/
/
סידור פסח כהלכתו | יותר מחודש לאחר התפרצות הנגיף בעיר: כך חגגה ביתר את חג הפסח בצל התפשטותו של נגיף הקורונה

סידור פסח כהלכתו | יותר מחודש לאחר התפרצות הנגיף בעיר: כך חגגה ביתר את חג הפסח בצל התפשטותו של נגיף הקורונה

קצב ההדבקה הגבוה והמדאיג ההירתמות הקולקטיבית למען נזקקי העיר, החולים, המבודדים והעניים עצרת התפילה המרטיטה דרך מערכות הכריזה העירוניות מנייני המרפסות שצצו בכל רחובות העיר שוועתם של בעלי העסקים שנסגרו הזעקתו של האלוף יוסי בכר שיסייע בניהול המשבר וביקור שר הביטחון בעיר מתחם הבדיקות המיוחד שסייע בהצלת חיים המתנדבים שדפקו בבתי הקשישים 'משאית השמחה' וברכת האילנות הניידת 'פסח שחל בו קורונה בביתר עילית' - פרויקט מקיף ומיוחד
כ״ז בניסן ה׳תש״פ
02:16

יומן ‘פסח קורונה’

יעקב מרגליות

ימים קשים חולפים על ביתר עילית: בתוך כל יושבי ארץ ישראל (וכמעט כל העולם, בעצם) – הפחד מהתפשטותו המדאיגה של נגיף הקורונה שולט בלבבות. מדובר במגפה לא פשוטה, שגובה קורבנות בנפש ה”י ברחבי העולם, והצורך להיזהר ממנה הוא מצוות עשה מדאורייתא, מדין “הלכות רוצח ושמירת נפש”. אין מקום לעיגולי פינות, הקלות או קיצורי דרך.

למרבה הצער, העיר שלנו נמצאת במקום גבוה, יחסית, מבחינת קצב ההתפשטות: 223 חולי קורנוה אובחנו כבר בעיר, המונה כשישים אלף תושבים בלבד. זהו אחוז גבוה ביחס למספר התושבים, שממקם את ביתר באחד המקומות הראשונים בארץ. הדבר קשור כמובן לאופי העיר ולסגנון הקהילתי של תושביה, אבל לא פוטר אותנו מחובת הזהירות הגדולה שבעתיים, כי בדיני נפשות עסקינן. בחיי אדם כפשוטו.

מדו”ח שפרסם לפני כשבוע “המרכז למידע וידע למאבק בקורונה” עולה כי ביתר עילית היא אחת הערים הבעייתיות מבחינת קצב גידול החולים, עם קצב הדבקה ושיעור חולים חיוביים גבוה מאוד ביחס לכמות האוכלוסייה. קצב ההכפלה שנמדד לפני כשבוע בעיר עמד על 1.7 – דבר שאמור להדאיג מאוד. כמו כן, בעיר נמצאים מאות רבות של מבודדים, עקב חשיפה בלתי אמצעית שלהם לנשאי הנגיף.

לגודל הצער – הגרף לא יורד, בינתיים, אלא ממשיך לעלות. ביום ראשון בלבד אובחנו שמונה חולים נוספים. לאור זאת, תושבי העיר ממשיכים להדר במצוות עשה מדאורייתא של ‘ונשמרתם מאוד לנפשותיכם’ ו’לא תעמוד על דם רעך’ ולא מחפשים קולות והיתרים. פוסקי העיר מורים לציבור שלמרות ההקלות שעליהן הכריזה הממשלה בתחילת השבוע – עלינו להחמיר ב’ונשמרתם’ ולהמשיך בינתיים עם מנייני המרפסות, להימנע מהתקהלות מכל סוג, אף לצורך תפילה וטבילה לפני התפילה, על מנת שלא להיות בגדר ‘חב לאחריני’ ח”ו.

בעניין זה יש להדגיש, כי טבעה של ההידבקות בקורונה הוא כזה שבימים הראשונים לא מרגישים שום דבר חריג. יתרה מזו: ישנם נשאים המכונים “א-סימפטומטיים” – כלומר הם נושאים את הנגיף בגופם אך לא חשים בתסמינים כלל ועיקר לכל אורך תקופת המחלה. אבל זה רק מבחינת התחושה והתסמינים; מבחינת ההדבקה הלאה – הם מהווים ‘מפגע מהלך’, בכך שהם מדביקים מבלי להבחין ומבלי לדעת.

כך שמבחינת הפוטנציאל – כל אחד עלול להיות נשא של הנגיף ולהדביק ח”ו אחרים, בהם אנשים מבוגרים או בעלי מחלות רקע שכתוצאה מכך עלולים להיכנס לסכנת חיים ממשית רח”ל. אף אחד לא רוצה להתהלך כל חייו עם מצפון מייסר שמא ח”ו הוא הוביל רח”ל ול”ע להריגת נפש מישראל. מכאן – חובת הזהירות, וזו הסיבה להוראתם של כל גדולי הפוסקים להמשיך ולהחמיר בפיקוח נפש גם במקומות בהם הממשלה מתירה משיקולים של ניסיון לשקם את המשק.

יהודים מהדרין אנו, מדקדקים במצוות. רק עכשיו סיימנו את חג הפסח – שבהם כולנו החמרנו בחומרות על גבי חומרות, דקדוקים על גבי דקדוקים. ואם בהידורי מצווה ומנהגים כך – באחת משלוש העבירות החמורות בתורה על אחת כמה וכמה. מהדרין בפיקוח נפש.

מחזות לא רגילים

יותר מחודש לאחר התפרצות המגפה בארץ – יצאנו ב’שערים’ בפרויקט נרחב שמטרתו לסכם את הפרקים עד כה במערכה נגד התפשטות המגפה.

בשורות הבאות תקראו מה עבר עלינו, תושבי העיר, בשבועות האחרונים. נתרגש יחד ממעשי החסד שראינו בכל מקום בעיר, כאשר רבים מתושבי העיר מתגייסים למען שכנים וקרובים; נפגוש את מתנדבי ‘הצלה ביתר’, שהתנדבו לתפעל את מתחם ה’היבדק וסע’; נשמע את אנשי ארגון ‘ידידים’ שהתגייסו לכלל ההתנדבויות בעיר; נכתוב על חלוקת התמיכות מטעם העירייה – ‘ביתר פמילי’, ונסקר ביקורים אצל אנשים מבוגרים השוהים לבדם בביתם.

בהמשך המסע הזה – נצטט את איש ‘קופת ביתר’ אשר יספר לנו על הצלחת הקמפיין שעליו הוכרז מעל דפי ‘שערים’, כאשר ביוזמת העיתון יצא לדרך קמפיין חירום מיוחד אשר הביא להתגייסות מרשימה ומרגשת מצד תושבי העיר שנעמדו לימין הקופה להערכתו בשיעור של כמאתיים אלף שקלים.

והיו בו, במסע הזה, גם תחנות פחות מרנינות: נתקומם יחד על עצירת היציאה והכניסה של העיר עבור תושבים ובעלי עסקים מהעיר, ללא שום הוראה ממשרד הבריאות; נזדעזע מהשוטר שהועמד בכניסה לעיר, אשר תועד כשהוא טוען ש”מצות זה לא דבר חיוני, תישארו בלי מצות”; נלין על השוטר שנתן דו”ח של 500 שקלים לכהן שירד לבדו לברך ברכת כהנים עבור השכנים שעמדו במרפסות, ונשמח יחד כאשר נקרא על משאיות השמחה שהסתובבו בעיר בימי חול המועד, ועל האנשים שהתנדבו למען הפרויקט הנפלא הזה.

נצא לדרך.

עצרת במערכות הכריזה

ביום רביעי, ערב ראש חודש ניסן, הכריזו רבני העיר על עצרת תפילה מיוחדת בה ישתתפו כל התושבים שיעמדו במרפסות, כאשר העצרת תועבר דרך מערכות הכריזה של העיר המבשרות על כניסת השבת. בנוסף, העירייה העמידה מבעוד מועד מערכות הגברה בצמתים מרכזים בעיר, ובמקביל חיברה את מערכות הכריזה העירוניות של צופרי השבת כדי שכל תושבי העיר ישתתפו בעצרת התפילה.

את המעמד פתח והנחה ראש העירייה מאיר רובינשטיין, אשר הכריז על סדר התפילה – אמירת פרקי תהילים, אמירת פרשת ‘פיטום הקטורת’, תפילת ‘אבינו מלכנו’ ופסוקי קבלת עול מלכות שמים, כאשר בסוף התפילה יתקעו בשופר כלל בעלי התקיעה בעיר. למרבה הצער, מיד בתחילת התפילה החלו תקלות שונות, כאשר מערכות ההגברה קרסו ולא הצליחו להעביר את סדר התפילה. משכך, הציבור התארגן לתפילות עצמאיות, איש במרפסתו.  המארגנים לא התייאשו, ולאחר מאמצים שנעשו בניסיון להתגבר על התקלה – מערכות הכריזה החלו לבסוף לפעול, ובשעה שמונה החלה מערכת הכריזה להעביר את התפילה מפי רבני העיר ובעלי התפילה.

התקלות הטכניות כמובן לא העיבו על תחושת ההתעוררות בציבור, ועצם היוזמה והניסיון היו מבורכים והיה בהם כדי לעורר את הלבבות. ואכן, בכל המרפסות נראו תושבים זועקים בתחינה ובתפילה להסרת רוע הגזרה ולמנוע משחית ומגפה מעלינו ומעל כל בית ישראל.

מנייני המרפסות

סמוך לשבת הגדול הכריזה הממשלה שעקב המשך ההתפשטות של הנגיף – אי אפשר יותר להתפלל במרחב הציבורי, זאת לאחר תקופה שבה נסגרו בתי הכנסת אולם אפשר היה להמשיך להתפלל ברחובות הערים תוך נקיטת ההגבלות הנדרשות.

לאור זאת התחילה התארגנות של תושבים לקיים מניינים במרפסות הבתים. מה נאה ומה יאה היה לראות את כלל התושבים המאלתרים חזנים, ספרי תורה וכל הנדרש כדי להעמיד את המניינים על תילם. הרבה שאלות בהלכה התעוררו בעניין, כאשר בני אשכנז סומכים על ה’משנה ברורה’ (ויש פוסקים שמצאו לכך סימוכין אף ב’שולחן ערוך הרב’) שאפשר להצטרף באמצעות תפילה משותפת מהמרפסות, כאשר הספרדים אינם פוסקים כך. הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף פסק כי תפילה שכזו אינה נחשבת לתפילה במניין לפי פוסקי ההלכה של עדות המזרח.

בעניין זה – שיטת עדות המזרח לגבי תפילה איש מביתו – כתב ר’ ניסים כהן לבני קהילתו את הפתרון הבא: “חברים יקרים, עלה רעיון לתפילות השבת והחג. לאחר בדיקה עם המשטרה שאמרו שזה אפשרי – ניגשתי עם הרעיון לחבר ביה”ד הרבני הרב הגאון רבי יצחק מועלם, וגם הוא אמר שזה אפשרי. לאור המצב שאנחנו נמצאים בו, אפשר להתפלל כך, וייחשב הדבר לתפילה במניין.

“הרעיון הוא כזה”, המשיך הרב כהן: “כל בניין שיש בו עשרה גברים שיכולים להשלים למניין – יתאמו שעה לתפילות, וכל אחד יפתח את דלת הבית ויעמדו בכניסה לבית ויתפללו. זה ייחשב לרשות אחת, ויהיה אפשר להתפלל. רק צריך להיזהר ולהימנע ממפגשים והתקהלויות, אלא כל אחד יעמוד בכניסה לבית. יהי רצון שהקדוש ברוך הוא ישמע את תפילתנו ויאמר לצרותינו די”.

עם הפנים לעסקים

במקביל, החלו להתבצע מאמצים למיפוי מספר החולים והחשודים כמי שנושאים את הנגיף. בעניין זה התעורר זעם בעירייה על אי שיתוף מידע חיוני וקריטי עם העירייה מצד הרשויות הארציות, בתואנות משפטיות שונות. לאור זאת, הוחלט להזמין חברה מקצועית שתמפה את מפת הקרונה בעיר כדי שהעירייה תוכל להיערך נכון.

במסגרת זאת, יצאה הודעה מטעם העירייה בנוסח הזה: “עקב התעקשות משפטני משרד המשפטים שלא להעביר את המידע על התפשטות נגיף הקורונה לרשויות – מידע המסוגל להציל חיים ולמנוע את המשך ההתפשטות בעיר – עיריית ביתר עילית, בברכת רבני העיר, שכרה על חשבונה את שירותיה של חברת ‘דיירקט פולס’, שתבצע בעיר מיפוי מקיף אודות הנגיף, במטרה למנוע את התפשטותו בעיר. בעירייה מבקשים מהתושבים לשתף פעולה עם הליך המיפוי הטלפוני שייצא לדרך בשעות הקרובות”.

בעניין זה, ‘שערים’ ניסה לבדוק מול העיריה את תוצאותיו של הסקר, אולם לצערנו טרם קיבלנו תגובה. כאשר היא תתקבל – נשמח לשתף בה את הציבור.

בד בבד, עיריית ביתר הודיעה על שורת צעדים שיעזרו לתושבים ולבעלי העסקים. בישיבה טלפונית מיוחדת אישרה מועצת העיר את ההטבות הבאות לתושבי העיר:

1. דחיית תשלומי ארנונה לעסקים עד לחודש מאי למספרם.

2. הארכת מועד הגשת הנחות בארנונה לשנת 2020 עד לתאריך 30.06 (סוף חודש יוני).

3. אושר כי כל תושב בעיר שיש לו הוראת קבע והיה זכאי להנחה בשנת 2019, יוכל להגיש תצהיר חתום על ידי עורך דין שבו יצהיר כי ההכנסה שלו לא השתנתה בשנה האחרונה – וההנחה של שנת 2019 תחול אוטומטית על שנת 2020.

4. הודעה לפיה ניתן לעשות הוראת קבע באופן מיידי דרך אתר העירייה או בדואר האלקטרוני: Gviya@5888111.co.il או בפקס שמספרו 02-5670886. מי שיגיש תצהיר חתום – יהיה זכאי גם כן להנחה אוטומטית לשנת 2020.

כמו כן, לאחר מאמצים מרובים של חברי המועצה שלמה כהן ומשה כהנא, אשר פעלו בעניין ללא לאות מול ראש העיר – הוחלט שפלטפורמת הרשת של העירייה תארח את כלל בעלי העסקים כדי שתושבי העיר יוכלו להתעדכן באופן הזה על זמני הפתיחה המיוחדים.

למען נזקקי העיר

במקביל לכך, העובדה שמדובר ב’פסח שחל בו קורונה’ – הצריכה היערכות מיוחדת.

כפי שפורסם בעיתון האחרון של ‘שערים’ לפני החג על הקריאה הנואשת של תושבי העיר לסיוע ולעזרה – כאשר לראשונה עיתון ‘שערים’ מעלה מיוזמתו את קולם של העניים – ההבנה חלחלה לכל הגורמים הרלוונטיים, וברוך ד’ – הקריאה הטבעית והמתבקשת כל כך נפלה על אוזניים קשובות. כאשר מיד לאחר הופעת העיתון הוצפה ‘קופת ביתר’ במאות טלפונים של תורמים. הדבר נחת על עובדי הקופה כהפתעה גמורה, כשבתחילה הם אינם יודעים מהיכן מגיע הגל הזה של התרומות. בתוך כמה שעות קיבלנו עדכון שלפיו רף התרומות כתוצאה מהכתבה עמד על סך של 50 אלף שקלים. כאשר בקשנו הערכה מאחד מנציגי הקופה – הוא שיער את גובה התרומות שהגיעו מצד קוראי שערים בקרוב ל-200 אלף שקלים.

מערכת ‘שערים’ מודה לכם באופן אישי על התגייסותכם למען עניי העיר דרך קופת ביתר ומברכים שתמיד תהיו בצד של הנותנים, מתוך בריאות ושמחה.

האלוף מוזעק לעיר

בד בבד, המשיכה הדאגה מפני התפשטות הנגיף, לצד הצורך לדאוג לזקנים ולמבודדים: מיד במוצאי שבת הגדול שלח ראש העיר מכתב לשר הפנים הרב אריה דרעי. במכתב דיווח ראש העיר כי ניהול משבר הקורונה בביתר גדול מדי על יכולותיה של עיריית ביתר, והיא צריכה עזרה וסיוע. שר הפנים אריה דרעי קיבל את פנייתו של ראש העיר ושלח לעיר את האלוף במיל’ מר יוסי בכר. בכר היה מפקד סיירת צנחנים וכיהן בתור מפקד אוגדת עזה. לאחר מבצע צוק איתן ריכז את תחקירי צה”ל ומונה למפקד הגייס המטכ”לי – תחום שבו הוכיח יכולות ארגוניות.

משכך, דרעי מינה את יוסי בכר להיות אחראי על הטיפול במשבר בעיר. בידו הופקד ניהול משבר הקרונה מול הרשויות, כאשר הוא מזמין לכאן את פיקוד העורף ומגייס סיוע מארגונים שונים, כמו ‘לקט ישראל’ ועוד ארגונים אשר יבואו לסייע לכלל התושבים. מפקד החטיבה המרחבית עציון, אל”מ דוד שפירא, מסר במהלך החלוקה כי: “אנו ערוכים כאן בכוחות גדולים כדי לסייע לעירייה לחלק מזון למשפחות החולים, המבודדים ולאוכלוסייה המבוגרת, ולאפשר להם לחגוג את ליל הסדר בכבוד מבלי שיהיה צורך שיצאו מבתיהם”.

שפירא הוסיף: “משימתנו כאן היא ביטוי מוחשי לערבות הדדית ולהצלת חיים. אני מאחל לתושבי ביתר עילית ולשאר תושבי הגזרה במועצות גוש עציון ואפרת חג שמח ובריא”. במשך כל החג חילקו אנשי פיקוד העורף ערכות שלמות למשפחות אשר נאלצו להישאר סגורים בבתיהם.

גם הארגון של ראש העיר, ‘ביתר פמילי’ התגייס למען המשפחות ברוכות הילדים וחילקה להם שוברים בסך 600 ₪ לכל משפחה אשר לה לפחות שבעה ילדים כ”י. את החלוקה בצעו מתנדבי הארגון ‘ידידים’, אשר עברו בית בית וחילקו לתושבים את מעטפות החג שנשלחה אליהם על ידי ביתר פמילי.

פיקוד העורף החרדי

ואם כבר מתנדבי ‘ידידים’ – כאן המקום לציין כי אחד מבכירי העירייה תיאר אותם בכינוי “פיקוד העורף החרדי”. המתנדבים פשוט התגייסו לילות כימים עבור תושבי העיר הזקוקים לכך. כל איש מבוגר או מבודד שצריך משהו – פונה אל הארגון ומקבל את מבוקשו. אם זה קניות במכולת, תרופות בגדים קניות וכדומה. מעבר לחלוקות ואריזת ארגזי מזון.

זה המקום להביע תודה מיוחדת למנהל המחוז, יקיר העיר יענקי דינין, אשר התגייס באופן אישי למען החולים והמבודדים. זכינו ללוות את דינין עד השעות המאוחרות של מוצאי שביעי של פסח בו קנה מאות לחמניות חמץ ועבר בית בית כדי לחלקם למשפחות מקרב תושבי העיר הנצרכות לכך.

סיפר לנו יהודה, תושב העיר בסטטוס של מבודד בית: “התקשרתי ליענקי, בקשתי ממנו עיתון לחג. אני נצור בבית כל החג ורוצה לקרוא משהו. לא היה מי שיקנה לי, פניתי אליו כאשר בכל חנויות העיר כבר לא היה ניתן להשיג עיתון. יענקי יצא במיוחד לעיר סמוכה וקנה לי עיתון, כדי שיהיה לי שמחת חג”.

גם על נציג פניות התושבים יענקי ברנשטיין הגיעו מחמאות. מספר לנו דוד, תושב העיר: “לצערי, אני ואשתי חלינו בקרונה, אבל שלושת ילדינו ברוך השם יצאו שלילים לקרונה. משום מה סרבו לשלוח אותם יחד איתנו למלונית. פניתי ליענקי ברנשטיין והוא פעל מול קופת החולים שיאשרו את הצטרפותם אלינו. לאחר כל זאת אשתי נשלחה לטבריה ואני לירושלים, פניתי שוב ליענקי, והוא בעבודה חרוצה וזריזה עזר לנו לאחד את המשפחה, וכל זה במהירות ויעילות ואכפתיות”.

שר הביטחון מבקר

בתוך כך המשיכו להתפרסם נתונים מדאיגים על העלייה של מספר החולים בתוך העיר. לצד זאת התעוררה תרעומת בשל העובדה שמשרד הבריאות סירב לשתף את המידע כמה מתוך מניין החולים העולה בצב מדאיג הם מתוך אותה משפחה גרעינית. ההבדל הוא משמעותי, כיוון שבמידה ומדובר בכמה בני משפחה המתגוררים באותו בית – הרי שזהו קצב הדבקה סביר ובלתי נמנע; לעומת זאת, עם מדובר בבתים רבים – הרי שזהו נתון מדאיג מאוד המלמד על התפשטות ויראלית של הנגיף ברחבי העיר.

וכך נאלצים מקבלי ההחלטות להתייחס למספר המתפרסם, והוא בהחלט מדאיג, ולנסות להיאבק בכל כוחם במגפה. לאור הפרסומים על ההתפשטות ומצב החירום בעיר – שר הביטחון נפתלי בנט הגיע לביקור שמטרתו הייתה לראות את התנהלות משרד הביטחון בעיר.

בסיום הסיור פרסם בנט הצהרה קצרה. כך אמר: “סיימתי כרגע ביקור בעיר החרדית ביתר עילית. ראש עיר מצוין, מאיר רובינשטיין, לצד האלוף (מיל’) יוסי בכר. האוכלוסייה צעירה מאוד. ממקדים מאמץ על הגנה מוגברת על הקשישים בעיר. מח”ט הגיזרה ופיקוד העורף ימשיכו להעניק תמיכה ולחלק מזון למבודדים בעיר. בעזרת השם וביחד – ננצח”.

כאמור, רף הלחץ עולה ככל שגרף החולים נוסק כלפי מעלה, והעירייה נוקטת בצעדים מחמירים מעבר לתקנות והוראות משרד הבריאות. יחד עם זאת נציין, כי לולא הנזקים והצער ועגמת הנפש שחלק מהצעדים גרמו לתושבים היינו מהללים את עודף הזהירות אבל לצערנו לא כך היה בכל המקרים, וישנם דברים – אולי מתוך כוונה טובה – שהתנהלו באופן שגרם צער ועוגמת נפש מיותרים לתושבים.

כך למשל, העירייה ביקשה מהמשטרה להעמיד חסימה בכניסה לעיר (כך לפי גורמים רשמים במשטרה שהגיבו לפנייתנו אליהם תוך כדי האירוע). השוטרים לא אפשרו כניסה ויציאה מהעיר, גם למטרות חיוניות ולצערנו גם לא לבעלי עסקים בתוך העיר.

אין יוצא ואין בא

כמה וכמה בעלי עסקים תיארו באוזננו את הנזקים שנגרמו להם מכך שלא אפשרו את כניסתם באופן דקרוני, כאשר כל זה נעשה על דעת העירייה, ללא שום הוראה מגורם רשמי. בעל חנות ירקות בעיר סיפר כי שתי משאיות עמוסות סחורה שהזמין – אולצו לחזור חזרה כי לא אפשרו את כניסתם. גם רופאים ואחיות נחסמו בכניסה, ובוטלו תורות לאנשים שחיכו להן חודשים עקב הנחיות העירייה. אחות מקופת חולים ‘כללית’ אשר החליטה לא להיכנע – עשתה מסע רגלי מתחנת הדלק סונול עד העיר, כדי שיאפשרו לה לתת טיפול לתושבי העיר.

רבים מבעלי העסקים התאגדו יחד ולקחו עורך דין כדי לתבוע את אלו שגרמו את הנזק. גורמים מקהילת בעלי העסקים בעיר טוענים בשיחות עם ‘שערים’, כי “דווקא כשזה נוגע לפרנסה שלנו – העירייה מחליטה לקחת את החוק לידיים ואוכפת הוראת אשר לא ניתנו, כאשר במקביל לא נעשו צעדים נגד הפרות ברורות של הנחיות משרד הבריאות; אם זה מוסדות לימוד אשר פעלו עד ז’ ניסן וכדומה”.

בעלי העסקים מוסיפים: “אין אנו דורשים שהעירייה תתערב, כמו שהיא לבד פרסמה שבתי החינוך כל אחד יעשה לפי רבותיו. אבל למה להחמיר עלינו – בעלי עסקים תושבי העיר? מדוע לא לאפשר כניסת פועלים מבלי שהעירייה תתבקש לזה על ידי מישהו וכך לגרום נזק לעשרות תושבים באופן ישיר? מדוע לא לאפשר כניסה של רופאים ואחיות, לא לאפשר יציאת עובדים למקומות העבודה, והכי גרוע – לא לאפשר כניסת בעלי עסקים בערב חג?”

בעלי העסקים מזכירים, כי “נכון שככל הנראה, הפעולות מגיעות ממקום טוב ואכפתי לתושבי העיר, אבל תחינתנו למקבלי ההחלטות היא אחת: אנא, התחשבו בנו, התייעצו איתנו, כמו שעשיתם בעבר. תלמדו למשל מראש עירית ירושלים משה ליאון, אשר התנגד לכל סגר על האזורים החרדיים ואף פנה למשרד הבריאות בלקיחת אחריות אישית כדי שבעלי העסקים בשוק המקומי יחזרו לפעול”.

בעלי העסקים ששוחחו עם ‘שערים’ מדגישים: “הביקורת איננה אישית חלילה. אנחנו יודעים על הרבה פעולות טובות שנעשות למעננו. אבל יש מקום לבוא לקראתנו ולא לגרום לנו נזק בעקיפין. בדרך אגב, בעיר מודיעין עילית – שהיא עיר עם רמת סיכון גבוהה יותר במקצת מאשר ביתר – העירייה אפשרה כניסה ויציאה חופשי ללא הגבלות, בהתאם לתקנות של משרד הבריאות”.

שערוריית המשטרה

אם לא די במצוקה שתוארה לעיל – חרדים רבים ברחבי הארץ התקוממו לשמוע את דבריו המתועדים של שוטר שעמד במחסום העיר והקליט את עצמו בפני מצלמה של אחד התושבים (כאשר כל המחסום והמניעה של התושבים לצאת החוצה היא לא חוקית לכאורה).

וכך אמר השוטר: “אני שוטר (הערת המערכת: כאן ציין השוטר את שמו). על פי הנהלים, אין לצאת להביא מצות מחוץ לעיר. מצות זה לא פיקוח נפש. ניתן לצאת אך ורק עם אישור עובד חיוני או לצרכים רפואיים דחופים. בן אדם לא יקרה לו כלום אם לא יהיו לו מצות לפסח. אין מה לעשות. אנחנו במצב בריאותי בעייתי, בריאות הציבור מעל הכל, מעל המצות ומעל המקווה”. העובדה ששוטר עומד לבקשת עירית ביתר עילית – על פי הטענות שנשמעו במשטרה – ואינו מאפשר יציאה מהעיר כאשר אין שום נוהל ממשלתי שאוסר זאת, וברוב חוצפתו מחליט לנו האם מצות זה פריט חיוני או לא – הביאה להתמרמרות בקרב רבים.

ככלל, האופן שבו פעלה המשטרה בעיר לא הסב נחת לרבים מתושבי העיר. לצד ההבנה כי הפעילות חיונית למען בריאות הציבור – יש דרך נאותה לעשות זאת, ויש פעולות שבעיקר נועדו להתריס, והן נובעות לרוב מאווירת ההסתה הנוראית ששוררת בכלי התקשורת מאז סומנה העיר החרדית בני ברק כנגועה ביותר בקורונה.

הנה אחד המקרים היותר מקוממים: באחד הבקרים קיימו שכנים באחד הבניינים ברחוב פנים מאירים מניין שחרית במרפסות, כפי שמקובל בימים האלה לאור הנחיות משרד הבריאות. בחזרת הש”ץ, אחד השכנים יצא מחוץ לבניין על מנת לברך את מתפללי המניין בברכת כהנים. הכהן, שנזהר לא לצאת מעבר למאה המטרים המותרים בחוק, נדהם לגלות בסוף הברכה צמד שוטרים שעברו במקום כשהם מודיעים לו על כוונתם לרשום לו דו”ח. לא עזרו ההסברים והטענות נפלו על אוזניים ערלות…

הדו”ח נכתב, וקנס לא מוצדק, וייתכן שגם לא חוקי, בסך 500 ש”ח – הוטל על הכהן. השכנים – מתפללי המניין הנדהמים, התארגנו בתוך דקות ספורות לכיסוי הדו”ח, כשבתום ההתרמה הקצרה נאסף סכום של 1400₪ שהועברו בשלמותם לשכן הכהן כשהוא יוצא ברווח גדול כאשר קיים סיכוי גבוה שהדו”ח יבוטל גם כך לאחר שיגיש ערעור, מכיוון שעל פי חוק מותר לצאת עד מאה מטר לכל מטרה.

כך או כך, הייתה זו אחת מברכות הכהנים היקרות בהיסטוריה…

בין אכיפה לרדיפה

היד הקשה של המשטרה חזרה על עצמה גם בנתינת דוחות לעובדים שבאו לנקות בניינים לקראת החג בעיר. המשטרה נתנה דו”ח בסך 5,000 שקלים לפועל מירושלים שבא לעשות עבודת ניקיון באחד הבניינים, דבר שאין לגביו כל הגבלה חוקית. קנס נוסף, בסך 500 שקלים, ניתן לעוזר שבא איתו. אין לכך שום הגיון והצדקה, במיוחד לאור העובדה שתושבים רבים מרגישים כי פעילות המשטרה בעיר עברה כבר את הקו שבין אכיפה לרדיפה.

על פי טענת בחורי ישיבה בעיר, לאחר ישיבת הממשלה הטלפונית שנערכה בארבע לפנות בוקר ובה עברה ההחלטה של נתינת קנסות למי שלא ייצא לרחוב כשהוא לבוש במסכת הגנה – בשבע בבוקר המשטרה בעיר כבר עצרה על פי הטענות את בחורי הישיבה ורשמה להם דו”ח על אי לבישת מסכה, וזאת כאשר עדין התקנות עוד לא פורסמו ברשומות.

יש עוד הרבה טענות על המשטרה – אבל גם על התנהלות מחלקת הביטחון העירוני נרשמה תרעומת. תושבים סיפרו שאנשי הביטחון העבירו מידע למשטרת ישראל על קיום מניינים – גם כאשר הם התקיימו לפי כל ההנחיות. באופן שדי חזר על עצמו – המשטרה הגיעה דקות אחדות לאחר שרכב הביטחון עבר במקום והחליט לעצור כדי להזמין ככל הנראה את המשטרה.

בעניין הזה, רבים מתושבי ביתר מתמרמרים וקוראים לעיריית ביתר בחריפות רבה. אחד התושבים הבולטים אמר זאת כך בשיחה עם ‘שערים’: “אל תשתמשו בכספנו כדי להענישנו. בבקשה שקלו מחדש את השכרת המקום למשטרת ישראל שפועלת מתוך העיר ומנצלת זאת נגדנו לכאורה. רק רעות ורדיפות קיבלנו מאז שהמשטרה כאן. קנסות ודוחות נהפכו להיות מנת חלקנו יום יום שעה שעה. אין אנו מעוניינים לא בטובתם ולא ברעתם ושבבקשה יחפשו להם מקום אחר להתעלל”.

תושב אחר מספר ל’שערים’ כי באחד הימים נכנס לישוב הסמוך אלינו, ‘צור הדסה’, שם העסקים היו פתוחים בלי הגבלות ובלי אכיפות. נתינת הדוחות של המשטרה ביום הראשון של החמרת ההנחיות, על סך של חמשת אלפי שקלים – לא נראתה שם. “מהם פוחדים; אותנו קל לרמוס ולרדוף”, אומר עד הראייה, ומציין: “זה כאן בביתר, אבל זה גם בירושלים ובבית שמש ובכל אזור חרדי. זה מזמן כבר לא דמיון או חלום, אנו נמצאים בעיצומה של רדיפה אישית על ידי משטרת ישראל אשר מפלה בין דם לדם. הגיע הזמן לעשות סוף להתעללות בנו במסגרת החוק”.

מערך בדיקות יעיל  

הימים נוקפים, קצב ההדבקה בעיר ממשיך לעלות, ולאור ריבוי המקרים – מחליטים במד”א יחד עם ארגון ההצלה המקומי ‘הצלה ביתר’ אשר בראשו עומד ר’ שימשי גרוסברגר ואיתו סגנו הרב יוסי רייניץ – לצאת למבצע בדיקות נרחב. רייניץ לקח על עצמו את ניהול הפרויקט של מערך הבדיקות, כאשר לראשונה בארץ – כל מי שרוצה יכול לבוא ולהיבדק, ולא רק בעלי תסמינים או כאלה ששהו בקרבת חולים מאומתים.

מנהלי המוקד העירוני נחלצו להסיע את אלו אשר אין להם דרך להגיע למתחם הבדיקות, ברחוב אוהל שרה בעיר. היות ורוב מתנדבי הארגון הם יהודים בעלי זקנים ב”ה – דבר שמקשה על התמגנות הרמטית באזור הפנים – גייס רייניץ מתנדבים מהיישובים הסמוכים כדי לבצע את הבדיקות לתושבי העיר. זה קורה כאשר מדי יום העירייה מקדישה את קו ההודעות שלה לטובת מערך הבדיקות ועידוד אנשים ללכת להיבדק.

בשיחה ל’שערים’ אומר רייניץ: “צריך להודות למד”א, למשרד הבריאות, וכן לעירייה ולעומד בראשה – על ההתגייסות לשם כך שמערך הבדיקות יצליח. ב”ה ההיענות היא טובה, ואנשים באים להיבדק – אם כדי לשלול כל חשש שהם נושאים את הנגיף, ואם חלילה כדי לגלות שהם נשאים ואז יידעו להיזהר, להיכנס לבידוד או לנסוע למלונית, ולא להדביק אחרים ח”ו, בהם בני משפחתם או סתם אנשים הנקרים בדרכם”.

בשיחה עם ‘שערים’ מספר אחד מתושבי העיר המתגורר ברחוב החוזה מלובלין: “סבלתי מתסמינים שעוררו אצלי חשד שיש לי קרונה. התקשרתי למד”א כמה פעמים והבטיחו לבוא לבדוק אותי בביתי, ולכן לא ראיתי לנכון לנסוע למתחם הבדיקות המיוחד בעיר. לאחר שראיתי שהבדיקה מתמהמהת – פניתי לאחד מעסקני העיר, והוא הפנה אותי ליוסי רייניץ. היה זה בשעה שבה המתחם כבר היה סגור. הרב רייניץ נכנס לסיפור ודאג שיגיע צוות מיוחד לבדוק אותי במהירות וביעילות”.

צריך לקחת בחשבון שהמתנדבים ויתרו על ימי השהות בבית בימי חול המועד כדי לסייע ולקיים את מערך הבדיקות ועל כל תושבי העיר להודות להם על מה שהם פועלים בס”ד כל השנה, ובמיוחד בעת המורכבת והמאתגרת הזו בה הם מפעילים את המתחם בהצלחה יוצאת דופן.

שריפת חמץ פרטית

וכך, בצל הדאגה והחשש מפני התפשטות המגפה – הכניסו תושבי ביתר עילית בתוך כל עם ישראל את חג הפסח. מרכזי הקניות היו סגורים השנה, כאשר החנויות השונות מפעילות מערך משלוחים טלפוני עד הבית. ליד המרכולים הגדולים נראו תורים ארוכים של אנשים שהוכנסו טיפין טיפין בהתאם להגבלות.

לאור המצב, ובצעד אחראי שנועד להציל חיי אדם – העירייה ביטלה את הגעלות הכלים המרכזיות אליהן הורגלנו בשנים הקודמות. גם מכירת החמץ המסורתית בבתי הרבנים או בבתי הכנסת נעשו השנה באמצעות  הטלפון ובאמצעים אחרים. החמץ נמכר על ידי ‘שליחות’ לגוי-של-שבת המיתולוגי של העיר, פאר’ג דהאר, בידי הגאון הרב איצקוביץ אשר ייצג את כלל חברי בית הדין.

גם שריפות החמץ הציבוריות אשר מדי שנה מופעלות בצורה מופתית ומסודרת בוטלה מכורח הנסיבות והתושבים נאלצו לקיים את המצווה באופנים אחרים דוגמת שפיכת אקונומיקה על החמץ באופן שהוא ייפסל מאכילת כלב, כפי פסיקתם של רבני העיר, או על ידי שריפה קטנה ומקומית אשר הזכירה את שריפת הפתילות של מוצאי החנוכה.

העירייה הנפיקה לכבוד החג חוברת מהודרת אשר הופקה על ידי ר’ אברהם רכטשפר, מנהל המערכת של עיתון ‘המבשר’ אשר גייס את כתבי ועורכי העיתון למען העיר. החוברת כללה תשבצים, משחקים וסיפורים כפי שראיתם בוודאי בתיבת הדואר שלכם.

‘הלל’ במרפסת

באופן מפתיע, דווקא עם כניסת החג החלה האווירה בעיר להפוך ממתוחה ומדאיגה – למרומֶמת ומעודדת למרות הנסיבות. התושבים הנצורים בבתיהם הבינו שרצון השם הוא שהשנה נחגוג את החג במתכונת אחרת, בהתרוממות רוח על אף התנאים המיוחדים וחוסר היכולת לצאת מהבית ולהתארח איש אצל משפחתו המורחבת.

וכך, לקול צלילים של נעימות החג נכנס חג החירות בביתר עילית. אמירת ההלל נשמעה בכל הרחובות, כאשר כל תושבי העיר עמדו במרפסות והשתתפו בהלל וההודיה לקב”ה שעשה ניסים לאבותינו ולנו בימים ההם בזמן הזה.

בליל הסדר, בשעה שמונה וחצי, בערב נשמעה מקהלת ‘מה נשתנה’ מפי ילדי העיר מהמרפסות, כחלק מיוזמה ארצית מרגשת שזכתה לעידודם של גדולי ישראל, ואשר מטרתה הייתה להביא את שמחת החג לבתים בהם שוהים אנשים מבוגרים לבדם. מרגש היה לראות את האחדות בעם ישראל אשר דאגו גם לתושבים המבוגרים שבינינו שזכו לשמוע גם את ארבע הקושיות, ואת שירי ההלל המיוחדים.

גם בבוקר החג חזרו מנייני המרפסות, וכך לאורך כל ימי החג בהם זכו תושבי העיר לקיים את מצוות השם בשמחה ולהתפלל מתוך טוב לבב בדרכים יצירתיות שמצד אחד שומרות על ההנחיות ומחמירות בפיקוח נפש, ומצד שני מאפשרות תפילה יחד עם הציבור.

שמחה במשאית השמחה

בימי חול המועד – בהם לא התאפשר לילדי העיר לצאת עם הוריהם לטייל כמסורת ימי חול המועד – תפסה את תשומת הלב יוזמה קטנה שהפך למשהו גדול ומשמח – זוהי יוזמת ‘משאית השמחה’.

הוגה הרעיון הוא איש החסד חונא דייטש, ואיתו היזם רובי שיינברגר. השניים החליטו לשמח את תושבי העיר על ידי שירים ומוזיקה ברחובות העיר. בכל יום זכה רחוב אחר לביקור מיוחד של צוות המשמחים, שהתמקמו בקרן הרחוב והחלו לשמח, כאשר כל זה הם עושים בהתנדבות וללא כל סיוע.

לקראת שבת חול המועד התגייסה העירייה גם היא ליוזמה וקישטה את המשאית של אגף שפ”ע כדי שתהפוך ל’משאית שמחה’ כפי שראינו בכל הערים החרדיות בארץ. על המשאית הורכבה תזמורת, וכך התאפשר לכל תושבי העיר ליהנות מהשירים היפים ומהזמרים המיוחדים אשר הצטרפו לשמח את כלל תושבי העיר.

בימי חולו של מועד היוזמה עלתה מדרגה, ולמען העניין גויס המפיק הנודע מהעיר, מרדכי רבינוביץ מ’טיפ הפקות’, אשר בנה באופן מהיר ויעיל חופה מיוחד שעיטרה את המשאית. וכך הפכה המשאית לחגיגית במיוחד. כל יום בחולו של מועד עברה המשאית בשכונה אחרת, כאשר כלל ילדי העיר שמחים יחד איתה.

מרגש היה לראות כיצד המשאית נעצרת ליד בתים של אלמנות ואנשים הזקוקים לשמחה יותר מהרגיל, כדי לשמח אותם באופן מיוחד.

ביום שלישי, ערב שביעי של פסח, הגתה העירייה יוזמה מיוחדת – ברכת האילנות ניידת. לשיירה המרקידה הצטרפה נגררת קטנה ועליה עצים מלבלבים, כדי שתושבי העיר יוכלו לברך את ברכת האילנות מבלי לצאת מהבית. את השיירה נווט קמב”ץ העיר יוסי יונה וצוות מאנשי הביטחון של העיר.

גם מסורת ה’מימונה’ של יוצאי עדת מרוקו לא נשכחה, ובמוצאי שביעי של פסח הסתובבה המשאית יחד עם ר’ ניסים כהן האגדי ושימחה את תושבי העיר בשירים המסורתיים, כשאליו מצטרפים ראש העיר, ממלא מקומו יהודה עובידי, וחבר מועצת העיר דוד כהן. המימונה הניידת נמשכה עד לשעה אחת בלילה כאשר אקורד הסיום של החג היה מיוחד.

נציין שנערכו גם יוזמות מקומיות של שמחת חג: אחד מהם היה של העסקן שרגא הופמן, יחד עם קלידנים וזמרים שלקחו על עצמם לשמח שעות על גבי שעות את תושבי רחוב מוצפי והאזור. ברחוב אוהב ישראל היה זה ר’ אריה קרישבסקי – מארגן מניין המרפסות ברחוב שקולו כחזן נישא ברמה למרחקים. הוא הביא תזמורת למרפסת ביתו, ושימח את תושבי הרחוב במשך שעות ארוכות. למחרת זכו התושבים ברחוב לשמחה נוספת – תזמורת שניגנה הפעם ממרפסת ביתו של איש התקשורת ר’ אורי רווח, אשר חגג באותו יום בר מצווה לבנו.

מבצע ‘הקש בדלת’

כידוע – “לא ניתנו מועדים אלא כדי לעסוק בהם בתורה”, וגם חלקה העיקרי והחשוב מכל של לימוד התורה לא נשכח. סגן ראש העיר דודי זלץ ארגן מערכת טלפונית של שיעורים של מגידי שיעורים לכלל הקהילות. ראוי גם להזכיר את המכירה המוזלת הראשונה למכירת מסכות פנים שארגנה לשכת סגן ראש העיר, כאשר לראשונה הוריד את המחירים למחירים שפויים וסבירים.

בשעות אחר הצהריים של יום רביעי דחול המועד, מסר חבר הבד”צ ורב קהילת חסידי צאנז בביתר עילית, הגאון רבי אברהם שרגא שטיגליץ, שיעור תורה מיוחד במרפסת ביתו. הרב עסק בשאלות בהלכה שקשורות לנגיף הקורונה.

לקראת שביעי של פסח הגיעה אלינו הידיעה המדאיגה מארגון ‘ידידים’ אשר יזמו ביקורי חג בבתיהם של אנשים מבוגרים אשר לא יצרו קשר זה מספר ימים. לצערם, הם פגשו אנשים עצובים אשר לטענתם נשכחו ונעזבו מבלי שמישהו ידרוש בשלומם. חבל שדבר שכזה דבר קורה אצלנו בעיר שמבוססת על ערכי הערבות ההדדית.

בהודעה שפרסם הארגון נאמר: “מתנדבי ידידים עוברים עכשיו במבצע הקש בדלת אצל קשישים שלא ענו לטלפונים של פיקוד העורף. יש קשישים שלא ראו אנשים מעל חודש, והם בהלם שמישהו מתעניין בהם. הם מתרגשים ורוצים מאוד לדבר עם המתנדבים.

בשיחה ל’שערים’ אומר יו”ר הארגון בעיר, כי מדובר בכ-850 קשישים המתגוררים בעיר, וחלקם היו במצב נפשי קשה. “זוהי קריאה עמוקה לחשבון נפש. חשוב מאד בזמנים כאלו לראות את החלש והזקן והמבוגר. להוסיף תשומת לב לכל אחד, בפרט לחלשים מאיתנו. אם אתם לא יודעים איך לדאוג להם – לפחות תתקשרו למוקד העירוני, לאחד מחברי העירייה או לגורם מוסמך בעירייה. הם לא מלאכים, אבל ברגע שהם יודעים – הם מתגייסים. ולמחלקת הרווחה מופנית בקשה מיוחדת: תהיו ערניים יותר; מדובר בהורים ובסבים שלנו אשר לצערנו, בגלל המצב הם מבודדים. לחלק מהם אין אפילו ילדים בתוך העיר נא תשומת ליבכם”.

@@@

וככל שהיו שבעת ימי החג מקודשים ומרוממים – כך היה גם סיומו המרגש של החג. מי לא התרגש בחצות ליל שביעי של פסח לשמוע את השירה והרינה יחד כלל תושבי העיר, איש ממרפסתו וחצרו. שלל מיני ניגונים נשמעו וכולם יחד הודו והמליכו. אין אפשרות לשכוח את הלילה הזה.

רבות בשנים עוד ידובר מחגיגת פסח תש”פ, שבהם הוכחנו את דבקותנו במצוות בוראנו גם מתוך הקשיים והאתגרים. ויה”ר שבשנה הבאה נחגוג מתוך חירות אמיתית, בבריאות שלמה, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות