/
/
בעקבות כישלון הממשלה להאריך את תקנות החוק ביהודה ושומרון: מה המשמעות עבורנו, תושבי ביתר עילית?

בעקבות כישלון הממשלה להאריך את תקנות החוק ביהודה ושומרון: מה המשמעות עבורנו, תושבי ביתר עילית?

אחרי שאתמול (יום א') הודיעו בקואליציה כי ההצבעה על אישור הארכתן של תקנות החירום ביו"ש תידחה למועד לא ידוע, עקב התבוסה בשבוע שעבר וכישלון המאמצים לגייס רוב - מערכת 'שערים' יצאה לבדוק: ההשלכות המיידיות והרוחביות עבור תושבי ביתר עילית במידה של אי הארכת התקנות >>> הסיכום: הכאוס בדרך, ולמרות זאת, רוב תושבי ביתר רוצים בנפילת הממשלה, גם במחיר אי הארכת התקנות >>> כל הפרטים
י״ד בסיון ה׳תשפ״ב
00:44

המלצות נוספות

תלויים ועומדים

משנה:

@יעקב מרגליות

כולנו עוקבים בעניין רב אחר התהפוכות הפוליטיות. הממשלה המפוקפקת, שהוקמה מלכתחילה על יסודות רעועים וסותרים – מפרפרת את פרפוריה האחרונים, כאשר גם אחרוני הנאיביים ליד ההגה כבר מפנימים שמדובר בעניין של ימים עד שהממשלה תקרוס בקול רעש גדול. “הניסוי נכשל”, אמר ח”כ ניר אורבך – הדמות שלעברה נושאים עיניים בימין. ואכן, המוטיב על הניסוי שנכשל – חזר על עצמו בכל מאמרי העיתונות ובכל מהדורות החדשות.

כרגע זו לא שאלה של ‘האם תיפול הממשלה’, ואפילו לא שאלה של ‘מתי תיפול הממשלה’. השאלה היא רק ‘מי יפיל את הממשלה’. כאשר בעניין זה ניטש קרב מוחות מרתק בין גוש השמאל בראשות לפיד, לבין גוש ה’ימין’ (עד כמה שאפשר לקרוא לו כזה) בראשות בנט. אם הפורש יהיה ניר אורבך למשל, הרי שיאיר לפיד יקבל את ראשות הממשלה לתקופת המעבר, עד לאחר הבחירות, מתוקף ההסכם הפריטטי בין הצדדים. לעומת זאת, אם הפורשים יהיו מאזן גנאים מרע”מ, גב’ זועבי ממרצ, או שניהם – הרי שבנט ירוויח עוד תקופת כהונה מן ההפקר. יהיה זה אקורד סיום צורמני-משהו לאחד ה’אקזיטים’ הכי מוצלחים בתולדות הפוליטיקה: ראש ממשלה עם חמישה מנדטים, שסחט את לימון השררה עד הסוף.

ההצבעה נדחית

הקוראים הוותיקים של ‘שערים’ יודעים – שעיתון זה אינו עוסק בפוליטיקה כללית, זולת כאשר מדובר בנושא שנוגע לחייהם של תושבי העיר. ובכן, הסיבה להקדמה דלעיל – קשורה לטריגר המרכזי שעומד בבסיס נפילתה הצפויה של הממשלה: זוהי המחלוקת סביב הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת החירום ביהודה ושומרון.

כידוע, אנו מתגוררים ביהודה ושומרון, ושאלת הארכתן או אי הארכתן של התקנות – עשויה להשפיע באופן ישיר על ההתנהלות היומיומית שלנו, תושבי ביתר עילית.

כזכור, בהצבעה שהתקיימה ביום שני בשבוע שעבר – הממשלה נחלה תבוסה, כאשר שני ח”כים ערביים מתוכה סירבו להצביע בעד, ואילו האופוזיציה הימנית לא התנדבה מצידה להגיש לקואליציה הרעועה את חבל ההצלה. קודם לכן איים שר המשפטים, גדעון סער, כי במידה והחוק לא יעבור – הרי שהממשלה תתפרק.

לאחר כישלון המאמצים, הודיעו בקואליציה על ניסיון נוסף להעביר את החוק השבוע. אולם אתמול (יום א’) הודיעו בקואליציה על דחיית ההצבעה למועד לא ידוע, עקב הכישלון בגיוס רוב להצבעה שמפלגת את הקואליציה.

היסטוריה של 55 שנה

וכאמור, השאלה שמעסיקה את תושבי ביתר עילית היא: מה המשמעות מבחינתנו? מה בחיינו עשוי להשתנות כתוצאה מאי הארכת תוקפן של התקנות? ובכן, יצאנו לבדוק.

נתחיל מההיסטוריה: בסיומה של מלחמת ששת הימים, בשנת תשכ”ז, זכינו לחסדי שמים, ושטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים, לרבות המקומות הקדושים – הכותל המערבי, קבר רחל ומערכת המכפלה – חזרו לידיים יהודיות, לאחר שהיו בשליטתה של הממלכה הירדנית מאז הקמת המדינה בתש”ח. לאחר 19 שנה שוב זכו יהודים לפקוד את הכותל המערבי, ובהדרגה החלו מתיישבים לעלות על הקרקע ולהקים יישובים שונים ברחבי יהודה ושומרון.

אחד היישובים הללו, היא עירנו ביתר עילית, שעל הקמתה הוחלט בשנת תש”מ (1980), ועבודות הפיתוח והבנייה החלו בסוף שנות התש”מ, בואכה תחילת שנות התש”נ, אז החלה ביתר (שכללה אז רחוב בודד בגבעה א’, רחוב רבי עקיבא) – להפוך ליישוב חרדי בישראל.

דא עקא, שמאז סיום מלחמת ששת הימים לא טרחה מדינת ישראל להחיל את החוק הישראלי בשטחי יהודה ושומרון, וזאת עקב מחלוקות בינלאומיות. במקום זאת, הוכרזו “תקנות חירום” שמחילות את החוק הישראלי בהוראת שעה, שאותה יש לחדש מדי 5 שנים. וכך, כבר 55 שנה – שהוראת השעה הזו מתחדשת מדי חמש שנים, על ידי ממשלות הימין והשמאל, ללא כל בעיות.

אבל הפעם, הממשלה היא חריגה. לראשונה מכהנת ממשלה שחברים בולטים בה אינם מכירים בזכות היהודית על שטחי יהודה ושומרון, ולכן הם מתנגדים להארכת התקנות. מנגד, ציפייתם של ראשי הממשלה לעזרה מהאופוזיציה הימנית, נענית במשיכת כתף אופוזיציונית: ‘קואליציה שאינה מסוגלת להעביר חוקים ציוניים – דינה לעבור מן העולם מיידית, ולא לקבל הנשמה מלאכותית מהאופוזיציה’. כמובן, באופוזיציה מבטיחים שברגע שתוקם ממשלת הימין הבאה – התקנות יוארכו כדת. בינתיים, ברגע שתיפול הממשלה – התקנות יוארכו אוטומטית, כפי שהחוק קובע במקרה של ממשלת מעבר.

חשש מכאוס כללי

במערכת המשפטית נהוג לטעון כי מאחר שישראל לא החילה את החוק על יהודה ושומרון, או לא סיפחה את השטח למעשה, התקנות הללו מאפשרות לכל ישראלי המתגורר בשטחים שמעבר לקו הירוק לחיות תחת החוק הישראלי, וליהנות מכל ההגנות שיש לתושבים שמתגוררים בתוך הקו הירוק.

בשבוע שעבר פרסמה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה חוות דעת על אי-אישור התקנות, והזהירה כי ניהול החיים הישראליים ביו”ש יהפוך ל”קשה עד בלתי-אפשרי”.

בחוות הדעת שפרסמה כתבה המשנה ליועמ”ש, עו”ד סומפולינסקי, כי קיומן של התקנות “חיוני להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזרחים הישראלים באזור, רשויות האזור והרשות הפלסטינית”. לדבריה, “לפקיעת התקנות יהיו השלכות דרמטיות”. כמו למשל: חוסר סמכות להחזיק בכ-3,500 אסירים שהורשעו בבית משפט צבאי, וחוסר סמכות לעצור עבריינים נמלטים לשטח יהודה ושומרון אם ביצעו עבירות בשטחים שבתוך הקו הירוק.

המשנה ליועמ”ש הבהירה במכתבה, כי התקנות שהממשלה מתקשה לאשר – אמורות להסדיר מכלול היבטים שנוגעים לממשקים המשפטיים של מדינת ישראל עם אזרחיה, תושבי יהודה ושומרון, עם רשויות האזור, המפקד הצבאי ומי שפועל מטעמו, וממשקים מסוימים עם הרשות הפלסטינית.

כפי שתיארה המשנה ליועמ”ש, התקנות אושרו בממשלה כבר בתשכ”ז, עוד לפני הקמת היישובים היהודיים הראשונים ביהודה ושומרון. “לא לחינם ראתה לנכון הממשלה להתקין את תקנות שעת החירום הללו כבר בשנת 1967. קשה מאד לתאר את ניהול האזור ללא שהתקנות הללו בתוקף”, כתבה.

קושי להעמיד לדין

במכתבה כתבה המשנה ליועמ”ש, כי תחת התקנות, קיים סנכרון בין מערכת האכיפה הפלילית בישראל לבין זו שפועלת ביהודה ושומרון. המשטרה נוהגת כמשטרה אחת, מערכת הכליאה היא אחת, ולמעשה, התקנות מאפשרות למדינת ישראל להפעיל את האכיפה הנהוגה בתוך תחומי הקו הירוק, גם ביהודה ושומרון.

לדבריה, פקיעה של התקנות תגרום להיווצרות חיץ בין המערכות. אחת הדוגמאות הבולטות שייתכן שתהפוך למציאות אם חוק הארכת התוקף לא יאושר בתוך עד לסוף חודש יוני למניינם (בעוד 17 ימים), היא שלא ניתן יהיה להעביר מידע שנאסף על ידי המשטרה במסגרת חקירות פליליות לישראל – ולהפך. למעשה, המשטרה הפועלת ביהודה ושומרון תופרד ממשטרת ישראל פורמלית ומשפטית. “היבט זה משמעותי לניהול האזור והשמירה על הסדר הציבורי והביטחון, כחלק מסמכויות המפקד הצבאי”, הבהירה המשנה ליועמ”ש.

בחוות הדעת נכתב עוד, כי פקיעת התקנות ואי-חידושן עלולה להביא לקושי משמעותי ביותר להעמיד לדין ישראלים שביצעו עבירות פליליות בדין הישראלי בבתי משפט בישראל. “אומנם קיימת מערכת פלילית באזור הנשענת על הדין הירדני ועל תחיקת הביטחון, אך קיימים פערים בין מערכות הדינים במספר רב של היבטים. אי-הסדרה של העבירות הפליליות הישראליות ביו”ש עלולה לחשוף לסיכונים מגוונים את חיי אזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון, ביטחונם, חירותם, פרטיותם, רכושם ושאר זכויותיהם”.

גם אם אזרח ישראלי יוכל להישפט לפי החוק הצבאי, לפי חוות הדעת, המערכת שתהיה מוסמכת לדון בעניינו היא מערכת השיפוט הצבאית בלבד. “עבריין שהורשע בביצוע עבירה על תחיקת הביטחון ייאלץ לכאורה לרצות את עונשו בבתי כלא באזור בלבד, כי העברה של מי שנשפט במערכת הצבאית לכלא בישראל מוסדרת אף היא בתקנות”, היא קבעה.

גם המשטרה תאבד מסמכויותיה, ובראשה האפשרות לעצור אזרח ישראלי שביצע עבירה בתוך תחומי הקו הירוק ונמלט ליהודה ושומרון. “מצב זה עלול להפוך את היישובים ביהודה ושומרון דה-פקטו לעיר מקלט לעבריינים ישראלים, על כל המשתמע מכך”, כתבה המשנה ליועמ”ש.

ביתרים? תתקשו לרוץ לכנסת

עוד זכויות שעלולות להישלל מתושבים המתגוררים ביהודה ושומרון הן הזכות לקבל רישיון פסיכולוג או עורך דין, לאמץ, לעסוק בדיני ירושה וזכויות נוספות. דבר נוסף שעשוי להיפגע הוא תביעות אזרחיות של ישראלים נגד פלסטינים, ועם פקיעת התקנות – לא ניתן יהיה לנהל אותן. גם ישראלים שנפגעו מפלסטינים בתאונות דרכים לא יוכלו לתבוע, וגם החוזים המסחריים בין ישראלים לפלסטינים לא יוכלו להיאכף. בנוסף, היו שהעלו את החשש לפיו תושבי יו”ש לא יוכלו להוציא תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה, אולם לא התקבל לכך אישוש משפטי רשמי.

גם במערכת הפוליטית הזהירו, כי “אם החוק הזה לא יעבור, מדינת ישראל תיכנס למצב של כאוס וחוסר יציבות”.

היו במערכת הפוליטית מי שהעלו את האפשרות לפיה עם פקיעת התקנות לא יתאפשר לישראלי המתגורר ביו”ש לכהן כשר או חבר כנסת. ב’שטיבלאך’ בביתר הפטירו בחיוך כי יש לכך צדדים טובים, שכן התוצאה של הפסקת כהונתו של שר האוצר ליברמן, תושב ‘נוקדים’ בגוש עציון – תהיה רווח נקי… מצד שני, אם אתם תושבי ביתר ואתם מקבלים הצעה מאחת המפלגות החרדיות להתמודד לכנסת הבאה – הרי שאתם עלולים להיתקל בבעיה משפטית רצינית.

שרת הפנים איילת שקד קראה מצידה לחברי האופוזיציה “לגלות אחריות” ולתמוך בהצעה. מנגד, ראשי הרשויות ביהודה ושומרון פנו לחברי הקואליציה וכתבו: “איש אשר מפעל ההתיישבות חשוב לו, לא יישאר אפילו יום אחד בקואליציה שלא מצביעה ומאשרת את המשך תקנות יו”ש. ממשלת ישראל מחכה למועצת השורא שתאשר את המשך הריבונות ביהודה ושומרון. זה מצב שלא ניתן להשלים עימו”.

כל מה שחדש

אור החנוכה - מאמר הגות מהרב מנחם ישראלי

כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
15:01
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות