/
/
עדות ממלונית הקורונה | הרב פ’, אחד ממאות תושבי ביתר ששוהה במלונית כינר לנשאי קורונה, בתיעוד מבפנים

עדות ממלונית הקורונה | הרב פ’, אחד ממאות תושבי ביתר ששוהה במלונית כינר לנשאי קורונה, בתיעוד מבפנים

כ״א בתמוז ה׳תש״פ
21:22

ביתר סניף כינר 

@שמעון כהן

אם לשפוט על פי העדויות המגיעות מהשטח – ביתר עילית ‘פתחה סניף’ במלון השוכן לחוף הכינרת: בשבוע שעבר, זמן קצר לאחר שהסגר בעיר נכנס לתוקף, ולאחר שזעקת תושבי העיר, עסקניה, פרנסיה ואנשי התקשורת שבה עלתה השמימה והדהדה היטב בכל כלי התקשורת המרכזיים – המדינה התעשתה באיוחר, ומלון ‘כינר’ בצפון הארץ נפתח במיוחד עבור תושבי ביתר עילית שיצאו חיוביים לנגיף הקורונה. הוצאת הנַשָׂאִים מן העיר אמורה להקטין את קצב ההדבקה, בתקווה לקטיעה מלאה של שרשרת ההדבקה בעיר, מה שיביא לעצירת הסגר ולהחזרת מסלול החיים בעיר לתיקונו.

החל מהשגת ההסדר עליו הכריז פיקוד העורף בעקבות תיאומים עם עיריית ביתר עילית – החלו תושבים שנמצאו נשאי קורונה להתפנות מבתיהם. החמ”ל העירוני טיפל בפרטים הטכניים, כאשר נציגי הקהילות השונות עומדים בקשר עם ‘הקורונאים’ בעיר ומתאמים איתם את היציאה למלון.

מטבע הדברים, הידיעה כי נשאי קורונה מקבלים אפשרות לשהות במלונית ליד חוף הכינרת על חשבון המדינה – עשתה את שלה, כאשר לראשונה מוצגת אפקטיביות לעריכת בדיקה ולא מדובר עוד בסתם כניסה לסטטיסטיקת הנדבקים ללא תועלת כלשהי. התוצאה: מאות תושבים הזדרזו להיבדק. ההערכה הזהירה היא – כי פתיחת המלונית (ומלוניות נוספות שייפתחו מן הסתם בהמשך, לאחר ש’כינר’ יגיע לתפוסה מלאה) – יפתור את הבעיה כליל ויוריד את ביתר עילית מהדירוג הלא מחמיא של ‘עיר אדומה’, וכך יחזרו החיים בעיר למסלולם השגרתי.

אווירה מלוכדת

מעדויות שהגיעו ל’שערים’ במהלך סוף השבוע – השבת שעברה על תושבי העיר השוהים ב’כינר’ הייתה מיוחדת ומרוממת. התפילות, הסעודות, וההווי החברתי בין השוהים שמטבע הדברים מכירים זה את זה מהעיר ומהקהילה – תרמה לאווירה המיוחדת במקום, כאשר השוהים במקום מתייחסים לתקופה הזו כזמן של התחזקות משותפת באמונה ויודעים כי הם מקיימים את רצון הבורא בשלמות לנוכח המצב והנסיבות שהוכתבו להם משמים. יצוין, כי זוהי הפעם הראשונה שהגורמים הממשלתיים מייעדים מלונית במיוחד לתושבי עיר אחת, ויתרונותיו של המהלך – הם ברורים מבחינות רבות.

על מנת לקבל עדות מקרוב על האווירה בין כותלי ‘כינר’ בימים אלו, מערכת ‘שערים’ יצרה קשר עם הרב פ’, דמות מוכרת באחת הקהילות החסידיות בעיר, ששוהה בימים אלה עם בני משפחתו במקום. הרב פ’ נענה בשמחה לבקשתנו, והוא משתף באמצעותנו את תושבי העיר במה שעובר עליו בין כותלי המלונית.

תתאר לנו קצת מה קורה ב’כינר’…

“קורונה ב’כינר’ זה ככה: אתה מגיע למקום. דבר ראשון – יש לך מלון. תנאי מלון. אולי לא תנאי מלון לכל דבר ועניין, כי לא מחליפים מצעים כל יום ולא נכנסים לחדרים, אבל לגבי שאר הדברים – ההרגשה היא כמו במלון רגיל. פעם בשבוע מגיעים מטעם המלון לנקות, לסדר. את האוכל מקבלים בחמגשיות ליד החדר. אין ‘בר’ בחדר אוכל”.

איך האוכל באמת?

