאנחנו מפקידים חלילה את הטיפול בה בידי חובבנים שמתייחסים לעין כמו לנתח בשר בסופרמרקט?!
אם העיניים שלכם ושל ילדיכם חשובות לכם – הכתבה הזו מיועדת עבורכם. בואו נצלול לעולם המופלא והמרתק הזה שהעניק לנו ד’ – העיניים היקרות שלנו!
#המשקפיים של שלומי
שלומי בן ה-9 התקשה להירדם מהתרגשות. “מחר נלך לאופטיקה, ויעשו לי משקפיים חדשים!”.
כבר מכיתה א’ מרכיב שלומי משקפיים, אחרי שהמלמד בחיידר התקשר ואמר שלהבנתו הילד לא רואה מספיק טוב את הנכתב על הלוח, אינו מרוכז מספיק בלימודיו ואינו פעיל במשחקי החצר עם כל החברים.
וכמו כל הורה אחראי, גם הוריו של שלומי קבעו תור אצל אופטומטריסט מומחה, ואחרי בדיקת ראיה מקיפה רשם לשלומי מרשם למשקפיים עם המספרים מינוס 2.5 .
ואכן, מאז הפך שלומי לילד אחר.
המשקפיים האופנתיים ליוו אותו בנאמנות בשיעורים, בהפסקות עם החברים ובבית עם המשפחה.
הוא היה מרוכז יותר, חברותי יותר ובאופן כללי – ילד שמח יותר.
שלומי כבר היה בכיתה ג’ כשביום הולדתו ה-7, במהלך משחק ‘קדרים באים’ בחצר החיידר נתקל בגדר החצר, המשקפיים נפלו בעוצמה ונשברו לכמה חלקים.
ושוב הלכו לאופטומטריסט, ששוב בדק בדיקה מקיפה, ושוב …




