/
/
הנאום שהדהים את העולם

הנאום שהדהים את העולם

כ״א באדר ה׳תשע״ג
12:42

השבוע לפני 57 שנים נאם מנהיג בריה”מ חרושצ’וב את הנאום הדרמטי והמפורסם בו הוקיע את מעשיו של קודמו בתפקיד, העריץ יוסיף סטאלין ימ”ש. כך התוודע העולם לזוועות שלא ייאמנו. על הנאום הסודי אותו חיפשו בנרות סוכני מדינות המערב ועל הקשר של “המוסד” הישראלי לחשיפת הנאום המסעיר.

למעשה הסיפור החל השבוע לפני 60 שנה, עם מותו של אחד מגדולי הצוררים הרודן יוסף סטאלין ימ”ש שמת ביום הפורים. כאשר ע”פ היסטוריונים מומחים, מותו הביא למעשה  להצלתם המופלאה של מיליוני יהודי בריה”מ, אותם תכנן סטאלין להשמיד באמצעות תוכנית סודית ומפורטת של גירושם אל מותם בכפור וברעב, במחנות מיוחדים בסיביר הקפואה.  ע”פ ההיסטוריונים התוכנית התגלגלה כהמשך לסיפור “עלילת הרופאים היהודים” הידועה שבה הואשמו אשמת זדון רופאים יהודים בניסיון להרעיל למוות את צמרת ההנהגה של ברית המועצות.

במשך תקופה ממושכת לאחר מותו של סטאלין למדו אזרחי ברית המועצות להעריץ את סטאלין ולהלל את מורשתו, כאשר בד בבד נשמר קשר של שתיקה סביב מעשי הזוועה של הרודן, שהביא למותם של עשרות מיליוני אזרחים בברית המועצות, ביניהם יהודים רבים וכן מנהיגים רבים בצמרת השלטון הסובייטי שלמעשה חוסלה ברובה, בהוראתו הישירה.

מי ששבר את השתיקה הארוכה סביב מעשיו של העריץ היה לא אחר מאשר יורשו בתפקיד, מנהיג בריה”מ ניקיטה חרושצ’וב. המעשה ארע השבוע לפני 57 שנים בעת נאום של חרושצ’וב בפני מנהיגי המפלגה הקומוניסטית.  במהלך הנאום הדרמטי הוקיע חרושצ’וב באופן בוטה את עריצותו של סטאליןף וכך התוודע העולם לאחת הזוועות הגדולות שאירעו בהיסטוריה האנושית.

“הנאום הסודי”

רבים מאלו שנכחו בעת הנאום שכונה “הנאום הסודי” זכרו את דממת המוות שנפלה באולם. היה זה בשעת ערב מאוחרת, צירי הקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית זומנו לפתע למושב סגור במטה הוועד המרכזי במוסקווה. כשניקיטה חרושצ’וב עלה לדוכן והחל לנאום, רבים בקהל התעלפו או לקו בליבם, אחרים תלשו את שיער ראשם מהלם ותדהמה. רוב הנוכחים לא האמינו למשמע אוזניהם. השמעת מילים בגנותו של מי שכונה “שמש העמים” בריש גלי ועוד מהמנהיג עצמו היה דבר בלתי נתפס בעיניהם. עד כדי כך הילך אימים הרודן על אזרחי הארץ רחבת הידיים, גם שנים לאחר מותו.

הנאום ארך ארבע שעות וכלל כ-26,000 מילים. לשמירת סודיותו של הנאום הוצאו נציגי המפלגות הקומוניסטיות שמחוץ לברית המועצות מן האולם ונותרו בו רק 1,400 נציגי הוועידה תושבי ברית המועצות.

ללא כל התרעה פתח חרושצ’וב במתקפה עזה על קודמו, יוסיף ויסריונוביץ’ סטלין. “הבוס הגדול”, שהנהיג את ארצו במלחמת העולם השנייה ושלט ביד ברזל ברחבי המדינה, היה “דמות מטורפת ועריצה”, אמר חרושצ’וב. הוא הוקיע את סטלין על יצירת “פולחן אישיות” ועל “אלימות אכזרית” נגד כל מי שעמד בדרכו. הוא הדגיש כי סטלין נהג בברוטאליות לא רק כלפי כל מי שהתנגד לו, אלא גם כלפי מי שנראה לו כדוגל בתפישות מנוגדות לשלו.

“סטלין”, אמר, “עיוות בצורה חמורה וקשה את עקרונות המפלגה” ויצר את “הדיכוי האכזרי ביותר” בהמצאת המושג של “אויב העם”. ב-1937 ו-1938 הוצאו להורג בירייה 98 מ-139 חברי הוועד המרכזי בהוראת סטלין, גילה חרושצ’וב.

יש הטוענים שחרושצ’וב עשה את מעשהו על מנת לטהר את עצמו משותפותו למעשיו של סטאלין באמצעות טיהור המוני של מתנגדים ברחבי אוקראינה, שהייתה תחת אחריותו מטעם המפלגה הקומוניסטית.

קטעים מן הנאום הועברו לפקידי מפלגה מקומיים שהחלו לקרוא אותם באסיפות ברחבי ברית המועצות, בהוראת המפלגה. אולם נעשו ניסיונות למנוע את הפצתו במדינות הגוש הסובייטי ובמערב. מספר ימים לאחר סיום הוועידה העביר למערב כתב רויטרס ג’ון רטי את המידע הראשוני על הנאום.

על אף שפרטי הנאום היו ידועים באופן כללי, ראו גורמים במערב חשיבות עליונה בהשגת נוסחו המדויק והמלא של הנאום. מאמצי ארגוני מודיעין בעולם להשיג את הנאום נכשלו, והיחיד שהצליח להשיג עותק מן הנאום היה המוסד הישראלי, שקיבלו מידי עיתונאי יהודי מפולין בשם ויקטור גרייבסקי, שהוציא את תדפיס הנאום בהשאלה ממזכירות לשכתו של המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית הפולנית. הוא הגניבו, תוך סיכון עצמי, לשגרירות ישראל בוורשה, שם צולם המסמך. גרייבסקי החזירו עוד באותו יום ללשכת המזכיר.

השגת נוסח מדויק של הנאום נחשבה בעיני שירותים חשאיים זרים כהישג מדהים לשירותים החשאיים של מדינת ישראל הצעירה, הביא להכרה עולמית ביכולות השירותים הישראליים (בעיקר המוסד) ויצר את התשתית לשיתוף הפעולה עם ה־CIA.

משהושג הנאום, אישר ראש ממשלת ישראל דאז דוד בן גוריון למסור אותו ל- CIA     ,סוכנות הביון האמריקנית, ש’הדליף’ אותו ל”ניו יורק טיימס”. העיתון פרסם את הנאום במלואו ועורר זעזוע עמוק בעולם כולו וגרם לדה-לגיטימציה של השלטון הקומוניסטי של ברית המועצות,

ארצות הברית עשתה מאמצים רבים להביא את תוכן הנאום לידי התושבים של הגוש הסובייטי שהמשטר הסתיר מהם את תוכנו. נעשו שידורי רדיו בהם הקריאו את תוכן הנאום בשפות מזרח אירופאיות שונות, בלונים ועליהם עיקרי תוכן הנאום הופרחו אל מעבר לחומת ברלין לעבר מדינות ברית ורשה. חוברות מחתרתיות עם תוכן הנאום החלו להיות מופצות ברוסיה וגרורותיה. למרבה האירוניה, נוסח רשמי של הנאום הודפס בברית המועצות רק בשנת תשמ”ט.

השפעות הנאום

הצעד שנקט חרושצ’וב היה מפתיע ויוצא דופן, סימן קרע עם העבר, ולמעשה ציין את תחילת תקופת ההפשרה של ברית המועצות וקץ משטר האימים שהתאפיינה בריכוך ביחסים הבינלאומיים של בריה”מ עם יריבותיה מהמערב ובהקלה במדיניות השלטונות הסובייטים כלפי האזרחים. כמעט מיד החלו שינויים. אסירים פוליטיים שוחררו וזכו לחנינה, לעיתונות הוענק חופש מוגבל וחודשו הקשרים עם מעצמות כמו צרפת וארצות הברית. אויביו הפוליטיים של חרושצ’וב הודחו ונדחקו לשוליים, אך נחסך מהם גזר דין המוות שהיה גורלם האוטומטי תחת סטלין.

עם ביקורו של נשיא ארה”ב דאז, ריצ’רד ניקסון, בברית המועצות בשנת תשי”ט והוויכוח המצולם שלו עם חרושצ’וב, הורגשה ביתר שאת עמדתו של חרושצ’וב כלפי המערב, עמדה הרואה בו יריב ראוי ולא ישות מרושעת.

נשיא בריה”מ האחרון מיכאיל גורבצ’וב, ומי שהביא למעשה להתפוררות הקומוניזם ברוסיה, סיפר בראיון לכלי תקשורת ישראלי כי שמיעת הנאום בתור קומוניסט צעיר זרעה אצלו את הרצון לחסל את הסטליניזם בברית המועצות, והיוותה את המניע לפעילות שלו שלושה עשורים מאוחר יותר, כאשר הכריז בוועידה ה־27 של המפלגה הקומוניסטית, בשנת תשמ”ו, על הגלסנוסט (“פתיחות”) והפרסטרויקה (“בנייה מחדש”), והוביל לגל של שחרור ודמוקרטיזציה במדינות מזרח אירופה, ולמעשה סיים בכך את המלחמה הקרה עם ארה”ב.

ומה קורה היום?

סטלין אמנם אינו מועלה על נס על ידי הקרמלין כיום, אך הפופולאריות של סטאלין  שבה אט אט והולכת ומתחזקת כל העת, ושיעורי התמיכה בו גבוהים מאלו שמקבל חרושצ’וב. רק פוליטיקאים מעטים מעיזים למתוח ביקורת על מורשתו, למרות מחאות מצד קורבנות הדיכוי שעדיין חיים. סקר של “המרכז הכל-רוסי ללימוד דעת הקהל” מצא ש-50% מהרוסים כיום מאמינים שסטלין מילא תפקיד חיובי, לעומת 46% שחשבו כך ב-2003.

ניקיטה חרושצ’וב

חרושצ’וב נולד בכפר קלינובקה, מחוז קורסק ברוסיה דאז. הוא עבד כמתקין צינורות במכרות. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא החל במעורבות בארגוני עובדים, נלחם בשורות הצבא האדום במהפכה של 1917, והתקדם במנגנון המפלגתי עד הפוליטבירו.

בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת חרושצ’וב כקצין פוליטי (“פוליטרוק“), בדרגה המקבילה לסגן אלוף.

לאחר פלישת הנאצים במבצע ברברוסה ב-1941, הסתכסך חרושצ’וב עם סטלין על אופן ניהול המערכה באוקראינה, שם היה חרושצ’וב מנהיג המפלגה. הוא החשיב את אי נסיגתו של סטלין אל מול יחסי הכוחות הרעים לבזבוז משווע של חיי אדם. באורח נס שרד את מסע הטיהור הגדול של סטאלין בקרב שורות ההנהגה הקומוניסטית.

לאחר מכן הוא היה הקומיסר הפוליטי בקרב על סטלינגרד, ושימש כקצין הפוליטי הבכיר בדרום ברית המועצות במהלך המלחמה: בקורסק, בקרב על שחרור קייב ובדיכוי הלאומנים של בנדרה במערב אוקראינה.

לאחר מותו של סטלין, ניצח חרושצ’וב בקרבות הירושה שצצו בין בכירי המפלגה והפך למנהיג המפלגה.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות