מה יקרה עם מחירי הדיור?
אקדים ואומר כי איש אינו יודע תשובה לשאלה זו. והנבואה ניתנה לאלו שלא הייתי רוצה להימנות עליהם. אם הסתפקתם בדברים אלו, אפשר לעבור לעמודים הבאים… אבל בכל זאת, לנסות ולהבין לאן הכאוס הזה הולך, אפשר לנסות…
בשבוע שעבר שרטטתי כאן מפת אינטרסים קטנה של בעלי דעות שונים לגבי המחירים שיותר ממה שהם משקפים את מצב השוק, הם מבטאים את המאווים והרצונות של הוגיהן. נגענו בענין הבנקים שהקשיחו עמדות בתקופה האחרונה במתן הלוואות משכנתא והשפעתם על שוק הדיור והמכירות.
השבוע אביא בפניכם ציטוטים של מנכ”ל בנק מזרחי טפחות מר אלדד פרשר מראיון שהעניק ל:Bizportal
“העלאת מרווחי המשכנתאות היא בעיקר עניין של רגולציה. גם המפקחת לא מתכחשת לעובדה ואומרת את זאת בקול רם וברור וראוי להערכה נוכח האווירה הציבורית. זהו הענף התחרותי ביותר בישראל. המרווחים הללו משקפים מדרגה חדשה של צריכה הונית שהושתה על ידי הרגולטור, והתחרות תמשיך. כיצד היא תשפיע על המרווחים? קשה להעריך. בגלל העלייה במרווחים אנו רואים קיטון דרמטי בהיקף הפירעונות המוקדמים. כאשר הריבית עולה מחזור המשכנתאות הופך לפחות כדאי, ואנו רואים ירידה בהיקף הפירעונות המוקדמים. ככל שהריבית בישראל תלך ותעלה נראה את התופעה מתפוגגת עד למינימום”.
התבלבלתם לרגע? לא נורא כשתרויחו כמוהו לא תבלבלו.. הנה התוכן במילים פשוטות יותר: אני כועס על שיטת המפקחת שמונעת מאיתנו לתת הלוואות בהיקפים כמו בעבר, והדבר היחיד הטוב שיש לי לומר עליה שהיא אומרת את דברה בקול רם וברור.. בגלל הגזירות שלה (והעלאת הריבית למשכנתאות) – יש לנו הרבה פחות מיחזורי משכנתא.
עוד אומר המנכ”ל:
“צריכים לבנות 50 אלף יחידות דיור בשנה! יש דרישה של משכנתאות בישראל מצד משקי בית – ומישהו צריך לספק אותה. בסופו של דבר, שוק הדיור אינו שונה משווקים אחרים, והביקוש בישראל מורכב משלושה רכיבים עיקריים: המרכזי הוא רוכשי דירה ראשונה שמצטרפים לשוק הדיור. לשם כך, מדינת ישראל זקוקה לבין 50-45 אלף דירות חדשות מדי שנה. הרכיב השני הוא משפרי דיור. והרכיב השלישי הוא משקיעים, (כולל משקיעי חוץ). מדינת ישראל עמלה קשות ובאופן מוצלח לצמצם את הקבוצה השלישית, של המשקיעים ואנו רואים ירידה בפעילותם בשוק מ-30% בשיא, לפחות מ-15% היום. עם זאת, עד של נראה התחלות וסיומי בנייה של 50 אלף יחידות דיור בשנה – הדינמיקה יכולה להתייצב, אך קשה לי לראות שהיא יורדת, אלא לפרקים קצרים בהם אנשים ממתינים (מפאת העובדה שבתכנית ‘מחיר למשתכן’ עדיין אין היקף גדול של שיכון). לכן, יש רמה מסוימת של אי ודאות. ראינו זאת גם אצל ממשלות קודמות. כאשר אנשים נתקלים בחוסר ודאות – הם ממתינים. יכול להיות שנראה את מחירי הדירות מתייצבים, אבל בוודאי לא יורדים באופן ניכר”.
לסיכום: גם מנכ”ל הבנק שותף לדעה כי ירידות במחירי הדיור יהיו רק כאשר תהיה בניה מאסיבית, העלאת ההיצע באופן ברור וחד, לצד העמדת כלים פיננסים לרוכ…
