בס”ד
יִוָּדַע בַּגּויִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ
ספר התורה לזכר קדושי מומביי
התרגשות רבה בקרב תושבי העיר לקראת מעמד הכנסת ספר תורה ל’כולל להוראה וחסידות’ * רגשות מעורבים נוכח זיכרון הקדושים שיונצח בספר התורה שנתרם בהשתדלות אביו של הרב גבריאל נח (גבי) הולצברג הי”ד – תושב העיר הרב החסיד ר’ נחמן הולצברג שליט”א יבדלחט”א * המעמד יגיע לשיאו בעת אמירת הפסוקים על ידי ‘בנם של קדושים’ הילד הזך מושי הולצברג שיחי’ * וגם: מה מיוחד ביום שנבחר למעמד המרומם? * כ’טל’ מאת ה’
מאיר יוד
אין כמעט מי שאינו זוכר את אותם ימים אפלים של שלהי חודש חשון ה’תשס”ט. מן אותו היום בו השתלטו מחבלים צמאי דם על מתחם ה’בית חב”ד’ שבמומביי, ועד לסוף המר, כעבור כמעט שבוע, כשבכל העולם, והעולם היהודי בפרט, שומעים, ולא מאמינים, את ממדי האסון המחריד, בו נהרגו השליחים המסורים הרב החסיד גבריאל נח וזוגתו רבקה הולצברג הי”ד, כשעמם נטבחו עוד חמישה יהודים מרחבי הארץ והעולם.
פיות כולם מלמלו פרקי תהילים, תפילות ותחנונים במשך כל ימי המתח והחרדה לשלום יקירי כולם – אחים בנפש, הכל קיוו כי רווח והצלה יבוא להם ולא ידעו צער; אך משמים נגזר אחרת: שבעה קרבנות הוקרבו באותה שעה אשה עולה, עולות כלילות, טהורות וצדיקות, ריח ניחוח לה’.
כל בית ישראל בכה את השריפות. הכל באו ללוות את הקדושים, אם בכפר חב”ד או בבת ים, בירושלים, ובגולה. המשפחות התאבלו, החברים כאבו, והעם כולו התעטף יגון ושכול. ובכל אותה מהומה, קם איש אחד, נטל את הכאב והחליט להפכו לתקומה, לקח עמו את זיכרון הקדושים, והחל להנציחם. בכל תפוצות ישראל.
הרב נחמן הולצברג שמו.
הוא האיש, חסיד וירא אלוקים, אשר בגנו ניטע ‘גבי’, פרח השושנים, הוא גידלו והצמיחו עד לכדי עץ עושה פירות, ליווהו אל דרכו ביציאה לשליחות, סייע בידו והיה לו תמיד לעזר; ועתה, קבר הוא את ילדו, את אותו ‘מלאך ממומביי’, חסיד נלהב ושליח מסור, בנסיבות הכי טראגיות שיכולות להיות.
אך לא איש כר’ נחמן, איש מעש בכל רמ”ח אבריו ושס”ה גידיו, ייתן לכאבו לעצור בעדו, להפילו מדרכו, ולמנוע ממנו להמשיך במעשיו הכבירים. אדרבה, אם עד כה היה ר’ נחמן עוזר ומסייע לכל דורש, מקים מוסדות ובונה מקוואות, מסייע לשלוחי הרבי מליובאויטש ברחבי העולם כולו; הרי כי מעתה, לכל מעשיו יש ממד נוסף, עומק קדוש, זיכרון להולכים, אבן ומצבה לילדיו שהיו ואינם.
“כ’אבא של גבי’ – נפתחים בפניי השערים בכל מקום” אומר ר’ נחמן בשיחה ל’שערים’, “אישים מוקירים ומכבדים את זכרו בכל מקום. בארץ ובעולם. ואין הכוונה רק לפשוטי עמך בית ישראל. שרים נכבדים, ראשי ערים, ואנשי ממשל, אף הם בכלל. ואף כאלה שאינם יהודים”.
“אספר לך מעשה שאירע עמי בעת ביקורי באוסטרליה הרחוקה, לצורך קידום כמה עניינם יהודיים ביבשת הדרומית. אני צועד לתומי ברחובות אחת הערים, והנה ניגש אליי כומר, קד בפניי ומבקש לנשק את כפות רגליי. כשהשתוממותי נוכח…
