/
/
מול קיר אטום | ההכנסות נעלמו, החובות תופחים, והבנקים מערימים קשיים: חייהם של בעלי העסקים בביתר

מול קיר אטום | ההכנסות נעלמו, החובות תופחים, והבנקים מערימים קשיים: חייהם של בעלי העסקים בביתר

חשיפת 'שערים' על קריסת בעלי העסקים בביתר עוררה גל נרחב של תגובות בעקבות הדגל שהנפנו - זרמו למערכת עשרות מכתבים ופניות שמהם עולה תמונה חמורה בהרבה מזו שידענו לתאר בשבוע שעבר שיא האבסורד: הבנקים מערימים קשיים במתן ההלוואה מהקרן הממשלתית שהוקמה לעסקים במשבר עדויות מהשטח
ט׳ באייר ה׳תש״פ
01:15

מאחורי המסכה

שמעון כהן

העסקים עדיין מצפים לישועה: בשבוע שעבר הניף ‘שערים’ את דגל הדאגה למאות עסקים קורסים בעיר. עסקים שכולנו נהנים מקיומם בימים כתיקונם, שמאחוריהם עומדים תושבי העיר, יהודים משלנו, שמפרנסים את משפחתם בכבוד יחסי ומאפשרים לנו, התושבים, צריכה נוחה והוגנת, במחירים טובים וקרוב לבית.

עכשיו, כשהכל מושבת, החובות משתרגים על צווארם, ההכנסות ירדו לאפס וההוצאות ממשיכות להיערם כרגיל – והם מרגישים על סף טביעה (וחלקם, לצערנו, כבר בעיצומה!). כך מתקבלת תמונת מצב עגומה מאוד של קריסת עולם העסקים הביתרי – עליו דיווחנו בהרחבה בגיליון של השבוע שעבר. הבאנו את הקולות. ביטאנו את הכאב. השמענו את הזעקה.

כצפוי, הכתבה עוררה הדים רבים ולמערכת ‘שערים’ הגיעו המון תגובות: חלקן צידדו במה שנכתב והזדהו עמוקות עם הכותרת “עיר בקריסה” שביקשה לבטא את המצב במלוא חדותו, על מנת לעורר את כל מי שניתן להצלת המצב; היו אחרים שטענו שהמיקוד כלפי ביתר אינו עושה צדק עם העיר, כיוון שמדובר בבעיה ארצית, שלא לומר עולמית. כלפי הטענה הזו מגיבה המערכת – כי ‘שערים’ הינו עיתון מקומי, ותפקידו להביא את הקול של ביתר, אנשיה ותושביה.

עד פת לחם

אבל שום דבר לא הכין אותנו לתמונת המצב המלאה, כפי שהשתקפה מעשרות תגובות שזרמו למערכת בקצב מסחרר.

לאמיתו של דבר, מתברר כי המצב הרבה יותר גרוע ממה שתיארנו. נכון לעכשיו אין מי שיסייע לבעלי העסקים הקורסים. כלפי חוץ הם נראים אותו דבר – יהודים נכבדים ומבוססים בעירם – אבל לצערנו, לרבים מהם אין כסף לקניות בסיסיות כדי להאכיל את ילדיהם, במובן הפשוט ביותר.

בעל עסק מכובד בעיר, שמבקש כמובן לחסות תחת עילום שם (זה שארית הכבוד שעוד נשאר לו בימים האלה) אומר ל’שערים’ במונולוג מטלטל: “אני עדיין לא במצב של ‘פת לחם’ – אבל אני בהחלט יכול לומר שבשר ועוף לשבת זה אצלי כבר בגדר מותרות. המצב, לא עליכם, ממש בכי רע. בחיים לא הכרנו מצב כזה. אני בפירוש אומר לילדים שמבקשים אוכל בשפע – שבזמן הזה צריך להדק חגורה, כי אבא ואמא חיים על חשבון המינוס והאשראי הבנקאי, שגם הוא הולך ומתקרב לסופו”.

ל’שערים’ נודע, כי השבוע פנה מאן דהוא לבעלי העסקים לנסות ולסייע להם. הלה הוצף בעשרות פניות, תוך תחינה ובקשה שלא תיחשף זהותם של הפונים הנכבדים. ביניהם בולטים בעלי עסקים שזה חודשיים לא נכנס לקופתם שקל אחד – כאשר חלק ניכר מההוצאות והחיובים ממשיך לרדת כרגיל. איך ומאין תהיה להם האפשרות לחיות? הם אמורים לפנות לבקש סיוע? הם בעצמם אינם יודעים כיצד לנהוג, ורובם ממשיכים לשאת את סבלם בדומייה – מתלבטים בין הכבוד שעוד יש להם והתדמית המבוססת שהם נושאים, לבין הצורך להאכיל את ילדיהם.

המצב האמור יצר מציאות איומה: פתאום, האנשים שבדרך כלל תומכים ומסייעים ברוחב לב – הופכים לפושטי יד ומתלבטים האם וכיצד לפנות לקופות הצדקה בעיר. הם לא מסוגלים נפשית לעשות זאת, וניצבים בפני מחסום חברתי בלתי ניתן להתמודדות.

מכאן תצא הקריאה לבעלי הצדקה ארגוני החסד: יש באמתחתנו – מערכת ‘שערים’ – רשימה של קרוב ל-100 בעלי עסקים שהגיעו לפת לחם או קרוב לכך. מי שמעוניין לסייע להם – יוכל לעשות זאת דרכנו, בדרך של כבוד. ניתן לפנות בדיסקרטיות לטלפון של מערכת ‘שערים’ – 02-5804400, ואנחנו נדאג לתווך בין המסייעים למסתייעים, כאשר הכל מתבצע כמובן בפיקוחם של רבני העיר שליט”א.

על קרן הצבי

בעקבות פרסום הכתבה בשבוע שעבר – נחשפנו לבעיה נוספת שעִמה מתמודדים בעלי העסקים: לפי פרסומי הממשלה, אלה שיש להם עסק עצמאי אמורים לקבל הלוואה דרך הקרן של ערבות מדינה. רבים אכן הסתייעו בקרן, אבל יש גם כאלו שלצערנו מתברר שהבנק מקשה עליהם ולכאורה מבקש ‘לעשות עליהם קופה’.

כדי להמחיש את הבעיה, אנו מצרפים בזה את תוכנו של מכתב ששלח בעל עסק בעיר ל’שערים’, המפרט את הקשיים שהבנק מערים עליו בדרך לקבלת הלוואה שהממשלה מעמידה לרשותו כדת וכדין. נציין, כי העברנו את מכתבו להנהלת הבנק המדובר, ועדיין לא קיבלנו תגובה.

להלן תוכן המכתב:

“לכבוד מערכת עיתון שערים. ראשית, תודה על העיתון הנפלא והמושקע, ובפרט על הכתבות והעזרה שאתם נותנים כל הזמן לעסקים כאן בביתר – מה שעוזר ומעלה עסקים רבים על דרך המלך, ומונע את קריסתם. זכותכם רב, ובמצוות ‘והחזקת בו’ בפרט.

“רציתי לשתף אתכם בסיפור שקרה לי עם בנק כאן בביתר, כדי להיות שופר לעוד הרבה בעלי עסקים שנתקלו באותן סיטואציות של הגשת  בקשה להלוואה בערבות המדינה, מהקרן שהוקמה לעזרה לבעלי עסקים בתקופת משבר הקורונה.

“אציין, כי אני תושב העיר ביתר, ויש לי עסק שנמצא מחוץ לעיר. בעקבות השלכות משבר הקורונה, העסק שלי נקלע לקושי תזרימי שיכול להוביל לקריסת העסק. הגשתי בקשה להלוואה בערבות המדינה לבנק ‘הפועלים’, לסכום קטן יחסית. למחרת קיבלתי טלפון ממנהל סניף ביתר על כך שאין לי חשבון עסקי בבנק – רק חשבון פרטי – ולכן לא יכולים לטפל בבקשתי. טענתי שבתנאים מופיע שלא צריך כלל חשבון בנק בבנק שבו מגישים את ההלוואה”.

לך ושוב, לך ושוב

והעצמאי הביתרי ממשיך לפרט את תלאותיו מול הבנק:

“אחרי דין ודברים – המנהל הלך לברר את העניין, ובאמת חזר עם תשובה שלפיה הוא לא ידע, ובאמת רק אחרי שמקבלים את ההלוואה – צריך לפתוח חשבון חדש בבנק. ומכאן נשאלת השאלה – האם מנהל סניף לא יודע את הקריטריונים הכי פשוטים לקבלת ההלוואה? האם אני הייתי ההלוואה הראשונה שהוא טיפל בה ולכן הוא לא ידע את הכללים? אולי זה היה סתם ניסיון להתחמקות? (הרי אין בכלל אפשרות לפתוח חשבון עסקי בבנק הפועלים בסניף ביתר).

“אחרי הגשת המסמכים, היה חסר מסמך אחד. מנהל הבנק שכנע אותי שאמשוך (כלומר, אבטל) את הבקשה – כיוון שהם חייבים לטפל בהלוואה תוך 5 ימים, וחבל שהוא ידווח שהיה חוסר במסמכים, (לפי הכללים של הלוואה בערבות המדינה – מופיע שזמן טיפול הוא 7 ימים. מעניין). באותו יום שבו קיבלתי את ההודעה על חוסר במסמך – סיפקתי לו את המסמך, ולא הייתה להם אפשרות לדחות את הבקשה עקב חוסר במסמכים”.

אלא שכאן לא תמו תלאותיו של העצמאי מביתר, וכפי שהוא ממשיך לפרט במכתבו למערכת:

“אחרי כל הבירוקרטיה והגשת המסמכים – אני מקבל טלפון מהמנהל שהוועדה לא אישרה לנו את ההלוואה(!), עקב ‘אי יכולת לעמוד בפירעון’. לתמיהתי הוא הסביר מדוע הם סירבו, בהסברים מעניינים. ככל שיותר נכנסתי לבירור העניין – גיליתי עד כמה לא בדקו ולא קראו את מה שהופיע במסמכים. כגון: המנהל טוען שדו”ח הרווח והפסד הוא  עוד לפני שכר עובדים, אז אפילו אם אפשר לעמוד בפירעון זה עדיין לא כל הרווח של העסק…

“התפלאתי: מנהל בנק לא יודע שדו”ח רווח והפסד הוא אחרי כל ההוצאות של עסק – שכמובן כולל גם את שכר העובדים? כשציינתי זאת, המנהל בדק עוד פעם ואמר שהוא רואה שאכן כתוב שכר עבודה, (הוא לא ידע שהכוונה לשכר עובדים?  אולי הוא לא יודע שזה אותו דבר?). אבל אז הוא מצא טענה חדשה: הסכום בשכר העבודה היה מדיי נמוך (לכן הוא כנראה לא ראה שזה מופיע בדו”ח רווח והפסד?)… ועוד טענות משונות כאלו, כשכולם באותו רעיון – אך הסירוב להלוואה נשאר בתוקפו”.

מפעל חיים שקורס

“ההצעה של המנהל הייתה”, ממשיך העצמאי מביתר לגולל במכתבו למערכת, “שנמשוך (נבטל) את הבקשה להלוואה בעצמנו, כדי שלא יופיע סירוב על ההלוואה, (כמובן הוא דואג ‘לטובתנו’. אפשרות אחרת: הוא דואג לפתור את בעיית הבנקים שרוצים להוכיח שהם לא מסרבים להלוואות האלו).

“לגודל האבסורד, באותה שיחה מנהל הבנק הציע לי שאבדוק אולי יש לי זכאות להלוואת ‘אשראי ברגע’ בחשבון. ואכן, הייתה לי אפשרות להוציא פי שלושה מהסכום שביקשתי בהלוואה בערבות המדינה, (ללא הגזמה). זה אומר שכן קיים כושר פירעון. אז למה לא אישרו את ההלוואה לקרן ועוד בערבות המדינה?

“התברר שלא כושר עמידה בפירעון זה הבעיה לתת את ההלוואה, אלא אחוזי הריבית: הלוואה בערבות המדינה – הבנק יכול לקחת ריבית אפסית לעומת אשראי ברגע. עמדתי על שלי וכתבתי למנהל הבנק שאני לא מושך את ההלוואה לעסק בערבות המדינה. למרבה הפלא – למחרת ירדה לי הזכות בבנק להוצאת הלוואת אשראי ברגע”.

והכותב מסכם בעוגמת נפש רבה: “נשארנו אובדי עצות, מתמודדים עם המציאות המרה – התשלומים לספקים שדורשים את שלהם ובצדק. כואב לנו לראות איך עסק שהשקענו בו כל כך הרבה עומד לפני קריסה.

“לא פחות מכך – כואב לנו לראות איך הבנקים, שאנו הלקוחות שלהם כל השנים – בשעת קושי לאומי מתברר שלא טובת הלקוח עומדת בראש מעייניהם. במקום לעזור לבעלי העסקים – הבנק מתנהל באטימות, ברמה מקוממת. במקום להושיט יד לעסקים שגם ככה נמצאים עכשיו בשעתם הקשה – הם מעדיפים להוריד גם את הזכויות הקיימות, ולדחוף את העסקים להגיע לקריסות שכולנו לא מעוניינים שיהיו ח”ו.

“החותם בכאב בשם בעלי עסקים בעיר” (השם שמור במערכת).

כאמור, מערכת ‘שערים’ תשמח לפרסם את תגובת הבנק, לכשתתקבל. אנו מבטיחים כי בלי־נדר נמשיך לעקוב אחר הנושא הבוער, שקיומם הכלכלי של נפשות רבות תלוי בו, עד לפתרון מלא בעזרת השם.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות