קהילה מקומית
אוהב ישראל – חב”ד
המגדלור באוהב ישראל
אחת העובדות המעניינות שתשימו לב בכניסתכם לאחד מאלפי בתי הכנסת של קהילות חב”ד ברחבי הגלובוס, היא עובדת היות עמוד התפילה ריק מכל שירטוט או לוח – לעומת שאר בתי הכנסת מכל החוגים והעדות, המקפידים על לוח מהודר ונאה הנושא את הפסוק בתהילים ‘שיוויתי ה’ לנגדי תמיד’, רבים אף יכסו את הלוח בזכוכית או ישרטטו בליטה אומנותית עם שמו של הקב”ה למען הרבות כוונה אצל השליח ציבור או הציבור עצמו. אך בחב”ד קיימת הוראה מכ”ק הרבי זצוק”ל שלא יכתבו את הפסוק או כל יזכור אחד על עמוד התפילה. הטעם הוא, כפי שהסביר הרבי בהתוועדות, מפני שקיום מציאות ה’ לנגד עינינו, צריכה להיות במוח ובלב בפנימיות ולא בחיצוניות. גישה זו מייחדת את כלל חסידי חב”ד וחשיבות הפנימיות הינה מעל ומעבר, הן בלימוד התורה והחסידות והן באהבת ישראל ואחדות חברים שקיימת בליבו של כל אחד ואחד בצורה מופלאה.
השבוע נסקר במדור ‘קהילה מקומית’ את אחת הקהילות הצעירות והמעניינות יותר הקיימות בקהילת חב”ד המורחבת בעיר. היא קיימת אמנם בקושי שנה אך כבר הספיקה להביע את חותמה בעיר ולהצטיין בהתוועדויות מיוחדות ובאחדות נלבבת שלא נראית כמותה. מיקום הקהילה הוא ברחוב אוהב ישראל ומכך אף נגזר שמו של בית הכנסת. אחד המתפללים עמו שוחחנו מספר כי “כמו שלימדונו רבותינו – כל דבר בעולם הוא בהשגחה פרטית. בית הכנסת שנוסד באהבת ישראל, שוכן ברחוב ‘אוהב ישראל”. מי שמכיר את חברי הקהילה וההתמסרות הקיימת בין החברים ולמענם, יודע כי אהבת ישראל זה השם המתאים ביותר לבית כנסת שכזה.
המניין המאולתר שהפך לקהילה פועמת
תחילת יסוד הקהילה אירעה בחודש אדר תשע”ו כאשר אברכים צעירים חסידי חב”ד תושבי גבעה ב’2, רחוב הרב ש”ך והסביבה חיפשו מקום להתפלל יחדיו ולהתוועד כנהוג. בית הכנסת הקרוב ביותר אליהם היה זה בית כנסת חב”ד שברחוב מוצפי. אך המרחק, ההבדל הטופוגרפי בטיפוס מאות מדרגות והליכה ממושכת בקיץ בחום, ובחורף תחת גשם וקור, וצפיפות המתפללים במקום גרמה שלעיתים חלק מהחסידים נשארו להתפלל בסמיכות לבתיהם, ב’שטיבלאך’ המקומיים.
“זה קרה באחד מימות השבוע”, מספר ר’ משה כהנא ממתפללי בית הכנסת, “התאספנו מספר אברכים והחלטנו שחייבים ‘לקפוץ למים’ ולהקים בית כנסת וקהילה, כמו שדובר על כך מזה זמן רב, אך לא נעשה בפועל. בירור שערכנו הבהיר לנו כי קיים מבנה ציבורי שנסגר עקב בעיות בירוקרטיות שונות. ביקשנו את רשות הגורמים המוסמכים לערוך תפילות בימות השבת, והאישור המיוחל הגיע. התארגנו במהירות וסידרנו את המקום שיתאים למתפללים מבחינת סידורים והריהוט המתאים. התקשרנו לכל האברכים שהכרנו באזור וביקשנו מהם שיעבירו הלאה את דבר קיום המניין החדש, קיווינו לטוב למרות שחששנו מחוסר משתתפים במניין ואולי אף אי הצלחה ליצור את המניין.
לקראת שבת לכו ונלכה. הגענו מבעוד מועד לבית הכנסת וחיכינו לראשוני המתפללים. להפתעתנו הדלת לא הפסיקה לנוע על צירה, וזרם…
