בס”ד
לוגו: טור אישי
דברים שלא העזתי לכתוב // נתן אנשין
אחת המעלות שבהן התברכה עירנו ביתר – שאין כאן אנשים שעושים דין לעצמם לשם שמים עם מרכאות או בלי מרכאות. גם כשיש תופעות לא נעימות במרחב הציבורי, שואלים את פי רבני העיר ופועלים על פיהם.
גם אם אנחנו פועלים מתוך מניעים טהורים, נגד פרצות כאלה ואחרות, כמעט לא נוכל להימנע מעבירות שבין אדם לחברו, שחמורות לא פחות מעבירות שבין אדם למקום.
בהקשר זה שמעתי פעם מיקיר ירושלים, רבי משה ברוך לוין, שהיה משגיח בישיבת ‘עץ חיים’ – שאביו רבי לייב בן רבי טודרוס היה ממייסדי ‘אגודת החיים’, שהיתה הגלגול הראשון של ‘נטורי קרתא’. סיפר רבי משה ברוך, שאביו לא הרשה לו להצטרף לאגודה שבמסגרתה פעלו אנשים יראים ושלמים כדי לסלק מִפגעים רוחניים מעיר הקודש. כששאל את אביו מדוע אינו מרשה לו להצטרף לאגודה שאותה הוא עצמו ייסד – השיב לו בדברים הבאים:
“כל מצווה שעושים, אם מתכוונים אפילו חלקית לשם שמים, אין נענשים על החלק שלא עושים לשמה אלא לשם אינטרסים אחרים (כדברי הגמרא: “האומר סלע זו לצדקה על מנת שיחיה בני – הרי זה צדיק גמור”). לא כן כאשר מקיימים את מצוות ‘ובערת הרע מקרבך’, גם אם מתכוונים בתשעים וחמשה אחוזים לשם שמים, הרי חמשת האחוזים הנותרים הם רשעות ואף רציחה ממש. כך שאם אינך מתכוון לגמרי לשם שמים במחאותיך ובתוכחותיך, אסור לך להשתתף בפעולות כאלה”.
לעומת זאת שמעתי פעם מרבי יעקב מאיר שכטר שליט”א, כי בצפת ובטבריה לפני כמאה שנה חלה התדרדרות רוחנית גדולה; בעוד הדור הישן שמר באדיקות על דרך אבותיו – הדור הצעיר הפך ברובו לחילוני (זאת בטרם נבנו הקריות החרדיות בגליל). הסיבה לכך, אמר הרב שכטר, שלא היו שם קנאים שימחו על כל פירצה בדת, בניגוד לירושלים שהיתה מאז ומתמיד מעוז הקנאות ובה נשארו רוב הצעירים נאמנים לדרך אבותיהם.
ניקח לדוגמה את השכונות החרדיות בבית שמש שקמו בעשרות השנים האחרונות, שם הצביון החרדי הישן חזק ביותר, זאת משום שיש שם אנשים שמתריעים על כל סטיה מהצביון הרוחני העתיק של ירושלים.
@@@
כלפי מה הדברים אמורים? יש תופעה בעירנו שאני, כירושלמי מדורות שבא לגור כאן – מתקשה לעכל. בשכונה שלי, איך לומר בעדינות, לא קל לצאת לרחוב, בפרט בשבתות ובחגים, מבלי להיכשל במראות אסורים.
אני יודע: לנשים רבות כבר נמאס לשמוע על צניעות, ובפרט מפי איזה “ירושלמי מיושן” שלא מבין לרוח הדור…
אז בעצם לא באתי אלא לבקש מאותן אלרגיות לדרשות צניעות. רק לחשוב על כך שגברים הם עם כזה שמזיק לו רוחנית כל לבוש שאינו עומד בדרישות ההלכה. זה הכל.
לא באתי להאשים אף אחת בכל החולאים והמגיפות, אלא לבקש יפה: קחו לכן את הזכות להיות ‘אידישע מאמע’ שדומה ולו במעט לאימא שלכן. כך תרוויחו שלא רק תקבלו שכר על השיפור בצניעות, אלא גם תקבלו בנות שלא תעשינה צעד רחוק מדי, ונכדות שעושות צעד רחוק עוד יותר וכן הלאה, חס וחלילה.
שהרי כך למדנו, שאם יסוד של בנין הוא…
