בס”ד
חכמים היזהרו בממונכם
מעת לעת שומעים אנו על תושבים ישרים ותמימים שנופלים בפח שטומנים להם אינשי דלא מעלי. למערכת שערים הגיע השבוע סיפור שכזה. הרי הוא בפניכם.
“בסך הכול רציתי להחליף את הריצוף של סלון הבית החדש שלי”, סח לי השבוע הרב ח.ס., דייר חדש בעיר. עדיין לא התגוררתי בפועל בעיר, גם לא היו לי ידידים או מכרים בעיר כדי לברר אצלם על טיבם של קבלנים מהסוג שחיפשתי. הצצתי לתומי בעלוני הפרסומת שממלאים את תאי הדואר, כשאני שמח לגלות שם קבלן שנראה אמין. בשיחה קצרה עם הקבלן התברר שהוא מבטיח לסדר את עניין הריצוף על הצד הטוב ביותר, כולל העלאה של המרצפות היקרות עד למרומי הקומה השלישית. נפגשתי עימו, וסיכמתי אתו על מחיר שנשמע גם הוא סביר למדי. הכול היה נראה תקין לחלוטין.
בהגיע היום המיועד, התקשרתי אליו לוודא שהכול בסדר, ושהוא בדרך לדירה שלי, והנה הוא מספר לי שהוא כעת מתמקח עם הפועלים על המחיר, ושהם לא מסכימים למחיר שנקבע אלא אם כן אשלם להם מראש על העבודה.
בלית ברירה, ובגלל הלחץ הרגעי בו הייתי נתון, שילמתי לו מקדמה של 2,000 ₪, והוא הבטיח שהוא חוזר בתוך שעה עם הפועלים.
השעה הזאת התארכה ליום שלם, שבו הבחור לא ענה לשיחות הטלפון שלי, בעוד המרצפות שהזמנתי נשארו בחצר שמתחת לבניין ואני הפכתי לפקעת עצבים.
בסופו של דבר, אחרי שהתקשרתי ממספר טלפון אחר, הוא הרים את הטלפון. במקום התנצלות הוא החל להטיח בי האשמות בוטות על הזמן היקר שבזבזתי לו בצלצולי המטרידים. ו-“כן, הוא מוכן ללכת ל’דין תורה…’ אבל הוא יתבע אותי בתביעה נגדית על “גזל הזמן” שגרמתי לו… שהרי הוא לא חתם איתי על מועד ביצוע העבודה…
אני, צעיר ותמים שכמותי, נכנסתי ממש להלם. התחננתי אליו שרק ישלח מישהו להעלות את המרצפות, עליהן שילמתי במיטב כספי, שכן הן עלולות להיגנב או להינזק, חלילה”. ברוב טובו הוא הבטיח לעשות עמי “חסד” ולבצע בעבורי את השירות המיוחד הזה.
זו היתה אמורה להיות מחווה מרגשת בהחלט, אך בסופו של דבר, מה לעשות, לא היה לו פנאי, ונאלצתי אני לעשות את העבודה הזו.
אחסוך מכם את עוגמת הנפש שהיתה לי באותו יום, ובימים שבאו בעקבותיו. רק כעבור שלושה ימים התפנה הקבלן משלל עיסוקיו והודיע לי שהוא מגיע לבצע את העבודה. הוא הגיע, ובאמת התחיל לעבוד, אבל אחרי שעתיים הודיע לי שהוא צריך לצאת להפסקה קלה. ההפסקה הזו כללה גם, ללא ידיעתי, את המצית שלי, ועוד שלל דברים שהיו לי בכיס החליפה…
מהפסקה זו הוא לא חזר עד עצם היום הזה… ובדיעבד התברר לי שטוב שכך…
“לאחר מעשה שמעתי על תושבים נוספים בעיר שנפלו אצלו בפח”, מסיים הרב ח. ס. את סיפורו הכואב, כשכולו תקווה כי בפרסום זה יהיה כדי לחסוך כאב מאחרים, שכן הרבה יותר פשוט להרים כמה טלפונים ולברר קצת לפני הסיכום והתשלום, מאשר להסתבך עם קבלן שכזה…
מערכת שערים בקשה את תגובתו של הקבלן (שפרטיו שמורים במערכת) לכתבה, אך משום מה נענתה בטריקת טל…



