מסירות נפש של פעם
היה זה לפני למעלה ממאה שנה.
שלג כבד מאוד עטף את העיירה הליטאית הקטנה ‘קוּל’, קור עז במיוחד שרר ברחוב, וכמובן שלא היתה כל אפשרות לצאת לרחוב ללא לבוש חורפי מתאים.
הרבנית כהנמן, אמו הצדקנית של מי שהיה לימים הרב מפוניבז’, הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצוק”ל, לא ידעה את נפשה. כיצד תתמודד עם השלג הכבד שנחת על עיירת מגוריה ורק זוג אחד של מגפיים היו בבית, ועמם, מעיל פרווה בודד. זה כל מה שהיה לה להציע לחמשת בניה, האמורים לצעוד בבוקרו של יום, בקור וברחובות המושלגים, לעבר מקום תלמודם.
מיד עם זריחת השמש, העירה האם המסורה את בנה הגדול, מיהרה להלבישו במעיל החמים, ציידה אותו במגפיים המתאימים להליכה בשלג, ו… צעדה יחד עמו עד מקום תלמודו, שם הורידה ממנו את המעיל ואת המגפיים, חזרה עמם לבית הדל, הלבישה וציידה בהם את הבן השני, שוב הלכה עמו את כל הדרך עד לבית תלמודו ושוב חזרה עם המעיל והמגפיים בידיה, וחוזר חלילה עם הבן השלישי, עם הבן הרביעי, ואחריו עם הבן החמישי.
לימים, אחרי השואה הארורה, כשהגיע ארצה הרב מפוניבז’, מותיר אחריו במעלות קדושים וטהורים את אשתו וכל ילדיו (למעט אחד), שבור ורצוץ היה בלבו, אך ברוחו האיתנה החל לרקום במוחו את רעיון הקמת הישיבה הגדולה. רבים נדו לו בראשם וריחמו על האוד המוצל מאש, שכביכול איבד את שפיותו, והוזה בהקיץ על שמונה מאות בחורי חמד שימלאו את היכל הישיבה אותו הוא מתכנן לבנות.
כשרעיונו של הרב מפוניבז’ מומש והפך למציאות, הסביר הרב לאלו שתהו באזניו על מידת עוז רוחו ומסירות נפשו להקים עולה של תורה נגד כל הסיכויים: “מסירות נפשה של אמי באותו בוקר מושלג, אמר הרב – היא זו שעמדה כל העת לנגד עיני, והיא זו שלימדה אותי מהי מסירות נפש אמיתית לתורה”…
******
בשבוע הקרוב – ביום שלישי הבעל”ט – כולנו נדרשים, בקריאתם של גדולי ישראל שליט”א, להקהל ולעמוד על נפשנו ולהביע בגאון את זעקתה של התורה הקדושה, הנמצאת לדאבוננו בסכנה נוראה. עולם הישיבות והיכלי הכוללים נתונים לצר ומצוק, בגזירת הגיוס המרחפת על קיומם, ה’ ירחם.
לא נדרשת מאתנו מסירות נפש כאמו של הרב מפוניבז’, וגם לא מהסוג של בנה הגדול. בסך הכל נדרש מאתנו להתגבר על האדישות, וגם על חשבונות קטנוניים (כי כל סיבה שהיא מתגמדת לנוכח הסכנה בקיום עולם התורה), ולצאת בהמונינו להצביע אך ורק למפלגות החרדיות, אשר בעזהי”ת יעמדו וגם יצליחו לסכל את מזימת אחינו התועים, וכך להבטיח את המשך קיומו של עולם התורה בטהרתו.
ולה’ הישועה!
שבת שלום
המערכת
