/
/
/
השבוע לפני: הטבעת אוניית אלטלנה

השבוע לפני: הטבעת אוניית אלטלנה

השבוע לפני 65 שנים הטביעו כוחות הצבא הישראלי הטרי, שזה עתה הוקם, את ספינת הנשק אלטלנה שהפליגה ארצה בידי כוחות האצ"ל, שטרם התאחדו עם הצבא המרכזי. רבים נפגעו וקיפחו את חייהם. פרשת אלטלנה, שארעה זמן קצר לאחר הקמת המדינה, הותירה פצע מדמם ביחסי הימין והשמאל במדינה עד עצם היום הזה.
י״ג בתמוז ה׳תשע״ג
23:41

השבוע לפני 65 שנים הטביעו כוחות הצבא הישראלי הטרי, שזה עתה הוקם, את ספינת הנשק אלטלנה שהפליגה ארצה בידי כוחות האצ”ל, שטרם התאחדו עם הצבא המרכזי. רבים נפגעו וקיפחו את חייהם. פרשת אלטלנה, שארעה זמן קצר לאחר הקמת המדינה, הותירה פצע מדמם ביחסי הימין והשמאל במדינה עד עצם היום הזה.

זו הייתה אחת הפרשיות הכאובות שהסעירו את הישוב היהודי בארץ ישראל של אותם ימים. העימות שעוררו הגעתה של אלטלנה והטבעתה העמידו את היישוב היהודי בארץ על סף מלחמת אחים. גם שנים לאחר סיום הפרשה קיימות מחלוקות וגרסאות שונות על השתלשלות האירועים המדויקת.

פרשת אלטלנה התרחשה במהלך ההפוגה הראשונה של “מלחמת השחרור”, זמן קצר לאחר הקמת המדינה. באותה תקופה היה היישוב היהודי נתון במצב ביטחוני קשה, והיה לחוץ בכל גבולותיו על ידי צבאות ערב.  מלבד המתח שעורר מצב בסיסי זה, היה במדינת ישראל מחסור חמור בלוחמים ובכלי נשק (בייחוד בחזית ירושלים, שבאותה עת טרם נחשבה חלק ממדינת ישראל), וקושי לייבאם עקב האמברגו שהוטל על ידי מועצת הביטחון של האו”ם והגביל אספקת נשק ללוחמים הישראליים שעוד טרם התארגנו לצבא סדיר ומאורגן.

האוניה בדרך לארץ

ארגון אצ”ל, שנמנה על הארגונים הצבאיים שלחמו לשחרור הארץ עוד מימי שלטון הבריטים, רכש את הספינה אלטלנה בארה”ב, והביאה לעבר חופי הארץ בחודש סיוון תש”ח.  אלטלנה הייתה טעונה נשק ותחמושת שרכש האצ”ל בצרפת, בשווי חמישה מיליון דולר, כמו כן שהו על סיפונה כ-900 עולים שנועדו להצטרף לכוחות אצ”ל במלחמת העצמאות. רב החובל של האונייה היה מונרו פיין, ומפקדה מטעם אצ”ל היה אליהו לנקין.

עם הקמת המדינה היו כל כוחות אצ”ל אמורים להתפרק ולהצטרף לצבאה. רובם אכן הצטרפו לצבא, שהוקם רשמית בשם צה”ל זמן קצר לפני כן: בחודש אייר תש”ח נחתם הסכם על הצטרפות אנשי אצ”ל לשורות צה”ל, אך  העיר ירושלים טרם נכללה אז רשמית בתחומי מדינת ישראל הצעירה, ולכן הודיע האצ”ל שכוחותיו בעיר שומרים על עצמאותם. הנשק שעל סיפון אלטלנה יועד, על פי הודעת מפקדת האצ”ל, לחברי הארגון שהתגייסו לצה”ל, וחלק ממנו יישלח לכוחותיה בירושלים.

כעבור שבוע יצאה אלטלנה מנמל “פורט דה בוק” בצרפת. בעוד האונייה בלב ים, החלו מגעים רצופי חשדנות הדדית בין נציגי הממשלה בראשות דוד בן-גוריון לבין מפקדת האצ”ל בראשות מנחם בגין. הממשלה שעתה הוקמה דרשה למסור לצה”ל את כל הנשק, משום שסירבה להסכים לכך שהאצ”ל יחזיק במסגרת הצבא יחידות נפרדות ויצייד אותן בנשק משלו. זאת ועוד, הגעתה של אלטלנה הייתה בגדר הפרה של תנאי ההפוגה במלחמה, ולכן הורתה הממשלה לארגון לכוון את הספינה לחוף שומם מול כפר ויתקין.

על סף מלחמת אחים

אלטלנה הגיעה לחוף המיועד בשעות הערב של ה-21 ביוני למניינם, חלק מן הנשק נפרק, ורבים מהנוסעים ירדו מהאונייה. כוחות צה”ל הקיפו את איזור הנחיתה ואז נמסר למיפקדת אצ”ל אולטימטום מטעם משרד הביטחון: למסור מיד את האונייה, על הנשק שנותר בה, לידי מפקד הכוח הצבאי שבמקום. מיפקדת האצ”ל סירבה. החלו חילופי יריות, והמפקדה בחרה להסיע את האונייה לחוף תל אביב באותו הלילה. מהלך זה, נטען בשנים שלאחר מכן, נועד לאפשר את פריקת הנשק מן האוניה בחסות תומכי האצ”ל. על סיפונה של האונייה נמצא באותה העת מנחם בגין, מפקד האצ”ל ולימים ראש ממשלת ישראל.

בבוקר היום שלמחרת הגיעה האוניה לחופי תל אביב ועלתה על שרטון, כשעליה נותרו כ- 100 אנשים. על החוף פרצו התנגשויות אלימות, ובן-גוריון דרש מאנשי האצ”ל כניעה מוחלטת. כמה חיילי צה”ל, אנשי אצ”ל לשעבר, נטשו את יחידותיהם ובאו לחוף כדי לעזור בפריקת הנשק, חרף האיסור שהטילו שלטונות הביטחון. חיילים נוספים סירבו להתעמת עם כוחות האצ”ל ונעצרו. במהלך העימות הוזעקו כוחות הפלמ”ח, שהיו מזוהים עם השמאל, למקום, ובשלב מסוים החלו חילופי אש,  כשע”פ מספר עדויות, גם מהספינה נורתה אש.

על פי עדויות אנשי האצ”ל, הורה בגין לאנשיו שלא להשיב אש, על מנת למנוע מלחמת אחים. עם התפתחות העימות בין הכוחות הורה בן-גוריון להביא למקום אחד מהתותחים הספורים שהיו אז בידי צה”ל, ויריית התותח העלתה את האוניה באש. אנשי האצ”ל שעל הספינה ספגו אבידות בנפש, ובחילופי האש על החוף נהרג חייל אחד של צה”ל. בסך הכול נהרגו במהלך האירוע מתחילתו 16 איש.

אחרי אירוע אלטלנה פורקו יחידות אצ”ל ופוזרו ביחידות הרגילות בצה”ל; רבים מבכיריו נעצרו, אך בסופו של דבר לא הועמדו לדין. לאחר כמה חודשים פורקו גם הכוחות העצמאיים של אצ”ל בירושלים.

הסערה אחרי

תוצאותיו הקטלניות של העימות בין הכוחות עוררו סערה ציבורית עזה, בעיקר בקרב מתנגדיו של בן-גוריון. בתגובה לטענות הצהיר בן-גוריון כי הורה להפגיז את אלטלנה בשם עקרון הממלכתיות, כיוון שאין מדינה מתוקנת יכולה להסכים שיהיה בה צבא פרטי. “זהו ניסיון לדרוס את המדינה.”

על פי מספר עדויות חשש בן-גוריון מניסיון השתלטות בכוח של תנועת האצ”ל ,שגובתה בכוח פוליטי, על הנהגת היישוב – למרות המסרים שהועברו לו מהנהגת האצ”ל כי אין ממש בחשש הזה. בשם אותו עיקרון ממלכתי נטען כי בן-גוריון הורה לאחר מכן על פירוק מטה הפלמ”ח, שנחשד בעיניו בנאמנות לחוגי שמאל פוליטיים. טענה אחרת היא כי אלטלנה שימשה ככלי בידי בן-גוריון על מנת לבסס את מעמדה של מפא”י כמפלגה השלטת ואת מעמדו כמנהיג היישוב.

העיסוק בפרשת אלטלנה נמשך עשרות שנים לאחר סיומה. סיווגה כאירוע מכונן לקביעת ריבון אחד ויחיד במדינת ישראל או כמזימה פוליטית של הנהגת מפא”י, נובע במידה רבה מהשתייכותו הפוליטית של המתבונן.

רבין רוצח?

סוגיה נוספת, שהתעוררה שנים לאחר האירוע, נוגעת למידת מעורבותו של יצחק רבין, לימים ראש הממשלה, בחילופי האש במקום. על פי עדותו שלו הזדמן רבין (ממפקדי הפלמ”ח באותה עת) לחוף הים בת”א שמולו עגנה אלטלנה. עם התפתחותו של העימות פיקד על כוח קטן שהוצב במפקדת הפלמ”ח (“הבית האדום”, על חוף ת”א), הורה על הירי באנשי האצ”ל והשתתף בירי בעצמו. עם זאת טען רבין כי לא היה מעורב בירי התותח המפורסם על האונייה.

על מידת מעורבותו הפעילה של רבין באירוע כולו, ועל העדויות השונות הנוגעות לה (בעיקר בשאלה האם הורה על ירי התותח), קיימת מחלוקת ציבורית ומחקרית. בימי הסכם אוסלו, בעת ההפגנות הגדולות נגד ממשלת רבין, לא שכחו מפגיני הימין את חלקו  של רבין, לטענתם, בהטבעת אוניית אלטלנה והם הניפו שלטים בגנות “הרוצח מאלטלנה”.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות