בס”ד
חבורת “מצוות התלויות בארץ”, ברשת הכוללים “דורשי ציון” הסניף המרכזי ביתר עילית, עוסקת בחדשים האחרונים בלימוד מסכת ביכורים מתלמוד ירושלמי. בפני בני החבורה עמדה משימה לא פשוטה – היכן ניתן למצוא חיטים הכשרים לכתחילה למצוות ביכורים? לאור דברי המשנה בסוף פרק א’ המציינת שפירות משבעת המינים [מלבד תמרים] אותם מביאים לביכורים לבית המקדש הינם דוקא פירות שבהרים. כיוון שרק פירות אלו שבארץ ישראל נחשבים משובחים ביותר. רוב רובם של שדות החיטים בארץ ישראל נמצאים בשפלה, כגון עמק יזרעאל, שפלת יהודה, והנגב. בכולל דורשי ציון מושם דגש על תרגול הלכה למעשה של הנושאים אותם לומדים ובפרט בחבורה זו. אם כן אפוא נדרשו האברכים לשאלה איפה ימצאו חיטים הגדלים בהרים השייכים ליהודי?
מבוקשם נמצא בס”ד לא רחוק מביתר, בחצר ביתו של הרב גבריאל טאובר הי”ו תושב ביתר וחבר הכולל לשעבר, שעבר לא מכבר להתגורר בישוב מיצד השוכן כ 920 מטר מעל פני הים, ובחצר האחורית של ביתו זרע חיטים. הרב טאובר הזמין את בני חבורת ירושלמי, לערוך את קציר החיטים בשדהו. לאירוע המיוחד הגיעו גם עשרות תלמידי הת”ת של הישוב בליווי מלמדיהם. חברי הכולל ותלמידי הת”ת קצרו את החיטים עם מגלי יד, וכן את שאר מלאכות התבואה- דישה, זרייה לרוח, וברירה ידנית. בגמר מלאכת הברירה, נעשתה מצוות הפרשת תרו”מ ע”י בעל הבית.
בהזדמנות זו זכו הנוכחים לעקוב אחר קיום מצוות “תרומת דגן” דאורייתא, התרומה ניתנה לכהן כמצוותה והלה האכיל אותה לעז שהיתה ברשותו, שאר התרומה שלא נאכלה על ידי הבהמה, נקברה כדין. ה”מעשר ראשון” נשאר בבעלות הרב גבריאל הלוי הנ”ל. אחת המטבעות שעליה חולל ה”מעשר שני” של החיטים, תועבר בעז”ה לרב ומו”צ שליט”א ב”לשכת הפוסקים” המפורסמת בעירנו, הממוקמת צמוד לביהמ”ד של הכולל, ע”פ בקשת בעה”ב.
לאחר ההפרשה נטחנו החיטים לקמח, וממנו נילוש בצק. חלק מהבצק נאפה לרקיקים בתנור, חלקו טוגן בשמן במחבת, ומחלקו האחרון נאפו עוגיות ממולאות, כאשר חברי הכולל המשפחה והאורחים מתכבדים במיני מזונות אלו שנאכלו מתוך שמחה של מצווה.
יהי רצון שנזכה עם כל ישראל לאכול מפריה ולשבוע מטובה ולקיום כל מצוות הארץ בשלמות. .
