/
/
אוטמים אוזניים משמוע

מעקב 'שערים': למרות הזעקה שעולה השמימה, - בצמרת העיר עדיין מתעלמים

אוטמים אוזניים משמוע

תחקיר 'שערים' על הגבייה המופרזת של העירייה - מעורר סערת רוחות בהנהלת העיר >>> גורמים המזוהים עם הסיעות 'דגל התורה' וש"ס בעיר - מוסרים ל'שערים' כי הם ניסו אך נענו בהתעלמות רועמת >>> הרבנים: "פרנסים שמתעלמים מזעקה ודמעה של עניים ונזקקים - אינם ראויים לתפקידם"
ז׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב
17:08
מצוקת האברכים תחקיר
שלוחא דרבנן, תתעוררו!

יעקב מרגליות

בעקבות תחקיר ‘שערים’ על שערוריית הגבייה הכפולה של דמי ארנונה ומים מדיירים חסרי אמצעים המתגוררים בטאבו משותף: בימים האחרונים עלה הנושא לדיון בפורומים הסגורים של הנהלת העיר ועורר סערת רוחות – כך מספרים בכירים במועצת העיר ששוחחו עם ‘שערים’.

לדברי הגורמים, גורמים המזוהים עם הסיעות ‘דגל התורה’ וש”ס דרשו במפגיע מראש העיר וחברי סיעתו לעשות הכל על מנת לפתור את מצוקת האברכים שעולה השמימה. לדברי החברים מש”ס ודגל התורה, לאחר סדרת הכתבות ב’שערים’ פנו אליהם רבני העיר וביקשו לפעול ככל יכולתם להסדרת הנושא, כדי לעשות צדק עם משפחות אברכים קשי יום המתגוררים בטאבו משותף.

“לא ייתכן שבעיר של תורה וחסידות ינהגו כך כלפי אברכים חסרי כל, רק משום שקורת הגג היחידה שהצליחו להשיג היא כזו של טאבו משותף”, אמרו הרבנים, והורו כי “יש לדאוג לכך שהמודל שנהוג בערים חרדיות אחרות, דוגמת ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית – תונהג גם בביתר עילית. אסור להתעמר במשפחות חלשות”, הייתה הוראת הרבנים.

כאמור, בעקבות בקשת הרבנים, בעת האחרונה עלה הנושא לדיון מול צמרת העירייה, בדרישה לסייע לדיירי הטאבו המשותף ולהפסיק את העוול כלפיהם. תרבות האיפה ואיפה המופנית כלפי מי שהשיגו דירה שגם כך היא בעלת תנאים נחותים, הן מבחינת הגודל, המפרט והמעמד המשפטי – מקומה לא יוכר בעיר חרדית האמונה על ערכי תורה וחסד, דאגה לחלש ועזרה לדל. במקום זאת, מונהגת בעיר מדיניות שאוטמת אוזניים מלשמוע את המצוקה שעולה מהשכבה הכי חלשה בעיר – אלה שאין ידם משגת לקנות דירה משל עצמם.

ל’שערים’ נודע, כי עד כה לא נפלה הדרישה על אוזניים קשובות. בצמרת העירייה מעדיפים לעת עתה להמשיך עם המדיניות, שככל הנראה מכניסה כסף רב לקופת העירייה, וזאת למרות מרכיב חוסר הצדק לכאורה כלפי מי שבפועל מתגוררים ביחידת דיור קטנה מהרגיל – לעתים בשכירות – ורק מסיבות פרוצדוראליות של רישום בטאבו, דירתם רשומה כנכס גדול.

משתיקים את הכאב

חוסר ההיענות מצד צמרת הנהגת העיר – מעורר תסכול גדול ותחושת חוסר אונים בקרב גורמים בעירייה המזוהים עם ‘דגל התורה וש”ס. לדברי הגורמים בשתי הסיעות המקומיות, “אנחנו מנסים לדפוק על השולחן ולהעלות את המצוקה שעל אודותיה אנו שומעים בשטח הבוער, מצד מאות תושבים מתוסכלים שמרגישים כי הם משלמים תשלומי עתק באופן בלתי מוצדק; אנחנו מביאים את דברי הרבנים שמינו אותנו כשלוחיהם להביא את הזעקה – אבל למרבה האבסורד, אנחנו נתקלים בקיר אטום.

