קהילה מקומית
קהל עדת ירושלים – שכונת הדקל
גדיים נעשים תיישים
השנה: תש”ט. המקום: הישוב הישן בירושלים. בני הנוער באותה תקופה של קום המדינה חשופים יותר מתמיד לאווירה לוחמנית ותחושת נקם בתגובה לפעולות האויב הערבי. ארגוני מחתרות כאלו ואחרים צצו ועלו זה אחר זה, מעצרים וסכנות חיים היו מנת חלקם של חברי ארגוני המחתרות השונים, אך התחושה הדרמטית של מתיקות הניצחון הקרב ובא והאדרנלין של ה”אקשן”, הכניסו את צעירי אותה תקופה למערבולת.
נערים ובחורים מהמשפחות הכי טובות נלכדו בשבי דמיוני של חלוציות ותקומה. בזה אחר זה נפלו שדודים הן מבחינה רוחנית ולעיתים גם מבחינה גשמית. רבני העיר והעסקנים התכנסו לישיבה דחופה, ובה החליטו על ייסוד ארגון נוער שיפעל בשעות אחר הצהריים – ערב וירכז את הנערים והבחורים למטרת לימוד תורה ושיעורי חיזוק באמונה וביטחון.
הארגון נחל הצלחה גורפת החל מיומו הראשון ולעומת ארגוני המחתרות קם לו הארגון שהכריז על ניתוק מוחלט מאוירת המלחמה בחוץ ושייכות מלאה לפעילות תורנית מלאת חיים. ההצלה הייתה כפולה, ודורי דורות של משפחות חרדיות הקיימות כיום בערים החרדיות בארץ ומחוצה לה, חבים לארגון זה את עתידם הרוחני.
בעירנו ביתר קיימים כיום ארבעה מרכזים רוחניים של “מתמידים” בארבע שכונות העיר. שמה של הקהילה שונתה בשנת תשנ”ה במעמד מיוחד ל’קהל עדת ירושלים’ אך עדיין השם ‘מתמידים’ קיים ועודנו. השבוע בחרנו לסקר את הקהילה הראשונה שהגיעה לעיר כקהילה בנויה ומאוחדת בסיפור מפליא ומעניין, ואף הייתה הראשונה בביתר להקים בניין קבע לבית מקדש מעט, בעוד כל שאר בתי הכנסת בביתר של אותם ימים פעלו מתך מבני קרוואנים.
הצלת הפרויקט
היו אלו השנים הראשונות של העיר. הפוטנציאל הגלום בדיור בביתר עילית לעומת המחיר שהציעו קבלני הפרויקטים עדיין לא היה מגרה במיוחד וקבלני הפרויקט “בניין שלם” באזור הרחובות בבא סאלי – אש קודש – רבי יוחנן בן זכאי נקלעו למצב ביש ללא רוכשים. ניסיונות השיווק המאסיביים של החברה עלו בתוהו ועסקן הדיור המפורסם ר’ משה הס יצא לדרך לחפש קהילות שיסכימו לאכלס את המקום. יחד עם ראש המועצה דאז ר’ יהודה גרליץ עלה הוא אל רבה של קהילת “המתמידים” הרה”ג רבי לייב מינצברג שליט”א וביקש ממנו את שיתוף הפעולה של הקהילה החשובה, ובמילים אחרות – שליחת זוגות צעירים של הקהילה לעיר ביתר.
רב הקהילה בדק את העניין לעומק כדרכו, ולאחר מכן זימן אליו את מנהלי הפרויקט וביקש מהם להתחייב על בניית בית הכנסת כיאה וכראוי למען אנשי הקהילה ותושבי המקום, לבל יאלצו להתמודד עם חובות וקשיים מרובים בעת כניסתם אל העיר החדשה. הבקשה נפלה על אוזניים קשובות, ובעצה אחת עם ראש המועצה הוחלט על הקצאת שטח במיקום מרכזי בפרויקט ועל הנחת קראוון כפתרון מיידי, זאת במקביל להתחלת עבודות הפיתוח ובניית שלד הבניין על חשבון השטח שיועד לפרויקט.
תקופה קצרה לאחר המפגש ההוא, הרעיון קרם עור וגידים: כ-60 משפחות מבני הקהילה …
