שמעון כהן
המצב הביטחוני בארץ ישראל גורם לכך שהצבא אינו מאפשר הכנסת פועלים פלסטיניים לערים היהודיות, ובכלל זה לעירנו ביתר עילית. מזה שבועיים, מאז פרוץ המלחמה, שובתים כל אתרי הבנייה והשיפוצים בעיר, ולצד זאת – גם הרשתות והמרכולים שמבוססים על עובדים פלסטיניים, מתמודדים עם מחסור חמור בידיים עובדות, והדבר נותן את אותותיו בסניפי רשתות המזון בעיר.
יש אומרים, כי לא היינו צריכים להגיע למצב המלחמה כדי לזכור שנוכחות של פועלים פלסטיניים בעיר עלולה להיות מסוכנת. אין צורך להיות מזרחן מדופלם כדי לדעת היכן נמצא ליבם של הפועלים הללו, והאם הם הצטערו או דווקא שמחו לנוכח הטבח המחריד שביצעו אחיהם מעזה בלמעלה מ-1300 יהודים הי”ד ביום שמחת תורה.
אין צורך לנחש – כיוון שרבים מהם, כולל כאלו שעובדים ומתפרנסים בעיר ביתר עילית – העלו ברשתות השונות פרסומי שמחה והזדהות עם מחבלי החמאס. מנגד, יהיו שיטענו: האינטרס הכלכלי של פועלים אלו גובר על הרגשות הלאומניים ולכן יש לצדד בשיתוף הפעולה הכלכלי שמביא שקט. אם כי הניסיון שנצבר מפריך טענה זו, כאשר דווקא תושבי עזה שקיבלו עבודה ופרנסה בעוטף עזה – הם אלו שלפי חקירת השב”כ נתנו את המידע ואת המפות המפורטות למחבלי החמאס שביצעו את זממם ביום שמחת תורה.
כך או כך, כבר שבועיים שביתר ריקה מפועלים פלסטיניים. הקבלנים ואנשים שמשפצים דירות בימים אלו יושבים שלובי זרוע, כרגע ללא פתרון, כאשר הצפי הוא לפתרון בדמות פועלים סיניים וכדומה, מתוך הנחה שנוכח הצפי להתארכות המלחמה – יארכו חודשים ארוכים, אם בכלל, עד שתתאפשר הכנסת פועלים פלסטיניים.
ואם בתחום הבנייה קשה למצוא פתרון – בתחום הקמעונאות הפתרון הוא בידיים יהודיות עובדות שיחליפו את הפועלים הפלסטיניים. אל כלל רשתות המזון בעיר – ובעיקר ‘רמי לוי’ שהתבסס על 99 אחוז עובדים פלסטיניים, התקבלו בשבועיים האחרונים עובדים יהודיים שמחליפים את מקומם של הפועלים הפלסטיניים. ייקח זמן עד שכלל התקנים יאויישו, ולכן הודיעו ב’רמי לוי’ על צמצום שעות העבודה בימים אלו – משבע בבוקר עד שבע בערב בלבד, כולל בימי רביעי וחמישי, כאשר ביום שישי נסגר הסניף בשעה 12.
יהודים תושבי העיר שמוכנים להצטרף למאמץ ולסייע בהחלפת הידיים העובדות וגם להתפרנס בכבוד ולזכות להוקרת תושבי העיר – מוזמנים לפנות ל’רמי לוי’ ולשאר הרשתות שמחפשים בימים אלו כמה שיותר עובדים יהודיים, בתקווה שהדבר יהפוך לפתרון של קבע.
חוסר התחשבות משווע
ולצד זאת, ראוי לזכור שכאשר מדובר באחינו-בשרנו, אנו אמונים על איסור ‘לא תרדה בו בפרך’. היה מצער לראות ביום חמישי האחרון את הבלגן והלכלוך הנוראים שנראו ברשתות ‘רמי לוי’ ו’יש חסד’, כאשר לקוחות לא התרגלו למצב החדש והרשו לעצמם להזניח את המקום, להשאיר מוצרים בקופות ועגלות מיותמות במסדרונות, ולא הקפידו על איסור תורה לרדות באחיהם בפרך.
קשה היה לשמוע את עדותו של יהודי משלנו שמוצא לאחרונה את פרנסתו בסניף ‘רמי לוי’, שסיפר כי אחד הלקוחות החליט להשאיר כמה מוצרי חלב בקופה. כאשר העובד היהודי ביקש ממנו כי יטרח להחזיר בעצמו את המוצרים – הפטיר הלה בחוצפה מקוממת: “בשביל מה אתם מקבלים משכורת?”, וכדי ביזיון וקצף.
בשעת חצות של ‘ליל שישי’, חמש שעות תמימות לאחר סגירת הסניף, עוד ראינו עובדים יהודיים, בהם יהודים יקרים תושבי העיר, עמלים קשות על ניקיון הסניף במקומם של הפועלים הפלסטיניים שהיו רגילים לבצע את העבודה המפרכת של ניקיון הסניף. אותו הדבר ב’יש חסד’ – כאשר ל’שערים’ נודע כי עשרות עובדים ‘משלנו’ שהו שם לאורך כל הלילה(!) של ‘ליל שישי’, עד הבוקר ממש, ועמלו בזיעת אפם כדי לנקות ולארגן את הסניף לקראת יום מכירות נוסף שבו הם נותרו כמובן לעבוד במקום ולשרת את הלקוחות.
המצב החדש מצריך לא רק את הרשתות להיערך – אלא גם אותנו, הלקוחות. צריך לזכור שכאשר מדובר באחינו-בשרנו, אסור לנו להתעמר בהם ולגרום להם טרחה יתרה ועבודה מפרכת. עלינו להתחשב במצב, ‘להגדיל ראש’, ולעשות הכל על מנת להקל מהטורח המוטל עליהם.
ובזכות כך נזכה שהקב”ה יחוס וירחם על עמו ישראל וייתן שלום בארץ וחרב לא תעבור בארצנו.
