בס”ד
ביתר מבכה את השריפה אשר שרף ד’:
צבי ואפרת גינזבורג ז”ל
הלב עדיין מסרב להכיל את הטרגדיה, המוח עוד לא מסוגל לחשוב על האסון הנורא, כלל תושבי העיר, יחד עם כל בית ישראל, בארץ ובתפוצות, עטופים אבל ויגון בהילקחם, בטרם עת, של שני הילדים היקרים, תינוקות אשר לא טעמו טעם חטא * איך וממה פרצה השריפה, התושבים שנזעקו לעזרה, הכבאים שהגיעו למוקד האש, עת היוודע הטרגדיה, הטיפול בפצועים, עצרת המספד, לקחי האסון, וקריאתם הנרגשת של ההורים * שנשמע ונתבשר בשורות טובות
מאיר יוד
יום שלישי בערב. השעה 21:08. בתחנת כיבוי האש של ביתר מתקבלת ההודעה: שריפה פרצה בדירה ברחוב כנסת מרדכי. מכאן ואילך, דקה רודפת דקה, שמועה חוברת לשמועה נוספת, להבה אחר להבה מכלה עוד ועוד, חילוץ מביא חילוץ, ואט אט מבינים את גודל האסון: הנורא מכל קרה. שני ילדים, בן ובת, אח ואחות, שם…
הילדים הקטנים, שלא טעמו טעם חטא, הם בנים של הרב ראובן יהושע גינזבורג שליט”א, תושב העיר ובוגר ישיבת ‘אור ישראל’, בנו של הגאון רבי שלמה גינזבורג המשמש כר”מ בישיבת ‘הרי יהודה’ – בית מאיר במושב בית מאיר, ונכדו של מרן המשגיח מפוניבז’ הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין זצ”ל. אמם דבורה שתחי’, היא בתו של הרב נתן דוד שפירא, ממוסד הרב קוק, המשמשת כגננת בתלמוד תורה ‘אורחות חיים’.
מכרי המשפחה סיפרו ל’שערים’ כי משפחת גינזבורג היא משפחה מיוחדת, המשמשת כסמל ודוגמה עבור כל רואיהם. “האבא מחשובי האברכים בביתר עילית עמל בתורה בכולל האברכים בישיבת ‘בית יצחק’ בעיר. אברך ששקוע בלימוד כל היום” סיפר אחד.
השתלשלות האירועים
דירתם של משפחת גינזבורג היא בת שלושה חדרי שינה. אחד להורים ועוד שניים לילדים. באחד החדרים ישנו שתי הבנות הגדולות, ובחדר נוסף, שהוא גם חדר הממ”ד, ישנו שלושת הילדים הקטנים.
מסיבה לא מובנת נפלה לפתע נורת החשמל – מסוג ‘אלוגן’, אשר חומה בעת שהיא דולקת מגיעה עד ל300-400 מעלות חום – היישר על המיטה, אחת מתוך שתיים שהיו בחדר, מלבד עריסה נוספת, בצד החדר – והתנפצה. מיד החלה המיטה בוערת והחדר כולו החל עולה בלהבות.
הילדה הגדולה, שישנה בחדר הסמוך, שמעה כנראה את צעקותיה של אחותה, וקפצה ממיטתה כדי לראות מה אירע עמה. כשראתה את השריפה, כשכל הדירה כבר הייתה חשוכה אחר קריסת החשמל, אזרה אומץ, וסחבה אותה החוצה, אל עבר פתח הבית.
הילדה השנייה מהחדר הסמוך התעוררה אף היא, וברחה מיד אל פתח הבית. בחדר הבוער נותרו הילדה הקטנה יותר, שישנה במיטה ליד המיטה שנדלקה, והילד – אשר נם את שנתו בעריסה שליד. הילדות חפצו לברוח כמה שיותר מהר ממוקד האש וברחו אל דירת השכנים.
“אל תדאגו, תכף יוציאו אותם”
דבורה אינדורסקי, השכנה אליה ברחו הילדות, שחזרה את רגעי האימה, בצהרי יום המחרת בריאיון שהעניקה ל’בחצי היום’, שם אמרה: “ניסיתי להרגיע את בנות המשפחה ואת עצמי. הבנות ישבו אצלי בבית שחורות, רועדות מקור ומפחד. הן נשמו את כל העשן. שטפתי להן …




