/
/
/
‘הצדיק הנסתר’ של ביתר

‘הצדיק הנסתר’ של ביתר

הצדיק מביתר שלא ראה את אור השמש במשך שש שנים: מסכת חייו הבלתי נתפסת של רבי דוד אסוס זצ"ל
ד׳ במרחשון ה׳תשפ״ב
18:09
ברוך דיין האמת
באדיבות המצלם

הוא התגורר בבית פשוט ברחוב אלעזר המודעי בעיר – ובמשך שש שנים לא יצא מפתח ביתו, רק ישב והגה בתורה ביגיעה עצומה, כמעט ללא אוכל ושינה >>> לאחר פטירתו של הצדיק רבי דוד אסוס זצ”ל, נחשפת דמותו של מי שראוי לתואר הצדיק הנסתר מביתר, ומי שלאחר הלווייתו גילו אברכי כולל ‘אוהל רחל’ בביתו כתבי יד שעוסקים בכל מכמני התורה בגאונות מבהילה >>> “הוא היה חד בדרא ממש”, מספר עליו הגר”ב חותה שליט”א, מרבני העיר שזכה לקרבתו >>> בניין דוד

שמעון כהן

הוא היה ‘נסתר’. בחייו ובפטירתו. בשש השנים האחרונות לא יצא מפתח ביתו – רק הסתגר ועסק בתורה בדירתו שבגבעה א’ בעירנו. ייסורי הגוף שלו היו נוראים. ערירי היה, ללא ילדים, ומשוש חייו הייתה התורה שבה עסק בפרישות. זו, ועבודת השם המופלאה שלו. מעטים ידעו על אודותיו. הוא לא רצה שיידעו עליו. 

ובשבוע שעבר, בשעת לילה מאוחרת מאוד, נסתיימה מסכת החיים המופלאה והבלתי שגרתית של הצדיק רבי דוד אסוס זצ”ל, תושב רחוב אלעזר המודעי 18, בעל הייסורים שהאגדות שנקשרו בשמו עוד מימיו כבחור שלמד בישיבת ‘שארית יוסף’ במשך 40 שנים רצופות – ליוו את חייו כדוק מסתורי וכהילת קודש מעטים ידעו אודותיה.

לאחר הלווייתו, במוצאי השבת לפני שבוע, עלו אברכי כולל ‘אוהל רחל’, שארגנו את ההלוויה ודאגו לטפל בכבודו האחרון של מת המצווה – לבית ברחוב אלעזר המודעי. הם מצאו שם, כהגדרתם – “ים של חידושי תורה שנכתבו בכתב ידו, בכל מכמני התורה: הלכה, מוסר, ראשונים ואחרונים”.

האברכים שהכירוהו מעידים, שלא קל היה לחלץ מפיו ברכה, אולם כל ברכה שהצליחו לקבל ממנו – “הייתה בבחינת רוח הקודש. הייתה אצלו בחינה של ‘צדיק גוזר והקב”ה מקיים’. כל מה שבירך, התקיים”.

שש שנים בבית

בשיחה מיוחדת ומרגשת ל’שערים’, אנו שומעים דברי הספד מפיו של הגאון רבי בנימין חותה שליט”א, רב קהילת ‘אוהל רחל’ ומפוסקי ההלכה בעיר: “על האי שופרא קא בכינא – על אחד מיקירי עירנו, עילוי שעסק בכל שנותיו בתורה, בעמל ללא גבול. עוד משנותיו הרבות בישיבת ‘שארית יוסף’ ועד ימיו האחרונים – לא פסק פיו מלימוד התורה.

הגר”ב חותה מוסיף: “לילות כימים היה יושב ועמל בתורה, כפי שמעידה רעייתו הרבנית שתחיה: הוא למד ולמד עד כלות כוחותיו, ישן קמעא, קם והמשיך בתלמודו. וכך, יום אחרי יום. כמה פעמים שכבר היה כורע ונופל לרצפה ונשאר כך זמן רב, עד שהצליח במאמץ גדול לקום על רגליו.

“לצערנו, בראש השנה האחרון נפל רבי דוד זצ”ל, ולא הצליח לקום. הוא נשא עיניו למרום וביקש מהקב”ה שאם לא יוכל להמשיך ולתפקד כדי ללמוד תורה – טוב מותו מחייו. לצערנו, תפילותיו התקבלו. רבי דוד השיב נשמתו לבוראו והדור הפסיד את אחד הצדיקים הנסתרים שחיו בו”.

מהשיחה עם הגר”ב חותה יבלח”א, עולה כי “שש שנים לא ראה המנוח את פני השמש מרוב שקדנותו בתורה(!).

“בחודש אלול האחרון”, מוסיף הרב, “ביקשה ממני הרבנית שתחיה שאוציא אותו מביתו לסיבוב, וזאת מכיוון שכבר שש שנים לא יצא מפתח ביתו ובקושי מצליח לדדות ברגליו. כשביקשתי ממנו שייצא, הוא לא הסכים בשום פנים. כמה שניסיתי לשכנעו שראוי לצאת החוצה כדי שיועיל לחילוץ עצמותיו – המנוח לא הסכים להפסיק מתלמודו. עד שערב אחד באתי לבקרו ואמרתי לו שיבוא למסור שיעור לאברכי הכולל בבית מדרשנו ‘אוהל רחל’ ברחוב קדושת לוי בעיר.

“רק כששמע שיש כאן זיכוי הרבים – אמר מיד: ‘כעת אנו יוצאים’. וכך, במאמץ גדול יצא מפתח ביתו ובא למסור את השיעור בהתלהבות שאין לה גבול. ימים מספר לאחר מכן עוד היה בחיות ושמחה על שזכה לצאת ולזכות את הרבים. בשיעוריו קיבלו האברכים חיזוק בתורה ויראת שמים כשראו איך אדם עם קשיים גופניים שעמל ללא הנחות לעצמו”.

מגדרה עד ביתר

סיפור חייו של המנוח זצ”ל, הוא בלתי נתפס.

עוד בהיותו אברך צעיר, עסק בזיכוי הרבים בעיר גדרה ובמושבים הסמוכים אליה. הוא עשה רבות בהפצת היהדות וקירוב יהודים לאביהם שבשמים, והכל בצניעות מופלגת, כשהוא אינו מחזיק לעצמו טובה כל עיקר.

המנוח עסק רבות בהפצת ספרי קודש ליהודים המבקשים להתקרב לתורה. רבים העידו, שהיו באים לבקרו ותמיד היו יוצאים מביתו עם ספר שקיבלו ממנו, ללא תמורה, כדי שילמדו ויעשירו את ידיעותיהם בתורה. כך, בשיטות ייחודיות, וכשהוא מוסר לב ונפש – דאג להרבות תורה בעיר גדרה ובכל סביבותיה, עד שעבר להתגורר בביתר עילית.

הגר”ב חותה מתאר, כי “באחת הפעמים אמרתי לו שאני מוזמן למסור שיעור בגדרה, בבית מדרשו של תלמיד חכם פלוני. הבנתי ממנו שהוא זה שלקח את אותו תלמיד חכם לתלמוד תורה, בהיותו ילד למשפחה פשוטה, והתוצאה היא שאותו חכם הקים בית מדרש ומרביץ תורה למאות הצמאים לקרבת אלוקים עד היום”.

עוד בצעירותו כתב קונטרסים לזיכוי הרבים, ואחד מהם עסק בנושא אמונה. רעייתו הרבנית סיפרה, שבזמן שהוצע השידוך, ניגשה למרן הרב שך לשאול אותו על השידוך, וכשהגישה לו את הקונטרס שהמיועד כתב – עבר עליו הרב שך ואמר לה שניכר מתוך הדברים שהמחבר הוא גברא רבה וירא השם. וכך זכתה להקים עמו בית נאמן בישראל.

לאחר הנישואין, כל שנותיהם הראשונות היו קודש לזיכוי הרבים, בבחינת ‘אברהם מלמד את האנשים ושרה את הנשים’. הרבנית תבלח”א העמידה תלמידות רבות ברחבי הארץ, בהן החדירה יראת השם ומידות טובות בדרך ישראל סבא.

מידותיו התרומיות – היו מפעימות לב ממש. רעייתו תבלח”א סיפרה, כי היא אינה זוכרת אפילו מקרה אחד שבה העיר או ביקש שתבשל עבורו דבר מה. תמיד הסתפק בקב חרובים, ולא אחת הסתפק בפרי וכדומה כארוחה, באומרו שדי לו בזה.

מעשה בספסלים

אולם על הכל עלה עמל התורה שלו – בבחינת חד בדרא ממש. הגר”ב חותה מספר ל’שערים’, כי לאחר שעיין בכתבים שהותיר בביתו – הוא נתקף התפעלות אדירה. “סגנון לימודו היה בעיון, עד מיצוי הדין לעומקה של הלכה. בעיון בכתבים רואים מובאות מכל ספרי הראשונים וספרי השו”ת. הספרים שהיו בספרייתו – כולם מלאים בחידושים שכתב בשולי הגיליון, וכן הגהות ומקורות בכל מכמני התורה.

ולצד שקיעותו המוחלטת בלימוד התורה – היה רבי דוד אסוס זצ”ל נושא בעול עם חברו במסירות גדולה. “לפני תקופה”, מספר הגר”ב חותה, “המנוח ביקש ממני שאזמין ספסלים שהיו חסרים לנו בבית המדרש, על חשבונו, כיוון שהוא רוצה לתרום זאת. כשפניתי לאחד שעובד עם הערבים בכפר הסמוך שיביא הצעת מחיר – התנגד רבי דוד, באומרו כי ‘לתלמידי חכמים צריך לתת את הספסלים הכי טובים’. כשטענתי בפניו שהתרומה מגיעה מקצבת הביטוח הלאומי שממנה חיים הוא ורעייתו ולכן אינני רוצה שהעלות תהיה גבוהה מדי – השיב לי המנוח: ‘מה האדם לוקח עימו מהעולם הזה, אם לא מצוות ומעשים טובים?!’…

“לאחר שהזמנתי את הספסלים ממפעל בבעלות יהודית באזור ירושלים, התקשרה אליי הרבנית ואמרה שבעלה מבקש שאבדוק מה העלות של ריפוד לספסלים? כשהבנתי שזו עלות גבוהה מאוד, ניסיתי לומר להם שאין צורך בזה וחבל על הכסף. הופתעתי כשהרבנית סיפרה לי שבעלה אומר שהוא רוצה שתלמידי חכמים יישבו בצורה נוחה מאוד. הוא נימק זאת באומרו, שכאשר הוא יושב על כיסא – הוא חש קושי וכאב מחמת מצב בריאותו, ולכן חשוב לו שהאברכים יישבו ויהגו בתורתם בנוחות מקסימלית. זה היה שיעור מפעים ב’נשיאה בעול עם חברו’ “, מסכם הרב חותה.

ברכה וישועה

גם השכנים ברחוב אלעזר המודעי 18, מספרים על תחושה שהייתה להם, לפיה הם זוכים להתגורר בבניין עם אחד הצדיקים הנסתרים שבדור. אחד השכנים מספר ל’שערים’: “תמיד כאשר מישהו היה זקוק לישועה – היינו ניגשים אליו, וכל מה שאמר היה בבחינת ‘ותגזור אומר ויקם לך’. ברכותיו היו מתקבלות ועצותיו נשאו פרי. חבל על דאבדין ולא משתכחין”.

ולפני כשבוע, בגיל שישים וחמש, לאחר שנים של הזדככות בייסורים שקיבלן באהבה – נשלמה מסכת חייו המופלאה של אחד הנסתרים שבתושבי העיר ביתר עילית.

הרב חותה מציין, “כי כיוון שהמנוח לא השאיר אחריו זש”ק – מתבקש כל אחד מבני עירנו ללמוד משנה, לומר פרקי תהילים או קדיש, או לעשות מעשה של מצווה לעילוי נשמתו של המנוח. זהו חסד של אמת. אשרי מי שזוכה לכך, ובוודאי המנוח ימליץ טוב על מה שיפעל לעילוי נשמתו”.

שמו ללימוד ולתפילה: רבי דוד אסוס בן שושנה חמסנה זצ”ל.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות