/
/
/
השבוע לפני: שחור על גבי לבן

השבוע לפני: שחור על גבי לבן

השבוע לפני שני עשורים נעשתה היסטוריה כאשר נלסון מנדלה נבחר לכהן כנשיאה העשירי של מדינת דרום אפריקה ובכך הפך לנשיא השחור הראשון במדינה העשירה והחזקה ביבשת. המאורע ההיסטורי התרחש על רקע ביטול שלטון האפרטהייד של המיעוט הלבן שהנהיג הפרדה בין שחורים ללבנים ודיכא את הרוב השחור במדינה הענקית.
י״ג בתמוז ה׳תשע״ג
17:52

השבוע לפני שני עשורים נעשתה היסטוריה כאשר נלסון מנדלה נבחר לכהן כנשיאה העשירי של מדינת דרום אפריקה ובכך הפך לנשיא השחור הראשון במדינה העשירה והחזקה ביבשת. המאורע ההיסטורי התרחש על רקע ביטול שלטון האפרטהייד של המיעוט הלבן שהנהיג הפרדה בין שחורים ללבנים ודיכא את הרוב השחור במדינה הענקית.

השבוע לפני 19 שנים בחר הפרלמנט החדש בדרום אפריקה באסיר הפוליטי המשוחרר נלסון מנדלה לנשיאה השחור הראשון של המדינה, כאשר הנשיא היוצא הלבן דה קלרק נבחר כסגנו. ההשבעה נערכה למחרת בפרטוריה, עיר הבירה הרשמית, בהשתתפות מנהיגים רבים מהעולם, בהם סגן נשיא ארצות הברית אל גורמזכ”ל האו”ם  ומנהיג קובה פידל קסטרו.

מנדלה נחשב ממנהיגי המאבק נגד משטר האפרטהייד הגזעני ונבחר על ידי תושבי דרום אפריקה כ”אבי האומה”  . הוא אף ידוע כאדם מוערך בעולם וזכה בפרסים רבים, כמו פרס נובל לשלום  ופרסים נוספים, מדליית החירות הנשיאותית בארה”ב ומדליית הזהב מטעם הקונגרס של ארצות הברית.

אחת מפעולותיו הראשונות כנשיא הייתה הקמת ועדת האמת והפיוס , אשר חקרה את עוולות תקופת האפרטהייד הן מצד השלטון הלבן והן מצד ארגוני ההתנגדות השחורים תוך מתן חנינה למי שהודה בפשעיו. תקופת נשיאותו הוקדשה לניסיון ליצור חברה שוויונית וצודקת, ברוח של איחוד לאומי ופיוס בין בני הקבוצות האתניות השונות במדינה.

ההיסטוריה של הלבנים בדרום אפריקה

אירופים החלו ליישב את דרום אפריקה לפני כארבע מאות שנה, כאשר קבוצת מתיישבים הולנדים בראשות יאן ואן ריבק הקימה בשנת1652  למניינם התיישבות באזור כף התקווה הטובה, ששימשה תחנת אספקה לאוניות בדרכן בין אירופה למזרח הרחוק. בהמשך הגיעו למושבה מתיישבים נוספים מהולנדבלגיהגרמניה וצרפת. מתיישבים אלה נקראו בוריםהולנדית: איכרים). למושבה הובאו עבדים מעמי הסביבה הכושים, וכן אסייתים מאינדונזיה ומהודו.  נקודת ההתיישבות הראשונית התפתחה עם הזמן לקייפטאון, העיר היפהפייה והציורית שהייתה לבירת מושבת הכף שהשתרעה על רבים משטחי החוף ופנים הארץ של דרום היבשת האפריקנית. לפני כמאתיים שנה חיו בדרום היבשת, בעיקר באזור קייפטאון, 15,000 מתיישבים לבנים. המפגש האלים הראשון בין המהגרים הלבנים והילידים השחורים התרחש כבר אז, כאשר החלו הלבנים לחדור מאזור קייפטאון שבדרום-מערב היבשת למרכזה של דרום היבשת.

בשנת  תקנ”ה כבשה בריטניה את המושבה בכף התקווה הטובה, כדי למנוע את נפילתה לידי צרפת.  כעבור שמונה שנים היא הוחזרה ל”חברת הודו המזרחית ההולנדית” , אך לאחר שהחברה פשטה רגל, סופחה מושבת הכף לבריטניה. כעבור מספר שנים  החלה הגירה של בריטים לאזור קייפטאון ולמתיחות בין השחורים ללבנים נוספה מתיחות חדשה בין המתיישבים הבורים לבריטים. בשנת תקצ”ג אסרו הבריטים את העבדות, ובעקבות כך פרץ סכסוך בינם לבין המתיישבים הבורים. הבורים נדדו צפונה לעומק הארץ וייסדו שתי מדינות עצמאיות – טרנסוואל ומדינת אורנג’ החופשית.

גילוי מרבצי יהלומים במדינת אורנג’ וזהב בטרנסוואל הוביל את הבריטים לנסות להשתלט עליהן במלחמת הבורים הראשונה (1880 – 1881), אך ללא הצלחה. במלחמת הבורים השנייה (1899 – 1902) השיגו הבריטים את מטרתם, וכל ארבע הפרובינציות של דרום אפריקה הפכו להיות חלק מהאימפריה הבריטית. בשנת  1910קיבלו הפרובינציות עצמאות מבריטניה, ויצרו מדינה שנקראה “איחוד דרום אפריקה” שהפכה לחלק מחבר העמים הבריטי.

עליית משטר האפרטהייד

בשנת תש”ח עלתה לשלטון “המפלגה הלאומית”  הימנית והחלה לעגן בחוקה את האפליה וההפרדה הגזעית כמדיניות שנקראה אפרטהייד. משטר האפרטהייד דגל באידיאולוגיה שהאמינה בעליונות הגזע הלבן על השחור או הצבעוני, על אף נחיתותו המספרית בדרום היבשת השחורה. החל משנת תש”ט החלה המפלגה הלאומית ביישום חוקי ההפרדה. מדיניות זו הפכה בהדרגה את דרום אפריקה למנודה בקהילת העמים. בשנת תשכ”א פרשה המדינה מחבר העמים הבריטי והפכה להיות “רפובליקת דרום אפריקה”.

אירועי טבח שארפוויל בשנת תש”כ בו ירתה משטרת דרום אפריקה למוות ב-69 מפגינים וכן המהומות ברובע העוני סווטו בשנת תשל”ד בהן נהרגו למעלה מ-600 שחורים בפעולות דיכוי אכזריות של המשטרה, היו שתי נקודות ציון משמעותיות במאבק השחורים לשוויון זכויות במדינה. אירועים אלה גם הפנו את תשומת לבה של הקהילייה הבינלאומית למצוקת השחורים בדרום אפריקה, ולהתעלמותו של משטר האפרטהייד מנורמות בינלאומיות בסיסיות של זכויות אדם, שהתפתחו בהדרגה.

בשנת תש”ב הצטרף מנדלה לשורות מפלגת השחורים “הקונגרס הלאומי האפריקאי” (ANC) והוא נבחר לרכז המתנדבים בקמפיין ההתנגדות למשטר האפרטהייד. הוא נסע ברחבי דרום אפריקה וארגן פעילות מחאה נגד חוקי ההפרדה הגזעית המפלים נגד השחורים, שהיו הרוב במדינה.

כעבור עשור, בשנת תשי”ב הקים מנדלה בעיר יוהנסבורג, את המשרד הראשון בבעלות עורכי-דין שחורים בדרום אפריקה. מעניין לציין בהקשר זה שאת ההתמחות המשפטית שלו עשה מנדלה אצל עורך דין יהודי שומר מצוות, אשר פרש עליו את חסותו וסייע לו רבות בתחומים שונים. כעבור שנים, בעת שמנדלה התמנה לנשיא המדינה, לא שכח מנדלה את מיטיבו היהודי ואף הציע לו לשמש כשר המשפטים של המדינה, תפקיד שאותו דחה היהודי עקב גילו המבוגר.

עם התגברות המחאה של השחורים במדינה נאסר מנדלה בידי המשטרה ונידון לתקופת מאסר ממושכת של לא פחות מ-27 שנים בסך הכול, מתוכן 18 שנים באי רובן המפורסם, יחד עם שלושה מנהיגים אחרים של הקונגרס האפריקאי הלאומי .

הקשר הישראלי

בשנות ה-80 הידרדר המצב במדינה לכדי הכרזת מצב חירום, בו העולם הגיב באמברגו בינלאומי על נשק, לפי החלטת האו”ם בשנת תשל”ז. מהלך זה היווה את תחילתה של פעולת מחאה בינלאומית נרחבת כנגד האפרטהייד. בשנים 1986-1987 הצטרף העולם המערבי לסנקציות הכלכליות שהטילו זה מכבר מדינות העולם השלישי (מדינות אפריקה, מדינות ערב, דרום אמריקה ומזרח אסיה) נגד דרום אפריקה.

מדינת ישראל הייתה המדינה הדמוקרטית היחידהששמרה על קשר הדוק עם השלטון הלבן כמעט עד הקץ, עם חילופי המשטר. הקשר המיוחד התאפיין בסחר ענף , בעסקאות נשק ענקיות בסיוע פוליטי ומדיני הדדי,.וע”פ ידיעות שונות, ישראל אף סייעה לדרום אפריקה של אז בהקמת כור גרעיני. עת הפירעון הגיע, כאשר לא ניתן להתעלם מהעובדה שממשלת דרום אפריקה כיום מזדהה באופן מובהק עם המאבק הפלסטיני, תוך גינוי תמידי של מדינת ישראל ופעולות להחרמת מוצרים מיהודה ושומרון. בנוסף על כך פועלים במדינה באופן גלוי למדי תאים של אסלאמיים קיצוניים שונאי ישראל, דוגמת חיזבאללה וחמאס.

במהלך תקופת מאסרו הפך מנדלה לסמל המאבק באפרטהייד, שמו התפרסם בעולם כולו והחל מאבק בינלאומי לשחררו. בתקופה האחרונה של מאסרו, שנת תש”ן, החל מנדלה לקיים מגעים חשאיים עם אישי ממשל בכירים בשלטון הלבן, ובהם הנשיא פרדריק וילם דה קלרק, שגינה רשמית את האפרטהייד באותה שנה.

בדרך לחירות

את צעדיו הראשונים לעבר החירות עשה נלסון מנדלה באותה שנה מבית הסוהר הזמני  “ויקטור ורסטר”, ובכניסה לבית סוהר זה נחרת דיוקן של מנדלה, על בסיס צילום שצולם בעת יציאתו מבית הסוהר. מנדלה שוחרר מהכלא לאחר כשלושה עשורים בשבי, בעקבות הסכמתו והסכמת חבריו לתנועת השחרור להשעות את המאבק המזוין ולקיים משא ומתן עם השלטון הלבן.

החזרת ההנהגה של הקונגרס הלאומי האפריקני לזירה הציבורית סימנה את תחילתם של סדרת דיונים, כאשר בסופם נחתם הסכם שלום בו התחייבו הצדדים להקים דמוקרטיה רב-מפלגתית שעקרונותיה הבסיסיים יהיו חופש הביטוי, ההתאגדות והתנועה וכן סיום האלימות. יתר על כן הוענקה זכות בחירה לשחורים – החלטה היסטורית שמשמעותה המעשית העברת השלטון לידי הרוב השחור. כאמור, בשנת תשנ”ד נערכו הבחירות הרב-גזעיות הראשונות במדינה, ולראשונה עמד בראש המדינה נשיא שחור – נלסון מנדלה.  בעקבות כך חזרה דרום אפריקה למשפחת העמים ולחיק חבר העמים הבריטי. בשנת תשנ”ג דה קלרק ומנדלה זכו במשותף בפרס נובל לשלום על פועלם המשותף לביטול האפרטהייד והעברה מסודרת ושקטה של השלטון מידי הלבנים לידי השחורים.

האיש והתהילה

מנדלה שהפך למנהיג נערץ במדינה על שחורים ולבנים כאחד, הפך לסמל של דרום אפריקה המתחדשת ואתרים רבים במדינה, מוסדות חינוך וממשל, מלונות, גשרים ומחלפים, נקראים על שמו של האיש החי.

 כיום נלסון מנדלה, בן 96, חי באחוזה באזור קונו שבחבל טרנסקאי, שם נולד ושם הוא מתכוון לסיים את חייו. את תפקידיו הפוליטיים הותיר בידי יורשיו הצעירים ממנו, שרעיון המהפכה כבר הפך למשני בעיניהם, וקשרי הון ושלטון נמצאים מבחינתם ברמת עדיפות גבוהה יותר.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות