/
/
נערכים לראש השנה תחת סגר | בעלי התקיעה נערכים, בעלי התפילה מתכוננים, ורק בממשלה משדרים עדיין בלבול וחוסר אחידות

נערכים לראש השנה תחת סגר | בעלי התקיעה נערכים, בעלי התפילה מתכוננים, ורק בממשלה משדרים עדיין בלבול וחוסר אחידות

כ״ז באב ה׳תש״פ
19:55

שבתי בבית השם

יעקב מרגליות

בסוף השבוע הזה (יום חמישי) יישמע קול השופר, וקול הקורא ‘אלול’ יהדהד ברמה בהיכלי התורה והישיבות, בסמינרים ובבתי החינוך, ובכל בית של יראי השם וחושבי שמו. אם בכל שנה ושנה קול השופר של אלול מעורר לתשובה – השנה, עם כל המצב שסביבנו – ההתעוררות עצומה שבעתיים.

ולצד ההיערכות הרוחנית – קיימת גם דריכות טכנית: זהו חודש אלול הראשון מזה עשרות שנים, שבו חוסר הוודאות שולט בכל: כיצד יתקיימו התפילות בראש השנה? האם יתאפשר להתכנס במרכזי החסידויות הגדולים, בראשות האדמו”רים, כמדי שנה ברוב עם הדרת מלך? האם תתאפשר תפילה במניינים המרכזיים של ‘חניכי הישיבות’? האם תהיה אפשרות להתפלל לפחות בבתי כנסיות שכונתיים בצורה נוחה, כפי שהתרגלנו מאז שעמדנו על דעתנו?

ולחסידי ברסלב הרבים מתווספת תהייה משלהם – האם תהיה אפשרות לנסוע השנה לאומן כנהוג בחסידות לפי בקשתו של הרה”ק רבי נחמן מברסלב זיע”א?

חוסר ודאות. ערפול. תהייה גדולה – שולטים בכל. ובצל אי הוודאות הזו, אנו נכנסים לחודש הרחמים והסליחות, מגששים את דרכנו ואיננו יודעים כיצד להתארגן.

בימים האחרונים הודיע ממונה הקורונה מטעם הממשלה, הפרופסור רוני גמזו, כי “שוקלים לעשות סגר בראש השנה, כמו שהיה בפסח, כדי למנוע התקהלויות”. המשמעות היא, שמבחינה חוקית, ייתכן שלא יתאפשר להתכנס בבתי הכנסת, וכי החלופה בלית ברירה תהיה מניינים קטנים בחצרות וברחובות.

גם אם התפילות יתאפשרו בבתי הכנסת – בתקווה שאכן כך יהיה בעז”ה – ברור כי המתכונת תהיה מצומצמת, תוך הגבלת מספר המתפללים שיכול להתכנס בכל חלל סגור. דבר שיצריך את פתיחתם של מניינים רבים בכיתות לימוד, בשיטת ה’קפסולות’, בחצרות וכדומה. 

אם אכן יתנהלו תפילות הימים הנוראים במתכונת הזאת – הדבר מצריך היערכות יוצאת דופן, מכיוון שייווצר ביקוש גדול לבעלי תקיעה, בעלי תפילה וכן הלאה.

מלבד החריגה מכל מה שאנו רגילים בכל שנה – המתכונת המיוחדת הצפויה מצריכה להיערך מבחינת בעלי התפקידים בתפילות הימים הנוראים. בכתבה שלפניכם, ‘שערים’ ינסה אפוא לעשות סדר, ולהצביע על התחומים המרכזיים שבהם ראוי להיערך לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה, בצל המצב הנוכחי והחשש העולמי ששולט בכל.


‘תקיעות’ למבודדים

התחום הראשון שבו צריך להיערך – הוא הכשרת בעלי תקיעה במספר גבוה בהרבה מהקיים. אם בכל קהילה ממוצעת יש ‘בעל תוקע’ ועוד אחד או שניים שיכולים לשמש לו כגיבוי – השנה, עם ריבוי המניינים בכל בניין או שניים, בכל חצי רחוב וכדומה – צפוי ביקוש גדול לבעלי תקיעה. מה שמצריך רבים להשיג שופר ראוי ולהתאמן כיאות. לצד זאת – ולא פחות חשוב מכך – יש צורך להיערך עם לימוד ההלכות ועשיית ההכנות כדי להיות מוכנים לימים הנשגבים.

התחום הנוסף הוא כמובן בעלי תפילה שיהיו מרוצים לקהל, בעלי קול ערב ויכולת להתפלל באופן שיעורר את ציבור המתפללים. בעניין זה, ‘לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא וייטול’; נדרשת מיומנות, מקובלוּת בציבור ועוד תכונות הנדרשות מבעל תפילה.

לצד הצורך להיערך במתכונת חריגה – התפרסמו בימים האחרונים פתרונות יצירתיים, דוגמת הקמת אוהלים במרחבים פתוחים, חלוקת התפילות לפי שעות – תפילת ותיקין וכדומה – ועוד פתרונות. עסקני הקהילות אמורים להתכנס לדיונים שבהם יתקבלו החלטות בהתאם להנחיות, והדבר יצריך איתור בעלי תפילה, השגת ספרי תורה וכדומה.

עניין נוסף שמצריך היערכות מיוחדת – הוא המבודדים: בעלי קורונה, או כאלה שנחשפו לחולה מאומת, וכן זקנים ואנשים שנמצאים בקבוצות הסיכון וסגורים בבתיהם. צריך לדאוג להם לתקיעת שופר באופן כלשהו. לדוגמה: לארגן תקיעת שופר ברחובות, כאשר המבודדים יוכלו לשמוע ולצאת ידי חובה ממרפסת ביתם.

בשבועות הקרובים נלווה ב’שערים’ את ההיערכות לראש השנה בצל המצב. הקוראים מוזמנים לשלוח פתרונות, וכמובן שנביא את דבריהם של הגורמים הרשמיים בקהילות ובמערכת העירונית, על מנת שנוכל להיערך לימי הרחמים באופן המושלם ביותר לאור המצב.

מסרים מבולבלים

מה מתכוונת הממשלה לעשות? האם הכוונה היא להכריז על סגר כללי, בדומה לזה שהיה בחג הפסח האחרון – דבר שמשמעותו סגירה רשמית של בתי הכנסת ח”ו – או שתותר תפילה תחת הגבלות בכמות המתפללים וכדומה? דומה שגם בעניין הזה שורר חוסר בהירות כללי. לא נותר לנו אלא לצטט את דבריהם של הגורמים המוסמכים (שגם הם נשמעים, למען האמת, מבולבלים למדי) כדי לנסות ולהבין את הצפוי לנו בחודש החגים מבחינת ההגבלות הממשלתיות.

שר הבריאות, יולי אדלשטיין, אמר בשבוע שעבר בדיון בכנסת, כי “סגר זה הכדור האחרון שנשאר לך בקנה. אם אתה מביא לסגר כללי ותוך שבועיים-שלושה אתה באותה רמת תחלואה, אז אתה צריך להרים ידיים מול המחלה. לכן אנו עושים הכל כדי לא להגיע לשם”.

הדיון התקיים בכנסת לדרישת הסיעות החרדיות, תחת הכותרת “אפליית בתי הכנסת בהגבלות מחמירות, תוך עיוות נתוני ההדבקה”. בבקשה לדיון נכתב כי “בעוד המדינה מתירה הפגנות כמעט ללא הגבלות, מקלה בהגבלות לבתי מלון, מוסדות חינוך, אתרי בילוי ועוד, מגדירה ‘תו סגול’ ו/או קובעת מגבלות המותאמות לגודל השטח למגוון תחומים – הרי שבבתי הכנסת, הממשלה מגבילה את מספר המתפללים באופן קיצוני, בלתי מידתי ובלי לקחת בחשבון את גודל אולם התפילה”.

עוד נטען בדברי ההסבר כי “כדי לתייג את בתי הכנסת כמקום עם שיעורי הדבקה גבוהים, יצר משרד הבריאות הגדרה כוללנית של ‘מוסד דתי’ והכליל בתוכו בתי כנסת, מקוואות, ישיבות וכוללים – בעוד ברור לכל שאין כל קשר בין המקומות השונים, ובכך העלה את שיעורי ההדבקה ויצר רושם כאילו התחלואה בבתי הכנסת היא מהגבוהים, בעוד שהתחלואה בבתי הכנסת היא מינורית”.

אדלשטיין ניסה להגן על האפליה וטען: “חבל מאוד שלצד הקפדה יפה של הציבור בתחומים שונים, כמו עטיית מסכות או התנהלות בבתי מלון, יש ניסיונות להתחכם. שולחים לי כל מיני הזמנות כמו ‘נבוא להפגין לכבוד חתן וכלה שמתחתנים’. אז יעשו אירוע שיוביל לשרשראות הדבקה, ובסופו של דבר אף אחד לא ירוויח. אנחנו עושים הכל כדי למנוע סגר, אבל זה תלוי מאד בשמירה על ההנחיות”.

מצדיקים אפליה

אדלשטיין ניסה להגיב לטענות, ואמר בדיון: “ברור שמקום סגור הוא יותר מסוכן. לכן עדיף לנו לקיים פעילויות בחוץ ולא בפנים. לא חשוב אם זה תפילה או מסעדה”. הוא טען, כי “נכון שאחרי המציאות הקשה של מרץ-אפריל הציבור החרדי מקפיד ברובו על ההנחיות, אבל זה גם לא סוד שכחמישים אחוז  מהתחלואה היא בציבור החרדי והערביף כי משפחות חיות בצפיפות בשטח מצומצם. כשנדבק בחור אחד כל המשפחה בסכנה. עשר הרשויות האדומות במדינת ישראל הן מהציבור החרדי והערבי וערים מעורבות. אנחנו מסתכלים על הנתונים האלה וחושבים איך בחגי תשרי לא גורמים לתופעות שליליות”.

בהתייחס לטענה על אפליה בין בתי כנסת לבין חדרי כושר ומסעדות – השיב אדלשטיין כי הסיבה נעוצה דווקא בהתנהלות הפוליטית בכנסת. “עמדת משרד הבריאות הוצגה בדרך כלל לממשלה בצורה יותר מסודרת, אבל מה שקרה הלאה וגרם להחלטות שהתקבלו טלאי על טלאי – הוא בגלל הכנסת. ברור לנו שצריך לאחד בין הקריטריונים”.

אדלשטיין התייחס לדאגה שקיימת במשרד הבריאות מפני חגי תשרי והתפילות ההמוניות שמתקיימות בהם, ורמז כי יהיו הגבלות על התפילות השנה. “בואו נדמיין מציאות של ראש השנה. במקום של 500 איש נאפשר נניח 150 איש. הם היו  שש שעות ביחד, יצאו ינכסו מרחבת בית הכנסת, הסתובבו והלכו לשירותים. אף על פי שישבו במרחק שני מטרים זה מזה – יש דברים שאי אפשר להתעלם מהם”.

אדלשטיין הבהיר, כי המתווה לחגים יגובש כשהמועד יתקרב לפי היקף התחלואה. “היום רואים כמעט 2,000 נדבקים כל יום, אז סביר מאוד שיהיה בתפילה חולה קורונה”, הסביר אדלשטיין. “כשיהיו חמישים חולים חדשים ביום, הסבירות להימצאות חולה יורדת. לכן זו החלטה שנצטרך לקבל קרוב לחגים”. הוא הבטיח, כי “נעשה הכל כדי ליצור מציאות שבה אנשים יוכלו להתפלל ולא חס וחלילה ידביקו אחד את השני”.

מה יהיה לבסוף? כפי שנכתב כאן, דומה כי הרשויות עצמן אינן יודעות מה יילד יום, וכי ההחלטות מתקבלות בשליפה, לפי צרכים מיידיים, ללא היערכות מסודרת לטווח ארוך. הדבר מקשה על מרכזי החסידויות ובתי הכנסת הגדולים לדעת כיצד להיערך, ומצריך כל אחד מאיתנו להיערך עם אפשרות לתפילה במתכונת מקומית ומצומצמת, על כל המשתמע מכך.

בתפילה כי נזכה שהקדוש ברוך הוא יחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, ותחל שנה וברכותיה.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות