אבא חסר אחריות…
אל מערכת ‘שערים’
שלום וברכה.
אני כותב לכם את המכתב מדם ליבי. בעקבות תכנית “נושאים באחריות”.
למרות שקשה לי לחשוף את הסיפור האישי שלי, אני בכל זאת עושה את זה. כי אני מרגיש שאנשים לא מספיק מבינים את התועלת העצומה שבתכנית הזו.
הבן שלי נולד עם מום קשה מאוד. מום שאם לא מטפלים בו עד גיל מסוים, הוא יכול לגרום ח”ו שהגוף מתעוות בצורה נוראה, כך שחוץ מהמראה החיצוני האיום, זה עלול לגרום גם להגבלות רבות בתפקוד היומיומי, ובמקרים קיצוניים יכול אפילו לגרום למוות, ל”ע.
תודה להשי”ת שהקדים תרופה למכה, והמציא טיפול למום הזה. דא עקא שמדובר בטיפול ממושך מאוד, יקר מאוד, וגם כואב מאוד. ובנוסף להכל זה מצריך נסיעות די ארוכות ומתישות, שכן ישנו רק מרכז רפואי אחד בשרון שמבצע את הטיפול הזה. והטיפול כולל לפחות 3 ביקורים בשבוע במרכז הרפואי, מלבד תרגילים וטיפולים יומיומיים שעלינו ההורים לבצע בבית.
מה שכל זה אומר – אחד ההורים חייב לעזוב הכל לתקופה של חצי שנה, ולהיות עסוק כמעט רק עם הילד.
היות וב”ה יש לי עוד 8 ילדים, לא היצב שאשתי תהיה זו שמטפלת בילד הפגוע. הברירה היחידה שנותרה – שעלי לעשות הפסקה של חצי שנה בכתיבת הסת”ם ממנה התפרנסתי, בכדי להעניק לילד את הסיכוי לחיים נורמטיביים.
חוץ מכל זה, היה את העניין של המחיר. לצערי, בשל נדירות המחלה, היא עדיין לא כלולה בסל הבריאות. אומנם יכולתי לקבל חלק מהטיפול מהביטוח המשלים, אבל עדיין נשאר סכום של כ-80,000 ₪ שהיינו צריכים להשלים. וזה כאמור, לא כולל את עלות הנסיעות, והפגיעה הקשה בהכנסה שלי.
לא רצינו לערב יותר מידי את המשפחה בנושא. מטעמים מובנים. רצינו שהילד יגדל כילד נורמטיבי, בלי שאנשים ידברו עליו כל מיני דברים וכו’.
בהתחלה חשבתי שנסתדר איכשהו, השגתי כמה הלוואות כדי לממן את הטיפול. וכך התחלנו את הטיפול. אבל מאותו רגע הכל החל להסתבך. המחסור הקשה בבית הורגש כמעט מידית. לא היה מי שיביא פרנסה הביתה, ההוצאות גדלו, והחובות תפחו. ואני אפילו לא הייתי בבית.
פתאום התחלתי להבין מה זה ‘בית מתפרק’. תמיד קראתי את זה בעלונים, וחשבתי שזה קלישאה נבובה. כעת הרגשתי את זה על בשרי. הכל החל לקרוס, השלום בית, החינוך, הילדים. הבעיות החלו לצוץ בזה אחר זה. ולא ידעתי לשית עצות בנפשי.
פניתי לגבאי הקופה, הייתי צריך להתקשר כמה וכמה פעמים עד שתפסתי אותם, וכשזה כבר קרה לבסוף הבטיחו לעזור ככל יכולתם… מה שהסתכם בסופו של דבר בכמה אלפי שקלים בודדים, שאולי הקלו קצת על הגלגול, אבל לא מעבר לזה.
יחד אתי, בחדר הטיפולים, היה אברך מבית שמש, שאף הוא הגיע לטפל בבנו שאף הוא סבל ממום דומה. במשך הזמן התיידדנו, ובאחד השיחים שפכתי את ליבי בפניו, ותיארתי בפניו את הגיהנום הנורא שעובר עליי ועל משפחתי.
“אז למה אתה לא פונה לקופה של צדקה?” שאל אותי האברך באופן ספונטני, כאילו זה ברור מאליו שהם צריכים אלו לטפל בזה.
“איזה קופה…
ביקור ודיון בנושאי רפואה והלכה
ביקור ודיון בנושאי רפואה והלכה של הגאון רבי אברהם שרגא שטיגליץ שליט"א במרכז הרפואי שערי צדק במהלך הסיור המקצועי אותו הוביל רב המרכז הרפואי הרה"ג רבי יוסף שפרונג שליט"א, התקיימו...

