נחשף לרעש בעבודה ויקבל מאה וחמישים אלף שקלים
חמש עשרה שנים עבד ד. במפעל, בסמוך לחדר מכונות רועש. במהלך השנים, בהדרגה, החל לחוש בירידה בשמיעה ואף בטנטון. רק בשנה האחרונה, כשכבר חשב על פרישה מעבודה, משפחתו שהעירה את תשומת לבו לעניין, הפנתה אותו לבחון את הקשר שבין מצב השמיעה שלו, לעבודתו.
ד. שבשלב הזה כבר נזקק למכשירי שמיעה, פנה אל החברה המרכזית למימוש זכויות, שמסייעת ומלווה, נפגעי תאונות עבודה ומחלות מקצוע, בהליכי מימוש הזכויות המגיעות להם.
הצוות הרפואי בחברה המרכזית למימוש זכויות, אסף תיעוד נתוני בדיקות רעש, שנעשו במקום עבודתו של ד., קיבל לידיו דוחות ספציפיים של חדר המכונות, לידו עבד במרבית השנים, הוציא תיק רפואי מלא והגיע למסקנה כי מדובר במחלת מקצוע.
ד. הופנה לקבלת חוות דעת מקצועית, בתחום אף אוזן גרון, שתקשור את הקשר הסיבתי שבין העבודה, לבין לקות השמיעה שהתפתחה, כמו כן, קיבל ליווי והכוונה רפואית, בכל ההליכים, מול ענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי.
הביטוח הלאומי אישר את תביעתו של ד. למחלת מקצוע. אולם בהמשך, במסגרת בדיקה לקביעת דרגת נכות, ביקש לייחס חלק מהירידה בשמיעה, לגילו המתקדם, כתוצאה מכך, קבע אחוז נכות קטן בהחלט מהמצופה, מה שהותיר את ד. עם פיצוי חלקי ביותר.
כשהוא ממשיך לקבל ליווי מלא מהחברה המרכזית למימוש זכויות, ד. ערער על קביעת אחוזי הנכות והערעור שלו התקבל, ועדה רפואית העלתה את האחוזים שנקבעו לו, מה שזיכה אותו בפיצוי של מאה וחמישים אלף שקלים.
“אחד הנימוקים השכיחים של הביטוח הלאומי לקביעת אחוזי נכות חסרים, במקרה של ירידה בשמיעה, הוא הגיל של החולה” אומרים בצוות הרפואי של החברה המרכזית למימוש זכויות. “אנו ממליצים שלא לקבל כל קביעה כסופית, להיוועץ עם גורם רפואי מקצועי חיצוני, שיכול להוות תשובת משקל הוגנת, לרופאי הועדות. לא פעם גורמים מלווים מבקשים מהחולה להסתפק במה שקיבל, מספרים לו על החשש, מפני אובדן הזכאות שכבר נקבעה, כמובן שיש בכך מן האמת, אולם לא בכל מקרה, כדאי בהחלט לוודא תמיד שקיבלתם את המקסימום האפשרי ואם לא כן, לפעול ביחד עם גורם מקצועי, כדי לתקן את המצב.”
