/
/
בעקבות הדי!

שערים' הציף התושבים מגיבים

בעקבות הדי!

נודה ולא נבוש: את הגל העצום של התגובות והמכתבים שזרמו למערכת 'שערים' בעקבות מאמר המערכת בשבוע שעבר - לא צפינו מראש. היה זה נחשול אדיר של תגובות, מאות במספר, שהגיעו מהמוני תושבים אכפתיים בעיר כל אלו הוכיחו לנו: תושבי ביתר אכפתיים למצב! הם אינם מוכנים לראות את המצב המסוכן ולהפטיר כדאשתקד.
כ״ב בסיון ה׳תשפ״ב
02:06
מעקב שערים

תשתיות שטעונות תיקון, מעברי החצייה שחסרים, החלופות, הפתרונות, והחשיבה מחוץ לקופסה  

@מערכת ‘שערים’

תקציר הפרקים הקודמים: בשבועות האחרונים הרמנו ב’שערים’ את דגל הזהירות בדרכים. מזה חודשים ארוכים שהכותרת ‘נס בביתר’ בהקשרים של תאונות שהתרחשו בעיר – הפכה לעניין של שגרה. כמעט בכל שבוע – ולפעמים כמה פעמים בשבוע – אנו מתבשרים על עוד תאונה שבחסדי שמים הסתיימה ללא נפגעים או בפצועים בלבד. הנוהל הפך להיות שגרתי: מורחים כותרת על ‘כמעט אסון’ או ‘נס בביתר’ – וממשיכים בשגרה.

שגרה מעיקה, מטרידה ומסוכנת.

עוד אנו יושבים וכותבים את הידיעה הזו במערכת, בשעות אחר הצהריים של יום ראשון השבוע – והנה עוד הודעה: שוב תאונה, הפעם ברחוב קדושת לוי בעיר, עם שני פצועים ‘קל’. עוד ‘נס בביתר’. עוד ‘כמעט אסון’. ואתה, התושב הסביר, תופס את ראשך בין שתי ידיך ושואל: עד מתי??? עד אנה יהיה זה לנו למוקש??? מתי נתעשת ונבין שאי אפשר להמשיך הלאה???!!!

כתוצאה מכך, פרסמנו בשבוע שעבר מאמר מערכת מפורט שבו הצבענו על המטרד, פירטנו את הליקוי בתשתיות שנובע כתוצאה מהעומס בכבישי העיר, והצענו מספר הצעות מעשיות שעלו בשיחות עם תושבים אכפתיים.

אחת ההצעות – זו שלמען האמת גררה בעקבותיה את כמות התגובות הגבוהה ביותר – דיברה על הקמת ‘תחנה מרכזית’ בעיר, שתחסוך את תנועת האוטובוסים הבינעירוניים. לתושבים רבים היה מה להגיב על ההצעה, כאשר חלקם הציגו הצעות נוספות לשיפור וייעול.

בתור עיתון שגולת כותרתו היא היותו במה אותנטית ונאמנה לרחשי התושבים – את היריעה המרכזית הזו נקדיש השבוע כדי להביא את תגובות הציבור (רק חלק מהם, כמובן; אם נרצה להביא את כולן – נידרש להדפיס מאות עמודים…). אתם מוזמנים לקרוא, ולהמשיך לשלוח את הערותיכם למערכת. מידיעה: הדברים נבחנים בחיוב על ידי פרנסי העיר ומקבלי ההחלטות – הרי לכולם אכפת מהמצב, וכולם מבינים שנדרשת פעולה דחופה.

כמובן שכל ההצעות הללו מתמקדות בתחום ייעול התשתיות. אולם על דבר אחד אין חולק – וזהו הצורך של הנהגים בעיר לנסוע בזהירות ותוך תשומת לב מרבית, ללא כל בדל-בדלה של הסחת דעת, עיסוק בטלפון וכדו’, כי מדובר בסכנת נפשות ממש! וכמובן – על הולכי הרגל שצריכים להיזהר, ההורים שחייבים להזהיר ולהדריך את ילדיהם לחצות בבטחה ולהתהלך בזהירות, ועל הילדים עצמם, לצעוד בזהירות יתרה, לא לקפוץ לכביש ולא לעבור שלא במעבר חצייה, וגם שם, רק בליווי מבוגר ותוך שימת לב מוחלטת.

והקב”ה יזכנו שנזכה להגיע למחוז חפצנו לחיים ולשמחה ולשלום.


תודה על ה’די’

למערכת שערים שלום וברכה,

אנחנו מתחילים בימים אלו מבצע של זהירות בדרכים במסגרת הפרויקט של העירייה מטעם ‘חפצנו לחיים’.

בשיחה בפני התלמידים היום השתמשתי ב “די” הענק שפרסמתם בעמוד הראשי של הגיליון האחרון. הקראתי חלק מהכתבה על האסונות האחרונים וכו’ כדי לעורר את התלמידים לנושא. אז קודם, כל יישר כח על הצפת המודעות לעניין.

בנוסף, אשמח לקבל חומר שהצטבר לכם בנושא – תמונות וכתבות כדי להמחיש לילדים מה יכול לקרות ח”ו.

ואם אפשר בקבצים שאוכל להגדיל ולתלות בכיתות ובמסדרונות הת”ת.

יישר כח

אמ”ז


לא להפלות את התח”צ

למערכת עיתון שערים, העיתון הנקרא ביותר בביתר, ובאמת!!

בעקבות הכתבה שלכם בשבוע שעבר על התאונות, שהעליתם רעיון להקים מסוף לנוסעי התח”צ לכל הקווים בין עירוניים. הנני להעיר, שאולי בכדי למנוע צפיפות ותאונות בכבישים היה יותר מומלץ להקים חניון לרכבים – ‘חנה וסע’, כמו שקיימים במספר מקומות, וכל בעלי הרכבים יחנו שם את רכבם ויתניידו בעיר רק עם תח”צ עירוני ואז זה יוריד באופן דרמטי את מס התאונות, שרובם ע”י רכבים, והכבישים יהיו הרבה יותר ריקים, וכמובן להוסיף קווי לילה וכו’ וכו’.

כמובן שאפשרות זו ברור לכם שאינה במציאות, אז תמהני – למה אפשרות ברורה ומובנת לעשות תחנה מרכזית לנוסעי התח”צ??? בעלי הרכבים מובנת ביותר, שהרי הם גרים בעיר ויש להם חנייה ליד דלת הבית…. ואלו שהם בשכבה המוחלשת, אין להם די לקנות רכב להם ול-10 ילדיהם, מובן ביותר שיחזרו משפחה עם כל 10 הילדים בשעה מאוחרת מחתונה בבני ברק ועכשיו יעצרו להם ב’מסוף’ יעירו את 3 מילדיהם שכבר ישנים חצי, יחכו בעצבים בחום הקיצי ובחורף בקור ובגשם לאוטובוס פנימי שיגיע לקחת אותם ברוב טובו – זה מובן ביותר? הדבר כל כך ברור להפלות את נוסעי התח”צ באופן גורף פעם אחר פעם? בגלל שאין להם ברירה והם חייבים את התח”צ?

זו הבעיה של המדינה עסקניה וקברניטיה, כל כמה שהם ירצו לעזור ולדובב את נוסעי התח”ץ הם לא יבינו את זה לעולם! לא חושב שהם ניסו אי פעם את חווית הנסיעה נסיעה באוטובוס! הרבה יותר קל להגיד שהעומסים הם בגלל התח”צ ובגלל זה אולי לשפר עם מסוף שיהיה מסודר וכו’ וכמובן לא יזיזו את עצמם שהם בעלי הרכבים….

וכמה הערות על הרעיון: א’ – במודיעין עילית רק הנסיעות הנדירות מתקיימות מהמסוף ולא נסיעות למקומות מרכזיים כמו ירושלים וב”ב שיש כל כמה דקות ממוצע נסיעה, שזה יש בכל שכונה, ועם העומסים בביתר, אז זה מהאוטובוסים של ירושלים הכי הרבה, ולהוציאו למסוף אינו בחשבון, כדלעיל.

ב’ – אם כבר הרעיון של הרכבים לעיל – לא יצטרכו להוסיף כמעט אוטובוסים פנימיים במשך היום, מאחר שכל רכב הוא יותר נפח ובן אדם אחד. משא”כ אם יבוטלו כל הנסיעות הבין עירוניים בתוך העיר במקום כל אלו, יצטרכו להוסיף קווים עירוניים בתוך העיר ולא מוריד כמעט מהעומס המדובר בעיתונכם.

אשמח אם תיקחו דברים אלו לתשומת ליבכם, ולהמשיך לשמוע ולהשתמע מכל התושבים, וכמובן להמשיך להועיל ולשפר למענינו!

י.פ. – אחד מתושבי העיר


הבעיה של ‘אוהב ישראל’

שלום. אני תושבת רחוב אוהב ישראל. בעקבות הכתבות לאחרונה על התאונות – אני חייבת להגיב ולעורר: כל מי שגר ברחוב יודע שהניסים הכי גלויים בענין קורים דווקא פה ולא פעם בכמה זמן, אלא מדי דקה!!!

יש ברחוב עשרות (!) מוסדות לימוד שונים שמצטרפים לעוד כמות נכבדה של מוסדות בהמשך ברחוב אדמ”ורי ויז’ניץ. בכל הרחוב הארוך אין אפילו לא מעבר חציה אחד!!! יש אחד בתחילת הרחוב ועד לצומת אבא שאול אין שום מעבר חציה, שלא נדבר על פסי האטה שאין בכלל. אלו דברים בסיסיים בעיר עם כמות ילדים כה גדולה ופי כמה וכמה ברחוב הזה.

נוסף על כך – הרחוב בנוי בצורת עיקול כשהמוסדות נמצאים ממש בסיבוב. המכוניות טסות ולא רואות מה קורה בהמשך מעבר לסיבוב. גם הולכי הרגל לא יכולים לדעת אם מגיעה מכונית או לא. התחנה העיקרית של התלמידות נמצאת בצד השני של הכביש וכך, כל התלמידות חוצות כל יום ומי שצופה מהצד לא יכול שלא להתחלחל מהסכנה.

מה גם שלאורך כל צידי המדרכה חונות מכוניות ואין מה לעשות אלא להיכנס לכביש בצורה שגם אם יאטו לא יראו את הבנות וכך הבנות מתפרצות לכביש והנהגים שטסים לא רואים בכלל מה קורה. ובשילוב כל הפרמטרים – זו סכנה שאין כמותה. אני בתור מבוגרת מפחדת לחצות את הכביש הזה. אז הילדות???

לא מובן איך לא עשו משהו בעניין עד היום. זה לא רק בטיחות הילדים (והמבוגרים) שגרים באזור אלא גם בטיחות של כל התלמידות שלומדות שם!

כל מי שגר באזור יודע על מה מדובר ואילו ניסים מתרחשים בכל רגע, אך כידוע אין סומכין על הנס. וכמו שהתרעתם – שעל התושבים לשים לב לנהוג במשנה זהירות – כאן זה פי כמה וכמה שיש צורך דחוף של פיקוח נפש מצד העירייה לבוא ולפעול בעניין בדחיפות!

תודה רבה.


להתחבר למציאות

הפתרון שהעליתם הגיוני כמעט כמו לעשות תחנה מרכזית לרכבים בכניסה לעיר ומשם תתניידו באוטובוסים פנימיים לביתכם ולקניות.

1. בכל הערים (ביתר, בית שמש, בני ברק, אלעד, וכו’) יש נסיעות של אוטובוסים בינעירוניים בתוך העיר, אז לכתוב שהתרגלנו בביתר למציאות מיוחדת – מצביע על ניתוק מהמציאות.

2. היו בעיר מלא תאונות, רובן של רכבים פרטיים. אז במקום לחנך את הנהגים באמצעות אכיפה (אני יודע שהכותב לא יאהב את זה אבל זה הפתרון…) והדרכה לילדים בבתי הספר של הגופים העוסקים בכך כדי להציל חיים, לבוא ולקחת את הבעיה בציניות כדי לפתור לכותב את הקושי בהתניידות ברכבו הפרטי זה לא הוגן.

3. הפיכת האזורים העמוסים בעיר למדרחוב שהמהירות בה אינה עולה על 30 קמ”ש – אולי תקשה עליכם, בעלי הרכבים, אבל זה יעזור לילדים ולבני המשפחה שלכם, וגם לרוב התושבים שאין להם רכב.

4. כתבתם בכתבה מידע מוטעה, כנראה שהטעות נובעת מכך שאינכם נוסעים בתח”צ ומתבססים על שמועות מאנשים. בבדיקה מעמיקה של מסלולי הנסיעה במודיעין עילית, כל הקווים לביתר, אלעד, בני ברק ועוד, עושים את המסלול בכל העיר ורק אוטובוסים ליעדים מיוחדים כמו אשדוד וכדו’ עוצרים במסוף.

אז אולי ביתר תהיה תקדימית ותבצע את מה שכתבתי בהקדמה.

אם להשתמש במילים של הכותב, אז: נכון, ברגע זה שאתה קורא את זה – תזוע על מקומך באי נוחות אבל אין ברירה… אני בטוח שלכותב יש רכב…

משה כהן


להוסיף מעברי חצייה 

לכבוד מערכת ‘שערים’, שלום וברכה!

אנו מודים לכם מאד על העלאת הנושא הכאוב ובפרט על הרצון וההשתדלות להביא בס”ד לפתרון הבעיות, כמו בבעיות נוספות שהעליתם.

רצינו להביע את דעתנו בנוגע למניעת אסונות בעתיד בעזרת השם:

הפתרון הנכון שהצעתם של תחנה מרכזית, נראה שיכול בס”ד אכן לפתור את הבעיה,  אך כמובן שמדובר בתהליך ארוך מאד, אם אכן יתקבל, ואנו זקוקים בדחיפות פתרונות מידיים למניעת אסונות!

מעבר למודעות והזהירות של הנהגים ושל הולכי הרגל שהן הבסיס לכך, יש תחום שהזכרתם פחות והוא בסיסי ביותר: הוספה/ חידוש של אמצעי זהירות בכביש, כגון: אי תנועה, מפרצים, מעברי חציה, תמרורי אזהרה וכו’.

אנו מתגוררים ברחוב החוזה מלובלין, אותו ציינתם בכתבה כמקום שלא עלינו אירעו בו הרבה תאונות.

זהו רחוב ראשי, שכל כך הרבה קווי אוטובוס עוברים בו, בנוסף למשאיות חונות הפורקות סחורה ב’רמי לוי’ – שזוהי בעיה נפרדת שאין להם חניה המיועדת לכך – ובנוסף לכלי רכב גדולים ומסוכנים: טרקטורים, מנופים וכו’ שמצויים שם, וכמובן ברחובות רבים נוספים בעיר שמקשים ממש על חציה בטוחה להולכי רגל, ועל אחת כמה וכמה לילדים, גם מעל גיל 9.

דוגמה הממחישה את הבעיה: מהצומת הסואן של החוזה-מהרי”ץ-מעזריטש ועד צומת דרכי איש-החוזה, אין מעבר חציה אחד!!! כשבתחום הזה יש מתחם של 4 גני ילדות וכל בוקר וצהרים עוברים שם מאות ילדים בניסים ממש!!!

יש לציין שגם מבוגרים נאלצים להמתין זמן רב ולמצוא בקושי רב מקום מעבר חציה בטוח.

הערה חשובה: גם מעברי החציה הקיימים מחוקים כמעט לגמרי, היות ובמשך שנים לא חידשו אותם.

נודה לכם מאד אם תפנו את הבעיה לגורמים הרלוונטיים ותהיו שליחים טובים במצות “ונשמרתם מאד לנפשותיכם” ובמניעת אסונות בעיר בעז”ה.

בתודה ובברכה – ש.ו.


למנוע נסיעת משאיות בבוקר

שלום רב!

ראשית כל תודה על הקדשת תשומת הלב לזעקת ה’די’.  

אם יורשה לי בנוסף להציע גם צמצום כלי רכב עבודה – דחפורים, טרקטורים, משאיות, מערבלי ביטון וכדומה – שמעבירים דברים ממקום למקום, בין השעות 7:45 עד 8:45 בבוקר (יש מקומות שבהם יש הגבלה של נסיעת כלי רכב אלו בשעות מסוימות).

בנוסף, סיום שעת הלימודים בשעה משתנה ביום שישי. הכבישים המסוכנים שיש שם ריבוי בתי ספר כדוגמת אוהב ישראל ואדמ”ורי ויז’ניץ בעיקר היכן שמתעגל – לחלק את הכביש לשני נתיבים כפי שכתבו בעבר שזה הפתרון היחיד עם מעברי חציה ששם יעברו את הכביש הבנות מהכיתות הגבוהות כפי שנהוג בהרבה מקומות.

הייתי שמח להזכיר את המובא בספר ‘תפארת בנימין’ שמרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ”ל נשאל האם הנוסע דרך כביש הבקעה יברך ‘הגומל’ והשיב שהוא ישלם את הפרש הנסיעה של אוטובוס שלם דרך כביש החוף (היה זה טרם סלילת כביש 6), העיקר שלא ייסע בכביש הבקעה. ואמר והרי הנעשה לו נס מנכים לו מזכויותיו וכי יש לנו עודף זכויות שאנו יכולים לוותר עליהם?!

ונשמרתם מאוד!

יוסף אלישר


נוהגים כמו חיות

בעקבות הכתבה שלכם על התאונות בעיר והפתרון המצחיק של התחנה המרכזית. אני לא אאריך במופרכות העניין, אבל אם באמת מחפשים פתרונות אז הם.

1. אין מעברי חציה בעיר, בדוגמת רחוב קדושת לוי מאיזור שפע ברכת השם עד מהרי”ץ – אין בכלל מעבר חציה! וכן ברחוב מפעל הש”ס, עד עכשיו במשך 20 שנה לא היה אפילו מעבר חצייה אחד. עכשיו לפחות יש אחד. וכן הכיכר המסוכנת של הרב קניבסקי בבא סאלי אין בכלל מעברי חציה בהרב קניבסקי, מה שגורם לכמויות של אנשים לחצות בכביש בדרך מסוכנת בלי לראות מי מגיע מרחוב הבאבא סאלי.

2. אפשר שנהגי האוטובוס ייסעו קצת יותר לאט. תעשו בדיקה אם אתם רוצים ותשמעו שבעולם זה נקרא שהנהגים בביתר נוהגים כמו חיות אין סיכוי לנסוע באוטובוסים של ביתר בלי לאחוז בשתי ידיים בכל  זיז אפשרי.  

וכו’. וקיצרתי.

תושב מודאג


לא להרפות מהנושא

לכבוד מערכת שערים,

תודה שהעליתם את הנושא החשוב ביותר בעירנו – חיי אדם!

ברור שלרוב התאונות יש חלק בגורם האנושי – הנהג ו/או הולך הרגל. אך אני מעיר כאן גם על התשתיות ולא על ריבוי האוטובוסים.

מצרף כאן מכתב ששלחתי למחלקת שפ”ע לפני כחצי שנה.  לא נעניתי:

אנא, עשו אתם את הסיבוב בעיר וציינו עד כמה ואם בכלל מעברי החציה ברורים ומוארים הן לנהג והן להולך הרגל. נשמח מאוד לקרוא על כך בעיתון.

בבית שמש למשל, התמרור של מעבר חציה ממוסגר באורות כתומים מהבהבים.  במקומות אחרים יש ‘עיני חתול’ – מחזירי אור על הכביש במקביל לסימון המעבר.

בעיר המבורכת בכל כך הרבה ילדים, חייבים לסמן את המעברים בצורה הברורה ביותר.  כל זאת כמובן יחד עם חינוך לזה”ב ואכיפה בכבישים. 

אנא, אל תורידו את הנושא מסדר היום!

תושב שאכפת לו



                                                                                                                                                                                                                    

לחדש את התמרורים

שלום וברכה

לאחרונה התחלתי לנהוג בביתר.      

להפתעתי, הרבה ממעברי החציה אינם ‘מתומררים’ – ללא תמרור 306 בצד הדרך המראה על מעבר להולכי רגל. יתרה מכך, הרבה ממעברי החציה מחוקים בחלקם/רובם, מה שמקשה עוד יותר על זיהוי בזמן על מנת להאט ולעצור.

בעיר כמו שלנו, המבורכת בהרבה ילדים, מעברי החציה צריכים להיות הדבר הכי בולט בדרך! הן עבור הנהגים והן עבור הולכי הרגל!       

מעבר לצביעת הכביש והוספת תמרור משני הצדדים, כדאי להוסיף תאורה\עיני חתול וכו’. זה המקום להשקיע!

אני מציע לערוך סיבוב בעיר ולבדוק כמה מעברי חציה מסומנים כחוק! אפשר להתחיל מהרחוב ההיקפי של גבעה ב’2 -חב”ד/כנסת מרדכי.  שימו לב מה קורה בפניה לכביש הרמ”ז! וזו רק דוגמה.

כדאי לעשות זאת גם בשעות החשיכה שאז כמעט אין דרך לדעת שיש מעבר חציה.

בבקשה, אל תחכו לאסון חלילה כדי לעשות את התיקונים הנ”ל!  אני לא מדבר על הרמפות שגם הם לא מסומנים כראוי ובלילה צריך ממש לנחש איפה הרמפה הבאה… זה גורם לאי נוחות אך (מקווה) שלא מדובר על סכנת חיים כמו מעברי חציה שאינם ברורים ממרחק סביר לעצירה.

הגיע הזמן לחדש את התמרורים וסימני הבטיחות בכבישים!

בתקווה שתתייחסו ברצינות ובקרוב נראה את השינוי!

(עדיין לא שולח העתק למשרד התחבורה.)

בברכה,

ל.ב.


מסוף עירוני, הפתרון?

לכבוד מערכת ‘שערים’, השלום והברכה!

במקום הקדמה, אבקש להעלות על נס את היותכם עיתון שערים ה-עיתון של ביתר בה”א הידיעה, אשר מביא את קולם של תושבי העיר בצורה הנקייה, היפה והמכובדת ביותר, מכם יראו וכן יעשו.

בנוגע לכתבה שפורסמה בעיתונכם בתאריך י”ג בסיון ה’תשפ”ב, תחת הכותרת ‘די’ – על נושא בעיות הבטיחות הדרכים כאן בעיר, אשמח אם תעלו את דבריי בנושא בגיליון הבא.

ראשית, אין זה סוד שמערכת הכבישים בעיר ביתר עילית אינה מן המשופרות בלשון המעטה, על מה שרק נסתכל: אם במצב מעברי החצייה בעיר בהם רחובות ארוכים עם משפחות ברוכות ילדים אינם מסומנים כלל במעברי חצייה לכל אורכם, כשהדרך היחידה לילדינו להגיע לגינה הסמוכה הינה לחצות את הכביש הסואן, לעיתים אף ללא עזרת מבוגר (כמו רחובות קדושת לוי, החוזה מלובלין, הרב שך ועוד), אם בקרבת גני המשחקים לצמתים סואנים ומסוכנים באופן מחריד (חיי יצחק פינת הטוב והמטיב, הרב אויערבאך – הרבי מליובאוויטש פינת הרבי מנדבורנא, פחד יצחק פינת הרב ברים, המגיד ממעזריטש פינת חב”ד ועוד);

אם במקום הימצאותן של תחנות האוטובוסים אשר במקרים רבים מקשים מאוד על נהגי האוטובוסים להיכנס לתחנה (הר”ן פיצה B, ועוד) ובכך לגרום לכאוס תחבורתי ולעומסים תחבורתיים כבדים (ובפרט בימי שישי כשתושבי העיר ברובם עורכים את קניותיהם בכיכר העיר כאשר כל אחד יודע שכדי להגיע משם לכיוון העיר וגבעה A הסמוכה יש לעבור דרך רחוב הר”ן, מספיק אוטובוס אחד שיתעכב יתר על המידה בתחנה ליד פיצה B, כדי לגרום ל’אפקט הדומינו לעשות את שלו. כל מי שעובר שם בימי שישי יכול להעיד על כך).

כמו שנכתב בעיתון ‘שערים’, העיר ביתר מתאפיינת במערכת תשתית אשר אינה מספיקה דיה לצרכיה האמתיים היומיומיים של העיר מבחינה תחבורתית. עם זאת, הפתרון שהעליתם בכתבה של הקמת מסוף עירוני בכניסה לעיר איננה הפתרון, ואדרבא, מדובר בלא פחות מקטסטרופה אשר לא תועיל לתושבי העיר אלא תזיק הן מבחינת ההתניידות והן מהבחינה הבטיחותית. נשמע תמוה? הנה, אסביר את דבריי:

סליחה, עם כל הכבוד, הדברים מופרכים מיסודם ואין קשר בין הכתבה לבין המציאות אפילו כהוא זה. הנה, בכתבה הצעתם את ‘מודל קריית ספר’, עיר שבה פעילה כבר שנים מסוף לאוטובוסים הבינעירוניים. אולי על הנייר הרעיון נשמע רעיון קורץ ונוצץ, אולם כאברך שלמד בעבר בעיר מודיעין עילית (הנקראת גם ‘קרית ספר’) אוכל להעיד שמסוף אוטובוסים זה מהדברים המסורבלים ביותר שיש ובפרט למשפחות ברוכות ילדים.

תארו לעצמכם שכדי לנסוע לשבת באלעד באוטובוס של השעה 12 בצהריים – אם עד היום הייתם יוצאים 3 דקות קודם והולכים לתחנה הסמוכה ושם מחכים לאוטובוס, הרי לכשיהיה מסוף תצטרכו לצאת כ-10 דקות קודם, ולעלות לאוטובוס העירוני עם כל המזוודות והמשפחה, וסביר להניח שלא תהיו המשפחה היחידה שתכננה לשבות מחוץ לעיר בשבת ושנוסעת לכיוון המסוף, יהיו לפחות עוד 2 -3 משפחות (לפחות) באוטובוס שאף הם עם המשפחה והמזוודות.

והתוצאה: האוטובוסים העירוניים בשעות הבוקר יהיו רק משל ודוגמה למה שיתחולל כשיהיה מסוף, אוטובוסים צפופים, עם אנדרלמוסיה של אנשים עומדים וכמעט נופלים באוטובוס, ואוטובוס עירוני אחד אחרי שעולים עליו 2 -3 משפחות עם מזוודות וילדים הוא מתמלא והנהג לא יעלה עוד נוסעים.

והתוצאה? עשרות משפחות ימתינו בתחנה עד בוש לאוטובוס שייקח אותם למסוף ולא תמיד האוטובוס יוכל לעצור, שהרי האוטובוס מלא, וכתוצאה מכך חברת קווים תשחרר עוד אוטובוסים לכיוון המסוף כמו שקיים היום במודיעין עילית, שבימי שישי יש קווים מיוחדים לכיוון המסוף. והתוצאה: במקום אוטובוס אחד שיאסוף את הנוסעים בבטחה מהתחנה הישר למחוז חפצם אז אחרי שיהיה מסוף, אולי הורדנו אוטובוס אחד, אבל במקומו הוספנו עוד כמויות של אוטובוסים עירוניים תגבור לכיוון המסוף וממנו שכל בר דעת מבין שזה לא הפתרון.

ולסיכום, מספר נקודות:

המצב הקיים כיום הינו שרוב האוטובוסים הבינעירוניים הנוסעים למודיעין עילית, אלעד אשדוד וכדו’ נוסעים במסלול מרכזי (מוקדים), מה שאומר שהם נוסעים ברובו של המסלול ברחובות המרכזיים ולא ברחובות בעיתיים. אם יחליטו על הקמת מסוף הרי שאוטובוסים עירוניים ינועו יותר ברחובות בעיתיים בדרכם למסוף כמו דרכי איש, אבא שאול ועוד בגלל הביקוש לתגבור – ולא זוהי המטרה.

לא זו אף זו, אלא שכבישי העיר יהיו מלאים אף יותר בגלל האוטובוסים המתוגברים דבר שיפריע אף יותר לתנועת הרכבים בעיר ביום שישי שקשים בלאו הכי. וזה בלי לגעת בנקודת זיהום האוויר שרק תחמיר כתוצאה מכך.

יש לקחת בחשבון שגם בחזור האוטובוסים הבינעירוניים לא יעשו פיזור, אלא יורידו את כולם במסוף, ולעיתים האוטובוס נתקע בפקק בדרך ומגיעים לעיר לאחר סיום שירות האוטובוסים העירוניים בעיר, והפתרון היחיד להגיע הביתה זה להזמין מונית, או ללכת ברגל, כי בדרך כלל הנהגים אינם מוכנים לעשות פיזור אם זה לא חלק ממסלולם).

כמו כן יש לקחת בחשבון את ההוצאה המצטברת שתהיה למשפחה שנוסעת לכיוון המסוף בתיקוף הרב קו, בדובר בהוצאה מיותרת לחלוטין הניתנת למניעה על ידי הנגשת כלל האוטובוסים הבינעירוניים.

(במאמר המוסגר, מי זה ה’אנחנו תושבי ביתר עילית’ שכתבתם במאמר? אברכי הכולל החשובים המתניידים באוטובוסים דבר יום ביומו, ולעיתים גם ממתינים לאוטובוס עם כל המשפחה, אנשים נשים וטף שייקח אותם אל מחוז חפצם לעיתים מעל שעה, או בבעלי הבתים הנכבדים שיושבים ברכבי פאר הנוסעים בנוחות אל מחוז חפצם העסוקים בלזרוק רעיונות תיאורטיים על חשבונם של האברכים?)

תקוותי שמכתב זה יפלו על אוזניים כרויות ויובא לידיעת הציבור. (אם הובא לציבור צד אחד, יש להביא גם את הצד השני.)

להסדיר את מפרצי האוטובוסים

צר לי אך נשגב מבינתי להבין מה הקשר בין תחנה מרכזית לצמצום תאונות הדרכים ואגש ישר לעניין.

כבישים ריקים בהם יוכלו בעלי הרכבים לשעוט יובילו לפחות תאונות דרכים??? כלל התאונות שקרו היו באוטובוסים עירוניים ולא בינעירוניים!

האוטובוסים העירוניים גם כך עמוסים, בפרט בשעות בהם מסתיימים הלימודים, תוסיף לכך עוד מאות איש שירוצו לאוטובוס הפנימי בשביל להגיע לתחנה מרכזית…

גם במודיעין עילית מהתחנה המרכזית יוצאים אוטובוסים שאינם בתדירות גבוהה, אבל לנסיעות לירושלים בני ברק ואפילו לביתר יש מסלול איסוף ופיזור רגיל בתוך העיר.

נראה שמי חשב על הפתרון חושב יותר על בעלי הרכבים הפרטיים שיהיה להם יותר נח בנסיעה בתוך העיר מאשר על כלל התושבים או הבעיה האמיתית של תאונות הדרכים.

הפתרון: בראש ובראשונה נהיגה זהירה של ככל הנהגים בעיר ללא התעסקות בטלפון וללא עקיפות מיותרות וללא עצירה באמצע הרחוב בשביל להעלות ילד או ילדה מה שגורם לרכבים לצאת לעקיפות.

ועוד נקודה חשובה: כשלנהגי האוטובוסים יהיה מקום להיכנס לתוך מפרצי התחנות ללא הפרעה של רכבים חונים בתחנות (איפה אכיפה על כך? לא צריך בשביל זה משטרה מספיק פקח עירוני) והם אכן ייכנסו לשם בצורה מסודרת, בעלי הרכבים לא יצטרכו לצאת לעקיפות מסוכנות ללא שדה ראיה בפרט שהרבה תחנות ממוקמות בצמוד למעברי חציה, וכן הנוסעים לא יסתכנו בירידה לכביש בשביל להספיק לעלות על אוטובוסים וכו’ וכו’.

שורה תחתונה: לפני שמריצים מאות אנשים לתחנה מרכזית בשביל לצאת מהעיר יש עוד כמה דברים שאפשר לתת עליהם את הדעת!!!

א.א. – תושב העיר


מה שאני רואה בכביש

שלום וברכה!

אני בועז שחר (מוכר לכם כבועז מצלמות)

מתגורר בעיר כבר 20 שנה מתוכם 13 שנה נהג אוטובוס והסעות בעיר.

לגבי הכתבה שנגרמים תאונות עם ילדים לא עלינו, אם באמת רוצים לדעת איפה המחדלים זה לא לשאול איזה מהנדס שמתגורר בחיפה ויבוא לכאן לבדוק אלא זה לשאול את נהגי האוטובוסים וההסעות בעיר איפה המחדלים כי הם מתעסקים עם ילדים והם הכי הרבה על כבישי העיר והם יודעים בכל רחוב מה היה צריך לתקן.

אמנה לכם כמה דברים שעולים לי עכשיו.

1. משאיות, בין אם הם פורקות סחורה ליד רמי לוי או משאבת בטון, אני רואה ילדים שיורדים לכביש לעקוף את המשאית כי המדרכה נחסמת להם.

2. תחנות האוטובוסים בעיר, או שחונים בהם או כמו בגבעה B כמעט כולן עם פחי זבל במתחם התחנה, דבר שגורם לתגובת שרשרת, אוטובוס עוצר על הכביש נהייה אחריו פקק, הנהגים מתעצבנים ובצדק ואז הם מגבירים את המהירות כדי להשלים את מה שעיכב אותם וככה קיבלנו עיר של נהגי מירוץ.

3. אין מעברי חציה, קדושת לוי 50 ומשהו יש שם ים של ילדים שמתחננים לחצות ואין מעבר חציה. אני הייתי עוצר אבל לא אסכן את הילדים לחצות ויסתכנו ברכב ממול.

כמו כן, ברחוב הרב קניבסקי בבא סאלי למה אין מעבר חציה, למה ילדים צריכים להתייבש שם?

יש עוד המון דברים אבל זה רק מי שנמצא כל היום על הכביש יודע.

תודה רבה, בועז


אין מעברי חצייה!

שלום וברכה!

בהמשך לכתבה שפורסמה השבוע אודות תאונות הדרכים והסכנה בכבישים השם ישמור.

קודם כל יישר כח על העלאת הנושא הכל-כך חשוב וקריטי. דבר שני, כתושבת רחוב החוזה מלובלין

אני רוצה להעיר על בעיה שבוודאי ידועה וכבר דוברה רבות אך בכל זאת חשובה וקריטית מאד וזה ענין מעברי החצייה (או יותר נכון חוסר מעברי החצייה) ברחוב. כיצד יתכן שמהחוזה מלובלין/מהרי”ץ ועד החוזה מלובלין/דרכי איש אין שום מעבר חציה?!

וזאת בשעה שבקטע הרחוב הזה יש תחנת אוטובוס פעילה מאד, סופר מרכזי – רמי לוי, ועוד חנויות רבות, שלא לדבר על בנייני מגורים רבים. ממרפסת ביתי אני עדה כל יום לילדים ואף מבוגרים שחוצים את הכביש ואך בנס ניצלים ממכונית חולפת שלא פוגעת בהם ואני שואלת את עצמי אם האימהות של אותם ילדים מודעות בכלל לצורה שבה הילדים האלו חוצים את הכביש…. ואיך הם ניצלים בלי לדעת בכלל שיכול היה להיות גם אחרת ח”ו.

אני לא רואה סיבה למה לא מוסיפים מעבר חציה באיזור תחנת האוטובוס -החוזה מלובלין 10- אבל כמובן שאת זה הגורמים המתאימים צריכים לבחון.

שוב תודה על הצפת הנושא, ובתפילה שלא נדע ח”ו אסונות גדולים יותר כדי שנתעורר.


למען ‘כבשת הרש’

מערכת שערים עשתה משפט שדה ללא הוכחות, וב”ה מצאה את האשם לבעיות התחבורה בעיר ‘כבשת הרש’ – האוטובוסים הבין עירוניים, שבהם השקופים העניים והחלשים משתמשים באופן קבוע.

א. רוב מוחלט של התאונות בעיר לא קרו באמצעות אוטובוס בין עירוני.

ב. אלפי אברכים ועובדים שנאלצים לנסוע מידי יום מחוץ לעיר בשביל להביא טרף לביתם, יצטרכו להוסיף סבל על סבלם, ולהאריך את זמן נסיעתם למען הנחות של בעלי הרכבים עם ה-8 ספרות.

ג. כבר היום בשעות השיא האוטובוסים העירוניים מלאים עד אפס מקום ומסכנים את ציבור הנוסעים שלהם, אז יצטרכו להוסיף עוד מאות נסיעות עירוניות, אם כן החלפתם שור בחמור.

ד. ‘מודל קריית ספר’, לא היה ולא נברא. במשך ימי השבוע הרגילים המסוף בכניסה לעיר מודיעין עילית לא שימושי וגם בערבי שבת רגילים רוב הקווים עושים מסלולים כרגיל.

ה. לחילופין, מכיוון שרוב התאונות קרו על ידי נהגים של רכבים פרטיים ומכיוון שהרכבים הפרטיים גורמים לזיהום אויר, ולתפיסת חניות – רציתי להציע להקים מגדלי חניה בכניסה לעיר ובעלי הרכים יחנו את הרכבים בכניסה לעיר ומשם ימשיכו בתחבורה הציבורית, מודל שקיים בהרבה ערים ברחבי העולם.

ו. ברור שחברות התחבורה הציבורית מעדיפים את הפיתרון הנ”ל שיחסוך להם הרבה דלק וזמן, אך לנו התושבים זה גזירה.

בתודה ובברכה

תושב ‘שקוף’


כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות