בס”ד מאת:מירי פישר
אמה על אמה
השיפוצים בביתנו החלו לפני שבעה חודשים ומאז נראה היה כי קיצם רק הולך ומתרחק. כל כך הרבה עמל ומחשבה השקענו, שלא לדבר על הכסף והמשכנתא המוגדלת שלקחנו על עצמנו לכבודם. הטרחה הרבה התבררה כאינסופית.
כל חיינו בתקופה האחרונה סבבו סביב השיפוצים הנכבדים: לאיזו מעצבת פנים לפנות? מיהו הקבלן שנזכה בשירותיו? היכן אפשר לשמוע המלצות מהימנות על איכות העבודה? אילו שינויים נערוך בדירה שלנו? כמה נרחיב? וכמה נשלם? אילו צבעים ואילו מרצפות, איזה מזגן וכמה חדרים, האם להרחיב את הסלון על חשבון המטבח, האם להקצות שטח גדול למרפסת, או שמא עדיף ליצור שני חדרים בינוניים, איזה סייד ואילו רהיטים, איזה ואיזה, אילו ואילו, רשימת שאלות שלא תמה, ורשימת תשובות שמעלה בעקבותיה עוד שאלות, נסיונות, ברורים וסיכומים.
בשלב מסוים, כאשר הפועלים הערבים עבדו בתוך ביתנו ממש, נאלצנו לעזוב את הדירה, לארוז את חפצינו הנחוצים ביותר ולשכור דירה סמוכה לזמן העבודות.
היו אלו חמישה שבועות מבולבלים עד מאד, חיינו על המזוודות, מחפשים כל העת את החפצים שנזקקנו להם, קופצים אל הבית להשגיח על הפועלים, מזעיקים את הקבלן למראה סטיה מהתוכנית, וחורקים שיניים למול נזקי רשלנות של הפועלים.
אפילו הילדים יצאו ממסלול השגרה לחלוטין. התלבושת האחידה לא תמיד היתה מגוהצת, רבקי שכחה ללמוד למבחן בתורה – כי בדיוק אותו יום נשלחו הילדים לישון אצל סבתא באילוצי השעה, מחברות נאבדו בין ארגזים, ואפילו הילקוט של חוי נעלם ואיננו בסערת השיפוצים.
לא יפלא איפוא, שככל שהושלמו השיפוצים הלכנו ונשמנו לרווחה. חזרנו לבית עוד טרם סיומם הסופי של העבודות. הסיוד שנבחר לאחר מחשבה וחקירה רבה היה מאיר עינים, החדר הנוסף הרחיב את דעתנו, ורק במרפסת החדשה עוד המתין הריצוף. במטבח המשודרג בילו עדיין הפועלים בעבודתם – ואנו חוינו ארבעה ימים מוזרים ללא כיור תקין בשל תקלה בלתי צפויה בצנרת שהתגלתה לפתע פתאום.
אך הכל היה שווה בעינינו. את החדר החדש ייעדנו לחדר בנים, ומשהעמדנו את הרהיטים במקומם החדש – חשתי תענוג של ממש לקפל את הכבסים, לגהץ ולהניח ברוב כבוד ויקר בארון בחדר החדש. הילדים היו נלהבים מחדריהם היפים, ואני נהניתי להביט בקירות החלקים, מאירי העינים והחפים מכל קשקוש.
האפליקציה העליזה בחדרי הבנות, הדיגום היוקרתי בסלון, המטבח הכפרי והחמים ואפילו המרפסת רחבת הידים, הכל הדיף נחוח חדש, מזמין ומלא השראה. משתמו עבודות השיפוץ האחרונות, כן, גם הסוף הגיע סוף סוף – יכולנו לברך על המוגמר בחסדי שמים.
את חנוכת הבית תכננתי לערוך בחודש הקרוב, ולבינתיים, הזמנתי את אחותי להזין עיניה בביתנו המחודש. היא, ששמעה במשך תקופה ארוכה שכזו על תלאותינו – בודאי תשמח לראות את גמר העבודה. ואכן עוד באותו אחר הצהריים הגיעה מלכי עם שלושת קטנטניה לסי…
