בס”ד
שלושים פנים לביתר:
30 תושבים מדברים
לכבוד 30 שנה לביתר יצאנו למשאל עם: שלושים תושבים, מרחבי הקשת, מכלל העדות, ומשכבות גיל שונות, נבחרו לענות לנו על מספר שאלות, על בואם אל ביתר, התייחסותם אל ביתר, מה תפס אותם בביתר ואיך היו מצפים לראות את ביתר בעוד עשר שנים * שמענו תשובות, הפנמנו את הרצונות, העלנו על הכתב והבאנו אליכם – הקוראים * ביתר משלושים זוויות * מרתק
ישראל סוכות
1. מתי הגעת לגור בביתר? איך היית נראית אז העיר?
הגענו לביתר במוצאי חג הסוכות בשנת תשנ”א.
היינו המשפחה מספר מאה ותשעה עשרה בעיר… תשאלו איך אני יודע? פשוט מאוד, כיוון שהיה רק מכולת אחת ולכל אחד היה כרטיס ממוספר. אנחנו קבלנו את הכרטיס ה – 119.
כולנו התפללנו יחד בבית כנסת משותף, קנינו יחד ונסענו כולם יחד באוטובוסים שהגיעו מירושלים פעמים יחידות ביום. ראש המועצה דאז היה ר’ משה ליבוביץ שליט”א שסידר את צרכי היישוב ביעילות ועל מי מנוחות.
הגישה של התושבים באותו הזמן הייתה “אל תשאל מה היישוב שלי יכול לעשות עבורי, אלא מה אני יכול לעשות לעזור עבור התפתחות היישוב”, וככה קיבל ר’ משה הרבה סיוע.
2. עם איזו אנקדוטה מעניינת מהווי העיר, אותה חווית או היית עד לה, תחפוץ לשתף את כלל הקוראים?
מאז או מהיום.
אספר לך איך הייתה אז חווית הנסיעה לירושלים. הנסיעה הייתה אז באחד משני האופנים:
הדרך הישנה לירושלים שהיא דרך מיוחדת, יפהפייה ומפותלת שקיימת עד היום כ”דרך נוף”, הדרך עוברת דרך היישוב בר גיורא, נחל הקטלב, מעיין הסטף, מאחורי בית החולים עין כרם ואחר כך דרך הכפר עין כרם הדרך היית ארוכה אך חווייתית,
אנקדוטה קטנה הזכורה לי לטובה בכביש הזה: היה זה לפני שהקימו שם את מיתקן הטיהור של המים בנחל שורק כך שחלק מהדרך היה ריח לא נעים והיו האברכים צריכים להפסיק ממשנתם עד יעבור ריח, ולכשעבר המקום המיועד לריח הבעייתי היו מכריזים “יחזור לתלמודו”.
הדרך השנייה הייתה קצרה יותר. היא עברה דרך הכפר חוסן, מחנה הפליטים אל חאדר, דהיישה ואחר כך בית לחם… באותו זמן, הייתי נוסע עם שכן שלי – הרב שניאור קרמר – בקביעות לעיר העתיקה והיינו עוצרים בדרך בקבר רחל. היה זה לפני הסכמי אוסלו כך שיכולנו לנסוע את הדרך בבטחה יחסית בליווי עוזי או שניים.
3. מהי ‘ביתר’ עבורך?
תשעה מתוך עשרת ילדינו נולדו בזמן מגורינו בביתר (בזמן לידת בנינו, הראשון שנולד בביתר, פונינו על ידי נגמ”ש, בשלג, בזמן מלחמת המפרץ הראשון תחת איום של סקדים באדיבות סאדאם חוסיין).
למותר לציין שעירינו התפתחה לבלי היכר משפחה ועוד משפחה בניין אחר בניין בית כנסת אחר בית כנסת עד שהפכנו לעיר ואם בשראל.
תלמידות של אשתי שהתחילה ללמד בביתר (ב “אהבת חסד” בניהולה של הרבנית קורח) בתחילת מגורינו בביתר – מחתנות היום ילדים.. ועוד היד נטויה.
הכול כאן ויש כאן הכול. מלבד כולל ‘דורשי ציון’ בו אני לומד – אני עובד כאן בבית תוכנה שלנו בשם “אי…