“אנו מקווים כי אין מדובר בשיקול פוליטי, או בחשש מלהיראות כמי שנגררים אחר תחקיר חשוב מאין כמותו שפורסם בעיתונות המקומית. אנו מצפים להתייחסות הגונה ועניינית, ומקווים כי בקרוב נגלה שינוי גישה משמעותי בנושא שהוא כל כך קריטי וכל כך קיומי עבור חייהן של מאות משפחות חלשות בעיר”, דברי הגורמים בסיעות דגל התורה וש”ס.

“בנושאים כאלה”, הם אומרים, “אסור לעשות פוליטיקה או לעשות שיקולים צדדיים. הרי בשביל מה אנו נקראים עיר חרדית – אם לא בשביל לקיים את צו התורה ‘צדק צדק’ תרדוף ולסייע לעני ולנזקק, משפחות של זוגות צעירים שבהם הבעל שוקד על התורה ואין ידו משגת? האם הגיוני שאדם כזה, שבקושי הצליח להשיג דירה בטאבו משותף או להתגורר בשכירות כיוון שאין בבעלותו דירה כלל – דווקא הוא ישלם תשלום מוגדל ומפולפל יותר מאשר מי שהשיג דירה בטאבו בלעדי? מה ההיגיון? מהיכן דנתוני? איך אפשר להסביר את השערורייה הזו?!”, תוהים אנשי שיחנו בהתקוממות רבתי. 

מן הראוי לציין, כי התגובות של הגורמים בעירייה ל’שערים’, נמסרים בשיחות שלא לציטוט (‘אוף דה רקורד’), וזאת מחמת חשש להתעמת פומבית עם צמרת העירייה שככל הנראה החליטה להתעלם מהנושא ולא להגיב לו כלל וכלל. ‘שערים’ פנה עם ממצאי התחקיר, כולל מכתבים אותנטיים שנשלחו למערכת על ידי תושבים כאובים וזועקים – וכמעט כל הפניות לא נענו בתגובה רשמית, אלא רק בשיחות בלתי רשמיות המבטאות תסכול וחוסר אונים לנוכח מה שנראה כמדיניות התעלמות מכוונת מצד הקדקודים בעירייה שהחליטו לא לשמוע את הזעקה ולהתעלם מהכאב והמצוקה.


התעלמות רועמת

כזכור, בשבועות האחרונים הביא ‘שערים’ את זעקתן של מאות משפחות בעירנו המתגוררות בנכס המוגדר כ’טאבו משותף’ ומשום כך רובצים עליהם מיסים יקרים ומפולפלים בתשלומי הארנונה, המים וכדומה. בעקבות הכתבה, אשר הכתה גלים ברחבי העיר והגיעה לשולחנם של רבני העיר הקשובים לזעקת צאן מרעיתם – הגיע גל של תגובות למערכת ‘שערים’, ואלו חשפו את עומק המצוקה שאיתה מתמודדים תושבים כתוצאה מעיוות בלתי נסבל – אי הכרה של העירייה בכך שהנכס מחולק לכמה משפחות והחלטה שרירותית ושערורייתית לנצל דווקא את המשפחות החלשות הללו כדי להעשיר את קופת העירייה לכאורה. זאת כחלק ממדיניות שבה העירייה מחשיבה את הנכס המשותף כנכס גדול של משפחה אחת, וכך יוצא, שדווקא החוליה החלשה ביותר בעיר – משפחות שאין ידם משגת לרכוש נכס עצמאי – הן אלו שמשלמות את התשלומים הגבוהים ביותר לעירייה.

משלל התגובות שהגיעו למערכת והועברו לבתי הרבנים שליט”א – עולה תהייה כאובה: איך יתכן בכלל שבעיר חרדית אין התחשבות במשפחות חלשות כלכלית. הרי אלו שנאלצים להתגורר בטאבו משותף – עשו זאת כמוצא אחרון כדי לזכות לקורת גג. לשם כך הם ויתרו על דירה שרשומה על שמם בטאבו באופן בלעדי, נכנסו לעסקה הנדל”נית הכי לא בטוחה מבחינה משפטית, והתפשרו על דירה קטנה מהממוצע – העיקר לא להתגורר בשכירות או ברחובות. הרי אלה שמתגוררים בטאבו משותף, או אלו ששוכרים יחידות דיור בנכסים כאלה – הם לרוב משפחות צעירות, כאלה שבהן הבעל הוא אברך, והם משלמים את השכירות או ממלגת ה’כולל’ של הבעל והעבודה הזעומה של האישה, או בסיוע ההורים אשר להם חובות עצומים מנישואי הילדים.

“דווקא המשפחות העניות, הן אלו שנבחרו להעשיר את קופת העירייה?”, תוהים התושבים בכאב עצור. “דווקא החלשים ביותר – הם אלה שלא יקבלו הנחה בארנונה אלא ישלמו סכומי עתק כי לא השיגו נכס ברישום בלעדי?! דווקא הם אלו שצריכים לשלם אגרת מים מוגדלת כ’קנס על צריכת יתר’, כיוון שמספר הנפשות המתגוררות ביחידה אינן נספרות? אז אם כן, במה אנו נחשבים לעיר חרדית – אם לא בצורך להתאמץ ולמצוא כל פתרון אפשרי כדי להקל על משפחות קשות יום?! מה גם שבערים חרדיות אחרות הנושא מוכר ומוסדר וישנה התחשבות מלאה במשפחות שמתגוררות בטאבו משותף”.

בין ביתר לקרית-ספר

השערורייה מתעצמת עוד יותר, לאור הבדיקה שערך ‘שערים’ לפני שבועיים לגבי המדיניות הנהוגה בערים חרדיות אחרות. כידוע, פתרון הטאבו המשותף לא הומצא בביתר עילית – הוא קיים כמעט בכל עיר חרדית. ואכן, בעיר מודיעין עילית למשל, מוצגת התחשבות בדיירי הטאבו המשותף, כאשר כל יחידה נספרת לעצמה. “עיריית ירושלים מתייחסת לדיירים, ולא לנכסים. כך שאם דיירים מבקשים לפצל דירה לצורך תשלום ארנונה – העירייה מכירה בנכס כנכס מפוצל לכל דבר ועניין”, אמר גורם בכיר בעיריית ירושלים ל’שערים’.

אותו נוהג מתחשב קיים במודיעין עילית, שבה מתגוררים בה 81,000 תושבים, והמצב הסוציו אקונומי בה זהה לביתר עילית. מבדיקה מול גורמי העירייה במודיעין עילית עולה כי כל משפחה בעיר מודיעין עילית זכאית להנחה בארנונה על דירות שגודלן עד 150 מטרים (בעוד שבביתר עילית ההנחה מוגבלת ל-100 מטרים). בנוסף, מודיעין עילית מתחשבת במצבן של משפחות המתגוררות בטאבו משותף, ומחשיבה כל יחידת דיור כיחידה בפני עצמה לצורך גביית היטלי הארנונה והמים.

הוא הדין בבני ברק, שגם בה, לפי בדיקת המערכת,  מוצגת התחשבות במצבן של משפחות המתגוררות בנכס משותף. בעיר בני ברק, משפחה שבה יותר מ-5 נפשות, זכאית להנחה לא מוגבלת במטרים (בניגוד לביתר עילית, שבה רק מ-10 נפשות ואילך ישנה הנחה על דירה שגודלה לא עולה על 120 מטרים). גם באשדוד ובבית שמש מונהגת התחשבות בנושא הארנונה, כאשר באשדוד – משפחה בת 7 נפשות זכאית להנחה לא מוגבלת במטרים (בניגוד לביתר עילית שבה ההנחה מוגבלת ל-100 מטרים עד 9 נפשות, ול-120 מטרים במקרה של משפחה עם יותר מ-10 נפשות), ואילו בבית שמש, משפחה בת 8 נפשות זכאית להנחה עד 120 מטרים. אלו הטבות שלגודל הצער, תושבי ביתר עילית אינם נהנים מהן.

זאת ועוד: עיריית ביתר עילית נוהגת גישה מקשיחה בחישוב הנכס, ועושה זאת בשיטת ‘חישוב ברוטו’, כולל קירות וכדומה, כך שמשלמים על עוד כ-10-15% עבור הארנונה בביתר עילית. זאת ועוד: בביתר עילית משלמים ארנונה מלאה על מחסנים, וזאת בשונה מערים חרדיות אחרות. עוד טענה שעולה בהקשר זה: בירושלים למשל אין צורך להגיש בכל שנה מחדש את כל הטפסים, אלא התושבים מקבלים הנחה לכמה שנים, מבלי לטרטר את התושב בכל שנה מחדש.

גם מחיר הארנונה הגולמי בביתר עילית – הוא מהיקרים ביותר בערים החרדיות: מודיעין עילית למשל, עיר בעלת אותם נתונים כלכליים – גובה היטל ארנונה של 37.36 שקלים עבור מ”ר, בעוד שבביתר עילית משלמים 42.8 למ”ר, כולל מחסנים, במדידה נטו ולא ברוטו.

‘הם מועלים בתפקידם’

בשיחה שקיים אחד מרבני העיר שליט”א עם ‘שערים’, אמר הרב: “באים אליי אברכים ומספרים שהגדלת התשלומים עבור דיירי נכס משותף יכול להגיע עד לכדי תוספת של 600 שקלים בחודש. מן הראוי שעסקני הקהילות, והנציגים של החוגים השונים שנמצאים במועצת העיר – ייקחו את המצוקה הזאת לטיפולם האישי וידרשו חד משמעית לבטל את גזירת הארנונה הרובצת על האברכים הצעירים ועל המשפחות הגדולות שמשיאות ילדים ואין להם די הצורך להשיג דירה רגילה.

“אני פונה מכאן לפרנסי הציבור בביתר ואומר להם: הגיע הזמן לעצור את העושק. לכך נבחרתם, ומי יודע אם לעת כזאת הגעתם למלכות – לעצור את אחת העוולות הבלתי הגיונית שמתקיימות בעירנו המעטירה. ומרובה מידה טובה – העסקנים היקרים שישמעו את הזעקה ויפעלו לתיקון – אי אפשר לתאר את גודל שכרם בזה ובבא, ושמחת העניים תמליץ טוב במרומים עליהם ועל בני משפחותיהם לכל מילי דמיטב”.

בשיחה נוספת שקיים עימנו אחד הרבנים שליט”א השבוע, הוסיף ואמר: “עסקני ציבור שאינם קשובים לזעקה הזו ואינם שועים לכאב מול העוול שמונהג בעירנו כלפי משפחות חלשות ללא צדק – הם עסקנים המועלים בשליחותם ואינם ראויים לתפקידם כנציגי ציבור ושלוחי דרבנן. צריך לזכור שיש דין ויש דיין. צריך לחשוש לצערן של המשפחות הנזקקות, ולא להתעלם מדמעות של אימהות כשרות שעובדות בפרך כדי להחזיק בית של תורה ולאפשר לבעל האברך לשקוד על התורה במסירות נפש, כאשר הפרוטות הזעומות שהמשפחה משתכרת הולכות לקופת העירייה במקום לרכוש בהן לחם וחלב לעוללים הרכים”.

ואנו – את שליחותם של רבני העיר והתושבים אנו מקיימים. נמשיך לבטא את הזעקה, וניתן במה לכל פנייה עניינית בנושא, בתקווה כי סוף סוף תישמע הזעקה, ועירנו תוכל להתהדר בעשיית צדק עם משפחות נזקקות וחלשות.

כמו כן, ‘שערים’ ישתדל להיות איש במקום שאין איש – וייתן במה לזעקת התושבים בכל מה שקשור להתנהלות מתעמרת ובלתי מתחשבת בגביית הארנונה, הן בחישובים נכסים שנעשים בדרך שרירותית וקשוחה, הן בגביית יתר בלתי מוצדקת (כמו בנושא שבו עוסק התחקיר) והן בעיקולים והיטלי ריביות שנעשים באופן בלתי אנושי ובלתי מתחשב. בתקווה כי בקרוב נתבשר על ריכוך הנהלים ועל הנהגת יד רחומה, הוגנת וקשובה יותר כלפי תושביה היקרים של עיר התורה והחסידות בהרי יהודה.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות