גג:
שֵׁבֶט מִיהוּדָה | בני המשפחה והמכרים משרטטים: קווים לדמותו של הרה”ח ר’ יוד’ל גולדברג זצ”ל, מפארי דמויותיה של העיר
כותרת:
אתה יודוך אחיך
משנה:
רבים מתושבי ביתר ליוו למנוחות את הרה”ח ר’ יהודה גולדברג-ידלר זצ”ל, שהיווה דמות של מופת בעיר >>> קווים לדמותו של החסיד שכל חייו חי באמונה תמימה, והליכתו במשעולי העיר הייתה דוגמה חיה עבור צעירי הצאן לחיים של יראת שמים >>> סיפורי הצדיקים, אמירת התהילים הזכה, הנסיעות לחברון וקבר רחל והמילה הטובה לכל אחד >>> חבל על דאבדין
@שמעון כהן
דמות מופת עטוית הוד קדומים נעקרה מנוֹפה של עירנו המעטירה, עם הילקחו לשמי רום של הרב החסיד ר’ יהודה גולדברג-ידלר זצ”ל – יהודי שכולו אות ומופת לחיי תורה, אמונה וחסידות, אשר הסתלק לשמי-רום למגינת ליבם של המוני מכריו, אוהדיו ובני משפחתו, אשר רבים מהם נמנים על תושבי עירנו ביתר עילית.
המנוח זצ”ל, שהיה מחשובי חסידי ביאלא ומפארי הקהילה בעיר, נסתלק בליל שבת קודש פרשת משפטים, ז”ך בשבט תשפ”ג. שבעים ושלוש שנים קודם לכן, ביום י”ג ניסן תש”י, נולד לאביו הרה”ג רבי יצחק זאב גולדברג-ידלר זצ”ל, גבאי ביהכנ”ס הגר”א בשכונת קטמון ובנו של המגיד הירושלמי הנודע הרה”צ רבי בן ציון ידלר זצ”ל, ולאמו לבית משפחת גנזל המעטירה.
בתקופת בחרותו למד בישיבת סלבודקה בבני ברק, שם קנה קניינים רוחניים לרוב והתעלה בידיעות התורה הקדושה בשקידה, כשהוא מתחבב על רבותיו ראשי הישיבה זצוק”ל שקירבוהו ביותר.
בהגיעו לפרקו נלקח כחתן לבתו של הרה”צ רבי מנחם מנדל גפנר זצ”ל, מיקירי קרתא בירושלים עיר הקודש. חמיו זצ”ל חיבבו כבנו ממש, ואף קבע עימו לימוד בחברותא, כשהוא מצידו מסייע לחמיו להוציא לאור את ספרו ‘מקורות הקודש’, ויחדיו פעלו יחד למען הפצת תורה ואמונה.
#דגים לשולחן צדיקים
לאחר נישואיו שימש כמלמד תשב”ר לגיל הרך בכמה תלמודי תורה. בשנים אלו מסר את כל-כולו למען העמדת דורות לתורה, כשהוא פועל בכל דרך להשרשת האמונה בלבבות הרכים, למען תעמוד ימים רבים. התלמידים מצידם נקשרו אליו באהבה בכל ליבם ונפשם. בנוסף, המנוח זצ”ל ניהל חברת לימוד משניות לתשב”ר בשעות הערב, כאשר רבים מהחניכים זוכרים אותו לטובה מתקופה זו, כשפרקי המשניות שגורים בזכותו על לשונם כל ימי חייהם.
כבר בצעירותו נתקרב לאישו הגדולה של כ”ק האדמו”ר בעל ‘חלקת יהושע’ מביאלא זי”ע, כשהוא שואב בצילו מלוא החופן יראת שמים וחסידות. עם הסתלקות רבו דבק בכל עוז בבנו וממשיכו יבדלחט”א כ”ק האדמו”ר מביאלא, כשהוא זוכה לקרבת הקודש באופן מופלא. המנוח שמר מכל משמר על ה’חזקה’ שהייתה שמורה לו – להביא מדי שבת את הדגים שעלו על שולחנו הטהור של האדמו”ר. בחמישה-עשר בשבט היה מעלה את מגש הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ובראש השנה העלה על שולחן רבו את הסימנים לשנה טובה. כמו כן זכה לשמש כשליח ציבור בתחילת התפילה בימים הנוראים בבית המדרש של כ”ק האדמו”ר מב…
