/
/
אין הקומץ משביע | עסקני העיר מבקשים מהתושבים לטכס עצה לנוכח התגברות מקרי העוני בעיר

אין הקומץ משביע | עסקני העיר מבקשים מהתושבים לטכס עצה לנוכח התגברות מקרי העוני בעיר

כ״ב בסיון ה׳תש״פ
00:56

המלצות נוספות

צעקת הדל

:

שמעון כהן

לצד החולים הרבים שנגיף הקורונה הארור הביא בכנפיו, מתמודדים יושבי ארץ ישראל – והעולם בכלל – עם נגיף חמור וקשה לא פחות: זהו הנגיף הכלכלי שעושה שמות כמעט בכולם; בעלי עסקים מבוססים – הפכו ל’מסודרים’ בקושי, כאשר החגורה הכלכלית שלהם הולכת ומתהדקת, ואלו שעד עתה היו ‘מסודרים’ – הופכים לנזקקים ממש. נקל לתאר שאלו שעד לתקופה הקשה הזו היו בגדר נזקקים – הפכו בחסות הקורונה, השבתת המשק, גל הפיטורין בכל ענפי העבודה וצמצום התמיכות והעזרה – לאביונים השואלים לחם, כפשוטו ממש.

אל מערכת ‘שערים’ מגיעות עדויות קשות, שתסמרנה שערות ראש למשמען, על הקורה בקרב משפחות רבות בעיר במישור הכלכלי, בעקבות נזקיה הכלכליים של תקופת הקורונה. מחזות קורעי לב של עוני ומחסור הפכו לנפוצים בעיר. שכנים מודאגים ועסקנים מסורים מספרים על חרפת רעב ממש, רחמנא ליצלן, שהפכה לחזון נפוץ בבתים בעיר. אל עובי הקורה נכנסים ארגונים המחלקים מזון – דוגמת העסקנים היקרים המחלקים לאחרונה חבילות מזון לנזקקי העיר על שם הרה”ק רבי ישעיה מקרעסטיר זי”ע – אבל הפתרון הינו חלקי בלבד, ובטח שאינו מהווה מענה לטווח הארוך.

ההתעלמות מהמצב שמידפק על הפתחים של כולנו – אינו בגדר אופציה כלל. ניתן לטמון את הראש בחול, להתעלם שבוע או שבועיים, אבל כאשר קול דמי אחינו, שכנינו, שארי בשרינו ואנשים שמתגוררים לידינו ומתפללים עימנו בבתי הכנסת ועורכים עימנו קניות במרכול השכונתי (עד כמה שהם יכולים להרשות לעצמם לערוך קניות בכלל) – זועק אלינו מכל מקום. לא נוכל להתעלם.

בכתבה זו, אנו מבקשים להרים את הנושא הזה כדגל מרכזי, שילווה אותנו בשבועות הקרובים בעז”ה, עד למציאת פתרון, ולו חלקי. זוהי הערבות היהודית הבסיסית ביותר שכולנו מחויבים בה על פי דין תורה.

הכי הרבה אבטלה

ראשית – לנתונים.

על פי נתונים שפורסמו על ידי המוסד לביטוח לאומי לפני למעלה מחודש (ניתן לשער שמאז הנתונים התעדכנו לרעה) – ביתר עילית ממוקמת במקום הגבוה ביותר מקרב הערים החרדיות מבחינת שיעור האבטלה, עם 41% דורשי אבטלה. במרחק ניכר אחריה נמצאת העיר מודיעין עילית, עם 37.6% דורשי אבטלה. בני ברק, מדורגת במקום השלישי עם 34.4% דורשי אבטלה. העיר הקרובה בית שמש מדורגת במקום הרביעי, עם 31.9% דורשי אבטלה, ואילו ירושלים מדורגת במקום החמישי מבין הערים החרדיות – עם אחוז אחד פחות מהעיר בית שמש.

תוסיפו לזה את רמת השכר שתושבי ביתר עילית מקבלים גם בימי שגרה, העומד על חמישים אחוזים פחות מהממוצע במשק: לפי הנתונים, 53% מהעובדים בעיר מרוויחים שכר מינימום, כאשר הממוצע של המשכורת בעיר עומד על 6,243 שקלים בלבד. זאת בעוד שהממוצע הארצי עומד על סך 10,593 לעובד – הבדל של כמעט ארבעים אחוזים(!) לעומת ההכנסה הממוצעת של עובדים בשאר ערי הארץ.

אם נשקלל את ההוצאה של משק בית בביתר עילית לפי מספר נפשות – נגלה שעירנו נמצאת במקום המבורך של פי שלושה מהממוצע הארצי בגודל המשפחות, כן ירבו, עם יותר מארבעה ילדים בממוצע לפני גיל 18. מאידך – כשזה מגיע לרמת השכר, המגמה מתהפכת, וככל שהמשפחה גדולה יותר – כך הכנסותיה קטנות יותר, גם ביחס למשפחה קטנה בעיר כללית. אם נוסיף לזה את מקבלי האבטלה – נגיע לקרוב לשישים אחוז שמשתכרים שכר מינימום או פחות מכך.

אלו נתונים שטורדים את מנוחתם של העסקנים בעיר גם בימי שגרה, וכפי שידוע לנו, פרנסי העיר פועלים רבות לתיקון המצב ולשיפורו, בין אם בהבאת מרכזי תעסוקה לעיר, קידום פרויקט ‘היער האנגלי’ ועידוד התעסוקה העירונית, דברים שאמורים להבשיל בשנים הקרובות לתקוות כולנו. אולם בתקופה כזאת, כאשר כולנו נמצאים בסירה אחת של קושי כלכלי – הבעיה הופכת לקיומית ממש עבור משפחות רבות.

קופה חסרת אונים

אם נוסיף לזה את גודל המשפחות הברכות ב”ה בעיר – המשוואה היא שרוב בני העיר נמצאים מתחת לקו העוני. עכשיו כשפקדה אותנו המגיפה שהפכה רבים כל כך למובטלים – קשה לאמוד את היקף הנזק. אז מצד אחד, בחסדי שמים הגלויים שהיו עימנו, ובצירוף זהירות מיוחדת בדרך הטבע שנצפית בעיר – לא היו כאן נזקים בנפש, כה ייתן ד’ וכה יוסיף לשמור עלינו בעינו הפקוחה – אבל מאידך, המצב הכלכלי בעיר נמצא בפני קטסטרופה, אם לא לאחריה. רבים מתביישים לבקש, ורבים מבקשים – ואין אפשרות כמעט לעזור בעדם.

בימים כתיקונם, ניתן אולי לסמוך על קופת הצדקה העירונית שתיכנס לעובי הקורה ותדאג שלא תישאר משפחה רעבה בעיר, ושאף אחד לא יתמוטט ח”ו. אלא שהימים האלו אינם ימים כתיקונם, וממידע שהגיע ל’שערים’ – עם כל הרצון הטוב, ‘קופת ביתר’ אינה מצליחה לעמוד בביקושים האדירים של המשפחות שהצטרפו בחודשים הללו למעגל מעוטי היכולת. הקומץ אינו משביע את הארי, מעגל העוני מתרחב, וקצב התרומות יורד גם כך. אפילו האופציה שהייתה המפלט האחרון של רבים בעיר, לצאת לסיבוב בחו”ל ולגייס תרומות מנדיבי עם מעבר לים – חסומה עכשיו.

לפני כשנה יצאה ‘קופת הצדקה הכללית’, שבאותם ימים שינתה את שמה ל’קופת ביתר’ – לקמפיין יקר ורחב היקף במאמץ לבסס את עניין הצדקה בעירנו. בפרסומים הרבים של הקופה הובטחה הקמתו של מרכז שיקום למשפחות חלשות כלכלית.

הבשורה המרכזית במהלך למיתוג מחודש של הקופה, שאף באה לידי ביטוי בלוגו החדש, הוא הפיכת הקופה לבעלת ארבע זרועות, זרוע לכל שכונה בעיר. כל שכונה תקבל מנהל משלה ותתנהל עם תקציב מיוחד, וכך יתאפשר להגיע לכל משפחה נזקקת בעיר.

ההיענות, ב”ה, הייתה גבוהה, כאשר רוב ככל בני העיר נתבעים ונותנים.

דא עקא, שלאחר יותר משנה מאז הקמפיין והמגבית הכוללת – מתברר כי על אף המאמצים הכבירים של ההנהלה החדשה – עדיין אין פתרון באופק. מרכז הסיוע עמוס ברבים המבקשים עזרה וסיוע, ולפי מידע שהגיע ל’שערים’ – התור לקבלת הפנייה יכול להתארך עד ליותר משמונה חודשים.

גם המהלך לחלוקת הקופה לארבע זרועות נפרדות – לא יצא עדיין אל הפועל, כאשר את כלל הפעילות מרכזים אנשי חסד שפועלים לשם שמים וללא כל תגמול. המאמצים הכנים נעשים על ידי פעילי הקופה המסורים, שעושים לילות כימים במסירות רבה עבור נזקקי העיר, אולם המצב הנוכחי מחייב פתרון רחב יותר.

כעת, כאשר המצב מחמיר ומאות משפחות בעיר עומדות בפני שוקת שבורה בחייהן הכלכליים, ובשעה שעסקני העיר לא יודעים מנוח לנוכח הקושי העצום של המצוקה הכלכלית בקרב תושבי העיר – הצורך לטכס עצה ולהביא תושייה, הופך לצורך קיומי של ממש. זו העת לעשות חושבים, יחד איתכם תושבי העיר – כיצד לעזור ליתומים ולאלמנות, לאברכים ולעניים. חייבים להביא תשועה לעיר התורה והחסידות.

כפי שנרמז בראשית הכתבה, בתקופה האחרונה אנו רואים קהילות ועסקנים שמגייסים מצרכים מארגונים שונים כגון לחם פירות וירקות, אפילו מוצרים קפואים ומוצרי חלב, כדי להאכיל ילדים רעבים ומשפחות במצוקה. הם עושים זאת שלא על מנת לקבל פרס, והם משוועים לסיוע בעבודתם המסורה והחיונית, מצילת הנפשות כפשוטו ממש.

הבו עצה הלום

לנוכח כל האמור כאן, ולאחר סדרת שיחות שעסקנים חשובים ואכפתיים בעיר קיימו עם ‘שערים’ – הוחלט לפנות אל התושבים בבקשת עצה.

יודגש שנית: קופת הצדקה הקיימת בעיר זה רבות בשנים – היא משענת ההצלה עבור נזקקים רבים בעיר מפני התמוטטות מוחלטת ח”ו. עסקניה המודאגים עושים רבות ונצורות למען הכלל והפרט, והטלפון שלהם לא נח לרגע. הם יושבים תמידין כסדרן לאסיפות מורכבות בהן הם נדרשים להכריע בדיני נפשות, כאשר אין בידם ולו אחוז מזערי ממה שנדרש כדי להיענות לכלל הפניות. ברור שאת הפתרון החלקי הזה – צריך להרחיב. הרעיונות הם מגוונים, אולם בראש ובראשונה נדרש לשמוע את עצתם של תושבי העיר שבתוך עַמָם הם יושבים.

הרעיונות הם רבים – מהרחבת הקופה בדרך זו או אחרת, ועד לביצוע היוזמה המקורית שהוכרזה לפני כשנה, בדמות הקמת ארבע קופות שונות ונפרדות לחלוטין, קופה לכל שכונה: אחת לשכונת ‘הדקל’, אחת לשכונת ‘הדס’, אחת לשכונת ‘הגפן ועוד אחת לשכונת ‘התמר’. עם ארבע קופות שונות, שכל אחת מהן תערוך מערכת גבייה נפרדת ומאסיבית בתוך השכונה – ייתכן, אף אם לא בטוח, כמובן – שניתן יהיה להגיע לתוצאות אופטימליות יותר. רעיון נוסף מדבר על הקמת קופות צדקה קהילתיות, כאשר כל קהילה תנהל קופת צדקה לעצמה, וכך, כאשר כל קהילה אחראית לעצמה ומנהלת קופת צדקה עבור נזקקיה – האחריות הקהילתית שכל אחד חש באופן אישי, היא גבוהה ומשמעותית יותר.  

אף אחד מהרעיונות הללו אינו נמצא עדיין בשלב הגיבוש, כיוון שהאחריות כאן היא רבה. כל רעיון שיתקבל – יצטרך לקבל את אישורם, הסכמתם וברכתם של קברניטי העיר – הם מורנו הרבנים הגאונים המנווטים את העיר במעגלי צדק.

פניית העסקנים 

בתור השופר של תושבי העיר – אנו משמשים כפֶה לעסקנים שפנו אלינו וביקשו שנעורר את הציבור למציאת עצה – איך וכיצד ניתן להציל את המצב. לכל הדעות, הגיע הזמן לחשוב על דרכים יצירתיות ורעיונות מחוץ לקופסה. אולי כדאי להתבונן אחר הנעשה בערים חרדיות אחרות בהן מערך הסיוע עובד בצורה יעילה יותר, כדי להתחקות אחר נוסחת ההצלחה.

מה שברור – המצב הנוכחי אינו יכול להימשך. לצד המשך התמיכה שכל אחד מאיתנו נדרש להזרים ל’קופת ביתר’, בתור הקופה היחידה לעת עתה – מחובתנו כתושבי העיר לחשוב על הרחבת הפתרון, בין אם כחלק מ’קופת ביתר’ ובין אם מחוצה לה.

הגיע הזמן להתעורר ולהביא פתרון. בעזרת השם, יחד איתכם נמשיך את השיח הציבורי בעניין. כאשר יהיו הצעות טובות ומועילות – הם יובאו בידי העסקנים החשובים אל לשכת הגזית של רבני העיר להכרעה, ובשם השם נעשה ונצליח.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות