יוחנן צוקרמן
עיניים, כידוע, זה לא משחק ילדים. העיניים הן מהאברים החשובים ביותר שהבורא נתן לנו. דרכן אנחנו רואים את העולם, באמצעותן אנחנו לומדים, קוראים ומחכימים, בזכותן אנחנו מנהלים חיים תקינים. לא לחינם אמרו חז”ל ש’סומא חשוב כמת’, כיוון שהעולם חסום בפניו והוא לא זוכה לראות.
ברוך השם שרובנו זוכים לראות, ועל כך צריך להודות להקב”ה בכל רגע ורגע. אבל מה אנחנו עושים כדי לשמור על המתנה היקרה הזו שהעניק לנו הקב”ה – מתנת הראייה? האם אנחנו שומרים עליה כמו שצריך? האם אנחנו עושים הכל כדי שהעיניים שלנו לא תיפגע, שהראייה לא תידרדר, שלא נהפוך חלילה ל’סומא’ באחוזים מסוימים?
הביטוי ‘בבת העין’ הוא שם נרדף לדבר היקר ביותר שקיים בעולם. התורה הקדושה אומרת בפרשת האזינו ‘יִצְרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ’ – כלומר, הקב”ה שומר על עם ישראל כמו אדם ששומר על העין שלו שלא תיפגע. זוהי הדוגמה המובהקת ביותר לשמירה המעולה ביותר.
האם כולנו אכן שומרים על בבת העין שלנו כמו שצריך? כמובן ברוחניות – ‘שמירת העיניים’, שלא לראות דברים אסורים ומזיקים – אבל גם בגשמיות: האם אנחנו עושים הכל שהעין שלנו תהיה שמורה מפגיעות, מהידרדרות בראייה? או שאנחנו מפקידים חלילה את הטיפול בה בידי חובבנים שמתייחסים לעין כמו לנתח בשר בסופרמרקט?!
אם העיניים שלכם ושל ילדיכם חשובות לכם – הכתבה הזו מיועדת עבורכם. בואו נצלול לעולם המופא והמרתק הזה שהעניק לנו הקב”ה – העיניים היקרות שלנו!
המשקפיים של שלומי
שלומי בן ה-9 התקשה להירדם מהתרגשות. “מחר נלך לאופטיקה, ויעשו לי משקפיים חדשים!”.
כבר מכיתה א’ מרכיב שלומי משקפיים, אחרי שהמלמד בחיידר התקשר ואמר שלהבנתו הילד לא רואה מספיק טוב את הנכתב על הלוח, אינו מרוכז מספיק בלימודיו ואינו פעיל במשחקי החצר עם כל החברים.
וכמו כל הורה אחראי, גם הוריו של שלומי קבעו תור אצל אופטומטריסט מומחה, ואחרי בדיקת ראיה מקיפה רשם לשלומי מרשם למשקפיים עם המספרים מינוס 2.5 .
ואכן, מאז הפך שלומי לילד אחר.
המשקפיים האופנתיים ליוו אותו בנאמנות בשיעורים, בהפסקות עם החברים ובבית עם המשפחה.
הוא היה מרוכז יותר, חברותי יותר ובאופן כללי – ילד שמח יותר.
שלומי כבר היה בכיתה ג’ כשביום הולדתו ה-7, במהלך משחק ‘קדרים באים’ בחצר החיידר נתקל בגדר החצר, המשקפיים נפלו בעוצמה ונשברו לכמה חלקים.
ושוב הלכו לאופטומטריסט, ששוב בדק בדיקה מקיפה, ושוב רשם מרשם – הפעם עם המספרים מינוס 3.75 לכל עין – ושוב יצא מהאופטיקה ילד מחויך, בידו שקית ממותגת, קופסת משקפיים בוהקת ואפילו מטלית טרייה לניקוי העדשות.
עד שהגיע היום שאחרי הלילה שאתו פתחנו את סיפורנו.
שלומי מתקשה לראות
האופטומטריסט הושיב את שלומי על כיסא הנבדקים, הדליק את לוח המספרים שעל הקיר, הרכיב על פניו של שלומי את משקפי הבדיקה המסורבלים, וככל שבדיקת העיניים התקדמה לסיומה, הכתה בהוריו המסורים ההבנה הכואבת:
יחד עם הציונים שנסקו – עלה גם המספר בחדות, וקוצר הראיה של שלומי התפתח בקצב מדאיג.
האופטומטריסט רשם לו מרשם עם המספרים מינוס 6 בעין ימין ומינוס 6.5 בעין שמאל.
גם צעדיו העליזים של שלומי כל הדרך הביתה לא הסתירו את תחושות הכאב והדאגה שכרסמו בלב הוריו. “עד לאיזה מספר עוד יגיעו עדשות המשקפיים של שלומי? מתי זה ייעצר? איך יתכן שאין בימינו פתרון חדשני ובטוח לקצב העלייה האגרסיבי הזה? חייבת להיות דרך!”.
הכירו: קוצר ראיה (מיופיה)
קוצר ראייה – או בשמו הלועזי מיופיה – הוא מצב של ליקוי ראייה בו עצמים קרובים נראים בבירור, בעוד שעצמים רחוקים נראים מטושטשים.
הסיבה לכך היא שהעין שלנו לא מצליחה למקד את קרני האור על מרכז הרשתית עצמה (המצב הטבעי והתקין) אלא ממקדת את קרני האור מעט לפני כן. לרוב, זו תוצאה של ציר גלגל העין ארוך מדי.
כאשר ציר גלגל העין ארוך מדי, קרני האור המתרכזות על ידי העדשה לא ייצרו תמונה ברורה על הגומה המרכזית ברשתית אלא בתוך העין לפני הרשתית, ולכן תתקבל תמונה מטושטשת.
כאשר מניחים עדשה קעורה (מינוס) לפני העין, העדשה גורמת לתמונה לנוע אחורה עד שהיא נופלת על הרשתית ואז ניתן לראות בבירור.
קוצר ראייה חמור עלול להוביל בטווח הארוך לתופעות לוואי חמורות יותר ולליקוי ראייה אחרים, בהם היפרדות רשתית, גלאוקומה וקטרקט.
טיפול מוקדם בקוצר הראיה ימזער את הסיכוי להתפתחות מצבים אלה בעתיד.
עם סיום גיל ההתבגרות בשנות העשרים, קוצר הראייה אמור להתאזן ולהפסיק להחמיר.
הפתרון החדשני
אז מה עושים? כיצד מתמודדים עם קוצר הראייה של שלומי וחבריו?
הטיפול הבסיסי והנפוץ ביותר בקוצר ראייה הוא הרכבת משקפיים (או עדשות מגע). למעשה, מרבית האנשים שמרכיבים משקפיים מסביבנו עושים זאת על מנת להתמודד עם קוצר ראייה.
קוצר ראייה המצריך תיקון אופטי קיים בכרבע מהאוכלוסייה העולמית.
לפי הערכות שונות, 30-40% מאזרחי ישראל סובלים מקוצר ראייה.
בשנים האחרונות קיימת עלייה דרמטית בשיעור קוצר הראייה בעיקר עולם המפותח ומשערים כי בשנת 2050 כמחצית מאוכלוסיית העולם תסבול מקוצר ראייה וכעשירית ממנה מקוצר ראייה פתולוגי (כאשר קוצר הראייה הוא מעל מינוס 6 או כאשר אורך ציר גלגל העין הוא מעל 26.5 מ”מ)
“סוף סוף אנחנו יכולים לתת מענה למגיפה הזאת עם פתרון בטוח, קל ואפקטיבי” אומר לנו ר’ מוטי שפר, בעל חנות האופטיקה הוותיקה בעיר ‘אופטיקינג’.
ר’ מוטי מציג את הפתרון בעיניים נוצצות (תרתי משמע): עדשות מיו-סמארט מבית ‘הוֹיַה’ העולמית.
“עדשות המשקפיים של מיו-סמארט מאטות את קצב קוצר הראיה בממוצע של 60% ביחס לעדשות משקפיים רגילות” הוא מסביר. “העדשה מתבססת על טכנולוגיה ייחודית ובלעדית בשם D.I.M.S.
במהלך ניסוי קליני מרתק שארך 3 שנים, עדשות מיוסמארט עם טכנולוגיית דימס הוכחו כיעילות בהאטת התקדמות קוצר ראיה בממוצע של 60%, ואפילו מנעה לחלוטין את התקדמות קוצר הראיה ב21.5% מהמקרים.
מדובר בסטטיסטיקות הקליניות המדהימות ביותר הקיימות היום בתחום מחקר ובקרת קוצר ראיה. זו גם הסיבה שעדשות המיוסמארט עם טכנולוגיית דימס זכו להכרה בינלאומית וקיבלו פרסים יוקרתיים”.
אז איך זה עובד?
במשקפיים קלאסיים, העדשה מקרינה את מרכז התמונה עד למרכז הרשתית – המקולה, אך בגלל שהרשתית מעוגלת, שאר חלקי התמונה מוקרנים אל מאחורי הרשתית ולא למרכז הרשתית.
למצב הזה קוראים ‘הייפורופיק די-פוקוס’.
בעדשות מיו-סמארט לעומת זאת, יש אזור מרכזי עם מרשם המשקפיים של הילד, שמוקף ב’איזור טיפול’ בצורת טבעת, שמורכב ממאות של ‘איים’ מיקרוסקופיים בגודל 1.03 מ”מ המסודרים בצורה של חלת דבש, שתפקידם למקד את התמונה לחזית הרשתית, כשהם ‘מכריחים’ את המוח להתמקד בעצמים הברורים ולסנן את העצמים המטושטשים.
עדשות המיו-סמארט מיוצרות מפוליקרבונט שעמידות מפני שבר ושריטות פי 12 לעומת עדשה רגילה, דקות פי 20% מעדשות רגילות, קלות מאוד ומספקות 100% הגנה מפני קרינת בשמש, ומתאימות לרוב המסגרות האופנתיות.
“אני קורא לכל הורה אחראי שמודאג מהתקדמות המיופיה אצל ילדיו: מעולם לא היה פיתרון פשוט יותר! פריצת הדרך הטכנולוגית הזאת היא ההזדמנות שלכם לעזור לילדכם לטווח הארוך, להאט את קצב הגידול של קוצר הראיה, ולמנוע ממכם וממנו את עוגמת הנפש בכל ביקור אצל האופטומטריסט. זכרו! בחור בגיל בר-מצוה לא אמור להרכיב משקפיים עם מינוס 8 ויותר! עם עדשות המיו-סמארט – זה כבר לא בלתי נמנע!”
המחקר שגילה: כך מדבירים את קוצר הראייה אצל ילדים
המחקר שהסעיר את עולם הראייה: לפני מספר שנים נערך מחקר ממושך, בן שלוש שנים, בהשתתפות 160 ילדים סיניים בגילאי 8 עד 13 עם מרשמים למשקפיים בין מינוס 1 למינוס 5 למשך 3 שנים באוניברסיטת הטכניון בהונג קונג.
המשתתפים במחקר חולקו ל 2 קבוצות.
האחת עם עדשות משקפיים קלאסיות, והשנייה עם עדשות עם טכנולוגיית דימס.
אחת לחצי שנה בחנו החוקרים את כלל המשתתפים בשני פרמטרים: 1. את התקדמות קוצר הראיה (המיופיה) 2. את אורך ציר גלגל העין.
תוצאות המחקר אחרי השנתיים הראשונות:
התקדמות המיופיה:
קצב ההתקדמות אצל משתתפי הקבוצה עם העדשות הקלאסיות התקדם במינוס 0.85 בממוצע.
קצב ההתקדמות אצל משתתפי הקבוצה עם העדשות עם טכנולוגיית דימס התקדם רק במינוס 0.41 בממוצע.
בין הילדים מהקבוצה עם העדשות עם טכנולוגיית דימס היו 21.5% ללא התקדמות במיופיה כלל, לעומת הקבוצה עם העדשות הקלאסיות שם היו רק 14% ללא התקדמות כלל.
אורך ציר גלגל העין:
קצב הגידול אצל משתתפי הקבוצה עם העדשות הקלאסיות גדל ב- 0.55 מ”מ בממוצע.
קצב הגידול אצל משתתפי הקבוצה עם העדשות עם טכנולוגיית דימס גדל ב- 0.21 מ”מ בממוצע בלבד.
בין הילדים מהקבוצה עם העדשות עם טכנולוגיית דימס היו 7.4% ללא גדילת אורך הציר כלל, לעומת הקבוצה עם העדשות הקלאסיות שם לא היו כאלה כלל. לכל משתתף מקבוצה זו, אורך הציר גדל.
השנה השלישית למחקר:
בשנה השלישית בדקו החוקרים האם קצב הגידול אצל משתתפי הקבוצה עם העדשות עם טכנולוגיית דימס ממשיך באותה מגמה, וכן מה יקרה למשתתפי הקבוצה עם העדשות הקלאסיות כשישתמשו מעתה בעדשות עם טכנולוגיית דימס.
התוצאות:
הקבוצה שהרכיבה את העדשות עם טכנולוגיית דימס המשיכו באותה מגמה, והקבוצה השנייה אכן התחילה להאט את קצב המיופיה אחרי שהחליפו לעדשות דימס.
גם בגזרת אורך ציר גלגל העין התוצאות זהות.
הקבוצה שהרכיבה את העדשות עם טכנולוגיית דימס המשיכו באותה מגמת גדילת אורך ציר העין, ואף משתתפי הקבוצה השנייה אכן התחילו להאט את קצב גדילת הציר.
בסיכום 3 השנים:
התקדמות המיופיה: קצב ההתקדמות אצל משתתפי הקבוצה עם העדשות הקלאסיות התקדם במינוס 0.50 בממוצע בכל שנה.
קצב ההתקדמות אצל משתתפי הקבוצה עם העדשות עם טכנולוגיית דימס התקדם רק במינוס 0.17 בממוצע בכל שנה.
אורך ציר גלגל העין:
קצב הגידול אצל משתתפי הקבוצה עם העדשות הקלאסיות גדל ב- 0.25 מ”מ בממוצע בכל שנה.
קצב הגידול אצל משתתפי הקבוצה עם העדשות עם טכנולוגיית דימס גדל ב- 0.1 מ”מ בממוצע בלבד בכל שנה.
