היערכות בצל מלחמה: ההכנות להילולא דרשב”י נמשכות כסדרן
מאת: שמעון כהן
הימים חולפים, ספירת העומר מתקדמת בצעדי ענק לעבר היום הגדול והקדוש, ל”ג בעומר. בעוד שבשנים כתיקונן רחובות העיר כבר היו מכוסים במודעות ענק ומלאים מפה לפה על פתיחת מוקדי הרישום להסעות המאורגנות לעבר צפון הארץ, השנה אופף אותנו ענן כבד של חוסר ודאות מורט עצבים. המצב הביטחוני המורכב מול גבול הצפון, והדי העימותים הבלתי פוסקים, מציבים סימן שאלה מהדהד על קיומה של הילולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע”א.1
האווירה מתוחה עד הקצה; הסכנה המוחשית כי הפסקת האש השברירית תופר בכל רגע נתון הופכת את חידוש המלחמה העצומה לאופציה ריאלית לחלוטין. ברקע מרחף כל העת איומם של נחילי #השאהד האיראני#, לצד כמויות כלי הטיס והנשק האדירות שארצות הברית מזרימה לאזורנו, לנוכח הסירוב העקבי והעיקש של האיראנים לכל משא ומתן. תוסיפו לכך את ההפרות הבוטות והיומיומיות של ארגון #חיזבאללה# לאורך גדר גבול הצפון, ותקבלו חבית חומר נפץ שמאיימת להבעיר את האזור כולו. הלבבות של רבבות עמך בית ישראל, ובתוכם אלפים רבים מתושבי עירנו, אשר פוקדים את ההר מדי שנה בשנה במסירות נפש של ממש, מתכווצים נוכח החשש המוחשי והכואב שמא חלילה נראה את ההר שומם ומיותם ביום שמחתו.
ההכנות נמשכות
אך מתברר כי מאחורי הקלעים, גלגלי העשייה אינם עוצרים לרגע. למרות חוסר הוודאות המוחלט והדיונים הקדחתניים במערכת הביטחון, הגורמים האמונים על האירוע מסרבים להרים ידיים מראש. #המשרד לירושלים ומסורת ישראל# ממשיך במלוא המרץ להקים ולבצע את כלל ההיערכויות הלוגיסטיות הנדרשות, כמעט כאילו מדובר בשנה רגילה. ההבנה בקרב בכירי המשרד היא ברורה: במבצע מורכב כמו מירון, אי אפשר בשום פנים ואופן לחכות לדקה התשעים.1
בשטח ההר נמשכות עבודות התשתית כסדרן, תוכניות הבטיחות מקודמות מול מהנדסים מומחים, וחוזים נחתמים מול ספקים. מעבר לכך, התבשורה המשמעותית היא שמערך קניית ומכירת הכרטיסים לנסיעה ולעלייה להר צפוי להיפתח כסדרו בזמן הקרוב, ויש לעקוב בדריכות אחר הפרסומים.1
משמעות הדבר היא שיש להמשיך ולעקוב בדריכות שיא אחר לוחות המודעות והעיתונות. ברגע שהמערכות ייפתחו, צפויה תחרות עזה על כל כרטיס, ומי שלא יהיה מעודכן עלול למצוא את עצמו מחוץ לתמונה ביום הפקודה. כל זאת, בימים אלו שבהם כולנו לחוצים בציפייה לישועה מול האיומים מסביב.
החשש: ביטול ההילולא
עם זאת, לצד ההיערכות האופטימית, אי אפשר להתעלם מהאפשרות הממשית שההר ייסגר לחלוטין לכניסת קהל עקב דרישות פיקוד העורף. וכאן בדיוק נעוצה הדאגה המרכזית, שעליה מתריעים העסקנים. ההיסטוריה הלא רחוקה שלנו – בין אם בימי הגבלות הקורונה, ובין אם מיד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר עם פרוץ מלחמת #חרבות ברזל# והסגירה ההרמטית של ההר – מוכיחה מעל לכל ספק כי #סגירה הרמטית של ציון הרשב”י גורמת לבעיות חמורות ולבלאגן עצום# בשטח.1
לא שכחנו את המראות הקשים מאותן תקופות סגירה. אלפי אנשים נתקעו במחסומים מרוחקים ללא מים ומזון שעות ארוכות, משפחות מתוסכלות, וגרוע מכך – התרחשו ניסיונות הסתננות אל ההר דרך יערות עבותים ושבילים פיראטיים. כוחות הביטחון ניהלו אז מרדפים על צלעות ההרים, מה שהוביל לעימותים מיותרים ולכאוס מערכתי חסר שליטה. הניסיון הכואב מאותן סגירות מלמד שחסימה מוחלטת פשוט אינה מהווה פתרון מעשי, שכן הכמיהה של הציבור אל הציון הקדוש חזקה מכל מחסום משטרתי. מתוך הבנה זו, מתגבש בימים אלו מתווה פשרה מורכב וזהיר, שבו יאושר ככל הנראה מתווה של 1,000 אנשים בכל המתחם בו-זמנית.
תפילת רבים
אך מעבר לכל ההיערכויות הלוגיסטיות, ניצבת ועומדת החובה הרוחנית המוטלת על כולנו – חובת התפילה וההשתדלות. כולנו מייחלים כל השנה להילולת הרשב”י, אשר היא עת רצון שבה נפתחים שערי שמיים, בהם מאות אלפי יהודים שופכים את צקון לחשם לבורא עולם, שירחם על עמו ישראל בכלל, ועל תושבי ארץ ישראל בפרט.
בימים אלו, כאשר עומדים עלינו צוררים רשעים המנסים להשמידנו, ולהבדיל – אל מול גזירות רדיפת הדת על ידי “הערב רב”. אלו חונקים את כלל התקציבים ללומדי התורה, ומענישים ומטילים במאסר את בחורי הישיבות בעוון לימוד תורה. מראות אלו, יחד עם גזירת הגיוס והניסיונות הקמים עלינו יום יום לכלותנו רוחנית וגשמית, מזכירים בצורה כואבת את תקופת הרומאים, שהכניסו את רבי עקיבא למאסר על עוון לימוד התורה. אנו זקוקים למגינו של התנא.
לבנו פועם יחד עם האמהות הצדקניות המגיעות מדי שנה לשפוך דמעות כמים ולהתחנן על ילדיהן, כדי שיזכו ביום שמחתו של התנא לקבל ולו מעט מאור התורה של הרשב”י, שיאיר את דרכם וישמור על נשמתם. התפילות העוצמתיות המרעידות את קירות המערה בכל שנה – זעקות השבר על חולי עמו בית ישראל שזקוקים נואשות לרפואה שלמה, הבקשות קורעות הלב עבור בחורי החמד המצפים לישועה ולזיווגים הגונים, והתחינות השקטות של זוגות המייחלים לבניית בית ולזרע של קיימא – כל אלו הן המנוע האמיתי הדוחף את רבבות המאמינים אל עבר ההר.
תורתו מגן לנו – היא מאירת עינינו
מי יכול לעמוד מול נהרות הדמעות שנשפכים בהר בכל שנה? אילו זכויות עצומות כלל ישראל מקבל מיום קדוש זה? לכן, כולנו – אנשים, נשים וטף – נקדיש כל יום תפילה מיוחדת, שזכות הילולת הרשב”י לא תתבטל חס ושלום. עלינו לקחת לידינו את כוחנו המסור לנו מדורי דורות – כוח התפילה. עלינו לקרוע את השמיים בתפילה, שלא תתבטל ההילולא קדישא.
אנו נמשיך לעקוב מקרוב ולדווח לכם בזמן אמת על כל התפתחות במתווה הכניסה ועל אופן חלוקת הכרטיסים. ובינתיים, נזכור כולנו את ההבטחה הנצחית של התנא האלוקי ש”יכול אני לפטור את העולם כולו מן הדין”, ונישא תפילה שזכותו הגדולה תגן עלינו ועל כלל ישראל, וכי נזכה לפקוד את ציונו הקדוש בשמחה, בשלווה, ובביטחון גמור.
