/
/
/
ראיון חג: “חמשת אלפים דירות ייבנו בקרוב בביתר”, מבשר ראש העירייה, ר’ מאיר רובינשטיין, בראיון חג מיוחד ל’שערים’

ראיון חג: “חמשת אלפים דירות ייבנו בקרוב בביתר”, מבשר ראש העירייה, ר’ מאיר רובינשטיין, בראיון חג מיוחד ל’שערים’

על חקירות המשטרה: "מחזקות את מעמדי" * הקדנציה הבאה: "אני חסיד גדול של בחירות * הקדנציה החולפת: "היא היתה ברוכת הישגים בצורה חסרת תקדים" * הקשיים: "היום הקשה ביותר עבורי הוא יום ניתוקי המים" * אישורי הבנייה: "לא אתפשר על חזות העיר" * הארנונה הגבוהה ואגרות השמירה: "התושב מקבל תשואה גדולה בהרבה" * הממשלה החדשה: "התיקים הקריטיים לעיר אינם בידי לפיד" * הפריצות וגניבת הרכבים: "אינני יכול לכסות את מכלול הסכנות" * ר' מאיר רובינשטיין בראיון נטול כפפות
ח׳ בניסן ה׳תשע״ג
18:37

וכאן התושב שואל

על חקירות המשטרה: “מחזקות את מעמדי” * הקדנציה הבאה: “אני חסיד גדול של בחירות * הקדנציה החולפת: “היא היתה ברוכת הישגים בצורה חסרת תקדים” * הקשיים: “היום הקשה ביותר עבורי הוא יום ניתוקי המים” * אישורי הבנייה: “לא אתפשר על חזות העיר” * הארנונה הגבוהה ואגרות השמירה: “התושב מקבל תשואה גדולה בהרבה” * הממשלה החדשה: “התיקים הקריטיים לעיר אינם בידי לפיד” * הפריצות וגניבת הרכבים: “אינני יכול לכסות את מכלול הסכנות” * ר’ מאיר רובינשטיין בראיון נטול כפפות

בעיצומו של הראיון שנערך בלשכת ראש העיר, ביקש ר’ מאיר רובינשטיין, כמה דקות של הפוגה. עמדנו בצד, המתנו בסבלנות, ובעיקר – עקבנו בדריכות.

רוח אביבית נעימה נישבה מבעד לחלון. רחוב רבי עקיבא ניבט בהדרו. אברכים נושאי חבילות מצות נראו למטה. עוזר ראש העירייה, ר’ יהודה דייטש, נכנס פנימה. ראש העיר מעביר לידיו חופן תלושי רכישה המיועדים לחלוקה לנזקקים. עיון מדוקדק בחוק הרשויות המקומיות יגלה, אולי, שפעילות ‘קמחא דפסא’ אינה כלולה בהגדרות תפקידו של ראש עירייה – אולם לביתר עילית חוקים משלה. מסמכי בנייה מתערבבים עם תלושי חג, ותכתובת ממשלתית ענפה חולקת מכתבה משותפת עם פניות לעזרה.

ברוכים הבאים לצומת העצבים שממנה מתנהלת העיר החרדית הגדולה בהרי יהודה.

#זכרונות מימי בראשית

הנתונים הפוליטיים, מאפשרים לראש העירייה לשלוט בעיר ללא מיצרים: באופק לא נראית דמות המאיימת על משרתו.

כבר עשרים שנה ששמו של ר’ מאיר רובינשטיין מופיע בפנקס התושבים של העיר ביתר. כשהגיע לכאן כאברך צעיר, הוא לא חלם רובינשטיין כי יום יבוא והוא יישב על כס ראשות העירייה.

כשהוא מתבקש לספר על ימיו הראשונים בביתר, משדר ראש העיר קורת רוח – משל רק לשאלה הזו ציפה – ומפליג בהנאה אל מחוזות הנוסטלגיה: “לביתר הגעתי במלאות שלוש שנים לעיר, בשנת תשנ”ג. גבול הישוב ביתר היה ברחוב חתם סופר. אני גרתי בבניין האחרון של היישוב. הרבה דברים לא היו פה, אולם היתה לנו בעיר ‘תחנת דלק’, בדמות גלונים של בנזין עבור מי שנתקע בלא דלק. היה לנו את הסופרמקט של פוליצ’ק, סניף קטן של רשות הדואר, וכן ירקן ותחנת מוניות – הכול ברחוב רבי עקיבא.

“האוטובוס היה מופיע פעמיים ביום”, נתקף לפתע רובינשטיין נוסטלגיה בלתי נשלטת. “מי שהיה מאחר לאוטובוס, נאלץ להמתין שעות על גבי שעות – אולי יקרה הנס ויעבור איזה רכב פרטי. הייתה בעיר אוירה של ערבות הדדית חזקה, כמו ביישוב קהילתי שבו כולם מכירים את כולם.

“אני זוכר איך בימי חול המועד הייתה לי מסורת לצאת עם הילדים על מנת להראות להם שכונה נוספת שנבנית בעיר. פעם הייתה זו שכונת הדס, פעם שכונת הגפן וכן הלאה. כיום, כשביתר כה התפתחה עד שהפכה מוקד לביקורים למבקרים חרדים שאינם תושבי העיר – אין גבול לשמחתי.

“כאשר באו אלי בתלונות שהפארקים מלאים ורועשים ממבקרים בשעות מאוחרות של הלילה, נאלצה העירייה להגביל את משך זמן השהות בפארקים. מאידך – לא יכולתי שלא לשמוח על העובדה שביתר הפכה לעיר ואם בישראל ומהווה מוקד משיכה והתעניינות אף לתושבים מחוצה לעיר”.

ספר לנו על הפעילות הראשונה שלך בצרכי ציבור…

“הנושא הראשון שבו פעלתי היה המקווה. ניהלתי מאבק מול המועצה דאז, בראשות ד”ר משה ליבוביץ, על שעות הפתיחה של המקווה, שהיו מצומצמות מאוד והקשו על הציבור המקפיד על הליכה יומיומית למקווה. ניצחנו במאבק הזה: שעות הפתיחה של המקווה הורחבו כראוי וכנדרש. לא ניתן להשוות זאת למצב של היום, כאשר הבעיות של התושבים הם לא בפרופורציה ביחס לקשיים של תחילת הדרך. כאשר אנשים מתלוננים על סוג מרצפות המדרכה ליד ביתם – אני מחייך ומבין כמה השתנה מצבנו ביחס לשני עשורים לאחור”.

כיצד הגעת לעיריית ביתר?

“אני לא דחפתי את עצמי לעירייה. היו אלה חברים ומקורבים שדחפו אותי לעניין. ניתן לומר שלכל תפקידי בעירייה נדחפתי על ידי אחרים, שלא ביוזמתי. בבחירות למועצת העירייה שנערכו בשנת תשס”ב, נבחרתי למקום השישי ברשימה המאוחדת, שלא נחשב אז לריאלי. באישון ליל באו להעיר אותי ולבשר לי שאני בפנים.

“התפקיד הראשון שלי היה בוועדת האיתורים, שם הצלחתי מאוד. השאר היסטוריה. הקב”ה נתן לי מתנה: בטבעי, כשאני נכנס לפרויקט, אני עושה זאת בכל כוחי ומרצי. אינני נוהג לשקוט עד שהמשימה נשלמת. במשך 17 שנים של חברות בוועדת האיתורים אינני זוכר מעודי מצב בו הייתה התנגדות, ולו של חבר אחד, להחלטה שהבאתי להצבעה. בערים אחרות, זה לא מובן מאליו כלל. הדבר התאפשר בזכות הכנה מדוקדקת של השטח, מו”מ בנחת ובשלום עם חברי הוועדה והליכה בין הטיפות בכל הנוגע להתנהלות עם כל הגורמים המעורבים”.

#עיר שאוחדה יחדיו

ומן העבר הנוסטלגי, להווה הבוער.

הקדנציה הארוכה של ר’ מאיר רובינשטיין עומדת לקראת סיומה – אם כי בסביבתו משוכנעים הכל כי יצלח בקלות את המשוכה לקראת כהונתו השניה, אולי אפילו ללא בחירות.

כאשר אנו מבקשים ממנו לסכם את הקדנציה שלו בקווים כלליים – הוא נענה בשמחה לאתגר.

אני רואה כהישג גדול את העובדה שהצלחנו להגיע לאחדות בעיר. זה לא הגיע בקלות, זה היה תהליך שנמשך לאורך זמן ודרש ויתורים לא קטנים, אך כיום ניתן לומר שהשגנו את המבוקש וביתר היא כיום העיר החרדית המאוחדת ביותר!”

מעל לכל הוא רואה כהישג גדול את מה שככל הנראה יאפשר לו להחליק לקדנציה השנייה בלא קושי: האחדות שהוביל בין המחנות שהתגבשו עם השנים בעיר, במקביל לשורת ההסכמות עם הקהילות השונות בעיר, באופן שמשקיט מראש כל פרץ וכל צווחה.

“אני רואה כהישג גדול את העובדה שהצלחנו להגיע לאחדות בעיר. זה לא הגיע בקלות: היה זה תהליך שנמשך לאורך זמן ודרש ויתורים לא קטנים, אך כיום ניתן לומר שהשגנו את המבוקש והעיר ביתר היא כיום העיר החרדית המאוחדת ביותר”.

באמת כולם מרוצים?

“בגדול אפשר לומר שכן. אמנם צריך לזכור שבצרכי ציבור אף פעם לא ניתן לרצות את כולם. תשאלו את אלה המחלקים עתה ‘קמחא דפסחא’: האם כולם מרוצים ממה שקיבלו? כידוע על העוסקים בצורכי ציבור נאמר שהקב”ה ישלם שכרם, ולא אף אחד אחר”…

ראש העיר מזכיר בין היתר את ההשקעה והפיתוח של מוסדות החינוך והתורה, בתחומי הרווחה, בניקיון וטיפוח העיר ובתרבות: “בכל תחום שתניח עליו את האצבע, תגלה שיפור. כל מבנה ציבורי שאתה נוגע בו, או שעבר שיפוץ או שנבנה זה עתה. רק במהלך השנה האחרונה נבנו כאן מספר מעונות יום חדשים. בימים אלו נבנה ‘מרכז תרבות’ מפואר ורב תכליתי לכנסים ואירועים ברחוב ברסלב, המכיל אלפי מקומות ישיבה. קיים מבנה גדול נוסף של קרוב לאלף מ”ר, הנמצא בשלבי הקמה ברח’ החוזה מלובלין בגבעה ב'”.

“בשנת 2007, טרם כניסתי לתפקיד, התקציב השוטף של העירייה נע בסביבות 85 מליון שקלים, והתב”רים, שהם תקציבים נוספים וחריגים ממשרדי הממשלה, בסך הכולל עמדו על כשלושים מליון שקלים . ואילו בשנת 2008, כבר בשנה הראשונה בתפקידי כראש העיר, חצה התקציב השוטף של העירייה את רף מאה מליון השקלים , ותקציב התברי”ם הגיע לששים מליון שקלים – כלומר הכפיל את עצמו. בתוך 5 שנים הגענו לתקציב שוטף של כמאה ארבעים מיליון שקלים – נכון לשנת 2013, כלומר גידול של % 65, וזאת כאשר האוכלוסייה גדלה בסך הכול ב-12% בלבד.

“אם נסתכל על תקציב התברי”ם כיום, נראה שנכון להיום הוא צמח בלמעלה מ-70% בחמש שנים האחרונות. כל זאת השגנו בעבודה סיזיפית ובלתי פוסקת של התרוצצות במשרדי הממשלה”.

מה עושים עם תקציב התברי”ם?

“הו הו. הרבה מאוד. תקציב התברי”ם משמעותו סיוע בבניית מוסדות חינוך, בתי מדרש, מקוואות, כבישים, גינות, פארקים ועוד. תחשבו על העובדה שאין שום מקום בארץ שההורים יודעים בבטחה גמורה שמקומם של בנם או בתם מובטח במוסדות החינוך בשנה הנכנסת, כאשר ישנם ערים שכלל לא ברור האם בית הספר יזכה למבנה בשנה החדשה. מנהלי מוסדות חינוך נאלצים להתחנן אצל רשות המקומית, ולא פעם ההורים נדרשים לצאת להפגין על מנת ללחוץ על הרשויות ומשרדי הממשלה להשגת פיתרון לשנת הלימודים הנכנסת. בביתר לא תראו מחזות כאלה”.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות