בדיון בוועדת הכלכלה: מפת האפליה נחשפה, הפקידים הודו בטעות
יעקב מרגליות
“אני רוצה להבין: הם משלמים 157 שקלים במקום 48?!”

הזעקה הזו, שנשמעה מפיו של יו”ר ועדת הכלכלה ח”כ דוד ביטן, בדיון סוער בוועדה, מסכמת אולי יותר מכל את האבסורד המתמשך של מחירי התחבורה הציבורית בעירנו. הנתון הבלתי נתפס הזה – קפיצה של 328% במחיר הנסיעה החודשי – נכפה על עשרות אלפי התושבים כחלק מרפורמת ‘דרך שווה’ של שרת התחבורה הקודמת גב’ מיכאלי.
כעת, לאחר חודשים ארוכים של מאבק עיקש מאחורי הקלעים, העוול נחשף במלוא כיעורו, והפתרון נראה בס”ד קרוב מתמיד.
את תקציר הפרקים הקודמים מכירים קוראי ‘שערים’ היטב: בליבת הסערה עומד ביטולו השרירותי של כרטיס ה’חופשי-חודשי’ המקומי בעיר, שעלה עד לפני כשנתיים כ-48 שקלים ושימש עשרות אלפי תלמידים ומשפחות ברוכות ילדים. מאז עלה המחיר כתוצאה מהמאבק של מיכאלי מ’העבודה’, ובחודשים האחרונים זינק עוד יותר, פי שלושה וחצי(!) ברפורמה של השרה רגב מ’הליכוד’.
כיום נאלצים התושבים לרכוש כרטיס אזורי מופקע בעלות של 157.5 ש”ח (לאחר הנחת נוער), גם אם אינם יוצאים כלל מגבולות העיר. המאבק, שהתנהל עד כה במסדרונות, עלה שלב והגיע לדיונים נוקבים בוועדות הכנסת, שם הוצגו הנתונים המלאים והמטרידים.
אבסורד גיאוגרפי
התירוץ הרשמי של משרד התחבורה, שנוסח עוד בימי השרה מיכאלי, היה “קריטריון” אחיד כביכול: יישובים המרוחקים עד 15 ק”מ בקו אווירי מירושלים ייכללו באזור תעריף 1 של המטרופולין. ביתר עילית, כך נטען באופן מוזר, נמצאת “מחוץ” לקריטריון.
אלא שבדיונים שהתקיימו, ובעבודת מטה סדורה שהוכנה ב’שערים’ והוצגה על ידי הנהגת העיר, התברר כי הקריטריון הזה הוא לא יותר מאחיזת עיניים. ראשית, נתון רשמי של המוסד לביטוח לאומי, שהוצג בוועדה, קובע שחור על גבי לבן: המרחק בין ביתר עילית לירושלים הוא 18 ק”מ. העיר כלל אינה קרובה לגבול ה-15 ק”מ, מה שהופך את ההחלטה לכלול אותה באותו אזור תעריף עם ירושלים לאבסורד גיאוגרפי.
אך הנתון החמור יותר שנחשף הוא האכיפה הבררנית והמפלה של אותו קריטריון תמוה. מתברר שבעוד ביתר עילית נענשת, שורה של יישובים אחרים, שכן נמצאים בטווח 15 הק”מ, זוכים משום מה להנחות מפליגות ולא משלמים את התעריף המלא.
כך למשל קיבוץ רמת רחל, הצמוד פיזית לירושלים. כך גם יישובים בבנימין דוגמת תל ציון וכוכב יעקב, שאף הם נמצאים מעבר לקו הירוק אך מרוחקים מרחק קצר משמעותית מירושלים – וכולם זוכים לתעריף מסובסד.
“זה נראה כאילו יד מכוונת שרטטה את המפה”, אמר ל’שערים’ גורם המעורה בפרטים. “מנסים להציג קריטריון ‘אובייקטיבי’ של 15 ק”מ, אבל בפועל מענישים עיר חרדית גדולה ומבודדת, בזמן שליישובים קהילתיים קטנים וצמודי גדר דואגים להנחות והחרגות. זו אפליה שיטתית במסווה של רפורמה”.
טיעוני האוצר קורסים
האבסורד הגיע לשיאו בעימות חזיתי בוועדת הכלכלה מול נציג משרד האוצר, דניאל שוורץ. בניסיון להצדיק את הפגיעה החמורה בתושבי ביתר עילית, שלף נציג האוצר טיעון תמוה: העיר ‘זוכה’ לרמת שירות גבוהה, ולכן עליה לשלם יותר.
“בגלל שהם משתמשים הרבה”, טען שוורץ בדיון, “אז אתה גם… נותן להם בהתאם לביקושים הרבה יותר שירות. ואז יש פה איזה ביצה ותרנגולת, אבל זה ההיגיון”.
הטיעון הזה, המציג ענישה על שימוש גבוה בתחבורה ציבורית – בדיוק המטרה המוצהרת של המשרד – הקפיץ את יו”ר הוועדה ביטן. “זה בגלל שהם משתמשים? אז מה, אתה ‘דופק’ אותם על זה? אתה נותן להם קנס?!” הטיח ביטן בנציג האוצר.
את טענת ה”שירות הגבוה” הפריך במקום ראש העיר ר’ מאיר רובינשטיין, שהבהיר כיצד הנתונים מוטים בכוונה. “לא הוסיפו כלום בשנים האחרונות”, הזכיר רה”ע. “בשנתיים-שלוש האחרונות לא הוסיפו לנו שירות, למרות שביקשנו הרבה. כמעט ולא הוסיפו לנו. הילדים התווספו, הנסיעות לא התווספו”.
במילים אחרות, הפקידים מציגים גידול טבעי של אוכלוסייה כ”רמת שירות גבוהה”. הם סופרים את מספר הנסיעות ביחס למספר התושבים וטוענים שהשירות “גבוה”, מבלי להודות שהסיבה היחידה לשימוש הגבוה היא היעדר רכב פרטי והסתמכות מוחלטת על תחבורה ציבורית.
את הנוק-אאוט הסופי לטיעוני האוצר סיפק נתון נוסף שהוצג על ידי העירייה: 73% מכלל הנסיעות בעיר (כ-80,000 מתוך 110,000 מדי חודש) הן נסיעות פנימיות לחלוטין.
“כופים על תושבים”, הסבירו הנציגים, “לשלם מחיר יקר על נסיעה לירושלים שרובם המכריע כלל לא צורך. ילד שנוסע לתלמוד תורה בגבעה ב’ לא צריך לשלם על נסיעה לכיכר ספרא”.
חזית מאוחדת במאבק
המאבק התאפיין בחזית רחבה ומאוחדת. יו”ר הוועדה דוד ביטן ניהל את הישיבות ביד רמה, גילה בקיאות בפרטים ולא הרפה מנציגי המקצוע. “זה לא משהו ארצי, זה משהו מקומי”, הבהיר ביטן לנציג האוצר. “זו לא עלות תקציבית גבוהה. תיכנסו לעניין… אם אתה תגיד להם שאתה מוכן ללכת, אז הם גם ילכו על זה”.
לצידו פעלו נציגי יהדות התורה. ח”כ ר’ מאיר פרוש שהציג את הסתירה העקרונית בפעולות הממשלה: “משרד התחבורה אומר שיש לו עניין שבמדינת ישראל ישתמשו בתחבורה הציבורית”, אמר, והדגיש את האבסורד בענישת הציבור המשתמש ביותר. ח”כ ישראל אייכלר דחף את הדרג המקצועי לפינה, דרש תשובות ברורות על הקריטריונים הפסולים וחשף את העיוותים בהחלטה.
את העבודה המקצועית והיסודית הובילו ראש העיר, הרב מאיר רובינשטיין, ומנכ”ל העירייה, הרב בני שוורץ. השניים לא הסתפקו בסיסמאות, אלא הגיעו לוועדות מצוידים בנתונים סדורים, במסמך הרשמי של ביטוח לאומי (18 ק”מ) ובניתוח נתוני הנסיעות (73% פנימי), והוכיחו כיצד טיעוני הפקידות קורסים מול המציאות.
מודים בטעות
הלחץ שהיה משולב מנתונים מקצועיים, גיבוי פוליטי בוועדות וזעם ציבורי – עשה את שלו. ל’שערים’ נודע כי בעקבות הדיונים, התקיימה לאחרונה פגישה מכרעת בדרגים הגבוהים ביותר במשרד התחבורה. בפגישה זו, שנערכה לאחר שהוצגו כלל הנתונים, הכשלים הלוגיים ו”מפת האפליה”, הודו גורמי המקצוע כי הקריטריונים הקיימים אכן פסולים ויש לתקנם.
על פי המסתמן, הובטח כי העוול יתוקן בוודאות. השאלה שנותרה פתוחה היא רק העיתוי: האם התיקון יוכנס, כפי שהציעו גורמים מסוימים, רק במסגרת חוק ההסדרים הקרוב – מה שעלול לקחת חודשים ארוכים – או שמא יבוצע עוד קודם לכן בהחלטה מהירה של השרה, כפי שדורשים נציגי הציבור. “אין סיבה לחכות לחוק ההסדרים,” אמר גורם במטה המאבק. “מדובר בתיקון תעריף פשוט ששרת התחבורה יכולה לחתום עליו מחר בבוקר, כפי שנעשה ביישובים אחרים.”
מאחורי הקלעים, פועלים גורמים נוספים יום ולילה מול כלל הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה כדי להביא לפתרון המהיר ביותר. כפי שנאמר, עוד חזון למועד לספר על כל אלו הפועלים ללא הרף לטובת הציבור.
קריאה ל’מכה בפטיש’
כדי לזרז את הטיפול ולוודא שההבטחות אכן יתממשו ללא דיחוי נוסף, המאבק עובר כעת לישורת האחרונה המכוונת לראשי המפלגות. הדרג המקצועי כבר השתכנע; כעת נדרשת החלטה פוליטית ותקציבית.
כעת נדרש עוד ‘מכה בפטיש’ קטן כדי שהמאבק המוצדק שלנו יוכתר בס”ד בהצלחה. גורמים במטה הפעולה שהוקם בעיר קוראים לכל מי שיש לו אפשרות קשר מול יו”ר תנועת ש”ס ר’ אריה דרעי, ושר האוצר ח”כ בצלאל סמוטריץ’, לפנות ולהתנדב.
“אנו מזמינים כל מי שיכול לסייע ליצור קשר עם רכז מטה הפעולה בטלפון 0527653301,” נמסר מהמטה, “אנו נכין את הפונים עם כלל החומרים המקצועיים – הנתונים, הפרוטוקולים וההוכחות לאפליה – ונסייע למקד את הפנייה. בצעד אחרון ומאוחד, נחזיר את הצדק לעשרות אלפי ילדי ביתר עילית”.