“אנשים פחות התחברו לאוכל, לא הכי התלהבו מהאוכל. אבל האווירה נחמדה, יש מניינים בשפע, אתה לא בבית סגור, תקוע בלי מניין. אתה לא צריך מסכות. יש פה מרחבים ענקיים של דשא. יש פה מיזוג אוויר נהדר במשך היום. מבחינת אנשים ואווירה – נחמד פה מאוד. יש תחושה של ‘ביחד'”.

יותר טוב מלהישאר בבית?

“יש הרבה דברים טובים בבית ויש הרבה דברים טובים במלון”.

לעצור את השרשרת

אתם מרגישים שליחות בכך שאתם מסייעים לעיר לצאת מהסֶגר?

“ככה הבנו. מצד שני, הרבה אנשים שמעו שיש אפשרות למלון, אז אנשים מיהרו לעשות בדיקות ובעצם זה מגביר שוב את נתוני התחלואה הרשמיים בעיר. אבל מצד שני, אם זה באמת אמור לעצור את ההתפשטות, כי שרשרת ההדבקה תיקטע – אז זה יכול לעזור ולהציל את העיר. אני חושש שכבר הפסדנו את הרכבת, המצב בעיר קטסטרופלי. בחכמה שלאחר מעשה – אולי היה צריך להוציא את האנשים שלא עושים בדיקות ולא אנשים שעושים בדיקות ונשארים בבית. כי מי שנשאר בבית לא מדביק הלאה. לעומת זאת, מי שלא הולך להיבדק וממשיך להסתובב – הוא מדביק הלאה והלאה ואין לזה סוף”.

אז מדוע התפנית למלון?

“שמעתי בקול חכמים. רבני העיר ביקשו, הגאב”ד ביקש, אז אנחנו עושים את זה, בתקווה שזה יעזור לעיר. צריך לזכור, שיש אנשים שיכולים לקבל את הקורונה בצורה מאוד קשה. יש אנשים – גם צעירים, אגב – שסובלים מזה מאוד קשה. אז צריך לעצור את זה, זו לא חכמה”.

איפה אתה רואה את הרשלנות של משרד הבריאות בטיפול בקורונה?

“הם היו ‘אנטי’ נגד הציבור החרדי. הם לא הצליחו לשכנע את הציבור החרדי שהם בעדם והם עובדים בשבילם. היה נראה שכאילו הם עושים הכל נגד. אוטומטית זה גרם לכך שציבור גדול לא עשה בדיקות, ובמקרה של תסמינים – נשארו בבית”.

ניסית לצאת למלונית לפני שפנו אליך מטעם הרבנים?

“לא ניסיתי”.

מישהו הציע לך?

“הייתי מאושפז יום אחד, ובמרכז הרפואי שאלו אותי אם אני רוצה לצאת למלונית. השבתי שלא. שאלו אותי אם יש לי אפשרות להיות בבית בבידוד, והשבתי שכן. אבל ברעיון, אם אתה בבית רגיל אז לא מציעים לך”.

לא צחוק בכלל

מדוע אושפזת?

“אושפזתי כי היה לי כאבים גדולים מאוד בחזה, והרופא הזמין לי אמבולנס כי הוא חשב שיש לי דלקת בשריר הלב. אחד הדברים שהקורונה יכולה לעשות – והם מפחדים מזה מאוד – זה דלקת בשריר הלב. לכן נשלחתי לבדיקות. בבית הרפואה אובחנתי שיש לי קורונה. תיארתי לעצמי מראש שזו קורונה. בתוך שלוש שעות קיבלתי תשובה חיובית. לא כמו בקופת חולים שמחכים יומיים או שלושה. אגב, אם זה היה מתנהל במהירות כזו בכל המקומות – שבתוך שלוש שעות יש תשובות – לדעתי המגפה היתה נמנעת פה בצורה בלתי רגילה, כי היו כולם יודעים מיד, והיו נכנסים מיד לבידוד ולא היו ממשיכים בינתיים להדביק.

איך אתה מרגיש עכשיו?

“ב”ה, הרבה יותר טוב”.

כמה זמן נמשכו התסמינים?

“במשך שבוע שלם הרגשתי פשוט חולה. הרגשה נוראה”.

נסה בבקשה לתאר את ההרגשה…

“שבוע שלם של כאבים. לא יכולתי לשבת על כסא. רק שכבתי במיטה. אין לך תנוחה נוחה, אתה לא יודע איפה אתה מוצא את עצמך”.

אז זו לא ‘סתם שפעת’…

“אני בכלל לא מזלזל בזה. אני הייתי באופן אישי בבדיקות. אני מאוד בעד בדיקות. אני חושב שזו הדרך למנוע מאנשים אחרים שיידבקו.

בבית היתה הדבקה? בני המשפחה נדבקו גם?

“נדבקו ממני לפחות שניים. אשתי וילד אחד בטוח. השאר אני לא בטוח”.

וכל הילדים איתך ביחד?

“כן”.

אז אתה לא יכול לצאת מהמלונית עד שהילד האחרון יוצא שלילי?

“כן. ברור שזה לא הכי נחמד לדעת שאתה ‘כלוא’ במקום שאתה לא יכול להחליט מתי לצאת ממנו, אבל יש לזה גם יתרונות. לא צריך להכין אוכל בבית ולא צריך לעבוד, ככה שיש לנו קצת ימי הפוגה. אבל יותר מדי זה יהיה כבר עונש מבחינתי. אבל איך אומרים? אני לא בן אדם שמתלונן. טוב לי ב”ה. אני מחפש ליהנות מכל דבר שהקב”ה מזמן לי. אם זה הולך בגישה חיובית – אז הכל בסדר. אנחנו צריכים להסתכל על הטוב”.

המלצה לחברים

הרב פ’ משתף את ‘שערים’ על שיחות הטלפון שהוא מנהל בימים האלה עם חבריו ומכריו:  

“אני מקבל כל היום טלפונים מחברים ששואלים אותי אם לעשות בדיקות או לא לעשות בדיקות, והאם כדאי להגיע למלונית או לא כדאי להגיע. הציבור פתאום כאילו חושב לעצמו שיש פה הזדמנות לחופש, אז אולי בואו נעשה בדיקות”…

ומה אתה אומר להם?

“עכשיו דיברתי עם מישהו ששאל אותי אם להגיע לפה. אמרתי לו: אם יש לך בית גדול ואתה לא חי ביחידת דיור קטנה – הכי טוב שתישאר בבית ואל תצא. אין כמו בבית. אבל אם צפוף לך ובני המשפחה שלך בסיכון להידבק ממך – עדיף שתבוא ותיהנה מבית מלון.

“בסך הכל”, מוסיף הרב פ’, “המעלות פה הן רבות – גם ברוחניות: אני אישית הייתי שבועיים בבית, בלי מניין לתפילה. אני לא שומע ברכת כהנים, אין לי קריאת התורה. מאז שהגעתי לפה – יש לי הכל ב”ה: יש לי תפילה בציבור שלוש פעמים ביום, מניין בשבת, קריאת התורה, ברכת כהנים. זו הרגשה אחרת לגמרי. בגשמיות וברוחניות.

געגועים למרפסות

“אגב”, משתף הרב פ’ במחשבה, “חבל מאוד שבביתר לא ממשיכים את המניינים במרפסות. זה חבל מאוד. אני מבין את האנשים – זה מאוד קשה, יש שמש חזקה, אבל יש המון אנשים שהם בבידוד והם לא יכולים להתפלל במניין. זו הזדמנות כן לפתוח שוב את מנייני המרפסות בעיר, למרות כל הצער ואף על פי שלא נעים להתפלל ברחוב. אם אפשר לזכות אנשים להתפלל במניין ולתת להם הרגשה יותר טובה בבית – אני הייתי ממליץ” (הדבר טעון כמובן את הכרעתם של רבני העיר – המערכת).

והרב פ’ ממשיך למנות את המעלות שהוא מוצא במלונית: “אתה מגיע לפה, ופתאום אין לך לחץ של מסכות. אתה מגיע לבית כנסת – אתה לא צריך מסכה. ההרגשה יותר משוחררת. יש לזה מעלות”.

לסיום, הרב פ’ מבקש להודות לעסקנים המסורים שסייעו לו לכל אורך התהליך וסידרו לו ולבני משפחתו את ההגעה למלון: “אני מבקש להודות לעסקן ר’ יצחק מאיר ברים. האיש עושה הכל למען התושבים ולמען האנשים ששוהים פה, באמת בצורה בלתי רגילה. הבן אדם הזה הוא פשוט עם לב זהב. אני רוצה להודות גם ליוסי פקשר מהעירייה על הסיוע ועל המשחקים לילדים, וגם לראש העירייה מאיר רובינשטיין. העזרה ההדדית של תושבי העיר הזו – פשוט מחממת את הלב”.

את השיחה עם הרב פ’ חתמנו באיחולי בריאות שלמה לו ולבני משפחתו, ושזכות גילוי הלב מצידו – שאולי יגרום לעוד אנשים להבין שההתפנות למלון יכולה להיות צעד של הצלה גם עבורם וגם עבור שאר תושבי העיר – יעמוד לו כזכות נצחית. 

כל מה שחדש

אור החנוכה - מאמר הגות מהרב מנחם ישראלי

כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
15:01
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות